מארז בלנקה ליפינסקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז בלנקה ליפינסקה

מארז בלנקה ליפינסקה

3.9 כוכבים (149 דירוגים)
מארז דיגיטלי
75

עוד על הספר

תקציר

*3 ספרים במארז*

*365 ימים*

הרחקתי מעט את כיסאי מהשולחן, לקחתי את כוס השמפניה בידי ואמרתי בקול רציני, “קוזה נוסטרה.” עיניו של מאסימו התרוממו אל עיניי, וראיתי בהן אזהרה. “ככל שאני יודעת, הארגון לא באמת קיים. זה נכון?”
הוא צחק בקול נמוך. “ומה עוד את חושבת שאת יודעת, בייבי?”

לאורה ביל
זר איטלקי יפה תואר חטף אותי לאחוזתו ביום הולדתי. הוא מלכותי, מלא חיבה ואכפתי מאוד. הוא גם עקשן, דומיננטי, מגונן מדי ומעצבן בטירוף. הוא נתן לי את כל מה שחלמתי עליו ומילא כל פנטזיה שאי פעם הייתה לי, ובתמורה ביקש רק דבר אחד – את אהבתי. האם אוכל לתת לו את ליבי? ומה אם הסיכון גבוה מדי?

מאסימו טוריצ’לי
כשעמדתי למות ראיתי אותה. היא הייתה פרי דמיוני, מלאכית. במשך שנים חיפשתי אחריה אך לא באמת האמנתי שהיא קיימת, עד כשחלפה על פניי בשדה התעופה.
חטפתי אותה והקצבתי לה 365 ימים להתאהב בי, הבטחתי שבתום הזמן אתן לה לשוב לביתה, אך האם אהיה מסוגל לתת לה ללכת? ובאיזה מחיר?

365 ימים מאת סופרת רבי המכר בלנקה ליפינסקה כבש את רשימות רבי המכר בפולין כמעט מרגע צאתו לאור. הספר עובד לסרט ששודר בנטפליקס ברחבי העולם, כבש בסערה את התואר ‘המקום הראשון ברשימת הסרטים הנצפים ביותר’ ועשה סנסציה בכל מדינה שבה שודר. הספר תורגם לעשרים וחמש שפות עד כה.

*היום הזה*

למאסימו היו שתי נשמות. אני הכרתי רק את הראשונה, את זו של המלאך השומר, האוהב והאכפתי. האחרת, שזו ממנה כולם פחדו, הייתה של מאפיונר קר וחסר רחמים שהיה מסוגל להרוג כהרף עין. 

לאורה ביל
חיי החדשים בסיציליה נראים כאילו נלקחו מתוך אגדה. חתונה מפוארת, בעל עשיר ומסור, תינוק בדרך, משרתים, בגדי מעצבים ומכוניות יוקרה. כל זה יכול היה להיות מושלם, אם לא העובדה שהייתי גם מוקפת במאפיונרים עשרים וארבע שעות ביממה, ונמצאת תחת איום מתמיד על חיי. כאשר באידיליה הנפלאה שמאסימו ניסה ליצור עבורי נוצר קרע שרק הולך ומתרחב, אני עומדת לגלות מה זה בדיוק אומר, להיות נשואה לגבר המסוכן ביותר באיטליה. 

מאסימו טוריצ'לי
לכאורה הייתי אמור להיות האדם המאושר ביותר באיטליה כולה; התוכנית שלי הצליחה, עמדתי לקבל את כל מה שאי פעם רציתי, האישה שאהבתי עמדה להישבע לי אמונים לנצח, אבל אהבה תמיד באה עם מחיר, האם אשלם את המחיר הגבוה מכול? 


היום הזה מאת סופרת רבי המכר בלנקה ליפינסקה הוא המשכו של הספר 365 ימים, שכבש את רשימות רבי המכר ברחבי העולם מרגע צאתו לאור, ויצא בעברית בהוצאת אדל. הספר עובד לסרט ששודר בנטפליקס ברחבי העולם, כבש בסערה את התואר 'המקום הראשון ברשימת הסרטים הנצפים ביותר' ועשה סנסציה בכל מדינה שבה שודר, ותורגם לשלושים שפות עד כה.

*365 הימים הבאים*

"אתה צריך לצאת מהחדר, מר טוריצ'לי. נטפל היטב באשתך," אמר הרופא, הייתי צריכה לעבור עוד בדיקות. כשמאסימו לא הגיב, הוא חזר על הבקשה. מאסימו דחף את עצמו לעמידה וגהר מעל הרופא, הבעתו קרה ועיניו יורות סכינים.
"לראשונה בשבועיים האחרונים אשתי פקחה את עיניה. אם אתה חושב שאעזוב עכשיו, יש לך טעות חמורה," הוא נהם.

לאורה ביל
חיי ניצלו, אבל באיזה מחיר? איבדתי את היקר לי מכול ונראה שגם נישואיי עלולים לא לשרוד את הטלטלה. בעלי, ראש המאפיה הסיציליאנית, מתקשה להתמודד עם המצב החדש ואני מוצאת נחמה דווקא במחשבות על הגבר שאשם בכל המצב הזה. הייתי מאוהבת, ציפיתי לילד, היה לי כל מה שאישה יכולה לחלום עליו.
אבל האם באמת הייתי מאושרת? או שזה רק עוד שקר ששיקרתי לעצמי?
כשהחיים שלנו נעים על רכבת הרים מטורפת ואני לא מצליחה לצפות אף מהלך של מאסימו, האם הוא יקבל בסופו של דבר את הבלתי נמנע, או ששנינו עומדים לשלם את המחיר הכבד מכול?


365 הימים הבאים מאת סופרת רבי המכר בלנקה ליפינסקה הוא המשכם של הספרים 365 ימים והיום הזה, שיצאו בעברית בהוצאת אדל וכבשו את רשימות רבי המכר ברחבי העולם כמעט מרגע צאתם לאור. הספרים עובדו לסרטים ששודרו בנטפליקס ברחבי העולם, כבשו בסערה את התואר 'המקום הראשון ברשימת הסרטים הנצפים ביותר' ועשו סנסציה בכל מדינה שבה שודרו. הטרילוגיה תורגמה לשלושים שפות עד כה.

פרק ראשון

1

מאסימו

"מאסימו, אתה מבין מה המשמעות של זה?"

סובבתי את ראשי לעבר החלון ובהיתי בשמיים החפים מעננים, ואז הבטתי בעורך הדין. "אני עומד להשתלט על החברה הזאת, בין שמשפחת מאנֶטה אוהבת את זה ובין שלא." קמתי ממקומי. מריו ודומיניקו התרוממו לאט מכיסאותיהם ונעמדו מאחוריי. זו הייתה פגישה לא רעה בסך הכול, אבל ארכה יותר מדי זמן. לחצתי ידיים לנוכחים בחדר ופניתי לעבר הדלת.

"תראה, העסקה תהיה טובה לכל הצדדים," אמרתי, מרים את אצבעי, "אתה עוד תודה לי על זה."

הסרתי את הז'קט ופתחתי כפתור נוסף בחולצתי השחורה בזמן שהתיישבתי במושב האחורי של המכונית. נתתי לעצמי רגע כדי ליהנות מהאוויר הקר שנשב מהמזגן. "הביתה," נהמתי בשקט לעבר הנהג בזמן שהתחלתי לעבור על ההודעות שהצטברו בטלפון שלי. רובן היו בענייני עסקים, אבל ביניהן מצאתי גם הודעה מאנה.

אני רטובה. אני צריכה שתעניש אותי.

הגוף שלי הגיב מייד להתגרות שלה. נאנחתי, סידרתי את עצמי בתוך המכנסיים ולחצתי את איברי בתוך אגרופי. כן, אין ספק שהחברה שלי הצליחה לקלוט בדיוק באיזה מצב רוח אני נמצא. היא ידעה שהפגישה הזאת לא תתקדם לפי שביעות רצוני ושאחוש חסר מנוחה אחריה. היא גם ידעה טוב מאוד מה יעניק לי הקלה.

תהיי מוכנה בשעה שמונה בערב, כתבתי לה בתגובה, נשענתי לאחור על מושב העור ובהיתי בעולם חולף על פניי מבעד לחלונות המכונית. עצמתי את עיניי.

ושוב היא הופיעה מאחורי עפעפיי העצומים. איברי נעשה קשה כפלדה תוך שניות. אלוהים, אצא מדעתי אם לא אמצא אותה. חלפו חמש שנים מאז התאונה, חמש שנים ארוכות מאז הנס, כפי שהגדירו הרופאים את מותי ואת שיבתי לחיים, שנים שבמהלכן חלמתי על אישה שמעולם לא ראיתי במציאות. ראיתי אותה רק בדמיוני, בזמן ששכבתי בבית החולים, מחוסר הכרה, על סף מוות. הצלחתי להריח את שערה, הצלחתי כמעט לחוש ברכותו של עורה תחת מגעי.

בכל פעם שעשיתי אהבה עם אנה או עם כל אישה אחרת, לצורך העניין, עשיתי אהבה איתה. בליבי קראתי לה 'ליידי'. היא הייתה הקללה שלי, הטירוף שלי, הסיכוי שלי לגאולה.

המכונית נעצרה. הרמתי את הז'קט ויצאתי ממנה. דומיניקו, מריו והחבר'ה שלקחתי איתי המתינו לי על מסלול ההמראה. אולי הגזמתי שם, בפגישה ההיא, אבל לפעמים הפגנת כוח היא דבר נחוץ ביותר כדי לזרוע בלבול במוחו של היריב.

בירכתי לשלום את הטייס והתיישבתי במושב העור הרך בזמן שהדיילת הגישה לי ויסקי וקרח בכוס רחבה. הבטתי בה. היא ידעה מה המשקה החביב עליי ואיך אני שותה אותו. תפסתי את עיניה והיא הסמיקה וחייכה אליי בפלרטטנות. למה לא, בעצם? קמתי ממקומי ותפסתי בידה.

"אתה יכול להמריא!" קראתי לעבר הטייס שדלת תאו הייתה פתוחה ואז משכתי אותה אחריי לעבר חדר השינה שבירכתי המטוס. ברגע שסגרתי את הדלת מאחוריי תפסתי בעורפה והצמדתי אותה לדופן המטוס. הבטתי בעיניה. היא נראתה מבוהלת. קירבתי את שפתיי אל שפתיה ותפסתי בשפתה התחתונה. היא גנחה כשנישקתי אותה ועיניה לא עזבו לרגע את עיניי, אך ידיה נשארו רפויות בצידי גופה.

תפסתי בשערה והטיתי את ראשה מעלה, לעבר פניי. היא נאנחה ועצמה את עיניה. היא הייתה מהממת ביופייה, נשית מאוד, כמו כל הנשים שעבדו בצוות ששירת אותי. אהבתי להקיף את עצמי ביופי. "רדי על הברכיים," אמרתי בקול נמוך ודחפתי אותה בכתפיה לעבר הרצפה.

היא צייתה בלי היסוס. המהמתי באישור והעברתי את אגודלי על שפתיה. היא פישקה את שפתיה מייד. מעולם לא נפגשנו קודם, ובכל זאת הבחורה ידעה בדיוק מה לעשות כשהיא איתי. השענתי את ראשה על דופן המטוס ופתחתי את רוכסן מכנסיי. הדיילת בלעה את רוקה בכוח, עיניה הרחבות לא עוזבות לרגע את עיניי.

"תעצמי את העיניים," אמרתי ברוגע, מעביר את אגודלי על עפעפיה, "תפקחי אותן רק כשארשה לך לעשות את זה." הוצאתי את איברי ממכנסיי, זקור ונפוח באופן מכאיב כמעט. ברגע שקצהו נגע בשפתיה של הבחורה היא פתחה את פיה רחב. את לא יודעת מה מחכה לך, חשבתי לעצמי והדפתי את עצמי לתוך פיה עד הסוף, מחזיק בעורפה כדי שלא תוכל לזוז. הרגשתי אותה משתנקת, אך המשכתי לנוע, עמוק יותר הפעם. אהבתי לראות את הבהלה בעיניהן כשהן פקחו אותן, כאילו חשבו שבאמת אחנוק אותן. יצאתי מפיה לאט וליטפתי את לחיה, כמעט ברוך, בעדינות. "תביטי בי," לחשתי, וצפיתי בה נרגעת ומלקקת את הרוק שהצטבר על שפתיה. "אני הולך לזיין את הפה שלך," אמרתי. רעד עבר בגופה. "אני יכול?"

הקפדתי לשמור על פנים חפות מרגש, ללא כל חיוך. הבחורה הביטה בי בעיניים פעורות, ואחרי כמה שניות הנהנה במרץ. "תודה," לחשתי והחזקתי את פניה בין שתי ידיי. הצמדתי אותה שוב אל הקיר ולחצתי את ראש איברי אל שפתיה המלאות. ברגע שהיא פישקה אותן צללתי פנימה בכוח. הרגשתי את לשונה מחליקה סביב איברי בזמן ששפתיה התהדקו סביבי.

אוה, כן! התחלתי להניע את מותניי בתנועות חדות. יכולתי להרגיש מתי היא מתקשה לנשום וכשהיא נאבקה להשתחרר, אחזתי בעורפה חזק יותר. ציפורניה התחפרו בירכיי ושרטו אותי ואהבתי את זה. אהבתי אותן נלחמות, אהבתי להרגיש את חוסר האונים שלהן מול הכוח שלי. עצמתי את עיניי וראיתי את הליידי שלי. היא הייתה זו שניצבה על ברכיה מולי, עיניה מחוררות את עיניי.

הדיילת הרימה אליי את עיניה שוב. היא אהבה את הדומיננטיות שלי, ראיתי את התשוקה במבטה. תפסתי בשערה בכוח כשלא יכולתי לשאת עוד הרבה מזה. חדרתי לפיה עוד פעמיים ואז קפאתי. הבחורה השתנקה וכמעט נחנקה בזמן שהתפתלה כדי להיחלץ מאחיזתי.

פקחתי את עיניי והבטתי בפניה המוכתמות באיפור מרוח. "תבלעי," ציוויתי בקול נמוך ומשכתי בשערה שוב. דמעות זלגו במורד לחייה, ובכל זאת היא צייתה להוראותיי. הוצאתי את איברי מפיה והיא החליקה לאורך דופן המטוס והתיישבה על עקביה. "תלקקי אותי," הוריתי לה, "עד שהכול יהיה נקי." הנחתי את ידיי על דופן המטוס ונעצתי בה מבט מאיים. היא התרוממה שוב על ברכיה ותפסה באיברי בידה הקטנה. היא החלה ללקק אותי עד שלא נותרו עדויות לאורגזמה שחוויתי רק לפני כמה דקות. השתחררתי מאחיזתה, התרחקתי ממנה מעט, סידרתי את איברי בתוך המכנסיים ורכסתי את הרוכסן.

"תודה." הושטתי לה את ידי. היא לקחה אותה ועזרתי לה לשוב ולעמוד על רגליה הרועדות. "לכי להתנקות, יש פה שירותים," אמרתי, מחווה בידי לעבר התא שבקצה חדר השינה, אפילו שהייתי בטוח שהיא מכירה את המטוס היטב. היא הנהנה ופסעה לעבר הדלת.

יצאתי מחדר השינה והצטרפתי לאחרים, שב ומתיישב על מושב העור. לגמתי מהוויסקי שהתחמם בינתיים.

מריו הניח את העיתון שקרא והביט בי. "בזמנים של אבא שלך היינו יורים שם בכולם."

נאנחתי, גלגלתי את העיניים והקשתי בחוסר סבלנות בשולחן בעזרת כוס הזכוכית. "בזמן שאבא שלי היה חי היינו סוחרים בסמים ובאלכוהול באופן לא חוקי, לא מנהלים את החברות הגדולות ביותר באירופה." נשענתי לאחור במושבי והבטתי בקונסיליירי שלי. "אני עומד בראש משפחת טוריצ'לי עכשיו, ולא בטעות. זה היה רצונו של אבא שלי."

אבא הכין אותי מילדות לקחת את מקומו כשיגיע הזמן ולהצעיד את עסקי המשפחה אל העידן החדש. נאנחתי והכרחתי את עצמי להירגע. הדיילת חלפה על פנינו בחיוך מבויש. "מריו, אני יודע כמה אתה אוהב לירות." הגבר המבוגר שהיה היועץ שלי חייך אליי קלות. "אל תדאג, אנחנו נירה שוב בקרוב." הבטתי בו במבט רציני. "דומיניקו." פניתי אל אחי. "תגיד לאנשים שלך להתחיל לחפש את הבן־זונה הזה, אלפרד." שבתי והבטתי במריו. "אתה רוצה לירות במישהו? אז אל תיתן לחרא הזה לחמוק ממך." לגמתי מהכוס.

השמש החלה לשקוע מעל סיציליה כשנחתנו סוף־סוף בשדה התעופה בקטניה. לבשתי את הז'קט כשיצאנו מהמטוס והרכבתי את משקפי השמש, חש את משב הרוח החמה על פניי. הבטתי לעבר הר אתנה. הייתה ראות נהדרת והפסגה נשקפה אליי במלוא הדרה.

פסענו לעבר הטרמינל ונכנסנו לבניין הממוזג. "האנשים מארובה רוצים להיפגש איתנו בנוגע לעניין הזה שדיברנו עליו קודם," אמר דומיניקו שהלך לצידי, "ואנחנו צריכים גם לטפל במועדונים בפלרמו."

הקשבתי לו בתשומת לב וערכתי בראשי רשימה של כל הדברים שהיה עליי לעשות באותו היום. לפתע, אף שעיניי היו פקוחות, הכול נעשה חשוך. ואז ראיתי אותה.

מצמצתי בעצבנות כמה פעמים. בעבר ראיתי את הליידי שלי רק כאשר רציתי בכך. פקחתי את עיניי והיא נעלמה. האם מצבי החמיר וההזיות רק נעשו גרועות יותר? אהיה חייב ללכת לרופא הדפוק ההוא כדי להיבדק. אבל זה לא יקרה עכשיו. עכשיו מה שהייתי צריך לעשות זה לטפל בקונטיינר של הקוקאין שנעלם. אולי המילה 'נעלם' לא מתאימה כדי לתאר את מה שקרה בסיפור הזה.

כבר כמעט הגענו למכונית כשראיתי אותה שוב. שאני אמות. זה לא יכול להיות. נכנסתי למכונית החונה וכמעט משכתי את דומיניקו פנימה כשהוא פתח את הדלת בצד השני. "זו היא!" לחשתי מבעד לגוש שבגרוני והצבעתי לעבר הבחורה שהלכה על המדרכה בגבה אלינו והתרחקה מאיתנו. האוזניים שלי צלצלו. לא יכולתי להאמין לזה. אולי רק דמיינתי?

הרגשתי שאני יוצא מדעתי. המכונית החלה לנוע. "תאט," הוריתי לנהג כשהתקרבנו אליה. אוה, שיט! כשהגענו אליה לא הצלחתי לנשום וליבי עצר את פעימותיו לרגע. הבחורה הביטה ישירות בחלון המושחר של המכונית ובוודאי לא יכלה לראות אותי, אבל אני הרגשתי כאילו היא מביטה ישירות בעיניי. העיניים שלה, האף, הפה... כולה – היא נראתה בדיוק כפי שדמיינתי אותה.

איש קירח ובעל מבנה גוף גדול קרא לליידי שלי והיא פסעה לקראתו. תפסתי בידית, אבל אחי עצר אותי. "זה לא הזמן, מאסימו," הוא אמר.

נותרתי קפוא. היא הייתה כאן, היא הייתה חיה וקיימת, והיא תוכל להיות שלי, אוכל לגעת בה, לקחת אותה ולהיות איתה לעד. "מה אתה עושה?" נבחתי עליו והרחקתי את ידי מאחיזתו.

"היא עם מישהו, ואנחנו לא יודעים מי הוא."

המכונית האיצה את מהירותה ועדיין לא הצלחתי לקרוע את עיניי מדמותה ההולכת ומתרחקת. "עצור את המכונית!" צעקתי לנהג.

"תמשיך לנסוע!" הורה דומיניקו ופנה אליי. "תשלח אנשים לחפש אותה עכשיו," הוא אמר, "אתה תדע מי היא עוד לפני שנגיע הביתה."

לא עניתי.

"מאסימו!" הוא הרים את קולו, "חיכית כל־כך הרבה שנים, חכה עוד כמה שעות."

הבטתי בו בזעם ובשנאה. רציתי להרוג אותו. ההיגיון הקבור עמוק במוחי הסכים עם דבריו, אבל כל יתר החלקים שבי התנגדו לרעיון להתרחק ממנה ולתת לה ללכת, וסירבו להקשיב לו. "יש לך שעה," נהמתי והבטתי בעיניים עיוורות בגב המושב שלפניי, "יש לך שישים דקות מזדיינות להגיד לי מי היא."

עוד על המארז

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
149 דירוגים
75 דירוגים
30 דירוגים
11 דירוגים
15 דירוגים
18 דירוגים
שם הספר: 365 ימים
8/12/2023

מקסים, נהנתי מכל אות, ולא יכולתי להפסיק עד סוף הספר

1
שם הספר: 365 הימים הבאים
6/5/2025

ספר מטלטל,אי הידיעה מה יקרה בציד הבא ריתקה אותי

שם הספר: 365 הימים הבאים
6/10/2024

טוב, זאת היתה חתיכת תפנית בעלילה…. שינוי מרענן עם סוף טוב הכל טוב. אהבתי 👍🏻👍🏻👍🏻

שם הספר: היום הזה
5/10/2024

יפה, מעניין יותר מהספר הראשון. קצת נמרח, אבל יש עניין. עוברת לספר הבא…

שם הספר: 365 ימים
3/10/2024

מאוד נהניתי מהספר. שונה בתכלית מהסרט שהיה רדוד וללא עומק וגם התחלת הסרט הייתה כל כך לא ברורה בשתי סצנות מקבילות של הגבר והאישה שמציג עלילה כמו סוג של ישיבה מול דמויות לא קשורות לכלום וממש לא היו רלוונטיות לסיפור. ההבדל שבספר יש עומק לעלילה והמון פרטים חשובים שהוצגו והוסיפו יותר עניין. ישנו השוני ברצף הארועים והדרמה בסוף הספר שונה בתכלית ממה שהוצג בסרט. רצה אצה😜לספר ההמשך. מומלץ.

שם הספר: 365 ימים
2/3/2024

מדהים סוחף ומהנה מומלץ בחום

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/1/2024

הסוף מפתיע מאוד והעיקר שנגמר טוב

שם הספר: 365 ימים
20/1/2024

ספר מאוד יפה אין רגע דל בחיב

שם הספר: 365 הימים הבאים
1/1/2024

ספר שגורם לי להישאר עם פה פתוח, הטרילוגיה הזאת מטורפת . לא יכלתי להניח את הספר מרוב שהוא היה כל כך טוב וזה סיפור עם עליות וירידות שיכולות לגרום לך להיות בשוק לכמה דק ואז לחייך . הטרילוגיה חד משמעית נכנסה לי ללב .

שם הספר: 365 הימים הבאים
28/9/2023

מומלץ.אפשר היה לוותר על כמה חלקים,אך הסוף טוב והכל מסתדר בסוף וזה מה שחשוב🙏🙏

שם הספר: 365 הימים הבאים
14/6/2023

ספר מאלף לא יכולתי להפסיק לקרוא תוך יום וחצי סיימתי

שם הספר: 365 הימים הבאים
10/6/2023

סיום מושלם לטרילוגיה!! שילוב של פשע ואהבה - הכי אהוב עלי בעולם.

שם הספר: היום הזה
8/6/2023

אהבתי מאוד,

שם הספר: 365 הימים הבאים
4/6/2023

סיום מהמם לטרילוגיה ממושלמת אהבתי מאוד

שם הספר: 365 הימים הבאים
3/6/2023

טרילוגיה מטורפת, כל חלק יותר מושלם מקודמו ועל החלק השלישי נאמר ״זה לא נגמר עד שזה לא נגמר״, כל כך הרבה מתח וגורם לא להניח את הספר. מומלץ

שם הספר: 365 הימים הבאים
28/5/2023

עוצר נשימה..קראתי את שני הספרים האחרונים בסדרה בשלושה ימים. הסצנות קצת מופרכות אבל זורמות.

שם הספר: 365 הימים הבאים
24/5/2023

וואו..... מהמם

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/5/2023

מה קורה פה??? איך זה קרה?? איזו תפנית בעלילה. איזה ספר מותח. חייבים לקרוא!!!

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/5/2023
שם הספר: 365 הימים הבאים
23/5/2023

לוהט ומושלם! ממליצה בחום ! 🔥🔥🔥🔥🔥

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/5/2023

אהבתי, כמו כל שאר הסדרה ❤️

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/5/2023

האמת שקניתי אותו מודפס כשיצא כי לא יכולתי לחכות, ועכשיו קניתי דיגיטלי. הוא כל כך הפתיע אותי, העולם עגול ואין בטחון באף אחד. הסופרת כותבת כל כך מיוחד שאני מחכה לעוד ספרים שלה. תודה לאדל הוצאה לאור. מומלץ מאוד מאוד

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/5/2023

אין רגע דל בסדרה הזו! ספר מעולה, נהנתי ממש

שם הספר: 365 ימים
17/5/2023

מדהים, קולח, סוחף

שם הספר: היום הזה
10/5/2023

ההמשך היה מרתק , סוחף ללא נשימה סוף מאכזב

שם הספר: 365 ימים
2/3/2023

ספר מעולה, רומנטי וסוחף אי אפשר היה לעצור

שם הספר: היום הזה
20/1/2023

מרגש ומקסים!

שם הספר: 365 ימים
7/1/2023

עלילה מפותלת ומפתיעה של סיפור אהבה מהסרטים.

שם הספר: היום הזה
7/1/2023

המשך סיפור מטלטל על מאסימו ולאורה סוף הספר לדעתי קצת פגם בסיפור אך ס'ה סיפור נהדר ממליץ.

שם הספר: היום הזה
3/1/2023

מושלם!!! מחכה לספר הבא!

שם הספר: 365 ימים
3/1/2023

איזה יופי של ספר! אחר, במובן הטוב של המילה. יש בו משהו קסום. ממליצה ממש.

שם הספר: 365 ימים
31/12/2022

ענק ענק סיפור מהם סוחף אהבה מתח כתוב בצורה קולחת אהבתם של מסימו ולאורה מהמם. ממליץ בחום ממשיך לספר השני היום הזה.

שם הספר: 365 ימים
28/12/2022

אין לי מילים , הספר היה מדהים ויכולתי להרגיש ולדמיין את הכל במהלך הקריאה הספר הזה שאב אותי עמוק לעולם שלא הכרתי. שמח שקראתי אותו מי שלא קרא אותו אתם חייבים לקרוא אותו אתם פשוט תתמכרו

שם הספר: היום הזה
13/12/2022

הספר השני מעולה ממשיכה לשלישי

שם הספר: היום הזה
7/12/2022

לא פלא שהסדרה הזאת הפכה לסנסציה😍

שם הספר: 365 ימים
6/12/2022

ספר ממגנט

שם הספר: 365 ימים
4/12/2022

מומלץ בחום

שם הספר: היום הזה
29/11/2022

אחלה ספר ואיזה סוף! מחכה לקרוא את ההמשך.

שם הספר: היום הזה
28/11/2022

מושלם!!!!

שם הספר: 365 ימים
28/11/2022

מהמם!! חיכיתי שיצא בידגטלי ונהניתי מכל רגע!!! ♥️

שם הספר: 365 ימים
28/11/2022

הספר מתעלה על הסרט וממש לוהט 🔥

שם הספר: היום הזה
27/11/2022

כמה חיכיתי להמשך!! איך ספר מושך שאי אפשר להוריד מהיד. רוצו לקרוא!

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

ראיתם את הסרט לפני קריאת הספר??? אין שום קשר בינהם?!! ספר מעולה כתוב בצורה מושכת. שווה קריאה!!

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

ספר מקסים!!! ויש לו המשך שגם נקרא במשימה עצורה ״היום הזה״.

שם הספר: היום הזה
27/11/2022

ווואוו…רוצו לקרוא! אבל לפני הספר הזה צריך לקרוא את ״365 ימים״! 2 ספרים מותחים!

שם הספר: היום הזה
27/11/2022

ספר מעניין מאוד, שמר אותי במתח לאורך כל הקריאה

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022
שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

מדהים!!

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

ספרים מעולים. שונים לגמרי צהסרט. מומלץ

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

עפתי על כל הסדרה! וואו. ממש לא דומה לסרטים שהיו גרועים. הספרים פצצה.

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

ספר מעניין מאוד ומפתיע

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

ואווו איזה ספר מושלם!!! ספר מאפיה משובח, הרבה זמן לא קראתי עלילה כזאת מותחת, סופרת מעולה. ראיתי את הסרט והוא לא דומה לספר! הספר הרבה יותר שווה, ממליצה בחום.

שם הספר: היום הזה
27/11/2022

ואוו הרבה יותר טוב מהסרט!!! חובה לקרוא את הראשון קודם, 365 ימים, ממשיכה לשלישי אני במתח!!! במילה אחת מושלם.

שם הספר: היום הזה
27/11/2022

ספר המשך שממשיך לסבך את החיים הגיבורה. כמה נהנתי מהעלילה

שם הספר: 365 ימים
24/11/2022

ממש לא כמו הסרט, ממשיכה לשני

שם הספר: היום הזה
22/11/2022

נדיררר סיימתי ביום אחד

שם הספר: 365 ימים
6/11/2022

ספר סוחף ומטורף

שם הספר: 365 ימים
9/8/2022

מושלםםםםם

שם הספר: 365 ימים
26/6/2022

מרתק

שם הספר: 365 ימים
23/5/2022

אזהרת ספויילרים: אמ;לק - גם הספר וגם הסרט בעייתיים בהרבה מובנים. אוקיי, נתחיל מזה שהספר והסרט שונים בתכלית, לטוב ולרע. מצד אחד, בספר מתואר מסע קניות מאוד מפרך על גבי כמה עמודים (מסוג הקטעים שדילגתי עליהם), ובסרט הוא מתומצת לדקה אחת גג (הבמאי הבין שלא ממש מעניין אותנו המותג שהיא קונה ממנו) מצד שני, הסרט השמיט קטעים חשובים, לדוגמא זה הוא לא סתם שולח אותה לפולין, אלא שהוא שואל אותה לפני זה אם היא הייתה רוצה לעזוב אותו, ומצהיר שהוא לא יכול להחזיק בה אם היא אומללה (בסרט הוא אומר לה פשוט שמחר תהיה לה טיסה, מוותרים על הקטע שבו הוא כביכול משחרר אותה), או הקטע שמסממים אותה בחתונה של בת דודתה ובגלל זה היא צריכה לעשות בדיקות שמגלות שהיא בהיריון (בסרט זה כזה, סצנה אחת היא אומרת שהיא לא מרגישה טוב, סצנה אחרי זה חברה שלה כועסת עליה על ההיריון. אולי לחברה יש עיני רנטגן ופיספסנו את זה??) בכל מקרה, הספר טיפה נמרח והסרט מפספס פרטים. למי שממש משתוקק להבין את כל העלילה מקצה לקצה, מומלץ על שניהם.

שם הספר: 365 ימים
14/5/2022

קצת יותר מידי עושר ומותגים אבל מסקרן ומהנה

שם הספר: 365 ימים
11/1/2022

מחכה לחלק ב'

שם הספר: 365 ימים
25/12/2021

וואי תודה לחברה ששכנעה אותי לקרוא את הספר למרות שבעברית יש רק אחד ובזכות שיש שפה נוספת קראתי את שלושתם פשוט מדהים!!!

שם הספר: 365 ימים
25/12/2021

ספר מרתק שסחף אותי בקריאתו מתחילתו ועד סופו. ספר שמדבר על הנפש האנושית, על התהליך שעובר אדם מאוהב, על אהבה ועל סקס מהמם. ממליצה.

שם הספר: 365 ימים
7/10/2024

מעניין! סקסי.

שם הספר: 365 ימים
5/10/2024

נחמד . הכתיבה קצת שטחית וגם הדמויות, אבל בכל זאת מעניין.

שם הספר: 365 הימים הבאים
26/7/2024

כ"כ שמחה שהטרילוגייה שונה מהסרט... הספר הזה - המסיים את הטרילוגייה - שינה את דעתי לגבי הטרילוגייה כולה...מאסימו פשוט בריון נוראי ובגללו לא יכולתי לחבב אף דמות בספרים הראשונים עד ש...עד שבאה הפתעה בספר הזה - הגבר הספרדי/ קנרי נאצ’ו...ויכולתי סוף סוף לחבב את הדמויות בטרילוגייה ... חוץ מאחד🤷‍♀️... סך הכל, אני אוהבת ספרים בסגנון הזה, אבל, בטרילוגייה הזו, פעם ראשונה שהרגיש לי כמו סרט פורנו ופחות ספר אירוטי - אז הורדתי כוכב...😉

שם הספר: היום הזה
24/7/2024

המשך מעולה לספר הראשון...מזכירה לכם לוותר על הסרט שהוא גם גרוע וגם שונה ברובו... עוברת לחלק השלישי...

שם הספר: 365 הימים הבאים
20/3/2024

המשך נחמד לשתי הספרים הקודמים

שם הספר: היום הזה
30/1/2024

מקסים, המשך כייפי לספר הראשון

שם הספר: 365 הימים הבאים
23/9/2023

אני רק יכולה לומר: סוף סוף נגמר. הכתיבה עצמה טובה, אך העלילה... מלכתחילה לא התחברתי.

שם הספר: היום הזה
23/9/2023

נחמד. ממשיכה להבא רק כי רכשתי.

שם הספר: 365 ימים
22/9/2023

נחמד וקצת מייגע. הגיבורה עשר פעם ביום משנה את דעתה כל יום...אבל הקריאה זורמת. בכל אופן עוברת להבא כי כבר רכשתי ולא אוהבת לעזוב באמצע.

שם הספר: 365 ימים
19/5/2023

בוטה. אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא...

שם הספר: 365 ימים
13/2/2023

לא עמוק מדי כיף להעביר איתו את הזמן

שם הספר: היום הזה
30/12/2022

התחלה ואמצע של ספר שהכל ברור וידוע...סוף מפתיע בהחלט.

שם הספר: 365 ימים
10/12/2022

האמת לקחתי אותו בחינם וזה לא יפתיע, אבל הרבה יותר טוב מהסרט. בכז לא משהו שלא קראתי לפני כן אין פה שום חידוש. עוד לא יודעת אם ארכוש את שאר הספרים. בסהכ נחמד.

שם הספר: היום הזה
8/12/2022

הספר קיבל כיוון אחר. העלילה מעניינת ושונה מהסרט. מחכה להמשך

שם הספר: היום הזה
8/12/2022

קראתי בנשימה אחת - ממתינה לשלישי

שם הספר: 365 ימים
7/12/2022

מעניין קריא - יוצר מידי סקס לטעמי

שם הספר: היום הזה
6/12/2022

ראיתי את הסרט קודם ועכשיו קראתי את הספר- עולם אחר!! ספר זורם ועלילה סוחפת

שם הספר: היום הזה
5/12/2022

סוף די מאכזב

שם הספר: 365 ימים
5/12/2022
שם הספר: 365 ימים
3/12/2022

הספר הרבה יותר מהסרט. העלילה של הספר הרבה יותר הגיונית. היה כיף לקרוא אותו. מקליל ,סוחף

שם הספר: היום הזה
3/12/2022

הספר הוא חלק מסדרה שלא תורגמה עדיין קחו בחשבון שהספר מסתיים במתח ואין ספר המשך עדיין

שם הספר: 365 ימים
28/11/2022

מעניין מאוד לקרוא את הספר אחרי כל סאגת הסרט, להבין יותר ולחוות עלילה עם תוכן מחשבתי מעבר למה שכבר צפינו בו. סיימתי תוך יום. מומלץ!

שם הספר: 365 ימים
7/12/2021

הספר דומה מאד לסרט ולא ממש חידש משהו, אך עדיין מהנה ואני מקווה שספר ההמשך יגיע במהרה.

שם הספר: 365 ימים
12/9/2023

בסדר. לא מדהים

שם הספר: היום הזה
29/12/2022

סביר ומטה

שם הספר: 365 ימים
10/12/2022

לכאורה עוד ספר מאפייה על גנסטר מעלף והאישה הכנועה אבל בספר הזה האישה היא פצצת דינמיט: עצמאית וסקסית אבל גם עצלנית ונצלנית. אני קיבלתי את הספר במתנה נסו לקבל גם....

שם הספר: 365 ימים
30/11/2022

חמוד

שם הספר: 365 ימים
8/1/2022

ספר נחמד וקריא, טוב להעביר את הזמן אבל לא מעבר לכך. תמיד כיף לקרא על עושר אין סופי וסיפורי סינדרלה, אבל אין פה משהו שמתרומם מעבר לזה.

שם הספר: 365 ימים
5/1/2022

למה פולניות תמיד מתעלפות?

שם הספר: 365 ימים
30/12/2021

לא מי יודע מה... מעצבן שנגמר באמצע בלי המשך וגם הכתיבה לא משהו... הסרט סהכ סיכם את הספר למרות שלא הכל תואם.

שם הספר: 365 ימים
23/12/2021

אז ככה - אני ראיתי את הסרט לפני שקראתי את הספר ואני בהחלט לא ממליצה לראות את הסרט - בטח לא לפני קריאת הספר... קחו בחשבון, שהן הסרט והן השחקנים בסרט גרועים מאוד ואומנם הסרט מבוסס על הספר אבל מקריאת הספר הזה עדיין לא ממש מיישר קו עם הספר (נראה איך זה ימשיך בספר הבא) וזה כבר טוב יותר... לצערי, הסרט ממש הרס לי את ההנאה מהספר☹️ כי בקריאת הספר לא השתחררתי ממראה הדמויות בסרט ומהתנהגותם וסביר זזה השליך על הספר, אז יש מצב שבגלל זה קשה לי עם חוות הדעת על הספר הזה אבל אין ספק שלא התחברתי לדמות של לאורה... כל דבר גורם לה להתעלף (למה זה טוב?🤔) בנוסף לכך שהיא בלתי נסבלת... ובנוסף, ממש הרגיז שלא כתבו מראש שיש המשך לספר הזה... אז נעבור לספר הבא...נראה אם ישתנה משהו...אעדכן

שם הספר: 365 הימים הבאים
7/10/2024

הספר הראשון מעניין, השאר מיותר...

שם הספר: 365 הימים הבאים
5/10/2024

יותר מוצלח מהספר השני, זה בטוח... לפחות היה עלילה פחות מלל מיותר. הורדתי 3 כוכבים כי: 1.הצלחתי לסיים את הטרילוגיה. 2. לדעתי...המון סצנות היו מופרכות ולא מחוברות למציאות. 3. קשה לי להתחבר ולהזדהות בדמות האישה ש"מלהטטת" בין גבר הורס אחד😂 לגבר הורס מס' שתיים🤣(בדיחה) 4. הסופרת יצרה קווי אופי בדמות נשית בסיפור כחלשה,רדודה,וגם קלת דעת, ובנוסף גם נימפומנית כדבר נורמלי...בעצם כל הסקס שם היה לא נורמלי ולא מציאותי בעמודות אחרי עמודות שמאסתי ודילגתי עליהם...מה יש לאהוב כאן בסיפור שמתבסס רק על סקס, רדיפת בצע, ושקרים? אוקצור...לא להתחיל את הטרילוגיה הזאת מלכתחילה. נפל אחד גדול. לא מומלץ!!! ממש לללאאא!!! בזבוז משווע של כסףףףף.

שם הספר: היום הזה
5/10/2024

*ז ו ו ע ה* כל מהות הספר זה "עסקי" כי נראה לי שהוא קיבל המון חסויות ממותגים שציינו לאורך הספר (כמלל מיותר) כמו: ג'בנשי, לבונטין, לנקום מידנייט ועוד כאלה שלא זוכרת כרגע. הסופרת פשוט "איבדה" את עצמה בדרך לקופה🤣ושכחה לספר סיפור . כל הספר הוא מלל אחד גדול ומיותר חצי מהספר אם לא יותר דילגתי, כל מה שהיה שם זה הבל הבלים וגיחוך אחד גדול של בלה בלה בלה. דמות האישה בסיפור רדודה שטחית, נימפומנית,ילדותית , גרידית, גולדרית שעסוקה בעצמה ובמותגים וחיה כמו סמרטוט מול הגבר כי זה מה שהסופרת נתנה לי להבין מכל הסיפור שלא סיפור😜. פשוט ספר "נפל" או בהגדרה ספר "בניים" לעשיית כסף תוך כדי הוצאת 3 ספרים במקום 2 ספרים. בעולמנו זה הכל נעשה "עסקי", חבל שזה גם קורה בעולם הספרים, כבר התרגלתי לרפרף,ולדלג דפים ועמודות תוך כדי קריאה, זה כמו להגיע לפרק 100 בויוה ובכל זאת להבין מה קורה בסדרה🤣🤣🤣

שם הספר: 365 ימים
28/8/2024

את הסרט ראיתי לפני שקראתי את הספר אולי בגלל זה לא כל כך התחברתי לא הצלחתי לסיים אותו

שם הספר: 365 ימים
20/6/2023

במילה אחת : זבל. גילוי נאות - למרות שניסיתי מאוד, לא הצלחתי לסיים את הספר הזה, כך שהביקורת היא לא על כולו (לכן נתתי 2 כוכבים ולא רק אחד). למרות זאת נראה לי שבהחלט קלטתי את רוח הדברים. עשו לעצמכן טובה ותוותרו על התענוג המפוקפק.

שם הספר: 365 ימים
5/2/2023

היה לי כל כך קשה לקרוא את הספר הזה.. לא אהבתי בכלל

שם הספר: 365 ימים
27/1/2023

כשאין ראש למשהו שדורש תשומת לב - זה הספר. מטופש ומעביר את הזמן. לא דורש מאמץ וזה בול לנסיעות ברכבת שאחרי יום עבודה

שם הספר: 365 ימים
2/12/2022

כתוב רע. מטופש. הגיבורה מעצבנת. לא אהבתי בכלל.

שם הספר: 365 ימים
1/12/2022

הבאזז סביב הספר הזה היה ממש לא מוצדק הספר כתוב בילדותיות וכך גם מתנהגת הדמות הראשית. תאורי סקס רבים מידי ועלילה דלה מידי אפשר לוותר ולקרוא ספרים אחרים ומן הסתם טובים יותר.

שם הספר: 365 ימים
30/11/2022

רדוד אבל עדיף מהסרט, ספר מאכזב...

שם הספר: 365 ימים
9/12/2022

מה זה הספר המפגר הזה ???? חטפתי נקע בעין !! מרוב שהספר המיותר והדבילי הזה מפגר

1
שם הספר: 365 ימים
16/2/2025

ספר לילדים מתבגרים מלאי הורמונים, צפוי, משעמם ועלילה שיטחית. ביזבוז זמן !

שם הספר: 365 ימים
4/10/2023

פשוט גרוע. אין עלילה, אין התפתחות של הדמויות ואין שום הגיון בכל מה שמתרחש. מה כן יש? הרבה מאוד ס*ס, גיבורה "מושלמת" שמתעלפת כל חמש דקות, גבר אלפא שדורש וגם מקבל ותפניות שאפשר לחזות 50 עמודים לפני. תכננתי לקרוא את הסרט ואז לצפות בסרט, אבל לא נראלי שיש בי מספיק כח סיבולת. מומלץ למי שאוהב/ת ספרי מאפיה, מערכת יחסים עם גבר אלפא ורוצה לדעת על מה הבאזז. כל השאר, להימנע.

שם הספר: 365 הימים הבאים
30/5/2023

תת רמה.

שם הספר: 365 הימים הבאים
22/5/2023

גרוע . הסופרת דואלית עם קו העלילה וזה נמרח יותר מידי .

שם הספר: 365 ימים
10/4/2023

זוועה

שם הספר: 365 ימים
18/1/2023

כזה גרוע, עוד לא יצא לי לחוות. חבל שהקשבתי להמלצות.

שם הספר: 365 ימים
12/12/2022

איזה ספר גרוע. הפוטנציאל בשמיים-הביצוע בתחת. מסופר כל כך רע וכל כך ילדותי, עם אפס הגיון. הגיבורה בהמה דוחה והגיבור אידיוט. אני ממש אוותר על ספרי ההמשך

שם הספר: 365 ימים
3/12/2022

יואו אחד הגרועים!! עצרתי ב 20% וגם לזה הגעתי בקושי. רדוד שוביניסטי הגיבורה חלשה ברמות, הוא חטף אותה והיא זורמת איתו? נו באמת מעניין אם הסופרת שמעה על תסמונת שטוקהולם. ובעצם הסצינה הראשונה במטוס זה אונס. נו באמת יש גבול

שם הספר: 365 ימים
27/11/2022

נשים חלשות חסרות עמוד שידרה לא עושה לי את זה. גם גברים טיפשים מרגיזים אותי יש גבול

שם הספר: 365 ימים
4/8/2022

הספר השני אכזבה גדולה

שם הספר: 365 ימים
6/7/2022

מיותר

שם הספר: 365 ימים
9/1/2022

קיטשי מדי.. נדוש ומשעמם.. דרמטי ברמות.. עדיף היה לצפות בסרט שעה מאשר לקרוא את הספר הזה לפי דעתי הכנה

שם הספר: 365 ימים
11/12/2021

משעמם!!!

שם הספר: 365 ימים
9/12/2021

ספר גרוע ביותר. חבל על הזמן ועל הכסף. אם הייתי יכולה לסמן פחות מכוכב זה מה שהייתי עושה.

שם הספר: 365 ימים
9/2/2025
שם הספר: 365 ימים
25/12/2024
שם הספר: 365 ימים
28/7/2024
שם הספר: 365 הימים הבאים
2/3/2024
שם הספר: 365 הימים הבאים
17/11/2023
שם הספר: 365 ימים
26/9/2023
שם הספר: היום הזה
11/7/2023
שם הספר: 365 ימים
21/5/2023
שם הספר: 365 ימים
14/5/2023
שם הספר: 365 ימים
5/5/2023
שם הספר: 365 ימים
24/3/2023
שם הספר: 365 ימים
5/3/2023
שם הספר: 365 ימים
28/1/2023
שם הספר: היום הזה
26/1/2023
שם הספר: 365 ימים
23/1/2023
שם הספר: 365 ימים
2/1/2023
שם הספר: היום הזה
19/12/2022
שם הספר: 365 ימים
17/12/2022
שם הספר: 365 ימים
4/12/2022

שם הספר: 365 ימים
4/12/2022
שם הספר: 365 ימים
2/12/2022

שם הספר: 365 ימים
2/12/2022
שם הספר: 365 ימים
27/11/2022
שם הספר: 365 ימים
22/11/2022
שם הספר: 365 ימים
19/7/2022

שם הספר: 365 ימים
29/4/2022
שם הספר: 365 ימים
28/3/2022
שם הספר: 365 ימים
13/12/2021
שם הספר: 365 ימים
10/12/2021
מארז בלנקה ליפינסקה בלנקה ליפינסקה

1

מאסימו

"מאסימו, אתה מבין מה המשמעות של זה?"

סובבתי את ראשי לעבר החלון ובהיתי בשמיים החפים מעננים, ואז הבטתי בעורך הדין. "אני עומד להשתלט על החברה הזאת, בין שמשפחת מאנֶטה אוהבת את זה ובין שלא." קמתי ממקומי. מריו ודומיניקו התרוממו לאט מכיסאותיהם ונעמדו מאחוריי. זו הייתה פגישה לא רעה בסך הכול, אבל ארכה יותר מדי זמן. לחצתי ידיים לנוכחים בחדר ופניתי לעבר הדלת.

"תראה, העסקה תהיה טובה לכל הצדדים," אמרתי, מרים את אצבעי, "אתה עוד תודה לי על זה."

הסרתי את הז'קט ופתחתי כפתור נוסף בחולצתי השחורה בזמן שהתיישבתי במושב האחורי של המכונית. נתתי לעצמי רגע כדי ליהנות מהאוויר הקר שנשב מהמזגן. "הביתה," נהמתי בשקט לעבר הנהג בזמן שהתחלתי לעבור על ההודעות שהצטברו בטלפון שלי. רובן היו בענייני עסקים, אבל ביניהן מצאתי גם הודעה מאנה.

אני רטובה. אני צריכה שתעניש אותי.

הגוף שלי הגיב מייד להתגרות שלה. נאנחתי, סידרתי את עצמי בתוך המכנסיים ולחצתי את איברי בתוך אגרופי. כן, אין ספק שהחברה שלי הצליחה לקלוט בדיוק באיזה מצב רוח אני נמצא. היא ידעה שהפגישה הזאת לא תתקדם לפי שביעות רצוני ושאחוש חסר מנוחה אחריה. היא גם ידעה טוב מאוד מה יעניק לי הקלה.

תהיי מוכנה בשעה שמונה בערב, כתבתי לה בתגובה, נשענתי לאחור על מושב העור ובהיתי בעולם חולף על פניי מבעד לחלונות המכונית. עצמתי את עיניי.

ושוב היא הופיעה מאחורי עפעפיי העצומים. איברי נעשה קשה כפלדה תוך שניות. אלוהים, אצא מדעתי אם לא אמצא אותה. חלפו חמש שנים מאז התאונה, חמש שנים ארוכות מאז הנס, כפי שהגדירו הרופאים את מותי ואת שיבתי לחיים, שנים שבמהלכן חלמתי על אישה שמעולם לא ראיתי במציאות. ראיתי אותה רק בדמיוני, בזמן ששכבתי בבית החולים, מחוסר הכרה, על סף מוות. הצלחתי להריח את שערה, הצלחתי כמעט לחוש ברכותו של עורה תחת מגעי.

בכל פעם שעשיתי אהבה עם אנה או עם כל אישה אחרת, לצורך העניין, עשיתי אהבה איתה. בליבי קראתי לה 'ליידי'. היא הייתה הקללה שלי, הטירוף שלי, הסיכוי שלי לגאולה.

המכונית נעצרה. הרמתי את הז'קט ויצאתי ממנה. דומיניקו, מריו והחבר'ה שלקחתי איתי המתינו לי על מסלול ההמראה. אולי הגזמתי שם, בפגישה ההיא, אבל לפעמים הפגנת כוח היא דבר נחוץ ביותר כדי לזרוע בלבול במוחו של היריב.

בירכתי לשלום את הטייס והתיישבתי במושב העור הרך בזמן שהדיילת הגישה לי ויסקי וקרח בכוס רחבה. הבטתי בה. היא ידעה מה המשקה החביב עליי ואיך אני שותה אותו. תפסתי את עיניה והיא הסמיקה וחייכה אליי בפלרטטנות. למה לא, בעצם? קמתי ממקומי ותפסתי בידה.

"אתה יכול להמריא!" קראתי לעבר הטייס שדלת תאו הייתה פתוחה ואז משכתי אותה אחריי לעבר חדר השינה שבירכתי המטוס. ברגע שסגרתי את הדלת מאחוריי תפסתי בעורפה והצמדתי אותה לדופן המטוס. הבטתי בעיניה. היא נראתה מבוהלת. קירבתי את שפתיי אל שפתיה ותפסתי בשפתה התחתונה. היא גנחה כשנישקתי אותה ועיניה לא עזבו לרגע את עיניי, אך ידיה נשארו רפויות בצידי גופה.

תפסתי בשערה והטיתי את ראשה מעלה, לעבר פניי. היא נאנחה ועצמה את עיניה. היא הייתה מהממת ביופייה, נשית מאוד, כמו כל הנשים שעבדו בצוות ששירת אותי. אהבתי להקיף את עצמי ביופי. "רדי על הברכיים," אמרתי בקול נמוך ודחפתי אותה בכתפיה לעבר הרצפה.

היא צייתה בלי היסוס. המהמתי באישור והעברתי את אגודלי על שפתיה. היא פישקה את שפתיה מייד. מעולם לא נפגשנו קודם, ובכל זאת הבחורה ידעה בדיוק מה לעשות כשהיא איתי. השענתי את ראשה על דופן המטוס ופתחתי את רוכסן מכנסיי. הדיילת בלעה את רוקה בכוח, עיניה הרחבות לא עוזבות לרגע את עיניי.

"תעצמי את העיניים," אמרתי ברוגע, מעביר את אגודלי על עפעפיה, "תפקחי אותן רק כשארשה לך לעשות את זה." הוצאתי את איברי ממכנסיי, זקור ונפוח באופן מכאיב כמעט. ברגע שקצהו נגע בשפתיה של הבחורה היא פתחה את פיה רחב. את לא יודעת מה מחכה לך, חשבתי לעצמי והדפתי את עצמי לתוך פיה עד הסוף, מחזיק בעורפה כדי שלא תוכל לזוז. הרגשתי אותה משתנקת, אך המשכתי לנוע, עמוק יותר הפעם. אהבתי לראות את הבהלה בעיניהן כשהן פקחו אותן, כאילו חשבו שבאמת אחנוק אותן. יצאתי מפיה לאט וליטפתי את לחיה, כמעט ברוך, בעדינות. "תביטי בי," לחשתי, וצפיתי בה נרגעת ומלקקת את הרוק שהצטבר על שפתיה. "אני הולך לזיין את הפה שלך," אמרתי. רעד עבר בגופה. "אני יכול?"

הקפדתי לשמור על פנים חפות מרגש, ללא כל חיוך. הבחורה הביטה בי בעיניים פעורות, ואחרי כמה שניות הנהנה במרץ. "תודה," לחשתי והחזקתי את פניה בין שתי ידיי. הצמדתי אותה שוב אל הקיר ולחצתי את ראש איברי אל שפתיה המלאות. ברגע שהיא פישקה אותן צללתי פנימה בכוח. הרגשתי את לשונה מחליקה סביב איברי בזמן ששפתיה התהדקו סביבי.

אוה, כן! התחלתי להניע את מותניי בתנועות חדות. יכולתי להרגיש מתי היא מתקשה לנשום וכשהיא נאבקה להשתחרר, אחזתי בעורפה חזק יותר. ציפורניה התחפרו בירכיי ושרטו אותי ואהבתי את זה. אהבתי אותן נלחמות, אהבתי להרגיש את חוסר האונים שלהן מול הכוח שלי. עצמתי את עיניי וראיתי את הליידי שלי. היא הייתה זו שניצבה על ברכיה מולי, עיניה מחוררות את עיניי.

הדיילת הרימה אליי את עיניה שוב. היא אהבה את הדומיננטיות שלי, ראיתי את התשוקה במבטה. תפסתי בשערה בכוח כשלא יכולתי לשאת עוד הרבה מזה. חדרתי לפיה עוד פעמיים ואז קפאתי. הבחורה השתנקה וכמעט נחנקה בזמן שהתפתלה כדי להיחלץ מאחיזתי.

פקחתי את עיניי והבטתי בפניה המוכתמות באיפור מרוח. "תבלעי," ציוויתי בקול נמוך ומשכתי בשערה שוב. דמעות זלגו במורד לחייה, ובכל זאת היא צייתה להוראותיי. הוצאתי את איברי מפיה והיא החליקה לאורך דופן המטוס והתיישבה על עקביה. "תלקקי אותי," הוריתי לה, "עד שהכול יהיה נקי." הנחתי את ידיי על דופן המטוס ונעצתי בה מבט מאיים. היא התרוממה שוב על ברכיה ותפסה באיברי בידה הקטנה. היא החלה ללקק אותי עד שלא נותרו עדויות לאורגזמה שחוויתי רק לפני כמה דקות. השתחררתי מאחיזתה, התרחקתי ממנה מעט, סידרתי את איברי בתוך המכנסיים ורכסתי את הרוכסן.

"תודה." הושטתי לה את ידי. היא לקחה אותה ועזרתי לה לשוב ולעמוד על רגליה הרועדות. "לכי להתנקות, יש פה שירותים," אמרתי, מחווה בידי לעבר התא שבקצה חדר השינה, אפילו שהייתי בטוח שהיא מכירה את המטוס היטב. היא הנהנה ופסעה לעבר הדלת.

יצאתי מחדר השינה והצטרפתי לאחרים, שב ומתיישב על מושב העור. לגמתי מהוויסקי שהתחמם בינתיים.

מריו הניח את העיתון שקרא והביט בי. "בזמנים של אבא שלך היינו יורים שם בכולם."

נאנחתי, גלגלתי את העיניים והקשתי בחוסר סבלנות בשולחן בעזרת כוס הזכוכית. "בזמן שאבא שלי היה חי היינו סוחרים בסמים ובאלכוהול באופן לא חוקי, לא מנהלים את החברות הגדולות ביותר באירופה." נשענתי לאחור במושבי והבטתי בקונסיליירי שלי. "אני עומד בראש משפחת טוריצ'לי עכשיו, ולא בטעות. זה היה רצונו של אבא שלי."

אבא הכין אותי מילדות לקחת את מקומו כשיגיע הזמן ולהצעיד את עסקי המשפחה אל העידן החדש. נאנחתי והכרחתי את עצמי להירגע. הדיילת חלפה על פנינו בחיוך מבויש. "מריו, אני יודע כמה אתה אוהב לירות." הגבר המבוגר שהיה היועץ שלי חייך אליי קלות. "אל תדאג, אנחנו נירה שוב בקרוב." הבטתי בו במבט רציני. "דומיניקו." פניתי אל אחי. "תגיד לאנשים שלך להתחיל לחפש את הבן־זונה הזה, אלפרד." שבתי והבטתי במריו. "אתה רוצה לירות במישהו? אז אל תיתן לחרא הזה לחמוק ממך." לגמתי מהכוס.

השמש החלה לשקוע מעל סיציליה כשנחתנו סוף־סוף בשדה התעופה בקטניה. לבשתי את הז'קט כשיצאנו מהמטוס והרכבתי את משקפי השמש, חש את משב הרוח החמה על פניי. הבטתי לעבר הר אתנה. הייתה ראות נהדרת והפסגה נשקפה אליי במלוא הדרה.

פסענו לעבר הטרמינל ונכנסנו לבניין הממוזג. "האנשים מארובה רוצים להיפגש איתנו בנוגע לעניין הזה שדיברנו עליו קודם," אמר דומיניקו שהלך לצידי, "ואנחנו צריכים גם לטפל במועדונים בפלרמו."

הקשבתי לו בתשומת לב וערכתי בראשי רשימה של כל הדברים שהיה עליי לעשות באותו היום. לפתע, אף שעיניי היו פקוחות, הכול נעשה חשוך. ואז ראיתי אותה.

מצמצתי בעצבנות כמה פעמים. בעבר ראיתי את הליידי שלי רק כאשר רציתי בכך. פקחתי את עיניי והיא נעלמה. האם מצבי החמיר וההזיות רק נעשו גרועות יותר? אהיה חייב ללכת לרופא הדפוק ההוא כדי להיבדק. אבל זה לא יקרה עכשיו. עכשיו מה שהייתי צריך לעשות זה לטפל בקונטיינר של הקוקאין שנעלם. אולי המילה 'נעלם' לא מתאימה כדי לתאר את מה שקרה בסיפור הזה.

כבר כמעט הגענו למכונית כשראיתי אותה שוב. שאני אמות. זה לא יכול להיות. נכנסתי למכונית החונה וכמעט משכתי את דומיניקו פנימה כשהוא פתח את הדלת בצד השני. "זו היא!" לחשתי מבעד לגוש שבגרוני והצבעתי לעבר הבחורה שהלכה על המדרכה בגבה אלינו והתרחקה מאיתנו. האוזניים שלי צלצלו. לא יכולתי להאמין לזה. אולי רק דמיינתי?

הרגשתי שאני יוצא מדעתי. המכונית החלה לנוע. "תאט," הוריתי לנהג כשהתקרבנו אליה. אוה, שיט! כשהגענו אליה לא הצלחתי לנשום וליבי עצר את פעימותיו לרגע. הבחורה הביטה ישירות בחלון המושחר של המכונית ובוודאי לא יכלה לראות אותי, אבל אני הרגשתי כאילו היא מביטה ישירות בעיניי. העיניים שלה, האף, הפה... כולה – היא נראתה בדיוק כפי שדמיינתי אותה.

איש קירח ובעל מבנה גוף גדול קרא לליידי שלי והיא פסעה לקראתו. תפסתי בידית, אבל אחי עצר אותי. "זה לא הזמן, מאסימו," הוא אמר.

נותרתי קפוא. היא הייתה כאן, היא הייתה חיה וקיימת, והיא תוכל להיות שלי, אוכל לגעת בה, לקחת אותה ולהיות איתה לעד. "מה אתה עושה?" נבחתי עליו והרחקתי את ידי מאחיזתו.

"היא עם מישהו, ואנחנו לא יודעים מי הוא."

המכונית האיצה את מהירותה ועדיין לא הצלחתי לקרוע את עיניי מדמותה ההולכת ומתרחקת. "עצור את המכונית!" צעקתי לנהג.

"תמשיך לנסוע!" הורה דומיניקו ופנה אליי. "תשלח אנשים לחפש אותה עכשיו," הוא אמר, "אתה תדע מי היא עוד לפני שנגיע הביתה."

לא עניתי.

"מאסימו!" הוא הרים את קולו, "חיכית כל־כך הרבה שנים, חכה עוד כמה שעות."

הבטתי בו בזעם ובשנאה. רציתי להרוג אותו. ההיגיון הקבור עמוק במוחי הסכים עם דבריו, אבל כל יתר החלקים שבי התנגדו לרעיון להתרחק ממנה ולתת לה ללכת, וסירבו להקשיב לו. "יש לך שעה," נהמתי והבטתי בעיניים עיוורות בגב המושב שלפניי, "יש לך שישים דקות מזדיינות להגיד לי מי היא."