הקדמה למהדורה העברית
מאת: אופיר פוגל, נטורופת, העורך המדעי
עבר זמן רב עד אשר הציבור הרחב, ולאחריו עולם הרפואה הקונבנציונלית, הבינו שתזונת האדם יכולה להשפיע באופן דרמטי על מגוון רב של מחלות גופנית. הספר "חרדה ודיכאון – תוכנית תזונתית לשיפור הבריאות הנפשית" הוא אבן דרך חשובה לקראת ההבנה שתזונה מהווה מרכיב מהותי גם במגוון בעיות הקשורות לנפש, ובראשן דיכאון וחרדה. ד״ר רמזי (M.D.), פסיכיאטר בהכשרתו ובעיסוקו, פורץ עבור רבים דרך שעד כה הייתה נחלתם של מעטים מהמטפלים הלא-קונבנציונליים. הדרך עדיין אינה ברורה באופן מלא, ונדרשים עוד מחקרים ועשייה רבה עד שנוכל ללכת בה בבטחה, אבל כעת בזכות הספר הזה – הדרך מוארת טוב יותר.
״פסיכיאטריה תזונתית״, כך מכנה ד״ר רמזי את התחום שבו התמחה בעמל רב בזכות קריאת מחקרים מדעיים רבים, ובזכות ההיכרות שרכש עם עוד כמה חוקרים ורופאים בתחום. מכל אלה הוא הגיע למסקנה שגם לגבי בריאות הנפש והמוח ״מזון הוא תרופה״, ומצהיר במסר חד וברור: ״ענף הפסיכיאטריה התזונתית מראה לנו, מחקר אחר מחקר, שבריאות נפשית תלויה ברובה במזון שאנו אוכלים". זהו מסר מהפכני שאין להקל בו ראש. הוא לא היה כל כך משמעותי לולא הגיע מפסיכיאטר שמטפל בחוליו, עובד בממסד הרפואי, ומעמיק במדע הרפואה המודרנית.
ד״ר רמזי, יחד עם עמיתיו הרופאים והחוקרים, פיתחו את "סולם המזונות נוגדי הדיכאון", המוצג בספר בצורה מובנת הניתנת לשימוש על ידי הקורא. הספר מסביר בין השאר כיצד חסרים תזונתיים, דלקת כרונית ו/או חוסר איזון במערכת העיכול עשויים להיות קשורים למצב הרוח, ואף למצב הנפשי של האדם. תהליכים אלה ואחרים המתוארים בספר מגובה מדע זה, לא רק תומכים באדם הסובל או משפרים את יעילות התרופות הכימיות, אלא לעיתים מהווים טיפול בפני עצמו. במקרים מסוימים, מדובר בטיפול ממש ב0 הבעיה. טיפול שבלעדיו, רבים עשויים לנהל את המחלה במשך כל חייהם במקום לקבל את ההזדמנות להבריא ממנה.
ספר מגובה מדע זה אינו מסתפק רק בהצגת העקרונות, המחקרים והתובנות הרפואיות והתזונתיות, אלא גם מציע דרך וכלים כיצד אדם יכול לעזור לעצמו או לקרוביו. רשימות, טבלאות ברורות ומתכונים מעניקים לקורא כלים מעשיים כיצד לפעול ולבחור נכון. אוכל טעים, בריא ומשביע נמצא כיום בהישג יד.
אני מאמין שספר זה מהווה אבן דרך משמעותית בשינוי התפיסה הישנה הרואה בטיפול בעזרת כימיקלים (תרופות), ובטיפול בשיחה (על גווניו השונים) – אפיקי טיפול כמעט בלעדיים. מעתה, דיכאון, חרדה ומחלות רגש ונפש נוספות מקבלים אפיק טיפולי נוסף שצפוי לשפר את חייהם של רבים: פסיכיאטריה תזונתית.
מאחל בריאות ואושר,
אופיר פוגל, נטורופת.
מטפל, חוקר, מרצה, מעביר סדנאות בארץ ובעולם ומחבר של שני ספרי בריאות.
מייל: ofir.vogel@gmail.com
אתר: ofir-vogel-naturopath.co.il
הקדמה למהדורה העברית
מאת: ד"ר אינה מרנזון, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית
לפני כחודשיים פנה אליי לטיפול גבר בן 65, מורה במקצועו. הוא היה מוטרד מ"בלקאאוטים" חוזרים ונשנים במהלך נהיגה, שבמהלכם התקשה לפתע לזהות היכן הוא נמצא וכיצד להגיע ליעדו. עיסוקו הקבוע בנושא גרם לו חרדות קשות ודכדוך. אב לשישה ילדים, אשר מאז ומתמיד נחשב לאדם חזק והחלטי, הפך חסר ביטחון ומפוחד שמא יהפוך לנטל על משפחתו.
מחלות הרקע שמהן סבל היו סוכרת ולחץ דם לא מאוזנים. הוא סיפר לי שהמאכלים האהובים עליו הם כריכי טונה עם מיונז, בייגלה מלוח ובורקסים במילוי תפוחי אדמה. כמו כן סיפר שהוא שותה הרבה קולה, מנסה להיגמל ממנה אך לא מצליח. לעיתים היה קם בלילה כדי לנשנש או לאכול חטיף. תזונתו הלא בריאה, כהגדרת אשתו, גרמה למריבות רבות ולמתיחות מתמשכת בין בני הזוג. לאור ההחמרה שחלה במצבו לאחרונה, הוא ביקש כדור שיעזור לו לחזור לעצמו.
מתוך הבנה שהרגלי התזונה שלו מובילים לירידה קוגניטיבית ואף להופעת חרדה ודיכאון, הצעתי לו לעבור לתפריט מופחת פחמימות ועשיר בירקות ובשומנים טובים (שמן זית, אבוקדו, אגוזים, סלמון וכד'). את הקולה ביקשתי שיחליף במים מוגזים.
למרות הקשיים וההתנגדויות לשינוי, הוא נצמד לתפריט במשך חמישה שבועות. בתום חמשת השבועות, בביקורת תקופתית אצל רופא המשפחה, הומלץ לו להפחית את מינון התרופות לוויסות רמות הסוכר (מטפורמין) ולהורדת השומנים בדם (סטטינים). כשהגיע אליי סיפר שהוא מרגיש יותר רגוע מאחר שה"בלקאאוטים" לא חזרו זה כשבועיים.
הסיפור הנ"ל הוא אחד מיני רבים המתארים כיצד תזונה לקויה מובילה להופעת דיכאון וחרדה, בעוד שתזונה מגוונת ועשירה בנוטריינטים חיוניים מטפלת בתופעות אלה ביעילות מפתיעה.
ספרו החדש של ד"ר דרו רמזי, "חרדה ודיכאון – תוכנית תזונתית לשיפור הבריאות הנפשית", דיבר מאוד אל לבי – הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, כפסיכיאטרית המשתמשת בגישה הוליסטית לטיפול נפשי.
הספר מכיל מידע חדשני רב-ערך המבוסס על מחקרים עדכניים. הוא פונה לקהל הרחב, אולם יחד עם זאת גם לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שטרם נחשפו לתרומה של תזונה מאוזנת לטיפול בחרדה ודיכאון. הספר מתייחס לפסיכיאטריה תזונתית ככלי טיפולי נגיש ואפקטיבי בתחום מחלות הנפש ומפרט את הרכיבים התזונתיים החיוניים לבריאות המוח. הספר מציע לקוראיו לחקור ולנסות סוגי מזונות שונים, על מנת להבין מהי התזונה המתאימה להם באופן אישי – זו שמיטיבה עם הבריאות הגופנית והנפשית שלהם.
הספר משקף את מהות התזונה שלנו בהקשר לסוגיות הבוערות ביותר כיום בתחום המחקר הרפואי. הוא מצביע על המתאם החד משמעי שקיים בין בריאות המוח לבין גיוון המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים במעיים). הוא מראה כיצד הדלקתיות המתמשכת בגוף, שמקורה בין היתר גם באכילת ג'אנק-פוד, עלולה להיות אחראית להתפשטות מגפת ההפרעות הנפשיות והניווניות בעולם המערבי.
על סמך מחקרים מדעיים ומתוך הבנה שהתזונה מאפשרת יצירת תאי מוח חדשים והקשרים סינפטיים ביניהם, מגיע ד"ר רמזי למסקנה שתזונה היא תחום שניתן להתערב בו גם כדי לשפר את תפקוד המוח ואת גמישותו (Neuroplasticity).
ד"ר רמזי מצליח לתמצת ולהנגיש לקוראים את חשיבות המזון כאחד הגורמים המרכזיים במנגנון האפיגנטי – הוא המנגנון שמכתיב כיצד הסביבה ואורח החיים יכולים לשנות את אופן הביטוי הגנטי ולהפעיל או לכבות גנים מסוימים שעלולים להגדיל את הסיכון לפתח דיכאון או חרדה.
בזכות המנגנון האפיגנטי, אנחנו מבינים היום שבחלק משמעותי מהמקרים הפרעה נפשית אינה גזרה משמיים, גם אם ברקע יש היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות. כלומר, לשינויים תזונתיים יש כוח לנטרל ולעצור את מה שאולי מובנה גנטית בחוֹמרה של המוח.
בקליניקה שלי נחשפתי רבות להשפעה של התזונה על בריאות הנפש של המטופלים. לכל מי שרוצה להבין איך התזונה משפיעה על הבריאות הנפשית ואילו שינויים תזונתיים מומלצים לשיפור המצב הנפשי, הספר הזה הוא נקודת מוצא מצוינת.
בברכת בריאות מיטיבה לאורך השנים,
ד"ר אינה מרנזון (M.D.), פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית.
בוגרת המכון למחקר, אבחון וטיפול בהפרעות נפשיות באמצעות פסיכיאטריה תזונתית מתקדמת (Advanced Nutrient Psychiatry) על-שם ד"ר וולש.
לפרטים: dr-merenzon.com
מבוא
לרפואה הפסיכיאטרית ולענף טיפולי הנפש יש בעיה רצינית. מומחים מכל רחבי העולם – מארגון הבריאות העולמי ועד מרכז המחקר פיו – תמימי דעים: אנו נמצאים בעיצומה של מגפת הפרעות נפשיות. הפרעות דיכאון וחרדה מאובחנות יותר ויותר במהלך העשור האחרון, וכיום ילדים ובני נוער סובלים מהן יותר מבעבר. גם מספר ההתאבדויות בארצות הברית מרקיע שחקים בימים אלה לכדי ממדים טראגיים ממש. כל מי שקוראים חדשות מודעים לכך ששיעור ההתמכרויות לחומרים מסוכנים קובע אף הוא שיא חדש. כל אדם רביעי בקירוב יאובחן עם הפרעה נפשית, כמו דיכאון או חרדה, במהלך חייו. רוב הסיכויים שאתם או אדם קרוב אליכם התמודדתם עם הפרעה נפשית בשלב מסוים בחייכם.
במובן מסוים, הנתונים הסטטיסטיים הללו אינם מפתיעים. הבריאות שלנו מאותגרת בדרכים שפשוט לא יכולנו לצפות אותן, אפילו לפני שנים ספורות בלבד. כיום, כחברה, אנו עובדים קשה מדי, סובלים ממתחים רבים מדי ונשחקים מהדרישות של חיי היומיום. אנחנו אוכלים יותר מדי, ישנים מעט מדי, מנהלים אורח חיים יושבני מדי ומזלזלים במה שהגוף שלנו זקוק לו כדי ליהנות משגשוג אמיתי. אורח החיים המערבי המודרני חולל שמות בבריאותנו הפיזית והוביל לעלייה בשיעור מחלות כגון סוכרת, סרטן ומחלות לב. סגנון החיים הזה השפיע באופן ניכר גם על הבריאות הנפשית שלנו. עוד ועוד אנשים חיים את שגרת יומם עם מאגרי אנרגיה מדולדלים ותחושת חוסר אונים, מוצפים בדאגות. נראה שאנו נתונים בחסדי המכשירים והסמארטפונים שלנו, ומבזבזים יותר מדי זמן על בהייה באנשים זרים במקום לחזק את הקשרים עם האנשים החשובים לנו. כל הדברים הללו מצטברים לאורך זמן ומובילים למשבר בבריאות הנפשית – ולעיתים גם לאבחון קליני.
בהתחשב במלחמה הבלתי פוסקת הזאת לשימור הבריאות הנפשית של האמריקאים, מטופלים, משפחות ורופאים זקוקים לכל הכלים האפשריים כדי לנצח במאבק. במהלך העשורים האחרונים, ענף הפסיכיאטריה התקדם באופן מרשים בהבנת הגורמים הביולוגיים שעלולים להיות בבסיס שינויי מצב הרוח ורמות החרדה. ואולם, ממחקרים מדעיים מהעת האחרונה עולה כי אחד הכלים החזקים ביותר והלא מנוצלים של המאבק בדיכאון ובחרדה עשוי להימצא בקצה המזלג שלכם.
החתיכה החסרה
כיום אני ידוע בתור פסיכיאטר תזונתי, אך לא תמיד ידעתי שמזון ממלא תפקיד חיוני כל כך בבריאות המוח.
כפסיכיאטר המתמחה בהפרעות מצב רוח וחרדה, עבודתי היא לסקור ולהעריך את ההיסטוריה הרפואית המלאה של המטופלים כדי לרדת לשורש בעיה נפשית כלשהי. ההכשרה שלי עוזרת לי להבין שבריאות פיזית ובריאות נפשית קשורות זו בזו קשר הדוק. לדוגמה, לעיתים קרובות בעיה גופנית, למשל בעיה בפעילות בלוטת התריס, יכולה להשפיע רבות על מצב הרוח או רמות החרדה שלנו. במהלך פגישת האבחון הראשונית, פסיכיאטרים ישאלו מטופלים הרבה שאלות, חלקן שאלות שהמטופלים לא ציפו להן, כדי לאסוף את הנתונים הדרושים להבנת הגורם למצב הרוח הירוד או רמות החרדה המוגברות. כשרק הייתי בתחילת הקריירה שלי, למדתי רבות על האופן שבו יש לשאול מטופלים לגבי ההיסטוריה הרפואית שלהם, הרקע המשפחתי ומה שאולי מתרחש בעבודה ובבית שלהם. אבל מעולם לא לימדו אותי לשאול את המטופלים שלי לגבי מה שהם אוכלים.
זה נראה לי קצת מוזר, אפילו אז, כנראה בשל הרקע שלי. בסוף שנות ה-70', כשהייתי בן חמש, משפחתי ואני עברנו מלונג איילנד, ניו יורק, לחווה במחוז קרופורד, אינדיאנה. שם החלו הוריי לתחזק כ-500 דונם של שטח מרעה, וכן לשתול, לגדל ולקטוף מגוון פירות, ירקות, עלי מאכל, קטניות ועשבי תיבול. כיום אני חי באותה חווה עם אשתי, ילדיי והוריי, ונוסע בכל שבוע לקליניקה שלי בניו יורק. את סופי השבוע שלי אני מעביר במאבק באדמת החרסית הדחוסה, במזג האוויר ובחרקים – ובהתפעלות שלי ושל ילדיי מנס הזרעים הנובטים וגדלים לכדי מזון מזין. אולי לא הייתי לגמרי מודע לכך אז, אך נראה לי שאפילו כילד, הבנתי שאכילת מזון מלא וטרי גורמת לי להרגיש טוב יותר – בגופי, נפשי ורוחי.
שנים לאחר מכן, בהיותי סטודנט לרפואה באוניברסיטת אינדיאנה, מה שלמדתי לגבי תזונה אפשר לתמצת ב"בשר ומוצרי חלב רעים לבריאות, ירקות – טובים". זה בטח לא מאוד שונה ממה שקראתם לאורך השנים לגבי תזונה בריאה. וכך, מתוך רצון להיות מאושר יותר ובריא יותר, החלטתי לאמץ תזונה צמחונית דלת שומן. למעשה, לא אכלתי בשר כולל דגים ומזונות אחרים מהים במשך קרוב ל-20 שנה.
אמנם על פי נתונים סטטיסטיים, תזונה המבוססת בעיקר על מזון מהצומח ממלאת תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות, אך הייתי כל כך מרוכז בהימנעות מאכילת סטייק או סלמון עד שלא עצרתי לרגע לחשוב אם גופי – ומוחי – מקבלים את רכיבי התזונה החיוניים הדרושים להם כדי לשגשג באמת. האוכל המועדף עליי היה המבורגרים צמחוניים, מקרוני בגבינה והרבה פיצות. רק כשהתפרסם מחקר חדש על הקשר בין בריאות המוח לרמות חומצות שומן מקבוצת אומגה-3, סוג של חומצות שומן רב בלתי רוויות המצויות בדרך כלל בדגים, התחלתי לתהות אם התזונה שלי אכן בריאה כפי שחשבתי.
התחלתי לתהות: האם קיימים מזונות שיכולים לקדם טוב יותר את הבריאות המוחית והנפשית? ואם כן, מדוע איננו מדברים על המזונות האלה ועל האופן שבו הם משפיעים על מצב רוח ורמות חרדה?
מרשם חדש – למזון
באופן מסורתי, פרוטוקולי טיפול בדיכאון ובחרדה מתמקדים בטיפול באמצעות דיבור ותרופות. שני הכלים הללו, כל אחד בנפרד או משולבים זה עם זה, מצליחים לעזור לאנשים רבים, כשהם זמינים. למרבה הצער, אחרים לא חשים את ההקלה שייחלו לה עקב הטיפולים הפופולריים האלה, ואם כן – היא מלווה בשלל תופעות לוואי לא נעימות לרבות השמנה, נמנום, בעיות בתפקוד המיני ועצירות. תופעות אלו עלולות לייאש מטופלים שגם כך נאבקים רק בשביל להרגיש קצת יותר טוב.
כרופא, שהתחייב בשבועה לא להזיק – primum non nocere – חשוב לי לחקור את כל האפשרויות הזמינות כדי לעזור למטופליי להרגיש טוב יותר. במסגרת זו אני גם רוצה לוודא שכל מה שאני רושם לא רק מחליף בעיית בריאות אחת באחרת. בעוד תרופות נוגדות דיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות שינו את פני הפסיכיאטריה והתגלו כמצילות חיים למטופלים רבים, הן אינן יכולות או צריכות להיות הכלי היחיד לטיפול בארגז הכלים של הפסיכיאטרים. כל האפשרויות הבטוחות והיעילות שאפשר להוסיף לארסנל שלנו כדי לעזור למנוע, לנהל או להפחית בעיות בבריאות הנפשית יתקבלו בברכה.
אכילה בריאה היא כלי כזה. ואולם, מזונות טובים ומזינים המספקים רכיבי תזונה חשובים, המשמשים בסיס לתפקוד מיטבי של המוח, זכו כמעט להתעלמות מוחלטת בזירת הבריאות הנפשית. בשלב זה, קשה להבין למה. המדע ברור בעניין. זה יותר מעשור שאנו יודעים כי דפוס התזונה או כמות ומגוון המזונות הנצרכים בקביעות קשורים לתפקוד המוח, ובעקבות כך – לסיכוי לפתח הפרעה נפשית כמו דיכאון או חרדה. בריאות נפשית איתנה, בדיוק כמו בריאות פיזית, תלויה בתזונה נכונה. אם אתם לא צורכים מספיק מינרלים או ויטמינים חיוניים, סביר להניח שתחוו בעיות במצב הרוח או תחושות של דאגת יתר. אם כן, מדוע לא להתרכז בדרכים להעלות את רמת רכיבי התזונה החיוניים האלה בגוף?
כשכבר התחלתי לבסוף לדבר עם המטופלים שלי על מה שהם אוכלים, התוצאות היו מטלטלות, בלשון המעטה. לא רק שרובם לא אכלו את המזונות המכילים את רכיבי התזונה הידועים כיום כחיוניים לשמירה על גוף ומוח משגשגים, הם גם צרכו מזונות הידועים כמזיקים לבריאות. התחוור לי שכאן, מהבחינה הזאת, יש לנו כרופאים הזדמנות לתמוך טוב יותר במטופלים שלנו במהלך הטיפול שלהם, ובתהליך זה להעצים אותם לבצע שינויים חיוביים בעצמם כדי לשפר את הבריאות הנפשית שלהם.
למרות העובדה ששטף מחקרים פורסם כעת ומדגים כיצד מזון, כזה העשיר ברכיבי תזונה חיוניים, מהווה באמת ובתמים סוג של תרופה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, רבים מעמיתיי למקצוע מטפלים בדיכאון ובחרדה באותן דרכים ישנות. זה צריך להשתנות. למרבה המזל, אינכם צריכים להסתמך על מטפלים בתחום בריאות הנפש כדי לבצע את השינויים התזונתיים הנדרשים לשיפור הבריאות הנפשית שלכם. אתם יכולים ללמוד כיצד להזין בצורה הטובה ביותר את המוח שלכם – ואת עצמכם – ולהתחיל לאכול כדי להתגבר על דיכאון וחרדה.
הספר הזה מיועד לאכלנים
יש סיבה שבגללה בחרתם את הספר הזה. אולי אתם או מישהו קרוב לליבכם אובחנתם עם דיכאון או חרדה. אולי אתם חשים ירידה במוטיבציה הכללית שלכם, או שאתם מרגישים שאתם דואגים יותר מכפי שהייתם רוצים. במהלך העשור האחרון גילינו שהן דיכאון והן חרדה יכולים להתפתח באופנים שונים רבים. ואולם, מה שהתגלה בקליניקה שלי הוא שתזונה יכולה למלא תפקיד מרכזי בניהול התסמינים של שתי ההפרעות הקליניות הנפוצות האלה, כשהיא משולבת עם תרופות, פסיכותרפיה או התערבויות אחרות. עם זאת, אינכם צריכים להמתין עד לאבחון קליני כדי ליהנות מיתרונות של תזונה הבריאה למוח. אם אתם חווים עייפות, חשיבה מעורפלת, תנודות במצב הרוח או דאגות בלתי פוסקות, שילוב אוכל איכותי יותר בתפריט שלכם – עם רכיבי התזונה הנכונים שיעזרו לכם להפיק מהמוח את המיטב – יוכל לעזור. כל מי שיש להם מוח צריכים לדעת כיצד להזין אותו כדי שיתפקד באופן מיטבי. אני מקווה שספר זה יעזור לכם בדיוק בכך.
בין שאתם רוצים להעלות את רמות האנרגיה, ובין שברצונכם להזין בצורה טובה יותר את המשפחה שלכם, הבנת הסיבות להיותו של המזון חלק חשוב כל כך בבריאות הנפשית שלנו היא הצעד הראשון במסע לריפוי עצמי. בוודאי שמעתם הרבה מידע מבלבל על דיאטה והשפעותיה על הבריאות לאורך השנים. נראה שכל כמה חודשים צץ טרנד תזונתי חדש שכולם מדברים עליו. תוכניות דיאטה כאלה מספרות לכם שיש דרך אחת "נכונה" לאכול. הן עשויות לומר לכם לעולם לא להכין אוכל בדרך מסוימת, ואם כבר אתם משנים את התזונה – להוציא מזון ספציפי מהתפריט. הן עשויות להמליץ להוסיף מזון לכל ארוחה שלכם באופן קבוע. או לאכול מזונות מסוימים רק בשילובים ספציפיים. הדיאטות הללו נוטות לבוא עם תוכניות אכילה מורכבות שאתם אמורים ליישם עד הפרט האחרון. אולי הן כוללות אפילו קו תוספים למכירה.
ואז, כמו שעון, דיאטה פופולרית אחרת תתפרסם אחרי כמה חודשים ותסתור את כל מה שחשבתם לטוב ובריא. המכנה המשותף היחיד בין הדיאטה החדשה לזו הישנה יהיה שהרגלי האכילה שלכם לגמרי לא נכונים. עם כל כך הרבה מידע לא עקבי לגבי אוכל ובריאות, פלא שרבים כל כך מאיתנו סובלים מסוג כלשהו של עייפות תזונתית? בניסיון למצוא את הידיים והרגליים בין כל כך הרבה תוכניות דיאטטיות ומחקרים סותרים, קשה לדעת מה באמת מבוסס ראיות ומוכח מדעית – ומה באמת יכול לעזור לכם להשיג בריאות מוחית מיטבית.
לרוע המזל, חלק גדול מההדרכה שאתם מקבלים מאחרים בנוגע לדרך הטובה יותר לטפל בדיכאון וחרדה עלול להיות לא פחות מבלבל. אם אתם או אדם היקר לליבכם סובלים מדיכאון או חרדה קליניים, סביר להניח שקיבלתם די והותר עצות לניהול הפרעות אלה. אולי מישהו אמר לכם להיות חיוביים יותר – או פשוט להירגע ולא לדאוג כל כך! ייתכן ששאלו אתכם אם ניסיתם יוגה או מדיטציה טרנסצנדנטלית. אחרים אולי הציעו לכם לנסות ספרי צביעה למבוגרים או שמנים אתריים. ייתכן שחלק אף הגדילו לעשות והמליצו לכם על תרופה נוגדת דיכאון מסוימת. אחרי הכול, היא מחוללת פלאים אצל מישהו שהם מכירים.
לכן אני רוצה להגיד מראש שזה לא ספר דיאטה, וגם לא ספר שטוען שמזון הוא המזור לכל ההפרעות הנפשיות. זהו ספר לאכלנים, חד וחלק. מכיוון שאני פסיכיאטר שמתעניין במזון, אנשים לפעמים חוששים שאני מתייחס בשיפוטיות אל מה שהם אוכלים. אני אומר כל הזמן למטופלים שלי שאני לא עובד בעסקי השיפוטיות. איש אינו מעוניין להאשים אתכם או לבייש אתכם בשל האוכל שאתם אוכלים. העבודה שלי עם מטופלים לימדה אותי לכבד את העובדה שלכל אחד ואחת מכם יש טעם וערכים בנוגע לאוכל, שהם ייחודיים בדיוק כמו החוויות שלכם עם דיכאון וחרדה. אני מבין שיכול להיות לכם קשה לשנות הרגלים שהשתרשו בנוגע למה שאתם אוכלים ולאופן האכילה שלכם, במיוחד כשאינכם במיטבכם. לכן אין אף עצה ש"חייבים ליישם" בדפים הבאים.
*המשך הפרק בספר המלא*