אֲבוֹת אֲבוֹתַי
אֲנִי מְדַמְיֵן אֶת אֲבוֹת אֲבוֹתַי
חַיִּים מִלֶּקֶט וּמִצַּיִד
גְּבוֹהִים, גְּמִישִׁים
מְגַרְגֵּרִים פֵּרוֹת יַעַר מְלֹא הַפֶּה עָסִיס
רוֹדְפִים בְּרֶגֶל קַלָּה אַחַר אַיָּלָה שְׁלוּחָה
מֵהֶם לָמַדְתִּי לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה
לָבוֹא נֶגֶד כִּוּוּן הָרוּחַ
לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקִי בַּחֲלֻקַּת שָׁלָל
אֲנִי חוֹשֵׁב עַל אֲבִי אֲבוֹתַי הַכֹּהֵן
יוֹשֵׁב בַּקֹּדֶשׁ, מְחַלֵּק נִתְחֵי זֶבַח:
כַּמָּה לֵאלֹהִים, כַּמָּה לְעַצְמוֹ
הַאִם הוֹתִיר לַלֵּוִי וּלְיִשְׂרָאֵל?
כַּעֲסָן הוּא, זוֹ דַּרְכָּם שֶׁל כֹּהֲנִים
אַךְ הַאִם גַּם רָחוּם וְחָנוּן?
מִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי שֶׁתַּפְקִיד הוּא תְּמִידִי
לֹא נִמְחָק עִם הַזְּמַן
עוֹבֵר מֵאָב לְבֵן
אֲנִי רוֹאֶה אֶת אָבִי
מִתְחַבֵּא בַּחֹשֶךְ מֵאֵימַת צוֹרֵר
מְחַיֵּה נַפְשׁוֹ בְּפַת לֶחֶם חֲרֵבָה
אוֹתָהּ הֶחְבִּיא בְּכַף יָדוֹ
הַאִם פָּרַס מִפִּתּוֹ לַגּוֹסֵס לְצִדּוֹ
שֶׁאוּלַי כְּבָר לֹא יִרְאֶה אוֹר יוֹם?
מִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי לִשְׂרוֹת עִם הַמָּוֶת
וְלִבְחֹר בַּחַיִּים
כָּל זֹאת אוֹרִישׁ לְבָנַי וְלִבְנֵי בָּנַי
אֶהְיֶה אֲבִי אֲבוֹתֵיהֶם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים
וּמַה יֵּשׁ לִי לְהוֹסִיף מִשֶּׁלִּי שֶׁלֹּא יָרַשְׁתִּי?
לֹא הַרְבֵּה
סִפּוּר קָצָר וְשִׁיר
וְאוּלַי גַּם עֲנָוָה וְהַשְׁלָמָה
שֶׁהָיִיתִי גֶּשֶׁר אֱנוֹשִׁי קָטָן
עֲלָיו יַעַבְרוּ גִּבּוֹרִים חֲדָשִׁים
בְּמַעֲלֵה הַדּוֹרוֹת שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה