1
מָה קָרָה?
יָעֵל חִכְּתָה לְיוֹנִי מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר לְיַד שַׁעַר הַבַּיִת שֶׁלָּהּ בַּיִּשּׁוּב אוֹרְפָּז. זֶה הָיָה הַסִּדּוּר הַקָּבוּעַ שֶׁלָּהֶם: יוֹנִי מַגִּיעַ עַד לַבַּיִת שֶׁל יָעֵל, וְאָז הֵם הוֹלְכִים יַחַד לְבֵית הַסֵּפֶר.
יָעֵל וְיוֹנִי הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים: הֵם הֵקִימוּ יַחַד אֶת חֲבוּרַת הָאוֹרְנִיקִים שֶׁל כִּתָּה ד'1 בְּבֵית הַסֵּפֶר "אוֹר", וְהֵם גַּם הָיוּ בְּנֵי דּוֹדִים.
יָעֵל חִכְּתָה לְיוֹנִי. בֵּינְתַיִם הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל צִפּוֹר שֶׁעָמְדָה עַל עָנָף שֶׁל עֵץ וְצִיְּצָה. הִיא חָשְׁבָה שֶׁאוּלַי הִיא תְּצַלֵּם אֶת הַצִּפּוֹר בַּמַּצְלֵמָה הַחֲדָשָׁה שֶׁקִּבְּלָה מִסָּבְתָא שֶׁלָּהּ. זֹאת הָיְתָה מַצְלֵמָה נֶהֱדֶרֶת, שֶׁמַּדְפִּיסָה אֶת הַתְּמוּנוֹת מִיָּד אַחֲרֵי הַצִּלּוּם.
יָעֵל הִמְשִׁיכָה לְחַכּוֹת לְיוֹנִי. בֵּינְתַיִם הִיא חָשְׁבָה כַּמָּה כֵּיף יִהְיֶה בַּטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּיוֹם חֲמִישִׁי הַבָּא. אַחְחְ, אֵיזֶה תַּעֲלוּלִים נֶהֱדָרִים הֵם יַעֲשׂוּ לַחֲבוּרַת הַפַּזְנִיקִים בַּטִּיּוּל הַזֶּה!
יָעֵל עֲדַיִן הִמְשִׁיכָה לְחַכּוֹת לְיוֹנִי. וְאָז הִיא הֵבִינָה מַשֶּׁהוּ: יוֹנִי מְאַחֵר.
זֶה הָיָה מוּזָר מְאֹד. יוֹנִי אַף פַּעַם לֹא אִחֵר. יוֹנִי תָּמִיד אָהַב לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן, וְהוּא גַּם אָהַב שֶׁאֲחֵרִים מַגִּיעִים בַּזְּמַן.
מָה קָרָה לְיוֹנִי?
יָעֵל כְּבָר הִתְחִילָה לִדְאֹג, אֲבָל בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִיא רָאֲתָה אֶת יוֹנִי מַגִּיעַ בְּרִיצָה מִכִּוּוּן הַבַּיִת שֶׁלּוֹ.
"בֹּקֶר טוֹ — " הִתְחִילָה יָעֵל לוֹמַר לוֹ. אֲבָל הִיא לֹא הִסְפִּיקָה לִגְמֹר אֶת הַמִּשְׁפָּט, כִּי יוֹנִי קָטַע אוֹתָהּ.
"אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה!" אָמַר יוֹנִי בְּקוֹל מִתְנַשֵּׁף.
"מָה אֲנִי לֹא מַאֲמִי — " הִתְחִילָה יָעֵל לַעֲנוֹת, אֲבָל שׁוּב יוֹנִי קָטַע אוֹתָהּ.
"אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה מָה קָרָה!" הוֹסִיף יוֹנִי.
"אָז תַּגִּיד לִי מָה קָ — " הִתְחִילָה יָעֵל לוֹמַר, וְיוֹנִי קָטַע אוֹתָהּ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית.
"קָרָה מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ מוּזָר," אָמַר יוֹנִי. הוּא נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא מַאֲמִין שֶׁהַדָּבָר הַמּוּזָר בֶּאֱמֶת קָרָה.
2
אֲבָל מָה קָרָה?
"יוֹנִי, תְּסַפֵּר לִי בְּבַקָּשָׁה מָה קָרָה," אָמְרָה יָעֵל בְּקוֹל בּוֹגֵר וְסַבְלָנִי. יָעֵל תָּמִיד הָיְתָה יַלְדָּה רְצִינִית מְאֹד.
"קִבַּלְתִּי מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר שִׂיחַת טֵלֵפוֹן," אָמַר יוֹנִי.
"מִמִּי? מִי הִתְקַשֵּׁר אֵלֶיךָ?" שָׁאֲלָה יָעֵל.
"לֹא הִתְקַשֵּׁר, הִתְקַשְּׁרָה," תִּקֵּן אוֹתָהּ יוֹנִי.
"אָז מִי הִתְקַשְּׁרָה אֵלֶיךָ מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר?"
יוֹנִי נָשַׁם עָמֹק וְאָז אָמַר: "גָּלִילָה גָּלִילִי."
גָּלִילָה גָּלִילִי הָיְתָה רֹאשַׁת הַיִּשּׁוּב הַמַּפְחִידָה. כְּשֶׁגָּלִילָה הָיְתָה יַלְדָּה, הִיא לָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר "פָּז", וּמֵאָז הִיא נִשְׁאֲרָה נֶאֱמָנָה לְבֵית הַסֵּפֶר "פָּז". וְזֹאת הָיְתָה בְּעָיָה רְצִינִית מִבְּחִינָתָם שֶׁל הָאוֹרְנִיקִים, כִּי הָאוֹרְנִיקִים לֹא אָהֲבוּ אֶת הַפַּזְנִיקִים. וְהֵם גַּם לֹא אָהֲבוּ אֶת גָּלִילָה. וְגַם הִיא לֹא אָהֲבָה אוֹתָם. גָּלִילָה תָּמִיד הָיְתָה בְּעַד הַפַּזְנִיקִים. תָּמִיד.
לָמָּה שֶׁגָּלִילָה גָּלִילִי תִּתְקַשֵּׁר לְיוֹנִי? וְעוֹד מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר?
"מָה גָּלִילָה רָצְתָה מִמְּךָ?" שָׁאֲלָה יָעֵל בְּשִׁלּוּב שֶׁל פְּלִיאָה וַחֲשָׁשׁ.
יוֹנִי הִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן שֶׁהָיָה לוֹ תָּמִיד עַל הַיָּד.
"בּוֹאִי נֵלֵךְ, לֹא כְּדַאי שֶׁנְּאַחֵר לְבֵית הַסֵּפֶר," הוּא עָנָה לְיָעֵל. "אֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ כְּשֶׁנַּגִּיעַ לְשָׁם וְנִפְגֹּשׁ אֶת כָּל הַחֲבוּרָה."