להעצים את ילדנו מ"המקום השלם"

שיטת המקום השלם

“אין לך דבר יותר בלתי שווה, מטיפול שווה, בבלתי שווים”

(הרבי מקוצק)

משפט זה מלווה אותי כעשרים שנים, מאז שאני עוסקת בתחום החינוך, והבטחתי לעצמי שכל רגע וכל שלב שאני נוגעת בו או תורמת בו את חלקי בעולם החינוך, וכל פעולה חינוכית שאני מבצעת, יתבססו על העובדה שכל ילד ראוי לטיפול אינדיבידואלי, ואין להשוות אותו לילד אחר, באותה מידה שאין נרו של זה דולק כנר חברו.

לאחר שחקרתי את הנושא לעומק והתנסיתי שנים רבות בסוגיות השונות הנוגעות לשיח ובעיקר לטיפול בילדים עם קשיי התנהגות, קשיים רגשיים וקשיים במערכות יחסים והורות, אני משתפת אתכם בעשרת הצעדים השלמים של "המקום השלם" שהביאו להצלחות ולשיפור משמעותי בקרב הילדים.

עשרת הצעדים

1. להכיל ולאהוב (וגם לפרגן ולהעצים במידתיות). הכלה ואהבה הם המזינים העיקריים המסייעים לכל ילד וילד להתקדם ולשתף פעולה.
2. יש להשתמש בתגובות מתונות ובאמפתיה ולא בתגובות אגרסיביות עד כדי איבוד שליטה, כי אגרסיביות רק תלבה את האש.
3. יש לזהות סימנים מקדימים ולהכין תוכנית פעולה מראש.
4. יש להקצות זמני איכות משמעותיים לכל ילד וילד.
5. מומלץ לשחק במשחקי קופסה תחרותיים, המאמנים את "שרירי התסכול/דחיית סיפוקים".
6. צריך לעודד פעילות מתונה ונעימה (המשלבת תנועה ומוזיקה).
7. אין להאריך בהאשמות בשיח בזמן הכאוס, הדבר יגרום למערבולת רגשית חמורה.
8. יש לשלב טיפול בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT) לצד העצמה.
9. יש לעצב התנהגות המבוססת על הענקה של פרס מינימלי המחייב השתדלות חינוכית.
10. יש להציב גבולות משמעת מתוך תקיפות רגועה ובטוחה לצד סמכות החלטית.

התנאים ההכרחיים לביסוסם של צעדים אלו בתפיסת עולמו של הילד הם:

1. התמדה ועקביות!
2. הקשבה גמישה.
3. שפה אחידה של ההורים אל מול הילד.
4. חוק הכלים השלובים בעולמו של הילד - המסגרת, הבית והסביבה חייבים להיות מסונכרנים!
5. הכרה מעמיקה ביכולות ובכישורים של הילד והעצמתם.

ספר זה הוא ספר הדרכה להורים, והוא עוסק במספר נושאים ובתהליכים משמעותיים, שהיכרות מעמיקה איתם היא זו שתסייע בידכם לחנך ולגדל את ילדיכם היקרים מכול באושר ובנחת.

הנושאים העיקריים בספר

תהליכי התפתחות

תהליכי הסתגלות

תהליכים קוגניטיביים

גורמים המשפיעים על התנהגות הילד

מעורבות הורית

בהצלחה!

ליז כהן

תהליכי התפתחות

היפרדות מחיתולים – עוברים לתחתונים

השבוע השמשי מזכיר לנו שעוד כחודש האביב יתדפק על חלוננו, ואנו, הורי ילדי הגיל הרך, כבר נערכים מחשבתית ונפשית למועד המיוחל.

היפרדות מחיתולים מתרחשת, בממוצע, בין גיל שנה וחצי לשלוש. כשהילד נפרד מחיתול הוא מקבל אחריות לגופו, ולכן זו אבן דרך משמעותית בהתפתחותו.

המיומנויות שהילד אמור לחזק כדי להצליח במשימה

1. מיומנות מוטורית – מסוגלות לפשוט מכנסיים ותחתונים.
2. מיומנות פיזיולוגית – שליטה בסוגרים.
3. מיומנות מחשבתית – לדעת לקשר בין הלחץ בשלפוחית השתן או בפי הטבעת, שהגוף מאותת עליו, לבין יציאת השתן או הצואה.
4. מיומנות תקשורתית – מסוגלות לומר שהוא צריך להתפנות או לדעת להביע זאת בדרך אחרת.

אז באמת, כיצד מתכוננים

מודעות – מגבירים את המודעות של הילד לתהליך הגמילה על ידי הקראת ספרים, משחקים ואפליקציות העוסקים בנושא.

שיתוף – מציינים בפני הילד שהוא כרגע "עושה קקי". מאפשרים לו להתבונן.

פעולה - אימון בלבישת בגדים ובהסרתם מאפשר להקנות לילד ניסיון וביטחון.

המעבר לתחתונים

קבלת החלטה להיפרד מהחיתול – ההחלטה צריכה להיות ברורה וחד-משמעית. מסבירים לילד את המשמעות של הורדת החיתול ומלווים את התהליך באופן מילולי. מומלץ לערוך טקס פרידה מהחיתול האחרון.

"חמוד, יש לך פיפי?" – רצוי ללמד את הילד שלא מחכים לרגע האחרון. יש להזכיר לו אחת לשעה וחצי עד שעתיים לגשת להתפנות. כך תיווצר אצלו תחושה של הצלחה. רצוי להיצמד לזמנים קבועים על מנת לייצר הרגלים: עם הקימה בבוקר, לפני השינה, לפני יציאה מהבית, אחרי ארוחות, לפני מקלחת, לפני פעילות מעניינת שאותה יתקשה הילד להפסיק וכו' (כדאי להעלים תזכורות אלה בהדרגה כדי שהילד לא יפתח בהן תלות).

חיזוקים – משבחים את הילד, מספרים לאחרים על ההישגים, נותנים חיבוק ונשיקה. משבחים גם הצלחה חלקית כדי לחזק את תחושת המסוגלות והאמון שלו בעצמו.

גישה אחידה– על ההורים ועל הדמויות המטפלות בילד ונוכחות בסביבתו לנקוט גישה אחידה במהלך היום.

"פספוסים" – פספוסים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך. אין להגיב בכעס או לגרום לילד לרגשות אשמה, בושה או לחץ בעקבות הפספוס. יש להגיב באופן תמציתי וממוקד ולהמשיך הלאה. כדאי להזכיר לילד את הפעמים שבהן הצליח להתאפק ולהראות לו שאתם מאמינים שיצליח בפעם הבאה.

עקביות והתמדה – ברגע שנפרדים מהחיתול לא חוזרים לאחור, גם אם יש ימים רוויי פספוסים. זהו מסר משמעותי לילד.

סבלנות ללכלוך – נושמים עמוק ונותנים לילד מרחב לטעויות. מקפלים את השטיח החדש, מכסים את הספות ואת הכיסא ברכב ומצטיידים בחומרי ניקוי. מומלץ לשתף את הילד בתהליך הניקיון.

היפרדות מחיתול בשינה – לטעמי, מומלץ להיפרד מהחיתול במהלך השינה לאחר מספר ימים שהילד מתעורר בהם עם חיתול יבש. אין מקום לצמצם את צריכת הנוזלים או להעיר את הילד באמצע הלילה כדי להתפנות. זהו תהליך של בשלות פיזיולוגית נטו.

המלצות לגבי תהליך היפרדות מחיתול במסגרת החינוכית

תיאום – התהליך מתבצע תחילה בבית, במסגרת הבטוחה של הילד, כך שהוא מגיע למסגרת הגן מתוך מודעות שצרכים עושים בשירותים. המשך התהליך במסגרת החינוכית נעשה בתיאום עם ההורים.

היערכות – הילד צריך להגיע למסגרת בתחתונים, ללא חיתול. הדבר יאפשר לצוות להיות ער לצורכי הילד.

שיתוף – במפגש הראשון או בימי ההסתגלות שתפו את הצוות במידע על מצבו של הילד, על קשיים, על אופן התגובה לפספוס וכד'. הצגה של תמונה מקיפה תסייע לצוות להגיב בהתאם ותתרום להצלחת התהליך.

בגדים להחלפה – חשוב שבתיק של הילד תהיה כמות מספקת של בגדי החלפה עד תום התהליך.

קשיים מתמשכים – אם התהליך אינו מתקדם, יש לקיים פגישה עם מנהלת הגן להתייעצות ולחשיבה משותפת.