מארז אימפריה מוכתמת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז אימפריה מוכתמת

מארז אימפריה מוכתמת

4.2 כוכבים (148 דירוגים)

תקציר

*3 ספרים במארז*

*אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים*

הסכמתי לנישואים שיימשכו שישה חודשים בלבד כדי להציל את העיר שלי.
זה אמור להיות קל, חוץ מהעובדה שסבסטיאן ארמנלי הופך ברגע אחד מסטוץ חד־פעמי ולוהט – לבעלי.
הוא האיש הכי חזק בעיר.
והוא גם ראש המאפיה האיטלקית. כך גיליתי הרגע.
בעלי החדש מבטיח להיות ג'נטלמן ביום ולמלא את תפקידו, אבל בחשכת הלילה הוא שתלטן. 
חסר רחמים.
רכושני.
הוא מסרב לחלוק את מה שהוא רואה כשלו.
ואני מבינה שזה כולל אותי –  
אשתו הנשואה כדין.

נדרים מנופצים הוא רומן מאפיה סוחף על נישואים מאורגנים, בוס מאפיה זועף, נערת גלישה עם רוח חופשית, וניצוצות שלא מפסיקים לעוף. זהו הספר הראשון בסדרת אימפריה מוכתמת וניתן לקרוא אותו גם כספר יחיד.

*אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה*

האם זה כל כך גרוע שרימיתי את החבר הכי טוב של אחי הגדול וגרמתי לו לקחת את הבתולים שלי?
אולי.
להגנתי, זה היה דנטה ריד – הקראש שלי, האהבה הראשונה שלי, וזה שבסופו של דבר דחיתי מעליי.
הדרכים שלנו התפצלו לכיוונים מנוגדים. אני הלכתי לקולג' בצד אחד של המדינה, בזמן שהוא חזר לעבוד עם צבא ארצות הברית בצד השני.
הסוף.
או כך לפחות חשבתי.
עד שהוא שחרר אותי מהכלא שבו הייתי עצורה על פשע שלא ביצעתי.
דנטה ריד חזר – והפעם עם יותר שרירים, יותר קעקועים והרבה יותר דרישות.
אחת מהן היא לעבור לגור קרוב אליו כדי שיוכל לשמור עליי. כאילו שאני צריכה הגנה אחרי בלבול פלילי קטן.
אני לא.
אלא אם כן זו הגנה מפניו.
כי דנטה היה הנפילה שלי בעבר...
והחיים ליד הבחור שנתתי לו את בתוליי עלולים להסתיים בהרס המוחלט שלי.

חירות סדוקה הוא רומן מאפיה מסעיר עם גיבור מחוספס וגיבורה עם רשימת משאלות בדרך לגילוי עצמי. זהו הספר השני בסדרת אימפריה מוכתמת.

*אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת*

האויב שלי לא קובע את הכללים מאחורי דלתיים סגורות...
גם אם הוא הבוס שלי.

קייד ארמנלי הוא אולי האקר ידוע לשמצה שמחזיק בתואר מיליארדר ופועל טוב יותר לבדו, אבל הרווחתי את המקום שלי בעבודה לצידו.
בין שהוא אוהב את זה ובין שלא.
וזו בדיוק הסיבה שאני על המטוס בדרכי ליעד לא ידוע, שבו מתקיימת חופשת צוות אבטחת הסייבר שלנו. אני מוכנה להוכיח לכולם שאני יכולה להתמודד עם כל דבר...
חוץ מלחלוק בקתה ומיטה עם הבוס הדקדקן והחמקמק שלי.
הוא אנטי חברתי.
חסר רחמים.
אויב מספר אחת.
לרוע המזל, הוא גם מספר אחת בקטגוריית המקועקעים, האפלים והמסוכנים. מהר מאוד אני מגלה שלא רק כישורי הפריצה שלו מושלמים, אלא גם הביצועים שלו בחדר המיטות.
לא שזה משנה. אני צריכה לעשות את העבודה, להגן על הלב שלי ולאבטח את הנתונים הרגישים של האומה שלנו.
קייד לא יכול לעזור לי בכל זה.
הוא הסחת דעת. כזו שאני חייבת להימנע ממנה.
גם אם זה אומר שעליי לצייר קו אדום לאורך המיטה שלנו ולהשאיר את הבוס שלי בצד שלו.

כאוס מושחת הוא רומן מאפיה לוהט על קרבה מאולצת, תשוקה מתפרצת ואיל טכנולוגיה שיילחם עד חורמה עבור סוף טוב עם הבחורה הלוחמנית שלו. זהו הספר השלישי בסדרת אימפריה מוכתמת.

פרק ראשון

פרק 1
מורינה

"בואי נתבל את השוֹט הזה באתגר קטן." ליני, החברה הכי טובה שלי, חיה על הקצה ומוכנה תמיד לתפוס במושכות החיים ולנתב אותם כרצונה. וזה בדיוק מה שעשתה גם בבלוג טיולים מוצלח, שבזכותו טיילה בעולם והתפרסמה כסוג של משפיענית רשת.

"מה זאת אומרת?" הטיתי את ראשי הצידה בשאלה ושערי הכהה גלש, ארוך וגלי, על כתף חשופה. זה כל מה שהצלחתי להנדס לבילוי הלילי הזה: גופיית בטן שחורה שחשפה רמז לקעקוע השמש שלי ומכנסי ג'ינס שחורים תואמים.

אפילו לא ניסיתי לנעול עקבים, אחרי שהלימוזינה שיגרה אותנו מהעיר הקטנה שלנו אל איזה מלון בעיר הגדולה. המגפיים הצבאיים לרגליי סיפקו לי נוחות נעימה, שהייתי זקוקה לה בהתחשב בכך שרק לעיתים רחוקות יצאתי להרפתקאות. צ'ט, החבר של ליני, הזמין חדר במלון כדי שליני תוכל לבקר אותו הלילה במועדון במיאמי. אומנם גרנו רק חצי שעה נסיעה משם, אבל יש אנשים שכנראה חשוב להם להסתובב בלימוזינה בעיר הגדולה.

"אני אתן לך אתגר שתצטרכי להשלים עד סוף הלילה, ואת תיתני לי." ליני קיפצה בעליזות בלימוזינה, ומושב העור חרק מתחתיה.

"מה תעשי אם אומר לך לבגוד בצ'ט?" מתחתי את גבולות המשחק שלה בניסיון לשפוך אור על התנהגותה המסוכנת.

אבל ליני לעולם לא תשבית שמחה. היא משכה בכתפיה. "אני אסתדר. חוץ מזה, הלב הטוב שלך לא יאלץ אותי לעשות דבר כזה."

צליל של גועל בקע מגרוני. הרגיז אותי שהיא צדקה. "טוב. אני מוכנה לשחק. אני מאתגרת אותך לגלות במה בדיוק עובד החבר שלך ולהזמין אותו לארוחת ערב אצלנו בעיר."

עיניה הצטמצמו והאיפור סביבן נראה אפילו מעושן יותר. אני מניחה שעיניי הכחולות נראו בערך אותו הדבר, בהתחשב בכך שהיא איפרה אותן בצללית כהה לפני שיצאנו. זו כנראה הייתה דרכה להעניק לי מראה ייצוגי יותר אחרי שראתה את המגפיים הצבאיים ואת השיער הפרוע. "את משחקת מלוכלך. את יודעת שאף אחד לא אוהב לבוא לקוראלוויל הקטנה שלנו."

בקוראלוויל גרו כאלפיים תושבים, שהתפרנסו בעיקר ממסופי הנפט השייכים לאחד התאגידים בעיר הגדולה הסמוכה. תיירים נהרו אל העיר שלנו וממנה אבל אף פעם לא נשארו בה זמן רב.

משכתי בכתפי באגביות. "אני אוהבת את העיר שלנו. אם הוא שווה משהו, היא תמצא חן בעיניו אפילו קצת."

"טוב." היא הצביעה על השוט שלי, והורדתי אותו במכה. "עכשיו תורי. את מוצאת במועדון הערב את הבחור שאת הכי נמשכת אליו." היא שתקה לרגע, ואני חייכתי מהמחשבה שמדובר באתגר די קל. "ואת אוכלת לו את הראש. לפחות שלושים דקות של שיחה נמרצת. והמקום הראשון שהוא מזמין אותך אליו – את הולכת. בלי שום היסוסים."

עיקמתי את האף. גלגלתי במחשבותיי את אוסף הבחורים שנמשכתי אליהם בחודשים האחרונים, והתחלחלתי. "זה כנראה לא יתאפשר, ליני."

צחוק פרץ מגרונה, ובקבוק הוודקה היטלטל ביד שלה. "למה?"

לא הספקתי לענות כשצחוק התגלגל גם ממני. "תעשי לי טובה, כל הבחורים ששכבתי איתם לא מסוגלים לנהל שיחה אמיתית!"

היא תפסה את הבטן והמשיכה לצחוק בזמן שאורות העיר חדרו לתוך הלימוזינה ושתינו נחנקנו מצחוק על חשבוני.

דברים מסוימים נעשים ממש מצחיקים כשאנחנו מקבלים אותם וזהו. בתקופה האחרונה נמשכתי לגברים גדולים עם מנות משכל קטנות. ככה, בלי שום סיבה. פשוט הרגשתי שהם נוחים, משרים ביטחון... לא מתוסבכים.

ליני, כבר לא צוחקת, רכנה לפנים והשיקה את הכוס שלה בשלי. ציפורניה האדומות בלטו במיוחד כנגד ציפורניי נטולות הצבע, אבל עיניה הכהות היו כנוֹת ומלאות אהבה כשאמרה, "לחיי הצחוק שלך, מורינה. אל תדאגי, הדברים ייעשו קלים יותר אחרי שיהיו איומים ונוראים. ואני תמיד אהיה לצידך כשתצטרכי."

נאנחתי והורדתי יחד איתה את השוט. השתעלתי מהטעם הנורא, ואז צחקתי מחוסר הניסיון הבולט שלי בהשוואה אליה. "אלוהים, אני אף פעם לא אתרגל לצריבה הזאת של האלכוהול. ואין ספק שאצטרך אלכוהול בשבועות הקרובים. זה ברור."

"מה שלום סבתא מריבל?" היא לחשה, ועל כתפי נפלה הבלורית הצבועה בשחור מתספורת המוהוק שלה.

שקענו יחד במושבי העור והשענתי את הראש שלי על ראשה. "לא טוב. היא לא מוכנה לקבל עוד טיפולים. הסרטן שלח גרורות מהריאות, ולפני שבועיים הרופא אמר שנשארו לה שבועיים לחיות."

"שיט." ליני נשמה עמוק. "את זקוקה לבילוי הזה יותר ממני."

"אני זקוקה לכפתור שאפשר ללחוץ עליו והזמן ייעצר. הבעתי משאלה כזאת, אבל הכוכבים המזוינים לא ממש מתעניינים במה שיש לי לומר. ההורוסקופ שלי נראה כמו הורוסקופ של בחורה עם מזל ממש רע לשבוע הקרוב."

"אלוהים." ליני גלגלה עיניים.

"הי, לא ענדתי שום צמידים ולא הבאתי איתי שום קריסטלים הערב. גאה בי?"

"אני אתגאה בך כשתשלימי את האתגר שנתתי לך." היא נעצה אצבע בבטני החשופה.

"אני רק רוצה לומר להגנתי שהגברים שאני שוכבת איתם בדרך כלל נחמדים מאוד ומדהימים במיטה."

"את באמת מאמינה בזה? כאילו, מה מדהים כל כך במיטה אם אין שום חיבור, שום קשר?"

ליני אהבה כל גבר שיצאה איתו, מה שבהחלט היה מעורר קנאה.

בשבילי זה היה רק סקס. לא נזקקתי לקשר רגשי. או לסיבוכים מיותרים. "אם הם יכולים לתפעל את המוט שלהם, אני לא מתלוננת, אוקיי?"

ליני צחקה והסתובבה אל החלון שלידה כדי להצביע על המועדון, בדיוק בזמן שהנהג שלנו עצר בחניה. "הגענו. בואי נעשה סלפי לפני שאנחנו נכנסות, שחקנית קטנה. אני חייבת תמונה אחת לפני שאנחנו מזיעות מריקודים – או במקרה שלך מדיבורים – במועדון."

רכנתי קדימה והסתכלתי עלינו במסך הטלפון שלה. העיניים שלנו היו מכוסות באיפור כבד וחיוכינו המושלמים נראו מצוין על המסך. ליני הייתה רעשנית יותר, יפה־לפרצוף יותר, אבל גם אני נראיתי לא רע בכלל. השיער שלי גלש על הכתף בגלים ארוכים. תמיד היה לי כישרון לתפוס בחור או שניים – כנראה בזכות החזה והישבן הגדולים שלי. גדולים מדי. נו, אף פעם לא הצטיינתי בספירת קלוריות, אז הגוף שלי קיבל גזרה של שעון חול.

ליני צילמה שתי תמונות.

"מספיק?" שאלתי בין שיניי המחייכות.

"עוד אחת!" היא הטתה את הראש וצילמה עוד תמונה.

"בבקשה תגידי לי שאנחנו לא עומדות לתעד כל שנייה של הערב?"

היא דחפה את הטלפון שלה לתיק הקטן וארגנה מחדש את החולצה לפני שפתחה את הדלת. "די, הגיע הזמן שתתגברי על הפחד שלך ממצלמות. אני צריכה לתייג אותך בבילוי איתי כשאת לבושה כזה שווה. מתי בפעם האחרונה תפסתי אותך במשהו אחר חוץ מבגד ים, ועוד מאופרת?"

אם הייתי נאנחת באותו רגע, כנראה הייתי מאבדת אותה כחברה.

הובלתי אותה קדימה כשהסלקטור של המועדון נופף מולנו בידיים. "אנחנו עם צ'ט," היא הכריזה בקול חזק כל כך שהייתי בטוחה שגם אנשים במועדון שמעבר לכביש שמעו.

הסלקטור נראה כפול ממני בגודל, וכאמור לא הייתי רזה. הוא נעץ בנו מבט שהבליט את הגבות העבות והכהות מעל עיניו, אחר כך הרים את החבל שחסם את הכניסה והצביע על הידיים שלנו. העפתי מבט אל ליני, לא בטוחה מה הוא רוצה. הטיקי בר המקומי היה יותר הזירה שלי – זאת שפקדתי קבוע אפילו כקטינה. שם בראדלי היה מסמן לי להיכנס בחיוך ובלי שאלות.

היא הרימה את היד באצבעות מקופלות, והוא החתים את גב כף ידה בחותמת בגופן בולט.

VIP.

באותו הרגע סימן לנו גבר שנדף ממנו ריח בושם חריף להתקדם אל מעבר צדדי שנראה כי רק יחידי סגולה זכו לעבור בו. טיפסנו במדרגות הספירלה והסתכלנו על ים האנשים שתחתינו רוקדים לצליליה של מוזיקה עוצמתית. הקומה השנייה הייתה נווה מדבר אפל ויפהפה של גברים ונשים שנהנו מאלכוהול, וגם כאלה שרק עמדו שם וצפו על החוגגים שבקומה מתחת.

כשצעדתי לעברם, הגבר שנדף ממנו ריח עז של בושם סימן בראשו על גרם מדרגות שהואר באור עמום. "עוד קומה."

לכסנתי מבט אל ליני, והיא משכה בכתפיה ונופפה בידה בביטול.

בקושי ראיתי את המדרגות בזמן שעלינו לקומה השלישית. תודה לאל שנעלתי מגפיים צבאיים.

כשהדלת נפתחה, נצץ החדר השחור כמו האוקיינוס בשעת שקיעה, הודות לאלמנטים מזכוכית, נברשות קריסטל ועיטורי יהלומים. התקדמתי פנימה בנשימה עצורה – אפילו הרצפה הייתה עשויה מזכוכית. עמדנו בדיוק מעל האנשים שבקומה מתחת.

"מעניין," מלמלתי אל ליני והצבעתי למטה.

אבל עיניה התמקדו בהמון בחיפוש אחר הגבר שלה. היא סרקה את כולם ולבסוף השמיעה ציוץ עליז כשמבטה נחת על גבר גבוה בעל לחיים שמנמנות ומבט קודר. ברגע שראה את ליני, נצצו עיניו כאילו בכוחה לרפא אותו מהגורם למצוקתו, מה שזה לא יהיה.

היא קפצה לזרועותיו והוא חיבק אותה ומלמל משהו באוזנה. היא צחקה והצביעה עליי. "זאת מורינה, צ'ט. היא הצטרפה אליי. אז אני לא לבד."

"מורינה." הוא הושיט לי יד. "שתיכן צריכות שומר ראש עם כמה שאתן נראות טוב."

מה הייתי אמורה להגיד בתגובה? ההערה שלו בלבלה אותי לגמרי. "תודה. אנחנו לא כאלה חשובות."

"כל מי שמסתובבת עם ליני חשובה לי." הוא התכרבל בצווארה, ואומנם לא ידעתי הרבה על אהבה, אבל ניכר שהחיוך שלו היה אמיתי, סוחף ואוהב. עודף רומנים וסרטים רומנטיים הפכו אותי למישהי שמשתוקקת למשהו שהיא לא צריכה.

ליני הסתובבה וקרצה לי. "אל תשכחי את האתגר, מורינה." עיניה התרחבו כשסימנה בראשה על בחור בחליפה כחולה כהה שהלך מאחורי צ'ט.

הוא לא בדיוק הלך אלא יותר גלש, כאילו אין בכוונתו להיות מוטרד ממגבלות כוח הכבידה. עיניו הכהות בחנו אותי, את החדר, את כל סביבתו, אבל פניו היו מגנט שמשך את תשומת הלב של כולם. הוא היה גבוה ובנוי היטב, ללא ספק, אבל היה זה מבנה העצמות שבזכותו התעלה מעל כולם. פי נפער בתדהמה כשהסתכלתי על קו הלסת החזק שלו ועל שפתיו החושניות.

הבעיה היחידה הייתה החליפה שלבש. היא הספיקה כדי לדעת שלעולם לא אראה אותו שוב. גבר שלובש בגד כל כך מחויט לא יישאר במקום אחד לאורך זמן. כסף מושך אנשים לכיוונים שונים ומשונים. חבל, דווקא הגבר הזה יכול היה להיות כיבוש נחמד. אלא שהפעם ליני ציפתה ממני לאכול לאיש את הראש, וחששתי מאוד שמנת המשכל שלו מרשימה לא פחות ממראהו. הוא הסתכל עליי מלמטה למעלה ואחרי שסרק את כולי הסב את המבט, כאילו לא שווה לבזבז עליי את זמנו.

לגמרי מובן.

בעיניו כנראה לא עמדתי בסטנדרט כלשהו, שלפיו חיו אנשי עסקים עשירים שהחזיקו דוגמנית על הזרוע בכל אירוע. אני, לעומת זאת, תפסתי פה ושם בחור שעבר בעיר שלנו לסגור עסקאות עם המפעל.

צ'ט הסתובב ונד בראשו אליו ואל בחור נוסף שעמד לידו. "בסטיאן, תכיר את החברה שלי, ליני."

חיוך נפרש על פניו של בסטיאן, מזמין אפילו, כשהושיט את ידו. "שמח להכיר אותך, ליני."

היא הטתה את בלורית המוהוק שלה לכיווני. "גם אני שמחה. זאת מורינה, היא החברה הכי טובה שלי, והיא הצטרפה לבילוי שלנו הערב."

"תיארתי לעצמי," הוא לחש כמעט לעצמו וידו החליקה מידה כדי ללחוץ את ידי. הוא לא חייך הפעם, ועד מהרה מבטו נדד בחזרה אל הבחור שעמד לצידו, והאחרון מייד רכן אל הטלפון שלו.

הסתכלתי עליהם בריכוז. האם חששו מפניי מסיבה כלשהי?

"אני הולכת לקחת לעצמי משהו לשתות," מלמלתי, אבל צ'ט נופף למלצרית לגשת אלינו. היא לבשה מכנסי עור קצרים ופלרטטה בלי בושה עם כל שלושת הגברים שעמדו לידנו. בסטיאן דיבר איתה, ואני התאמצתי לא לגלגל עיניים. היא כבר תקבל טיפ שמן וכנראה גם דייט עוד לפני שהערב יסתיים.

במקום לעמוד שם סתם בחיבוק ידיים, עקפתי אותם כדי לדבר עם הגבר שעמד עכשיו מאחורי בסטיאן. חיוכו היה עדין כשהרים את הראש מהטלפון, ועיניו הירוקות בלטו על רקע עורו השזוף. הוא היה מיוחד כל כך שאולי נעצתי בו קצת יותר מדי מבטים.

"רוצה תמונה, מורינה?" קולו העמוק התגלגל החוצה, עדין ומנחם כמו רוח קיץ חמימה המנשבת בחוף הים.

"אלוהים. מצטערת." ניערתי את השיער מפניי. "יש לך עיניים ממש יפות."

מבט נוקב עלה על פניו. כמעט נסוגתי לאחור מהאופן שבו הוא מדד אותי במבט מרושע כל כך, שלא הייתי בטוחה אם עליי להתכווץ בפחד או לנסות להתעלם, ולו רק כדי להציל את עצמי. אחר כך נסדקו פניו לחיוך בוהק כל כך שהצטערתי שאין עליי משקפי שמש. ובכל זאת מצאתי את עצמי מחייכת בחזרה. "קוראים לי דנטה. ואומרים לי את זה כל הזמן. אני סתם צוחק איתך."

נשכתי את שפתי והצלחתי להירגע מספיק כדי להקניט אותו בחזרה. "ולא חשבת שראוי לקנות לבחורה איזה משקה לפני שמתחילים להתבדח איתה?"

"אני כבר קניתי את המשקאות." קולו של בסטיאן נשמע מאחור, חזק וקטלני הפעם. שונה בתכלית מרוח קיץ חמימה. יותר כמו גל קר שהתנגש בי. נשימתי נעתקה, והוא קיבל מייד את כל תשומת ליבי.

ידו הגדולה של בסטיאן החזיקה כוס קטנה מלאה בנוזל צלול עם לימון וקרח. טבעת הזהב על אחת מאצבעותיו תאמה את השעון היקר שהציץ מתחת לשרוולו. למדתי להעריך את ההרפתקה הצפויה לי עם גבר חדש לפי הלבוש והאביזרים שלו, מפני שזה מה שהוא יהיה עבורי למשך ערב או שניים, אביזר.

"אנחנו בסדר, דנטה?" הוא שאל את חברו, אבל במקום להביט בו הסתכל עליי, ומבטינו נשארו תלויים מעל המשקאות, נעוצים זה בזה, כאילו חיפש בי עוד משהו, ואני בהחלט ניסיתי לחלץ איזו פרשנות מהאינטראקציה שלנו.

והיה גם האתגר המטופש הזה. עם מי הייתי אמורה לדבר בשלושים הדקות הבאות, איתו או עם דנטה? ניתקתי את מבטי מבסטיאן והסתכלתי על ליני, שכבר ישבה עם צ'ט על אחת הספות.

"הכול טוב, באסט." דנטה הצביע עליי בראשו כאילו הייתי הנושא המדובר.

"טוב, מורינה. נראה שאת באמת חברה טובה של ליני כמו שאמרתן," הכריז בסטיאן ולגם מהנוזל הענברי שבכוסו.

"אממ... מה?" עיניי נפערו בהפתעה. "עשית עליי בדיקת רקע?"

דנטה טפח על כתפי אבל לא אמר דבר לפני שנעלם לתוך הקהל כמי שלא רוצה שום קשר לפי הפעור.

"אתה צוחק עליי," מלמלתי ונעצתי מבט בבסטיאן. "אם אתה רוצה לדעת, אני חברה מעולה."

"עושה רושם." בסטיאן הקיש באצבעו על הכוס כמה פעמים והפנה את מבטו אל ליני וצ'ט. אחר כך נאנח והצביע על שולחן וכיסאות. "נראה גם שהחברים שלנו עסוקים לזמן הקרוב."

יכולתי לנזוף בו על בדיקת הרקע המוזרה שעשה עליי. יכולתי גם להגיד משהו שישתול אותו במקום. אבל הייתה לי בעיה מאוד קשה.

הייתי חטטנית.

הלכתי לעבר כיסאות הבר והתיישבתי. "למה אתה עורך עליי בדיקות רקע? ואיך?"

"יש לך שם מיוחד. וגם פנים."

"פנים?" הקול שלי חרק.

"הטכנולוגיה בימינו מטורפת. אני לא יודע איך בדיוק, אבל דנטה יודע." נראה שהוא כבר השתעמם ממני והסתכל מסביבו. "בכל אופן, אני יודע את ההיסטוריה של ליני. היה קל לדנטה לחולל קצת קסם. זאת העבודה שלו."

"לבדוק את כל מי שקשור לאנשים שאתה מסתובב איתם?" הנחתי את המשקה ושילבתי זרועות.

"בעיקרו של דבר."

"למה? זה לא נשמע לי כיף גדול."

"מה לא כיף בזה?" הוא סובב בידו את הכוסית וסחרר את המשקה.

"אין הפתעות."

"אה, מצאתי הפתעות אצל אנשים שיספיקו לי לחיים שלמים."

"כנראה," נאנחתי והרמתי את המשקה שלי. "אז מה הקטע של דנטה?"

סרקתי את ההמון בחיפוש אחר גבר שייראה כמו מי שנושא הכי פחות מטען רגשי. המראה של בסטיאן התעלה בהרבה על מראהו של כל גבר אחר במועדון, אבל ליני לא צריכה לדעת את זה.

"מה הקטע שלו?" בסטיאן הטה את הראש בשאלה.

"כן, נגיד הוא רווק?" לא מזיק לגשת ישר לעניין.

"את מעוניינת בו ולא בי?" הוא נשמע לגמרי המום, ועכשיו התמקד ישירות בי, עיניו הפסיקו לשוטט מסביב.

"אני פשוטה מדי לבדיקות שלך, בסטיאן." והוא היה מורכב מדי לבדיקות שלי. "דנטה נראה נחמד."

"טוב, מצבי רע אם בחורה מסתכלת על המאבטח שלי במקום עליי." הוא גירד את הזיפים על סנטרו. "מה הסיפור שלך, מורינה?"

"אין לי סיפור. באנו לבילוי לילי במיאמי, ואחר כך אני חוזרת לשגרה. עובדת, אוכלת, ישנה. אני בטוחה שאלה חיים הרבה יותר משעממים משלך. כאלה שיעניינו יותר את החבר שלך כנראה."

הוא נאנח וקירב את הכוס אל שפתיו. שתיתי יותר מדי בלימוזינה, וטפשת האלכוהול השתלטה עליי פתאום. הבנתי את זה ברגע שהוא לגם מהמשקה שלו והעיניים שלי ציירו מסלול דמיוני לאורך צווארו. בעיני רוחי ראיתי את הנוזל נשפך מטה משפתיו המלאות, נוחת על לשונו ואז מתגלגל מטה בגרונו העבה. שפתיו נראו רכות כמו כרית, מעניין אם הוא יכול בכלל להוביל נשיקה כמו שצריך עם שפתיים כאלה רכות, תהיתי.

השפה העליונה שלו התרוממה מעט כלפי מעלה, ומבטי ננעץ במבטו. הוא מלמל, "אני מוביל בכל דבר שאני עושה."

"אני –" אפילו לא ידעתי מה להגיד כשכיסיתי את פי בשתי ידיי. "ממש מביך שאמרתי את זה בקול. פשוט שתיתי..."

"אלכוהול יכול להשפיע עלייך אם את לא שותה הרבה בדרך כלל." הוא הנהן, ולא ניצל את המצב כדי ללעוג לי בעניין הנשיקה.

"אז בקשר לדנטה..." חזרתי לנושא המרכזי – הנושא הבטוח.

"אני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב לשדך אותך לאחד מהחברים שלי אחרי שהתחלת איתי, מורינה."

"אני לא מתחילה איתך. רק התפעלתי מהפרצוף שלך," הפטרתי ואז סגרתי בבת אחת את הפה והתכווצתי במבוכה. הוא צחק, והנדתי את הראש כדי לסמן לו להפסיק.

"אני לא כזאת בדרך כלל. אני טובה בהסתרת המשיכה שלי למישהו."

"אה, אז עכשיו את נמשכת אליי?" הוא רכן אל השולחן, וראיתי ניצוץ בעיני השוקולד שלו. רציתי לרכון אליו, אבל שמרתי על איפוק.

פניתי אל המון האנשים והסתכלתי סביב. "אני נמשכת גם לחבר שלך. הוא נראה כמו הימור בטוח יותר. אמיתי יותר."

"מה עושה אותי לא אמיתי?" הוא לחש באוזני, ורעד עבר בי כשנהייתי מודעת לכמה קרוב הוא פתאום.

"דבר ראשון, החליפה שלך כנראה עולה יותר מכל המלתחה שלי."

"אין לי מושג כמה עולים מגפיים צבאיים. אבל לא אתפלא אם התלבושת שלך עולה יותר משלי." הוא משך בכתפיו.

"נו, באמת." פטרתי את הבדיחה שלו בהינף יד. שנינו ידענו שהנעליים שלי נועדו לספק לי נוחות ולא הייתה בהן שום אמירה אופנתית. "דבר שני, אף אחד לא הציק לך מאז שהגעת לכאן, מה שאומר שאתה כנראה מי ששולט בעניינים בכל המקום הזה, וכולכם כנראה עושים דברים לא חוקיים."

"ומה אם אגיד לך שרק אחד מהדברים האלה נכון?"

"הייתי שואלת איזה מהם." משכתי בכתפיי, אבל המוח שלי כבר המשיך למחשבה הבאה. "מה אתה עושה במיאמי?"

הוא הנהן והזדקף מעט, כמי שמוכן לתת את נאום המעליות שלו. "אני בודק חברות שהיו בבעלות של אבא שלי. הוא טיפל בהרבה עסקאות כשהיה מעורב יותר בהשקעות שלו, אבל אז הכלכלה צנחה. בכל אופן, הוא איננו מזמן ועכשיו השתלטתי על רבים מהעסקים האלה."

הנהנתי, מנסה להישמע מתעניינת. "באמת?"

"לא, לא באמת." הוא הניד את ראשו מצד לצד, וריסיו הארוכים כיסו את עיניו. הוא בחן אותי ארוכות כאילו הייתי קובייה הונגרית שצריך לפתור. "אני לא יודע מאיפה מגיע הדחף להגיד לך את האמת, אולי כי נמאס לי ממיאמי ואני צריך קצת ריגוש. אבל העסקאות שלי לא מרגשות, זה בטוח."

"הן נשמעות מצוין," אמרתי בכל הלהט שהצלחתי לגייס. לא רציתי להישמע משועממת מהעסקים שלו, אבל הראש שלי הוסח בקלות בהיעדר הגירויים הנחוצים.

"זה משעמם תחת ואת יודעת את זה." הוא העביר אצבע לאורך אפי, והעיניים שלי פגשו מייד במבטו. המגע שלו חשמל את גופי, ונראה שהוא ידע בדיוק איזו השפעה יש לו, כי חיוכו האיר את פניו כברק.

נשענתי חזרה, מתרחקת מהישג ידו. "זה לא משנה. אני בטוחה שמישהי אחרת תתעניין בעבודה שלך. אני מתעניינת יותר בחבר שלך."

"מתעניינת כי...?" הוא שילב את זרועותיו.

"הוא משרה אווירה בטוחה יותר!" התרעמתי, מרוגזת מכך שהוא לא שמע אותי בפעם הראשונה.

"מה הסיפור שלך עם ביטחון? אי אפשר לנהל שום סוג של חיים ככה."

"אני חיה מצוין במקום שבו אני גרה."

הוא הציץ מאחוריי, בהה בליני, ואחר כך השיב את מבטו אליי. "יצאת פעם מאיפה שאת גרה?"

"אני כאן עכשיו, לא?"

"אבל אני יכול לקחת אותך למקום אחר."

"אה, אז אתה מציע לקחת אותי לדירה או למלון שלך? להראות לי את הקסמים שאתה מחולל במַטֶה שלך?" צחקתי מהבדיחה של עצמי, בטוחה שהרמתי לו להנחתה באיזו שורת חיזור.

הוא צמצם את מבטו והמילים הבאות נשמעו מנוכרות, כמעט מתנשאות, אבל עדיין נאמרו בצורת שאלה ולא פקודה. "את חושבת שאני לא יכול להעביר את הזמן שלך בכיף, מורינה? שאני לא יכול להראות לך משהו חדש?"

"זה די ברור לי, האמת. אתה סתם עוד בחור בחליפה." טעמתי לא מעט בחורים כאלה שהתגלגלו לזמן מה לעיר התיירותית שגרתי בה. אני מכירה את הטיפוס.

סוג של.

משהו מאחורי עיניו הכהות, החיוך הזאבי והפנים המפוסלות עשה אותו שונה. הוא היה די נחמד, שפתיים רכות – או כך לפחות ניחשתי – ואמר את כל הדברים הנכונים, כאילו באמת היה בסך הכול עוד ג'נטלמן בלתי מזיק... עד הרגע שבו יסגור את דלת המאורה שלו ויקרע אותך לגזרים.

"הייתי עם הרבה גברים כמוך בעבר." חיפשתי את דנטה בחדר.

"גברים כמוני?" זוויות פיו התרוממו, אבל החמימות בחיוך שלו נעלמה. עור הכבש של בסטיאן נעלם, והזאב עמד לצאת לשחק. עמוס בעוצמה, ביטחון עצמי, ידיעה מוחלטת שהוא טוב יותר מכולנו יחד.

רציתי לסגת לאחור ולהסתער לפנים, בעת ובעונה אחת.

אולי זה היה הערב המסוים והעובדה שידעתי שסבתא שלי עומדת לעזוב אותי. ליני חיה על הקצה בשביל הכיף, אבל אני התנדנדתי על הקצה הזה. עמדתי להיות לבד בעולם, ובגיל עשרים ושלוש זה נראה קצת לא הוגן. אכזרי, אפילו. הרביתי להטיל ספק בימים הטובים שלי וברעים. לקחתי את הקריסטלים שלי וקיוויתי שהכוכבים יפעלו לטובתי.

הערב, הקצה היה קרוב מהרבה סיבות, אבל לא בשביל כיף. הקול בראשי הדהד שגורלנו נחרץ, כאילו אנחנו צועדות על קצות האצבעות בעמק של סלעים חדים כתער, עומדות למעוד בכל רגע.

עצמתי עיניים והתאמצתי בכל מאודי לא להסתחרר וליפול. "תראה... בסטיאן, נכון?" הוא הנהן. "בסטיאן, אתה מבוגר יותר, חכם יותר, כנראה יש לך יותר ניסיון עם נשים. אז תדע שאני כנראה כמו הרבה מהנשים שאתה פוגש. הנשים הכי מוזרות שאתה בדרך כלל בורח מהן כמו מאש. אני מחפשת לילות ירח מלא. אני מפזרת מרווה בבית. אני מאמינה במזלות. אני לא הטיפוס שלך. קראתי את ההורוסקופ שלי אתמול, והשבוע שלי אמור להיות מלא בהרבה מאותו דבר. היה כתוב שם במפורש להימנע מזה ולאתגר את עצמי."

"איזה מזל את?"

"אה, אז אתה מתעניין במזלות?" אף פעם לא פגשתי גבר בחליפה שרצה לדבר אסטרולוגיה.

אולי, רק אולי, הכוכבים שלנו יסתדרו.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
148 דירוגים
78 דירוגים
35 דירוגים
20 דירוגים
10 דירוגים
5 דירוגים
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
28/6/2023

ספר מאפיה אבל לא באמת מאפיה. אם לא תיכנסו עם הגדרות מראש לספרי ההנאה מובטחת . העוצמה עדיין שם- רק מנותבת לכיוון אחר. בקיצור- מומלץ

1
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
13/3/2025

הכי טוב בסדרה!!!! מאוהבת

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
25/2/2025

מקסים ממש ממליצה מאוד

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
21/10/2024

ממליצה מאוד

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
21/10/2024

סיפור מושלם אהבתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
21/10/2024

ספר מהמם אהבתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
20/8/2024

מעולה, נהניתי ואני מחכה לספרים הבאים

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
16/8/2024

דלילה ודנטה, וואוו איזה אהבה...חזקה מכל, אהבתי את הזוגיות שלהם, את המריבות..ספר מעולה

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
23/6/2024

סדרה נהדרת אהבתי מאוד

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
18/6/2024

מושלם

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
14/6/2024

מקסים

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
4/6/2024

אווו איזה ספר!!! פשוט אמאלה כל כך נהנתיייי מהכל הכל.! בדרך כלל ברוב הספרים אני מדפדפת אבל הספר הזה מושלם❤️🔥 אהבתי לא דומה לאף ספר מדהים!!🤍

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
20/5/2024

יפה. סה״כ סדרה חביבה.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
15/5/2024

יפה מאוד. ממליצה בחום.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
11/4/2024

הכי טוב בסדרה הזאת

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
31/3/2024

מעולההה הסיפור של איזי וקייד יותר טוב אפילו מהשני מרתק המעניין כתוב סקסי בטירוף מומלץ בחום

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
27/3/2024

אחד הטובים שקראתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
27/3/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
26/3/2024

מעולה, אפילו טוב יותר מהראשון. אהבה עצומה של לילה ודנטה, נוגע גם בנושא חשוב וכואב מומלץ בחום ועושה חשק לעבור לסיפור של איזי וקייד

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
14/3/2024

הכי טוב מהשלושה וואווו איזה מושלם

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
1/3/2024

מהמם! באמת.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
15/12/2023

מהמם, ממש כיף לקרוא

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
18/11/2023

אחד הספרים הכי יפים שקראתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
4/11/2023

מעולה

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
4/11/2023

אהבתיי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
3/11/2023

אהבתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
5/10/2023

וואוו הספר הכי טוב מבין שלושת הספרים

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
4/10/2023

מושלם

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
18/9/2023

נהניתי מאוד

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
15/9/2023

ספר סוחף מהנה מאוד הספר הכי טוב בסדרה

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
11/9/2023

ספר חושף ומרגש. דמויות מאוד מעניינות

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
10/9/2023

משובח משובח משובח

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
31/8/2023

מעולה !!!! הספר הטוב ביותר בסדרה

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
31/8/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
24/8/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
22/8/2023

תשמעו... באמת שווה!! לא מבינה את הביקורות הנמוכות התלבטתי הרבה לאור מה שכתבו.. ועכשיו לא מצליחה להבין אותם רצה לחלק ב..

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
16/8/2023

אהבתי ממש

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
30/7/2023

איייי דנטה דנטה. גבר החלומותתתת. הרבה יותר טוב מספר הראשון

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
28/7/2023

מעולה!!! ‏לא ספר מאפיה קלאסי, יותר מאפיה עם שינוי ורצון להתנתקות ממנו אבל כל כך טוב!!!! גם כיף לראות שהבחורה לא רזון אלא דווקא מישהי עם קימורים וזה מובנה בעלילה בצורה יפיפייה!! הגבר לא מפסיק להרים לה את הביטחון ורואים בין השורות שזה נושא שהיה חשוב לסופרת להעלות במודעות. כבוד על זה, בנוסף לספר המצוין פלוס!

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
23/7/2023

הספר הכי יפה מבין כל הסדרה!!!

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
21/7/2023

נהניתי בטרוףףףף מקריאה דוהרת, הסיפור קצבי וכתוב טוב. ספר מאפיה לייט שסיפק את "הסחורה". אהבתי את הדמויות בספר למרות הטרוף שלהם שתאם לאופי העלילה ולבי.די.סי.אם. מומלץ לכל חובבת ספרי האופל.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
20/7/2023

וואאאאוו איך נהניתי מהספר. דנטה כבש אותי(הזאב😜). דלילה? ככה ככה ( שיה שמתבכיינת בין אורגזמה לאורגזמה🤔מ ע נ יי ן). סה"כ היתה קריאה טובה ורציפה. מתקדמת לספר השלישי. מומלץ

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
9/7/2023

אי אפשר להפסיק לקרוא את הספר, מותח, מרגש, מעניין

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
3/7/2023

אהבתי, כתוב טוב, נוגע בנושאים כואבים

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
3/7/2023

לא יודעת על מה הורידו- פשוט תענוג לקרוא

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
30/6/2023

ספר מעולה, הכי חזק בסידרה. עצוב לי שנגמר. רוצו לקנות.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
28/6/2023

לא יודעת למה הדירוג של הספר כל כך נמוך, נכון אין בו גופות שנערמות זו על גבי זו ודם המתיז לכל כיוון, נכון זה לא ספר מאפיה אופייני. אבל הספר כתוב היטב הדמויות מעניינות ובעלות רבדים רבים. שווה קריאה עוברת לספר הבא בסדרה.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
27/6/2023

לא ברורים לי הדירוגים הנמוכים! ספר מעולה!

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
23/6/2023

תאמת שאין לי מושג למה התגובות ככה גרועות, מפתיע מאוד. אהבתי את הספר ברמותתת

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
23/6/2023

מעולה!!!

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
22/6/2023

מהמם!! הרבה יותר טוב מהראשון גם פה יש קלישאות שחוזרת על עצמן אבל בסך הכל היה כיף לקרא

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
8/2/2025

גמעתי את שלושת הספרים בשבוע אני מאוד מקווה שיש עוד כמה ספרים בסידרה על האחים של התאומות 😁

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
5/1/2025

ספר טוב. כתיבה קצת מפוזרת, יחסי אהבה שנאה קצת מוקצנים לטעמי, אבל בסך הכל ספר טוב.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
23/9/2024

העלילה טובה אבל הרגיש לי קצת מרוח וארוך מדי. כן שווה לקרוא

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
22/9/2024

ספר נחמד. מאפיה קליל. לעיתים נמרח. אבל גרם לי לא להוריד מהיד את הספר. סה"כ נהנתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
14/8/2024

ספר מקסים.אהבתי💗

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
17/5/2024

נחמד. פחות טוב מהספר הראשון. לילה ילדותית מידי .

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
5/4/2024

הראשון עם יותר עלילה לדעתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
30/3/2024

נחמד, פחות מהראשון

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
23/10/2023

דמויות מענינות ועמוקות אבל העלילה נמרחת

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
9/9/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
11/8/2023

בגדול יפה אבל חצי מהזמן לא הבנתי על מה הם מדברים ולמה הם מתכוונים. היה יכול להיכתב יותר טוב. עדיין, אהבתי את הקצב של הספר בסהכ נהניתי.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
19/7/2023

היתה לי קריאה דיי מהנה וקצבית עם סייגים לגבי דמות האישה שמצד אחד היא "נפש חופשיה" באופיה ובדרך החשיבה, כשבסיפור עצמו היא לא "סגורה" בהחלטות שמציגות אותה ככנועה מול הגבר. לא אהבתי איך שבתחילת הסיפור, הסופרת הציגה את הבחורה "כנערת סטוצים".

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
15/7/2023

הספר כתוב בצורה זורמת ומעניינת. רבע מהספר התאכזתי מהאלימות המילולית, חניקות, קשירות ועוד נושאים שלא ארצה להעלות כספויילר, והיה רק סקס ורק סקס ועוד סקס. אך ץ היתה זרימה טוב ברגשות, בשיח והדמויות המוצגות ולמרות האהבה המעוותת והגבולות שנחצו, היה שם יצרים וכיבוש, אהבה טובה שעולה על כל דמיון.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
29/6/2023

‎מאוד אהבתי את הספר הזה. ספר רומנטי נהדר. וסיימתי אותו ביום אחד. שתי הדמויות הראשיות היו טובות, אבל לפעמים פשוט רציתי שהן יתנתקו מכל המחשבות על העבר ויתמקדו בעתיד. מורינה הייתה צעירה מבסטיאן אבל שניהם התנהגו בערך באותו אופן כשמשהו לא מצא חן בעיניהם. עם זאת, הסיפור היה טוב וקל לעקוב אחריו. היו להם כמה סצנות פיקנטיות, אבל זה נוטה לדעוך לשחור. אז, אם אתה רוצה ספר מאפיה קליל עם טונות של סצנות פיקנטיות, זה לא בשבילך.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
28/6/2023

נחמד יותר מהקודם.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
26/6/2023

נחמד מאוד, קליל ומהנה.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
22/6/2023

הרבה הרבה יותר טוב מהראשון , הוא עצוב ועוסק ביחסים בין תאומות ועל הלחץ להיות ילדה טובה ומושלמת שלא יכולה לחלוק במשברים שהיא חובה ובדיכאון והיכולת לשקם את עצמך אחריו .

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
25/11/2023

אולי כי התחלתי יש מהספר הזה אז לא הבנתי את כל ההתחלה תיאורי הסקס היו מפורטים מדי ואלימים ובקלות יכלו להקרא כאונס לא התחברתי לסיפור הלא אמין ולקראת הסוף איבדו אותי ולא סיימתי את הספר. שום מכנה משותף בינהם מלבד סקס (קשוח..מסתבר) ורכושנות ופחד מאובדן שליטה התמכרות. יתר מדי לספר אחד. מתנצלת.

1
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
14/1/2025

נחמד לא יותר מזה

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
1/1/2025

חמוד מאוד אבל די צפוי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
20/9/2024

נחמד ולא יותר לפעמים לא ברור

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
22/1/2024

3.5 כוכבים. היה פוטנציאל והיה מעניין לרוב, אבל הסיפור נמתח ונמתח סתם, עם עלילות משנה תלושות. והדינמיקה ביניהם מעצבנת חצי מהזמן.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
29/10/2023

נחמד, אבל כניסה לפרטים שוליים מדי..

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
24/10/2023

ספר סבבה פשוט נמרחחחח מאוד

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
17/9/2023

דמויות לא מספיק עמוקות יותר מידי שימוש בתאורה מין ושפה גסה

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
16/8/2023

כמו בספר הראשון אני לא מבינה אף אחת מהדמויות דיאלוגים מתישים וסקס מוגזם. בסופו של סבר סיימתי את הספר ונהניתי לפעמים אבל לא עפתי בכלל.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
15/8/2023

בינוני למדי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
18/7/2023

יותר טוב מהקודם אבל עדיין לא ממש טוב

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
15/7/2023

2/3 מהספר פשוט גרועים משתפר בשליש האחרון .הציון על השליש האחרון. לא כדאי לקנות ולקרוא אותו.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
8/7/2023

קצת לא ברור, נחמד, לא יותר מכך

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
3/7/2023

זה "הספר הכי טוב בסדרה" ? ציפיתי ליותר

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
27/6/2023

נחמד. זה הדבר היחיד שיש לי לומר על הספר הזה.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
22/6/2023

ציפיתי להרבה הרבה יותר , זה לא ממש ספר מאפיה , הכתיבה לא זורמת נאבקתי לסיים , אפשר לוותר

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
21/6/2023

הרעיון טוב (צפוי אבל טוב) עלילה לא ברורה קצת מופרכת וגם לא מוסברת כמו שצריך הקשר בין מאפיה לממשלה חלש ולא ברור ספר מאפיה- זה לא הדיאלוגים מתישים ומסורבלים הסמאט בעקרון טוב אבל בגלל כל המסביב זה הוריד לי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
13/12/2024

ו

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
5/8/2023

אהבתי את הכתיבה אבל.... אין תוכן הספר הוא רק על סקס אין מתח כלום כל ההזיות של הסופרת עלו על כתב פחות התחברתי

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
29/7/2023

גרוע, ארוך, לא זורם.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
16/7/2023

לא לטרוח לקרוא אותו. חבל על הכסף של רכישת הספר

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
22/6/2023

לא זז. עזבתי באמצע

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
22/6/2023

חלש השתעממתי מצטערת שקניתי מיד ולא חיכיתי לביקורת הקוראים ולדירוג.

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
21/6/2023

יש פה כל כך הרבה דברים שלא עובדים העלילה לא תמיד מובנת לא ברור למה הדמויות פועלות בצורה שהן בחרו ובעיקר הלגן נכון שהכתיבה לוהטת אבל גם שזה לוהט לא ברור למה הוא מזלזל בה אבל זה מוצג כאילו הוא מעריץ שלה וזה לא מובן בכלל למה גילגלתי עיניים ככ הרבה פעמים

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
18/9/2023

התחלה מעולה ואחכ מריחה אחת ענקית

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
16/7/2023

כל כך הרבה תיאורים ומחשבות, אפילו באמצע סצנות סקס שכבר שכחת שהם באמצע, פשוט משעמם

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
26/6/2023

לא התחברתי בכלל, היה לזה פוטנציאל אדיר ,הכל היה לא מובן, לא אהבתי בכלל את הגיבורה, ואת הגיבור (שוק). ממש רציתי לאהוב את הספר הזה לפי התקציר הוא היה נראה ממש ממש מבטיח ולצערי לא. לא מומלץ…

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
22/6/2023

ספר גרוע !!! פשוט ספר רע לא ברור למה לתרגם ספר גרוע כל כך . דמויות מעצבנות צורת כתיבה גרועה . פשוט להתרחק - חבל על הכסף

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
19/1/2025
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
11/1/2025
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
10/1/2025
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
7/1/2025
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
23/12/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
13/12/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
1/11/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
30/10/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
13/10/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
4/10/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
14/9/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
13/9/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
7/9/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
4/9/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
4/9/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
26/8/2024

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
24/8/2024

שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
19/6/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
16/6/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
9/6/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
9/6/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
9/6/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
7/6/2024

שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
7/6/2024

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
1/5/2024

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
30/4/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
31/3/2024

שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
8/3/2024
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
16/12/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
4/12/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
23/11/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
3/11/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
26/8/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
20/8/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
14/8/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
30/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
27/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
26/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
12/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
8/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
7/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
6/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
6/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
3/7/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
30/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
30/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
29/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 3 - כאוס מושחת
28/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 2 - חירות סדוקה
28/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
27/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
24/6/2023
שם הספר: אימפריה מוכתמת 1 - נדרים מנופצים
23/6/2023
מארז אימפריה מוכתמת שיין רוז

פרק 1
מורינה

"בואי נתבל את השוֹט הזה באתגר קטן." ליני, החברה הכי טובה שלי, חיה על הקצה ומוכנה תמיד לתפוס במושכות החיים ולנתב אותם כרצונה. וזה בדיוק מה שעשתה גם בבלוג טיולים מוצלח, שבזכותו טיילה בעולם והתפרסמה כסוג של משפיענית רשת.

"מה זאת אומרת?" הטיתי את ראשי הצידה בשאלה ושערי הכהה גלש, ארוך וגלי, על כתף חשופה. זה כל מה שהצלחתי להנדס לבילוי הלילי הזה: גופיית בטן שחורה שחשפה רמז לקעקוע השמש שלי ומכנסי ג'ינס שחורים תואמים.

אפילו לא ניסיתי לנעול עקבים, אחרי שהלימוזינה שיגרה אותנו מהעיר הקטנה שלנו אל איזה מלון בעיר הגדולה. המגפיים הצבאיים לרגליי סיפקו לי נוחות נעימה, שהייתי זקוקה לה בהתחשב בכך שרק לעיתים רחוקות יצאתי להרפתקאות. צ'ט, החבר של ליני, הזמין חדר במלון כדי שליני תוכל לבקר אותו הלילה במועדון במיאמי. אומנם גרנו רק חצי שעה נסיעה משם, אבל יש אנשים שכנראה חשוב להם להסתובב בלימוזינה בעיר הגדולה.

"אני אתן לך אתגר שתצטרכי להשלים עד סוף הלילה, ואת תיתני לי." ליני קיפצה בעליזות בלימוזינה, ומושב העור חרק מתחתיה.

"מה תעשי אם אומר לך לבגוד בצ'ט?" מתחתי את גבולות המשחק שלה בניסיון לשפוך אור על התנהגותה המסוכנת.

אבל ליני לעולם לא תשבית שמחה. היא משכה בכתפיה. "אני אסתדר. חוץ מזה, הלב הטוב שלך לא יאלץ אותי לעשות דבר כזה."

צליל של גועל בקע מגרוני. הרגיז אותי שהיא צדקה. "טוב. אני מוכנה לשחק. אני מאתגרת אותך לגלות במה בדיוק עובד החבר שלך ולהזמין אותו לארוחת ערב אצלנו בעיר."

עיניה הצטמצמו והאיפור סביבן נראה אפילו מעושן יותר. אני מניחה שעיניי הכחולות נראו בערך אותו הדבר, בהתחשב בכך שהיא איפרה אותן בצללית כהה לפני שיצאנו. זו כנראה הייתה דרכה להעניק לי מראה ייצוגי יותר אחרי שראתה את המגפיים הצבאיים ואת השיער הפרוע. "את משחקת מלוכלך. את יודעת שאף אחד לא אוהב לבוא לקוראלוויל הקטנה שלנו."

בקוראלוויל גרו כאלפיים תושבים, שהתפרנסו בעיקר ממסופי הנפט השייכים לאחד התאגידים בעיר הגדולה הסמוכה. תיירים נהרו אל העיר שלנו וממנה אבל אף פעם לא נשארו בה זמן רב.

משכתי בכתפי באגביות. "אני אוהבת את העיר שלנו. אם הוא שווה משהו, היא תמצא חן בעיניו אפילו קצת."

"טוב." היא הצביעה על השוט שלי, והורדתי אותו במכה. "עכשיו תורי. את מוצאת במועדון הערב את הבחור שאת הכי נמשכת אליו." היא שתקה לרגע, ואני חייכתי מהמחשבה שמדובר באתגר די קל. "ואת אוכלת לו את הראש. לפחות שלושים דקות של שיחה נמרצת. והמקום הראשון שהוא מזמין אותך אליו – את הולכת. בלי שום היסוסים."

עיקמתי את האף. גלגלתי במחשבותיי את אוסף הבחורים שנמשכתי אליהם בחודשים האחרונים, והתחלחלתי. "זה כנראה לא יתאפשר, ליני."

צחוק פרץ מגרונה, ובקבוק הוודקה היטלטל ביד שלה. "למה?"

לא הספקתי לענות כשצחוק התגלגל גם ממני. "תעשי לי טובה, כל הבחורים ששכבתי איתם לא מסוגלים לנהל שיחה אמיתית!"

היא תפסה את הבטן והמשיכה לצחוק בזמן שאורות העיר חדרו לתוך הלימוזינה ושתינו נחנקנו מצחוק על חשבוני.

דברים מסוימים נעשים ממש מצחיקים כשאנחנו מקבלים אותם וזהו. בתקופה האחרונה נמשכתי לגברים גדולים עם מנות משכל קטנות. ככה, בלי שום סיבה. פשוט הרגשתי שהם נוחים, משרים ביטחון... לא מתוסבכים.

ליני, כבר לא צוחקת, רכנה לפנים והשיקה את הכוס שלה בשלי. ציפורניה האדומות בלטו במיוחד כנגד ציפורניי נטולות הצבע, אבל עיניה הכהות היו כנוֹת ומלאות אהבה כשאמרה, "לחיי הצחוק שלך, מורינה. אל תדאגי, הדברים ייעשו קלים יותר אחרי שיהיו איומים ונוראים. ואני תמיד אהיה לצידך כשתצטרכי."

נאנחתי והורדתי יחד איתה את השוט. השתעלתי מהטעם הנורא, ואז צחקתי מחוסר הניסיון הבולט שלי בהשוואה אליה. "אלוהים, אני אף פעם לא אתרגל לצריבה הזאת של האלכוהול. ואין ספק שאצטרך אלכוהול בשבועות הקרובים. זה ברור."

"מה שלום סבתא מריבל?" היא לחשה, ועל כתפי נפלה הבלורית הצבועה בשחור מתספורת המוהוק שלה.

שקענו יחד במושבי העור והשענתי את הראש שלי על ראשה. "לא טוב. היא לא מוכנה לקבל עוד טיפולים. הסרטן שלח גרורות מהריאות, ולפני שבועיים הרופא אמר שנשארו לה שבועיים לחיות."

"שיט." ליני נשמה עמוק. "את זקוקה לבילוי הזה יותר ממני."

"אני זקוקה לכפתור שאפשר ללחוץ עליו והזמן ייעצר. הבעתי משאלה כזאת, אבל הכוכבים המזוינים לא ממש מתעניינים במה שיש לי לומר. ההורוסקופ שלי נראה כמו הורוסקופ של בחורה עם מזל ממש רע לשבוע הקרוב."

"אלוהים." ליני גלגלה עיניים.

"הי, לא ענדתי שום צמידים ולא הבאתי איתי שום קריסטלים הערב. גאה בי?"

"אני אתגאה בך כשתשלימי את האתגר שנתתי לך." היא נעצה אצבע בבטני החשופה.

"אני רק רוצה לומר להגנתי שהגברים שאני שוכבת איתם בדרך כלל נחמדים מאוד ומדהימים במיטה."

"את באמת מאמינה בזה? כאילו, מה מדהים כל כך במיטה אם אין שום חיבור, שום קשר?"

ליני אהבה כל גבר שיצאה איתו, מה שבהחלט היה מעורר קנאה.

בשבילי זה היה רק סקס. לא נזקקתי לקשר רגשי. או לסיבוכים מיותרים. "אם הם יכולים לתפעל את המוט שלהם, אני לא מתלוננת, אוקיי?"

ליני צחקה והסתובבה אל החלון שלידה כדי להצביע על המועדון, בדיוק בזמן שהנהג שלנו עצר בחניה. "הגענו. בואי נעשה סלפי לפני שאנחנו נכנסות, שחקנית קטנה. אני חייבת תמונה אחת לפני שאנחנו מזיעות מריקודים – או במקרה שלך מדיבורים – במועדון."

רכנתי קדימה והסתכלתי עלינו במסך הטלפון שלה. העיניים שלנו היו מכוסות באיפור כבד וחיוכינו המושלמים נראו מצוין על המסך. ליני הייתה רעשנית יותר, יפה־לפרצוף יותר, אבל גם אני נראיתי לא רע בכלל. השיער שלי גלש על הכתף בגלים ארוכים. תמיד היה לי כישרון לתפוס בחור או שניים – כנראה בזכות החזה והישבן הגדולים שלי. גדולים מדי. נו, אף פעם לא הצטיינתי בספירת קלוריות, אז הגוף שלי קיבל גזרה של שעון חול.

ליני צילמה שתי תמונות.

"מספיק?" שאלתי בין שיניי המחייכות.

"עוד אחת!" היא הטתה את הראש וצילמה עוד תמונה.

"בבקשה תגידי לי שאנחנו לא עומדות לתעד כל שנייה של הערב?"

היא דחפה את הטלפון שלה לתיק הקטן וארגנה מחדש את החולצה לפני שפתחה את הדלת. "די, הגיע הזמן שתתגברי על הפחד שלך ממצלמות. אני צריכה לתייג אותך בבילוי איתי כשאת לבושה כזה שווה. מתי בפעם האחרונה תפסתי אותך במשהו אחר חוץ מבגד ים, ועוד מאופרת?"

אם הייתי נאנחת באותו רגע, כנראה הייתי מאבדת אותה כחברה.

הובלתי אותה קדימה כשהסלקטור של המועדון נופף מולנו בידיים. "אנחנו עם צ'ט," היא הכריזה בקול חזק כל כך שהייתי בטוחה שגם אנשים במועדון שמעבר לכביש שמעו.

הסלקטור נראה כפול ממני בגודל, וכאמור לא הייתי רזה. הוא נעץ בנו מבט שהבליט את הגבות העבות והכהות מעל עיניו, אחר כך הרים את החבל שחסם את הכניסה והצביע על הידיים שלנו. העפתי מבט אל ליני, לא בטוחה מה הוא רוצה. הטיקי בר המקומי היה יותר הזירה שלי – זאת שפקדתי קבוע אפילו כקטינה. שם בראדלי היה מסמן לי להיכנס בחיוך ובלי שאלות.

היא הרימה את היד באצבעות מקופלות, והוא החתים את גב כף ידה בחותמת בגופן בולט.

VIP.

באותו הרגע סימן לנו גבר שנדף ממנו ריח בושם חריף להתקדם אל מעבר צדדי שנראה כי רק יחידי סגולה זכו לעבור בו. טיפסנו במדרגות הספירלה והסתכלנו על ים האנשים שתחתינו רוקדים לצליליה של מוזיקה עוצמתית. הקומה השנייה הייתה נווה מדבר אפל ויפהפה של גברים ונשים שנהנו מאלכוהול, וגם כאלה שרק עמדו שם וצפו על החוגגים שבקומה מתחת.

כשצעדתי לעברם, הגבר שנדף ממנו ריח עז של בושם סימן בראשו על גרם מדרגות שהואר באור עמום. "עוד קומה."

לכסנתי מבט אל ליני, והיא משכה בכתפיה ונופפה בידה בביטול.

בקושי ראיתי את המדרגות בזמן שעלינו לקומה השלישית. תודה לאל שנעלתי מגפיים צבאיים.

כשהדלת נפתחה, נצץ החדר השחור כמו האוקיינוס בשעת שקיעה, הודות לאלמנטים מזכוכית, נברשות קריסטל ועיטורי יהלומים. התקדמתי פנימה בנשימה עצורה – אפילו הרצפה הייתה עשויה מזכוכית. עמדנו בדיוק מעל האנשים שבקומה מתחת.

"מעניין," מלמלתי אל ליני והצבעתי למטה.

אבל עיניה התמקדו בהמון בחיפוש אחר הגבר שלה. היא סרקה את כולם ולבסוף השמיעה ציוץ עליז כשמבטה נחת על גבר גבוה בעל לחיים שמנמנות ומבט קודר. ברגע שראה את ליני, נצצו עיניו כאילו בכוחה לרפא אותו מהגורם למצוקתו, מה שזה לא יהיה.

היא קפצה לזרועותיו והוא חיבק אותה ומלמל משהו באוזנה. היא צחקה והצביעה עליי. "זאת מורינה, צ'ט. היא הצטרפה אליי. אז אני לא לבד."

"מורינה." הוא הושיט לי יד. "שתיכן צריכות שומר ראש עם כמה שאתן נראות טוב."

מה הייתי אמורה להגיד בתגובה? ההערה שלו בלבלה אותי לגמרי. "תודה. אנחנו לא כאלה חשובות."

"כל מי שמסתובבת עם ליני חשובה לי." הוא התכרבל בצווארה, ואומנם לא ידעתי הרבה על אהבה, אבל ניכר שהחיוך שלו היה אמיתי, סוחף ואוהב. עודף רומנים וסרטים רומנטיים הפכו אותי למישהי שמשתוקקת למשהו שהיא לא צריכה.

ליני הסתובבה וקרצה לי. "אל תשכחי את האתגר, מורינה." עיניה התרחבו כשסימנה בראשה על בחור בחליפה כחולה כהה שהלך מאחורי צ'ט.

הוא לא בדיוק הלך אלא יותר גלש, כאילו אין בכוונתו להיות מוטרד ממגבלות כוח הכבידה. עיניו הכהות בחנו אותי, את החדר, את כל סביבתו, אבל פניו היו מגנט שמשך את תשומת הלב של כולם. הוא היה גבוה ובנוי היטב, ללא ספק, אבל היה זה מבנה העצמות שבזכותו התעלה מעל כולם. פי נפער בתדהמה כשהסתכלתי על קו הלסת החזק שלו ועל שפתיו החושניות.

הבעיה היחידה הייתה החליפה שלבש. היא הספיקה כדי לדעת שלעולם לא אראה אותו שוב. גבר שלובש בגד כל כך מחויט לא יישאר במקום אחד לאורך זמן. כסף מושך אנשים לכיוונים שונים ומשונים. חבל, דווקא הגבר הזה יכול היה להיות כיבוש נחמד. אלא שהפעם ליני ציפתה ממני לאכול לאיש את הראש, וחששתי מאוד שמנת המשכל שלו מרשימה לא פחות ממראהו. הוא הסתכל עליי מלמטה למעלה ואחרי שסרק את כולי הסב את המבט, כאילו לא שווה לבזבז עליי את זמנו.

לגמרי מובן.

בעיניו כנראה לא עמדתי בסטנדרט כלשהו, שלפיו חיו אנשי עסקים עשירים שהחזיקו דוגמנית על הזרוע בכל אירוע. אני, לעומת זאת, תפסתי פה ושם בחור שעבר בעיר שלנו לסגור עסקאות עם המפעל.

צ'ט הסתובב ונד בראשו אליו ואל בחור נוסף שעמד לידו. "בסטיאן, תכיר את החברה שלי, ליני."

חיוך נפרש על פניו של בסטיאן, מזמין אפילו, כשהושיט את ידו. "שמח להכיר אותך, ליני."

היא הטתה את בלורית המוהוק שלה לכיווני. "גם אני שמחה. זאת מורינה, היא החברה הכי טובה שלי, והיא הצטרפה לבילוי שלנו הערב."

"תיארתי לעצמי," הוא לחש כמעט לעצמו וידו החליקה מידה כדי ללחוץ את ידי. הוא לא חייך הפעם, ועד מהרה מבטו נדד בחזרה אל הבחור שעמד לצידו, והאחרון מייד רכן אל הטלפון שלו.

הסתכלתי עליהם בריכוז. האם חששו מפניי מסיבה כלשהי?

"אני הולכת לקחת לעצמי משהו לשתות," מלמלתי, אבל צ'ט נופף למלצרית לגשת אלינו. היא לבשה מכנסי עור קצרים ופלרטטה בלי בושה עם כל שלושת הגברים שעמדו לידנו. בסטיאן דיבר איתה, ואני התאמצתי לא לגלגל עיניים. היא כבר תקבל טיפ שמן וכנראה גם דייט עוד לפני שהערב יסתיים.

במקום לעמוד שם סתם בחיבוק ידיים, עקפתי אותם כדי לדבר עם הגבר שעמד עכשיו מאחורי בסטיאן. חיוכו היה עדין כשהרים את הראש מהטלפון, ועיניו הירוקות בלטו על רקע עורו השזוף. הוא היה מיוחד כל כך שאולי נעצתי בו קצת יותר מדי מבטים.

"רוצה תמונה, מורינה?" קולו העמוק התגלגל החוצה, עדין ומנחם כמו רוח קיץ חמימה המנשבת בחוף הים.

"אלוהים. מצטערת." ניערתי את השיער מפניי. "יש לך עיניים ממש יפות."

מבט נוקב עלה על פניו. כמעט נסוגתי לאחור מהאופן שבו הוא מדד אותי במבט מרושע כל כך, שלא הייתי בטוחה אם עליי להתכווץ בפחד או לנסות להתעלם, ולו רק כדי להציל את עצמי. אחר כך נסדקו פניו לחיוך בוהק כל כך שהצטערתי שאין עליי משקפי שמש. ובכל זאת מצאתי את עצמי מחייכת בחזרה. "קוראים לי דנטה. ואומרים לי את זה כל הזמן. אני סתם צוחק איתך."

נשכתי את שפתי והצלחתי להירגע מספיק כדי להקניט אותו בחזרה. "ולא חשבת שראוי לקנות לבחורה איזה משקה לפני שמתחילים להתבדח איתה?"

"אני כבר קניתי את המשקאות." קולו של בסטיאן נשמע מאחור, חזק וקטלני הפעם. שונה בתכלית מרוח קיץ חמימה. יותר כמו גל קר שהתנגש בי. נשימתי נעתקה, והוא קיבל מייד את כל תשומת ליבי.

ידו הגדולה של בסטיאן החזיקה כוס קטנה מלאה בנוזל צלול עם לימון וקרח. טבעת הזהב על אחת מאצבעותיו תאמה את השעון היקר שהציץ מתחת לשרוולו. למדתי להעריך את ההרפתקה הצפויה לי עם גבר חדש לפי הלבוש והאביזרים שלו, מפני שזה מה שהוא יהיה עבורי למשך ערב או שניים, אביזר.

"אנחנו בסדר, דנטה?" הוא שאל את חברו, אבל במקום להביט בו הסתכל עליי, ומבטינו נשארו תלויים מעל המשקאות, נעוצים זה בזה, כאילו חיפש בי עוד משהו, ואני בהחלט ניסיתי לחלץ איזו פרשנות מהאינטראקציה שלנו.

והיה גם האתגר המטופש הזה. עם מי הייתי אמורה לדבר בשלושים הדקות הבאות, איתו או עם דנטה? ניתקתי את מבטי מבסטיאן והסתכלתי על ליני, שכבר ישבה עם צ'ט על אחת הספות.

"הכול טוב, באסט." דנטה הצביע עליי בראשו כאילו הייתי הנושא המדובר.

"טוב, מורינה. נראה שאת באמת חברה טובה של ליני כמו שאמרתן," הכריז בסטיאן ולגם מהנוזל הענברי שבכוסו.

"אממ... מה?" עיניי נפערו בהפתעה. "עשית עליי בדיקת רקע?"

דנטה טפח על כתפי אבל לא אמר דבר לפני שנעלם לתוך הקהל כמי שלא רוצה שום קשר לפי הפעור.

"אתה צוחק עליי," מלמלתי ונעצתי מבט בבסטיאן. "אם אתה רוצה לדעת, אני חברה מעולה."

"עושה רושם." בסטיאן הקיש באצבעו על הכוס כמה פעמים והפנה את מבטו אל ליני וצ'ט. אחר כך נאנח והצביע על שולחן וכיסאות. "נראה גם שהחברים שלנו עסוקים לזמן הקרוב."

יכולתי לנזוף בו על בדיקת הרקע המוזרה שעשה עליי. יכולתי גם להגיד משהו שישתול אותו במקום. אבל הייתה לי בעיה מאוד קשה.

הייתי חטטנית.

הלכתי לעבר כיסאות הבר והתיישבתי. "למה אתה עורך עליי בדיקות רקע? ואיך?"

"יש לך שם מיוחד. וגם פנים."

"פנים?" הקול שלי חרק.

"הטכנולוגיה בימינו מטורפת. אני לא יודע איך בדיוק, אבל דנטה יודע." נראה שהוא כבר השתעמם ממני והסתכל מסביבו. "בכל אופן, אני יודע את ההיסטוריה של ליני. היה קל לדנטה לחולל קצת קסם. זאת העבודה שלו."

"לבדוק את כל מי שקשור לאנשים שאתה מסתובב איתם?" הנחתי את המשקה ושילבתי זרועות.

"בעיקרו של דבר."

"למה? זה לא נשמע לי כיף גדול."

"מה לא כיף בזה?" הוא סובב בידו את הכוסית וסחרר את המשקה.

"אין הפתעות."

"אה, מצאתי הפתעות אצל אנשים שיספיקו לי לחיים שלמים."

"כנראה," נאנחתי והרמתי את המשקה שלי. "אז מה הקטע של דנטה?"

סרקתי את ההמון בחיפוש אחר גבר שייראה כמו מי שנושא הכי פחות מטען רגשי. המראה של בסטיאן התעלה בהרבה על מראהו של כל גבר אחר במועדון, אבל ליני לא צריכה לדעת את זה.

"מה הקטע שלו?" בסטיאן הטה את הראש בשאלה.

"כן, נגיד הוא רווק?" לא מזיק לגשת ישר לעניין.

"את מעוניינת בו ולא בי?" הוא נשמע לגמרי המום, ועכשיו התמקד ישירות בי, עיניו הפסיקו לשוטט מסביב.

"אני פשוטה מדי לבדיקות שלך, בסטיאן." והוא היה מורכב מדי לבדיקות שלי. "דנטה נראה נחמד."

"טוב, מצבי רע אם בחורה מסתכלת על המאבטח שלי במקום עליי." הוא גירד את הזיפים על סנטרו. "מה הסיפור שלך, מורינה?"

"אין לי סיפור. באנו לבילוי לילי במיאמי, ואחר כך אני חוזרת לשגרה. עובדת, אוכלת, ישנה. אני בטוחה שאלה חיים הרבה יותר משעממים משלך. כאלה שיעניינו יותר את החבר שלך כנראה."

הוא נאנח וקירב את הכוס אל שפתיו. שתיתי יותר מדי בלימוזינה, וטפשת האלכוהול השתלטה עליי פתאום. הבנתי את זה ברגע שהוא לגם מהמשקה שלו והעיניים שלי ציירו מסלול דמיוני לאורך צווארו. בעיני רוחי ראיתי את הנוזל נשפך מטה משפתיו המלאות, נוחת על לשונו ואז מתגלגל מטה בגרונו העבה. שפתיו נראו רכות כמו כרית, מעניין אם הוא יכול בכלל להוביל נשיקה כמו שצריך עם שפתיים כאלה רכות, תהיתי.

השפה העליונה שלו התרוממה מעט כלפי מעלה, ומבטי ננעץ במבטו. הוא מלמל, "אני מוביל בכל דבר שאני עושה."

"אני –" אפילו לא ידעתי מה להגיד כשכיסיתי את פי בשתי ידיי. "ממש מביך שאמרתי את זה בקול. פשוט שתיתי..."

"אלכוהול יכול להשפיע עלייך אם את לא שותה הרבה בדרך כלל." הוא הנהן, ולא ניצל את המצב כדי ללעוג לי בעניין הנשיקה.

"אז בקשר לדנטה..." חזרתי לנושא המרכזי – הנושא הבטוח.

"אני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב לשדך אותך לאחד מהחברים שלי אחרי שהתחלת איתי, מורינה."

"אני לא מתחילה איתך. רק התפעלתי מהפרצוף שלך," הפטרתי ואז סגרתי בבת אחת את הפה והתכווצתי במבוכה. הוא צחק, והנדתי את הראש כדי לסמן לו להפסיק.

"אני לא כזאת בדרך כלל. אני טובה בהסתרת המשיכה שלי למישהו."

"אה, אז עכשיו את נמשכת אליי?" הוא רכן אל השולחן, וראיתי ניצוץ בעיני השוקולד שלו. רציתי לרכון אליו, אבל שמרתי על איפוק.

פניתי אל המון האנשים והסתכלתי סביב. "אני נמשכת גם לחבר שלך. הוא נראה כמו הימור בטוח יותר. אמיתי יותר."

"מה עושה אותי לא אמיתי?" הוא לחש באוזני, ורעד עבר בי כשנהייתי מודעת לכמה קרוב הוא פתאום.

"דבר ראשון, החליפה שלך כנראה עולה יותר מכל המלתחה שלי."

"אין לי מושג כמה עולים מגפיים צבאיים. אבל לא אתפלא אם התלבושת שלך עולה יותר משלי." הוא משך בכתפיו.

"נו, באמת." פטרתי את הבדיחה שלו בהינף יד. שנינו ידענו שהנעליים שלי נועדו לספק לי נוחות ולא הייתה בהן שום אמירה אופנתית. "דבר שני, אף אחד לא הציק לך מאז שהגעת לכאן, מה שאומר שאתה כנראה מי ששולט בעניינים בכל המקום הזה, וכולכם כנראה עושים דברים לא חוקיים."

"ומה אם אגיד לך שרק אחד מהדברים האלה נכון?"

"הייתי שואלת איזה מהם." משכתי בכתפיי, אבל המוח שלי כבר המשיך למחשבה הבאה. "מה אתה עושה במיאמי?"

הוא הנהן והזדקף מעט, כמי שמוכן לתת את נאום המעליות שלו. "אני בודק חברות שהיו בבעלות של אבא שלי. הוא טיפל בהרבה עסקאות כשהיה מעורב יותר בהשקעות שלו, אבל אז הכלכלה צנחה. בכל אופן, הוא איננו מזמן ועכשיו השתלטתי על רבים מהעסקים האלה."

הנהנתי, מנסה להישמע מתעניינת. "באמת?"

"לא, לא באמת." הוא הניד את ראשו מצד לצד, וריסיו הארוכים כיסו את עיניו. הוא בחן אותי ארוכות כאילו הייתי קובייה הונגרית שצריך לפתור. "אני לא יודע מאיפה מגיע הדחף להגיד לך את האמת, אולי כי נמאס לי ממיאמי ואני צריך קצת ריגוש. אבל העסקאות שלי לא מרגשות, זה בטוח."

"הן נשמעות מצוין," אמרתי בכל הלהט שהצלחתי לגייס. לא רציתי להישמע משועממת מהעסקים שלו, אבל הראש שלי הוסח בקלות בהיעדר הגירויים הנחוצים.

"זה משעמם תחת ואת יודעת את זה." הוא העביר אצבע לאורך אפי, והעיניים שלי פגשו מייד במבטו. המגע שלו חשמל את גופי, ונראה שהוא ידע בדיוק איזו השפעה יש לו, כי חיוכו האיר את פניו כברק.

נשענתי חזרה, מתרחקת מהישג ידו. "זה לא משנה. אני בטוחה שמישהי אחרת תתעניין בעבודה שלך. אני מתעניינת יותר בחבר שלך."

"מתעניינת כי...?" הוא שילב את זרועותיו.

"הוא משרה אווירה בטוחה יותר!" התרעמתי, מרוגזת מכך שהוא לא שמע אותי בפעם הראשונה.

"מה הסיפור שלך עם ביטחון? אי אפשר לנהל שום סוג של חיים ככה."

"אני חיה מצוין במקום שבו אני גרה."

הוא הציץ מאחוריי, בהה בליני, ואחר כך השיב את מבטו אליי. "יצאת פעם מאיפה שאת גרה?"

"אני כאן עכשיו, לא?"

"אבל אני יכול לקחת אותך למקום אחר."

"אה, אז אתה מציע לקחת אותי לדירה או למלון שלך? להראות לי את הקסמים שאתה מחולל במַטֶה שלך?" צחקתי מהבדיחה של עצמי, בטוחה שהרמתי לו להנחתה באיזו שורת חיזור.

הוא צמצם את מבטו והמילים הבאות נשמעו מנוכרות, כמעט מתנשאות, אבל עדיין נאמרו בצורת שאלה ולא פקודה. "את חושבת שאני לא יכול להעביר את הזמן שלך בכיף, מורינה? שאני לא יכול להראות לך משהו חדש?"

"זה די ברור לי, האמת. אתה סתם עוד בחור בחליפה." טעמתי לא מעט בחורים כאלה שהתגלגלו לזמן מה לעיר התיירותית שגרתי בה. אני מכירה את הטיפוס.

סוג של.

משהו מאחורי עיניו הכהות, החיוך הזאבי והפנים המפוסלות עשה אותו שונה. הוא היה די נחמד, שפתיים רכות – או כך לפחות ניחשתי – ואמר את כל הדברים הנכונים, כאילו באמת היה בסך הכול עוד ג'נטלמן בלתי מזיק... עד הרגע שבו יסגור את דלת המאורה שלו ויקרע אותך לגזרים.

"הייתי עם הרבה גברים כמוך בעבר." חיפשתי את דנטה בחדר.

"גברים כמוני?" זוויות פיו התרוממו, אבל החמימות בחיוך שלו נעלמה. עור הכבש של בסטיאן נעלם, והזאב עמד לצאת לשחק. עמוס בעוצמה, ביטחון עצמי, ידיעה מוחלטת שהוא טוב יותר מכולנו יחד.

רציתי לסגת לאחור ולהסתער לפנים, בעת ובעונה אחת.

אולי זה היה הערב המסוים והעובדה שידעתי שסבתא שלי עומדת לעזוב אותי. ליני חיה על הקצה בשביל הכיף, אבל אני התנדנדתי על הקצה הזה. עמדתי להיות לבד בעולם, ובגיל עשרים ושלוש זה נראה קצת לא הוגן. אכזרי, אפילו. הרביתי להטיל ספק בימים הטובים שלי וברעים. לקחתי את הקריסטלים שלי וקיוויתי שהכוכבים יפעלו לטובתי.

הערב, הקצה היה קרוב מהרבה סיבות, אבל לא בשביל כיף. הקול בראשי הדהד שגורלנו נחרץ, כאילו אנחנו צועדות על קצות האצבעות בעמק של סלעים חדים כתער, עומדות למעוד בכל רגע.

עצמתי עיניים והתאמצתי בכל מאודי לא להסתחרר וליפול. "תראה... בסטיאן, נכון?" הוא הנהן. "בסטיאן, אתה מבוגר יותר, חכם יותר, כנראה יש לך יותר ניסיון עם נשים. אז תדע שאני כנראה כמו הרבה מהנשים שאתה פוגש. הנשים הכי מוזרות שאתה בדרך כלל בורח מהן כמו מאש. אני מחפשת לילות ירח מלא. אני מפזרת מרווה בבית. אני מאמינה במזלות. אני לא הטיפוס שלך. קראתי את ההורוסקופ שלי אתמול, והשבוע שלי אמור להיות מלא בהרבה מאותו דבר. היה כתוב שם במפורש להימנע מזה ולאתגר את עצמי."

"איזה מזל את?"

"אה, אז אתה מתעניין במזלות?" אף פעם לא פגשתי גבר בחליפה שרצה לדבר אסטרולוגיה.

אולי, רק אולי, הכוכבים שלנו יסתדרו.

המלצות נוספות