משפחת המומינים (4) - זכרונותיו של מומינאבא

פֶּתַח דָּבָר

אֲנִי, אָבִיו שֶׁל מוּמִינְטְרוֹל, יוֹשֵׁב הָעֶרֶב לְחַלּוֹנִי וְצוֹפֶה בַּגַּחְלִילִיּוֹת הָרוֹקְמוֹת אוֹתוֹת סוֹדִיִּים בְּחֶשְׁכַת הַקְּטִיפָה שֶׁל הַגִּנָּה. עִטּוּרִים מְסֻלְסָלִים, בְּנֵי חֲלוֹף, שֶׁל חַיִּים קְצָרִים אַךְ מְאֻשָּׁרִים!
כְּאָב לְמִשְׁפָּחָה וּכְבַעַל בַּיִת אֲנִי נִזְכָּר בְּעֶצֶב בִּנְעוּרַי הַסּוֹעֲרִים, שֶׁאוֹתָם אֲנִי עוֹמֵד לְתָאֵר, וְעֵט הַזִּכְרוֹנוֹת רוֹטֵט בְּכַפִּי בְּהִסּוּס.
אַךְ אֲנִי שׁוֹאֵב עִידוּד מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה יוֹצְאֵי הַדֹּפֶן שֶׁמָּצָאתִי בְּזִכְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל אִישִׁיּוּת גְּדוֹלָה אַחֶרֶת, וַאֲנִי מֵבִיא אוֹתָם כָּאן: "שׂוּמָה עַל כָּל מִי שֶׁהָאֱמֶת הִיא נֵר לְרַגְלָיו וְהוּא בַּר לֵבָב - יִהְיֶה מַעֲמָדוֹ הַחֶבְרָתִי אֲשֶׁר יִהְיֶה - וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ אֲשֶׁר נִתְפָּס בְּעֵינָיו כְּכָזֶה, לְתָאֵר אֶת חַיָּיו בְּמִלּוֹתָיו שֶׁלּוֹ וּבִכְתַב יָדוֹ, וְעִם זֹאת לֹא לְהַתְחִיל בַּמְּשִׂימָה הַיָּפָה הַזֹּאת בְּטֶרֶם יִמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים."
נִדְמֶה לִי כִּי עָשִׂיתִי לֹא מְעַט דְּבָרִים, וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ דְּבָרִים שֶׁנִּרְאוּ לִי טוֹבִים. וַאֲנִי חָבִיב לְמַדַּי וְדָבֵק בָּאֱמֶת, כָּל עוֹד הִיא לֹא מְשַׁעְמֶמֶת מִדַּי (אֶת גִּילִי, לְמָשָׁל, שָׁכַחְתִּי).
וּבְכֵן, אֲנִי נִכְנָע לְהַפְצָרוֹתֶיהָ שֶׁל מִשְׁפַּחְתִּי אֲשֶׁר שִׁכְנְעָה אוֹתִי לְסַפֵּר עַל עַצְמִי, וְאָכֵן יֵשׁ לְהוֹדוֹת כִּי הַפִּתּוּי שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת סִפְרִי זֶה בְּכָל רַחֲבֵי עֵמֶק הַמוּמִינִים גָּדוֹל מְאוֹד!
מִי יִתֵּן וּרְשִׁימוֹתַי הַצְּנוּעוֹת יָסֵבּוּ הֲנָאָה לְכָל הַמּוּמִינְטְרוֹלִים וּבִמְיֻחָד לִבְנִי, וְיַקְנוּ לָהֶם יֶדַע. אָמְנָם זִכְרוֹנִי, שֶׁהָיָה פַּעַם מְצֻיָּן, וַדַּאי הִתְעַמְעֵם קְצָת עִם הַזְּמַן, אֲבָל לְמַעֵט אִי אֵלּוּ הַגְזָמוֹת קְטַנּוֹת וּבִלְבּוּלִים פְּעוּטִים, שֶׁלְּלֹא סָפֵק רַק יוֹסִיפוּ צֶבַע וְלַהַט, הָאוֹטוֹבִּיוֹגְרַפְיָה הַזֹּאת תִּהְיֶה לַחֲלוּטִין מְדֻיֶּקֶת וְנֶאֱמָנָה לָאֱמֶת.
מִתּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בְּרִגְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל דְּמוּיוֹת שֶׁעֲדַיִן חַיּוֹת, הֶחְלַפְתִּי מִדֵּי פַּעַם פִילִיפְיוֹנְקִים בְּהֶמוּלִים, לְמָשָׁל, אוֹ פַּטְפָּטוֹת בְּקִפּוֹדִים וְכֻלֵּי, אֲבָל בְּכָל אֹפֶן קוֹרְאִים מְיֻמָּנִים וַדַּאי יָבִינוּ מָה קָרָה בֶּאֱמֶת.
נוֹסָף עַל כָּךְ הֵם יְגַלּוּ שֶׁיּוֹקְסִי הוּא אָבִיו הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁל סְנוּפְקִין, וּלְלֹא סָפֵק יַסְכִּימוּ עִם הַקְּבִיעָה שֶׁסְּנִיף הוּא צֶאֱצָא שֶׁל הַבַּרְדָקוֹן.
וְאַתָּה, יֶלֶד קָטָן וַחֲסַר בִּינָה, שֶׁרוֹאֶה בְּאָבִיךָ דְּמוּת מְכֻבֶּדֶת וּרְצִינִית, קְרָא אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל חֲוָיוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת וּזְכֹר לְהַבָּא שֶׁאַבָּא אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹנֶה מַהוּתִית מֵאַבָּא אַחֵר (עַל כָּל פָּנִים לֹא בִּצְעִירוּתוֹ).
אֲנִי חַיָּב לְעַצְמִי, לַהֹוֶה וּלְצֶאֱצָאַי הָעֲתִידִיִּים תֵּאוּר שֶׁל נְעוּרֵינוּ יוֹצְאֵי הַדֹּפֶן, שֶׁהָיָה בָּהֶם מֵמַד לֹא זָנִיחַ שֶׁל הַרְפַּתְקָנוּת. וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁבְּעֵת הַקְּרִיאָה רַבִּים יִזְקְפוּ אֶת חָטְמֵיהֶם בָּאֲוִיר וְיֹאמְרוּ בְּקוֹל רָם: "אֵיזֶה מוּמִינְטְרוֹל!" אוֹ: "זֶה נִקְרָא לִחְיוֹת!" (אֵיזוֹ תְּחוּשָׁה חֲגִיגִית מְצִיפָה אוֹתִי, פָּשׁוּט נוֹרָא.)1
לְבַסּוֹף אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהוֹדוֹת בְּחֹם לְכָל מִי שֶׁתָּרְמוּ בִּזְמַנּוֹ לְעִצּוּב חַיַּי כִּיצִירַת הַמּוֹפֵת שֶׁאִישׁ לֹא יַכְחִישׁ שֶׁהֵם, וּבִמְיֻחָד לִפְרֶדְרִיקְסוֹן, לַסְּמַרְמָרִים וּלְרַעֲיָתִי הָאַחַת וְהַיְּחִידָה, אִמּוֹ שֶׁל מוּמִינְטְרוֹל.

עֵמֶק הַמּוּמִינִים בְּאוֹגוּסְט,
הַמְּחַבֵּר

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

שֶׁבּוֹ אֲסַפֵּר עַל יַלְדוּתִי הַבִּלְתִּי מוּבֶנֶת, עַל הַהִתְרַחֲשׁוּת
הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי וְעַל לֵיל הַמְּנוּסָה הַמְּטַלְטֵל, וְכֵן אֲתָאֵר 
אֶת פְּגִישָׁתִי הַהִיסְטוֹרִית עִם פְרֶדְרִיקְסוֹן.

מִזְּמַן־מִזְּמַן, בְּעֶרֶב עָצוּב וּשְׁטוּף רוּחוֹת בְּאוֹגוּסְט, נִמְצְאָה שַׂקִּית קְנִיּוֹת פְּשׁוּטָה עַל מַדְרֵגוֹת הַבַּיִת לְיַלְדֵי מוּמִינְטְרוֹל נְטוּשִׁים. בַּשַּׂקִּית שָׁכַבְתִּי אֲנִי וְלֹא אַחֵר, עָטוּף בְּרַשְׁלָנוּת בִּנְיַר עִתּוֹן.
סִפּוּרִי הָיָה רוֹמַנְטִי בְּהַרְבֵּה לוּ הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתִי עַל הַטַּחַב בְּסַלְסִלָּה קְטַנָּה וְיָפָה!
עִם זֹאת, הַהֶמוּלִית שֶׁהֵקִימָה אֶת בֵּית הַיְּלָדִים הַנְּטוּשִׁים הִתְעַנְיְנָה בְּאַסְטְרוֹלוֹגְיָה (לִצְרָכֶיהָ הָאִישִׁיִּים) וּבְאֹפֶן מוּבָן לְמַדַּי שָׂמָה לֵב לַכּוֹכָבִים שֶׁשָּׁלְטוּ בְּעֵת בּוֹאִי לָעוֹלָם. הֵם הֵעִידוּ עַל לֵדָתוֹ שֶׁל מוּמִינְטְרוֹל יוֹצֵא דֹּפֶן וּמֻכְשָׁר בְּיוֹתֵר, וְהַהֶמוּלִית חָשְׁשָׁה אֵפוֹא שֶׁגִּדּוּלִי יִהְיֶה כָּרוּךְ בְּטִרְחָה (שֶׁכֵּן גְּאוֹנִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל נֶחְשָׁבִים לְטִיפּוּסִים לֹא נְעִימִים, אִם כִּי לִי לְפָחוֹת זֶה מֵעוֹלָם לֹא הִפְרִיעַ).
מִקּוּם הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם הוּא עִנְיָן בִּלְתִּי רָגִיל! אִלּוּ נוֹלַדְתִּי כַּמָּה שָׁעוֹת קֹדֶם לָכֶן הָיִיתִי גָּדֵל וְנִהְיֶה שַׂחְקַן פּוֹקֶר פָּרוּעַ, וְכָל מִי שֶׁנּוֹלְדוּ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת אַחֲרַי חָשׁוּ שֶׁהֵם מֻכְרָחִים לְהִצְטָרֵף לְתִזְמֹרֶת הַמִּתְנַדְּבִים שֶׁל הַהֶמוּלִים (אָבוֹת וְאִמָּהוֹת חַיָּבִים לִנְקֹט מִשְׁנֵה זְהִירוּת כְּשֶׁהֵם מְבִיאִים יְלָדִים לָעוֹלָם, וַאֲנִי מַמְלִיץ לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵהֶם לַעֲרֹךְ אֶת הַחִשּׁוּבִים הַמְּדֻיָּקִים בְּיוֹתֵר).
בְּכָל אֹפֶן, כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתִי מִשַּׂקִּית הַקְּנִיּוֹת הִתְעַטַּשְׁתִּי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּאֹפֶן מְסֻיָּם מְאוֹד. יִתָּכֵן שֶׁהָיְתָה לָזֶה מַשְׁמָעוּת!
הַהֶמוּלִית הִצְמִידָה חוֹתָם לִזְנָבִי וְעָלָיו טָבְעָה אֶת הַסִּפְרָה הַקְּסוּמָה שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, שֶׁכֵּן הָיוּ אֶצְלָהּ כְּבָר שְׁנֵים־עָשָׂר יְלָדִים נְטוּשִׁים. הֵם הָיוּ כֻּלָּם חֲמוּרֵי־סֵבֶר, צַיְתָנִים וּמְסֻדָּרִים, כִּי לְמַרְבֵּה הַצַּעַר הַהֶמוּלִית רָחֲצָה אוֹתָם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁחִבְּקָה אוֹתָם (הִיא הָיְתָה בַּעֲלַת אֹפִי יַצִּיב וּנְטוּל כָּל דַּקּוּיוֹת שֶׁל עִדּוּן). קוֹרְאִים יְקָרִים, תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם בֵּית מוּמִינִים שֶׁבּוֹ כָּל הַחֲדָרִים מְסֻדָּרִים בְּשׁוּרוֹת מֻקְפָּדוֹת, צוּרָתָם מְרֻבַּעַת וְהֵם צְבוּעִים בְּגוֹן חוּם־בִּירָה אָחִיד. אֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי? בָּתֵּי מוּמִינִים אֲמוּרִים לִהְיוֹת מְלֵאִים בְּפִנּוֹת נִסְתָּרוֹת וּבַחֲדָרִים סוֹדִיִּים, אַתֶּם אוֹמְרִים? בְּגַרְמֵי מַדְרֵגוֹת, בְּמִרְפָּסוֹת וּבְמִגְדָּלִים? לֹא בַּמִּקְרֶה הַזֶּה! וְגָרוּעַ מִכָּךְ: נֶאֱסַר עָלֵינוּ לָקוּם בַּלַּיְלָה לֶאֱכֹל, לְפַטְפֵּט אוֹ לְטַיֵּל! (בְּקשִׁי הִרְשׁוּ לָנוּ לַעֲשׂוֹת פִּיפִּי!)
לֹא הִרְשׁוּ לִי לְהָבִיא הַבַּיְתָה כָּל מִינֵי יְצוּרִים קְטַנִּים וְנֶחְמָדִים וְלִשְׁמֹר אוֹתָם מִתַּחַת לַמִּטָּה! הִכְרִיחוּ אוֹתִי לֶאֱכֹל וּלְהִתְרַחֵץ בְּשָׁעוֹת קְבוּעוֹת! הָיָה עָלַי לְהַחְזִיק אֶת הַזָּנָב בְּזָוִית שֶׁל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת כְּשֶׁאֲנִי מְבָרֵךְ מִישֶׁהוּ לְשָׁלוֹם! הוֹי, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מִבְּלִי לְהַזִּיל דִּמְעָה?!
נָהַגְתִּי לַעֲמֹד מוּל הַמַּרְאָה הַקְּטַנָּה בִּפְרוֹזְדּוֹר הַכְּנִיסָה וּלְהַבִּיט עָמֹק לְתוֹךְ עֵינַי הַכְּחֻלּוֹת הַקּוֹדְרוֹת בְּנִסָּיוֹן לְפַעְנֵחַ אֶת סוֹד חַיַּי. בְּעוֹד חָטְמִי בֵּין כַּפּוֹתַי הָיִיתִי נֶאֱנָח: בּוֹדֵד! עוֹלָם אַכְזָר! חַיַּי נְתוּנִים בְּיַד הַגּוֹרָל! וְעוֹד כָּל מִינֵי מִלִּים עֲצוּבוֹת, עַד שֶׁהוּקַל לִי קְצָת.
הָיִיתִי יֶלֶד־מוּמִין בּוֹדֵד מְאוֹד, כְּפִי שֶׁנִּגְזָר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַל כִּשְׁרוֹנוֹת יִחוּדִיִּים. אִישׁ לֹא עָמַד עַל טִיבִי וְלֹא הֵבִין אוֹתִי, וַאֲנִי הֵבַנְתִּי אֶת עַצְמִי פָּחוֹת מִכֻּלָּם. וְעִם זֹאת, מוּבָן שֶׁהִבְחַנְתִּי בַּהֶבְדֵּל בֵּינִי וּבֵין הַמּוּמִינִים הָאֲחֵרִים, שֶׁבְּמַהוּתוֹ הָיָה חֹסֶר הַיְּכֹלֶת הַמְּצַעֵר שֶׁלָּהֶם לְהִתְפַּלֵּא וְלִהְיוֹת מֻפְתָּעִים.
אֲנִי לְמָשָׁל הָיִיתִי שׁוֹאֵל אֶת הַהֶמוּלִית מַדּוּעַ דְּבָרִים הֵם כְּמוֹת שֶׁהֵם וְלֹא לְהֵפֶךְ.
"אֵיזוֹ צוּרָה הָיְתָה אָז לָעוֹלָם?" הָיְתָה הַהֶמוּלִית עוֹנָה. "הוּא לֹא טוֹב כְּמוֹת שֶׁהוּא?" הִיא מֵעוֹלָם לֹא נָתְנָה לִי הֶסְבֵּרִים מְסַפְּקִים, וְהָלְכָה וְגָבְרָה בִּי הַתְּחוּשָׁה הַבְּרוּרָה שֶׁהִיא מְנַסָּה לִפְטֹר אוֹתִי וְלַחְמֹק מֵהַנּוֹשֵׂא. לַשְּׁאֵלוֹת מָה, מָתַי? וּמִי, אֵיךְ? אֵין כָּל חֲשִׁיבוּת אֵצֶל הֶמוּלִים. אוֹ שֶׁהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ מַדּוּעַ אֲנִי אֲנִי וְלֹא מִישֶׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי.

"בֶּאֱמֶת בִּישׁ מַזָּל לִשְׁנֵינוּ! הִתְרַחַצְתָּ?" זוֹ הָיְתָה תְּשׁוּבָתָהּ שֶׁל הַהֶמוּלִית לַשְּׁאֵלָה הַחֲשׁוּבָה הַזֹּאת.
הִמְשַׁכְתִּי:
"אֲבָל לָמָּה אַתְּ הֶמוּלִית וְלֹא מוּמִינְטְרוֹלִית?"
"אָבִי וְאִמִּי הָיוּ הֶמוּלִים, תּוֹדָה לָאֵל," הֵשִׁיבָה.
"וְאַבָּא וְאִמָּא שֶׁלָּהֶם?" תָּמַהְתִּי.
"הֶמוּלִים!" קָרְאָה הַהֶמוּלִית. "וְגַם הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶם וְשֶׁל הוֹרֵיהֶם וְכֵן הָלְאָה וְכֵן הָלְאָה וְלֵךְ עַכְשָׁו לְהִתְרַחֵץ אַחֶרֶת אֶהְיֶה עַצְבָּנִית!"
"אוֹי וַאֲבוֹי. הֵם אַף פַּעַם לֹא נִגְמָרִים?" שָׁאַלְתִּי. "הֲרֵי הָאַבָּא וְהָאִמָּא הָרִאשׁוֹנִים וַדַּאי הוֹפִיעוּ מָתַיְשֶׁהוּ?"
"זֶה הָיָה מִזְּמַן כָּל כָּךְ וְאֵין צֹרֶךְ לְהִתְעַסֵּק בְּזֶה," אָמְרָה הַהֶמוּלִית. "וְחוּץ מִזֶּה, לָמָּה שֶׁנִּגָּמֵר?" (תְּחוּשָׁה מְעֻרְפֶּלֶת אַךְ בִּלְתִּי נִמְנַעַת אָמְרָה לִי שֶׁשּׁוֹשֶׁלֶת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת שֶׁאֵלֶיהָ אֲנִי קָשׁוּר הָיְתָה דָּבָר יָחִיד בְּמִינוֹ. לֹא הָיִיתִי מִתְפַּלֵּא אִם סֵמֶל הַכֶּתֶר הַמַּלְכוּתִי הָיָה רָקוּם עַל חִתּוּלַי. אַךְ אֲבוֹי! מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַסִּיק מִנְּיַר עִתּוֹן?!)
לַיְלָה אֶחָד חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לַהֶמוּלִית שָׁלוֹם כְּשֶׁזְּנָבִי בַּזָּוִית הַלֹּא־נְכוֹנָה, כְּלוֹמַר בְּשִׁבְעִים מַעֲלוֹת. תֵּאַרְתִּי אֶת חֲלוֹמִי הַנֶּחְמָד בְּאָזְנֵי הַהֶמוּלִית וְשָׁאַלְתִּי אִם הוּא מַכְעִיס אוֹתָהּ.
"חֲלוֹמוֹת הֵם פְּסֹלֶת," אָמְרָה הַהֶמוּלִית.
"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת?" שָׁאַלְתִּי. "אוּלַי הַמּוּמִינְטְרוֹל שֶׁעָלָיו חָלַמְתִּי הוּא הַמּוּמִינְטְרוֹל הָאֲמִתִּי, וְזֶה שֶׁעוֹמֵד פֹּה הוּא רַק חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתְּ?"
"לְצַעֲרִי הָרַב אַתָּה טוֹעֶה! אַתָּה קַיָּם וְעוֹד אֵיךְ!" אָמְרָה הַהֶמוּלִית בְּלֵאוּת. "אֵין לִי זְמַן אֵלֶיךָ! אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כְּאֵב רֹאשׁ! מָה יִהְיֶה אִתְּךָ בְּעוֹלָם לֹא־הֶמוּלִי שֶׁכָּזֶה?!"
"אֲנִי אֶהְיֶה מְפֻרְסָם," הִסְבַּרְתִּי בְּכֹבֶד רֹאשׁ, "וּבֵין הַשְּׁאָר אָקִים גַּם בַּיִת לְהֶמוּלִים קְטַנִּים שֶׁנִּנְטְשׁוּ. וּלְכֻלָּם אַרְשֶׁה לֶאֱכֹל כְּרִיכִים עִם סִירוֹפּ בַּמִּטָּה וּלְהַחְזִיק תַּחְתֶּיהָ נַחֲשֵׁי דֶּשֶׁא וּבוֹאֲשִׁים!"
"הֵם לְעוֹלָם לֹא יַסְכִּימוּ לְדָבָר כָּזֶה," אָמְרָה הַהֶמוּלִית.
לְצַעֲרִי הָרַב אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת.

כָּךְ חָלְפָה יַלְדוּתִי הַמֻּקְדֶּמֶת בִּפְלִיאָה מִתְמַשֶּׁכֶת וּשְׁקֵטָה. לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר אֶלָּא לְהִשְׁתּוֹמֵם וְחָזַרְתִּי עַל שְׁאֵלוֹתַי שׁוּב וָשׁוּב: מָה, מָתַי? וּמִי, אֵיךְ? הַהֶמוּלִית וְהַיְּלָדִים הַמְּמֻשְׁמָעִים שֶׁאָסְפָה לְבֵיתָהּ הִתְחַמְּקוּ מִמֶּנִּי כְּמֵיטַב יְכָלְתָּם; נִכַּר כִּי הַמִּלָּה "לָמָּה" הֵסֵבָּה לָהֶם אִי־נוֹחוּת. שׁוֹטַטְתִּי אֵפוֹא לְבַדִּי בַּחוֹף הַשּׁוֹמֵם וְהֶחָשׂוּף הַמַּקִּיף אֶת בֵּיתָהּ שֶׁל הַהֶמוּלִית, מְהַרְהֵר בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ וּבְכוֹכָבִים, בַּיְּצוּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בֵּין הַשְּׁלוּלִיּוֹת בִּזְנָבוֹת מְעֻקָּלִים וּבָרוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה מִכִּוּוּנִים שׁוֹנִים וְתָמִיד הֵבִיאָה עִמָּהּ רֵיחַ שׁוֹנֶה. (לְיָמִים נוֹדַע לִי שֶׁהַמּוּמִינְטְרוֹל הַמְּחוֹנָן תָּמִיד מִתְפַּלֵּא עַל דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם, אַךְ לֹא מִשְׁתּוֹמֵם כְּלָל לְנֹכַח דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים מוּזָרִים לַמּוּמִינְטְרוֹל הַמְּמֻצָּע.) זוֹ הָיְתָה תְּקוּפָה מְדַכְדֶּכֶת.
אֲבָל לְאַט לְאַט הִתְחוֹלֵל שִׁנּוּי; הִתְחַלְתִּי לְהַרְהֵר בְּצוּרָתוֹ שֶׁל חָטְמִי. הִנַּחְתִּי לִסְבִיבָתִי הָאֲדִישָׁה לְנַפְשָׁהּ וְשָׁקַעְתִּי בְּמַחְשָׁבוֹת עַל עַצְמִי, וְגִלִּיתִי שֶׁזֶּהוּ עִסּוּק מְכַשֵּׁף. הִפְסַקְתִּי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וּבִמְקוֹם זֹאת נִתְקַפְתִּי כְּמִיהָה לְדַבֵּר עַל תְּחוּשׁוֹתַי וְעַל מַחְשְׁבוֹתַי. אַךְ אֲבוֹי, לֹא הָיָה אִישׁ מִלְּבַדִּי שֶׁחָשַׁב שֶׁאֲנִי מְעַנְיֵן.
אֲבָל אָז הִגִּיעַ הָאָבִיב שֶׁהָיָה חָשׁוּב כָּל כָּךְ לְהִתְפַּתְּחוּתִי. תְּחִלָּה לֹא הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא נוֹעַד לִי. שָׁמַעְתִּי אֶת הַצִּיּוּצִים, הַזִּמְזוּמִים וְהַהִמְהוּמִים הָרְגִילִים שֶׁל כָּל הַיְּצוּרִים הַמִּתְעוֹרְרִים בְּסוֹף הַחֹרֶף וּמְמַהֲרִים לְעִסּוּקֵיהֶם. רָאִיתִי אֶת גִּנַּת הַיָּרָק הַסִּימֶטְרִית שֶׁל הַהֶמוּלִית צוֹבֶרֶת תְּאוּצָה, וְכָל מָה שֶׁהֵנֵץ מִתּוֹךְ אַדְמָתָהּ הָיָה מְקֻמָּט מֵרֹב קֹצֶר רוּחַ. רוּחוֹת חֲדָשׁוֹת זִמְּרוּ בַּלֵּילוֹת. הָרֵיחַ שֶׁעָמַד בָּאֲוִיר הָיָה שׁוֹנֶה. רֵיחַ שֶׁל שִׁנּוּי. זָקַפְתִּי אֶת חָטְמִי וְרִחְרַחְתִּי וְסָבַלְתִּי מִכְּאֵבֵי גְּדִילָה בָּרַגְלַיִם, וַעֲדַיִן לֹא הֵבַנְתִּי שֶׁכָּל זֶה נוֹגֵעַ רַק לִי.
עַד שֶׁבֹּקֶר אֶחָד שְׁטוּף רוּחוֹת הָיְתָה לִי תְּחוּשָׁה... כֵּן, פָּשׁוּט מְאוֹד הָיְתָה לִי תְּחוּשָׁה. וְיָרַדְתִּי יָשָׁר לַיָּם, שֶׁהַהֶמוּלִית לֹא אָהֲבָה וּלְפִיכָךְ אָסְרָה עָלֵינוּ לִשְׁהוֹת בְּקִרְבָתוֹ.
שָׁם צִפְּתָה לִי חֲוָיָה רַבַּת־חֲשִׁיבוּת. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בִּמְלוֹא קוֹמָתִי. הַקֶּרַח הַנּוֹצֵץ הָיָה גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מֵהַמַּרְאָה בִּפְרוֹזְדּוֹר הַכְּנִיסָה שֶׁל הַהֶמוּלִית. רָאִיתִי אֶת הָעֲנָנִים בִּשְׁמֵי הָאָבִיב טָסִים מֵעַל אָזְנַי הַזְּקוּפוֹת, אָזְנַיִם קְטַנּוֹת וְיָפוֹת. סוֹף סוֹף יָכֹלְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּחָטְמִי בִּמְלוֹאוֹ וָמַטָּה, בִּשְׁאַר גּוּפִי הַמּוּצָק וְהַבָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, עַד לְכַפּוֹתַי. לְמַעַן הָאֱמֶת, כַּפּוֹתַי הֵן הַפְּרָט הַיָּחִיד שֶׁאִכְזֵב אוֹתִי קְצָת; הָיָה בָּהֶן דְּבַר מָה חֲסַר אוֹנִים וְיַלְדוּתִי, שֶׁבִּלְבֵּל אוֹתִי. אֲבָל, חָשַׁבְתִּי, אוּלַי זֶה יַחְלֹף עִם הַזְּמַן. לְלֹא כָּל סָפֵק, יִתְרוֹנִי הַגָּדוֹל הוּא רֹאשִׁי. מָה שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה, לְעוֹלָם לֹא אֲשַׁעְמֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. הֵן לְעוֹלָם לֹא יַסְפִּיקוּ לְהַשְׁפִּיל מַבָּט עַד לְכַפּוֹתַי. בָּחַנְתִּי מֻקְסָם אֶת בָּבוּאָתִי בַּקֶּרַח. עַל מְנַת לְהֵיטִיב לִרְאוֹת נִשְׁכַּבְתִּי עַל הַבֶּטֶן.
אֲבָל בַּתְּנוּחָה הַזֹּאת נֶעֱלַמְתִּי. נוֹתְרָה רַק עֲלָטָה יְרַקְרַקָּה שֶׁהָלְכָה וְהֶעֱמִיקָה. צְלָלִים מְעֻרְפָּלִים הִתְנוֹעֲעוּ בָּעוֹלָם הַזָּר וְהַמּוּזָר שֶׁהִתְקַיֵּם בַּסֵּתֶר תַּחַת הַקֶּרַח. הֵם נִרְאוּ מְאַיְּמִים וּמְפַתִּים עַד מְאוֹד. נִתְקַפְתִּי סְחַרְחֹרֶת וְחָשַׁבְתִּי, לִפֹּל פְּנִימָה! לִשְׁקֹעַ בֵּין הַצְּלָלִים הַזָּרִים...
זוֹ הָיְתָה מַחְשָׁבָה מַחְרִידָה כָּל כָּךְ עַד כִּי חָשַׁבְתִּי אוֹתָהּ עוֹד פַּעַם, עָמֹק יוֹתֵר, עָמֹק יוֹתֵר... לְעוֹלָם לֹא עוֹד! רַק לִשְׁקֹעַ וְלִשְׁקֹעַ וְלִשְׁקֹעַ.
הָיִיתִי נִסְעָר בְּיוֹתֵר. הִזְדַּקַּפְתִּי וְרָקַעְתִּי בְּכַפּוֹתַי בַּקֶּרַח כְּדֵי לִבְדֹּק אִם הוּא חָזָק דַּיּוֹ. וְהוּא אָכֵן הָיָה חָזָק. הִתְקַדַּמְתִּי קְצָת כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הוּא חָזָק דַּיּוֹ גַּם בַּהֶמְשֵׁךְ, וְהוּא לֹא הָיָה חָזָק כְּלָל.
לְפֶתַע הָיִיתִי שָׁקוּעַ בַּיָּם הַיָּרֹק הַקַּר עַד הָאָזְנַיִם וְכַפּוֹתַי חַסְרוֹת הָאוֹנִים הִטַּלְטְלוּ מֵעַל עֲלָטָה תְּהוֹמִית וּמְסֻכֶּנֶת. בֵּינְתַיִם הָעֲנָנִים שָׁטוּ הָלְאָה בַּשָּׁמַיִם כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא קָרָה, רְגוּעִים לְגַמְרֵי.
מָה יִהְיֶה אִם אַחַד הַצְּלָלִים הַמְּאַיְּמִים יִטְרֹף אוֹתִי?! בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן שֶׁהוּא יִתְלשׁ אֶת אַחַת מֵאָזְנַי, יָבִיא אוֹתָהּ לִילָדָיו וְיֹאמַר לָהֶם: "אִכְלוּ אוֹתָהּ מַהֵר לִפְנֵי שֶׁתִּתְקָרֵר! זֶה בְּשַׂר מוּמִינְטְרוֹל אֲמִתִּי שֶׁלֹּא מַשִּׂיגִים כָּל יוֹם!" אוֹ שֶׁאֶסָּחֵף לַיַּבָּשָׁה וְגוּשׁ אַצּוֹת טְרָגִי תָּקוּעַ לִי מֵאֲחוֹרֵי הָאֹזֶן, וְהַהֶמוּלִית תִּבְכֶּה וְתִתְחָרֵט עַל יַחֲסָהּ אֵלַי וְתַגִּיד לְכָל מַכָּרֶיהָ: "הוֹי, הוּא הָיָה מוּמִינְטְרוֹל יוֹצֵא דֹּפֶן! רַק חֲבָל שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי בַּזְּמַן..."

הִפְלַגְתִּי בְּדִמְיוֹנִי עַד הַהַלְוָיָה שֶׁלִּי כְּשֶׁלְּפֶתַע חַשְׁתִּי נְשִׁיכָה זְהִירָה בְּיוֹתֵר בִּזְנָבִי. כָּל בַּעֲלֵי הַזָּנָב יוֹדְעִים כַּמָּה אָנוּ דּוֹאֲגִים לַקִּשּׁוּט הַיִּחוּדִי הַזֶּה וּבְאֵיזוֹ זְרִיזוּת אָנוּ מְגִיבִים בָּרֶגַע שֶׁהוּא נָתוּן לְסַכָּנָה אוֹ פְּגִיעָה כָּלְשֶׁהִי. נָטַשְׁתִּי אֶת חֲלוֹמוֹתַי הַמְּרַתְּקִים וְנִמְלֵאתִי מֶרֶץ כָּל כֻּלִּי. טִפַּסְתִּי בִּנְחִישׁוּת וְעָלִיתִי בַּחֲזָרָה לְמִשְׁטַח הַקֶּרַח, וּמִמֶּנּוּ זָחַלְתִּי לַיַּבָּשָׁה, וְשָׁם אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: זֶה עַתָּה הָיְתָה לִי חֲוָיָה. זוֹ הַחֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי. מֵעַכְשָׁו לֹא אוּכַל בְּשׁוּם פָּנִים לְהִשָּׁאֵר אֵצֶל הַהֶמוּלִית. אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת גּוֹרָלִי בְּכַפּוֹתַי!
כָּל אוֹתוֹ יוֹם קָפָאתִי מִקֹּר, אֲבָל אִישׁ לֹא שָׁאַל אוֹתִי מַדּוּעַ קַר לִי. אֲדִישׁוּתָם רַק חִזְּקָה אוֹתִי בְּהַחְלָטָתִי. בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים קָרַעְתִּי אֶת הַסָּדִין שֶׁלִּי לִרְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת וְחִבַּרְתִּי אוֹתָן לִכְדֵי חֶבֶל, שֶׁאוֹתוֹ קָשַׁרְתִּי לְמִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן. הַיְּלָדִים הַמְּמֻשְׁמָעִים בְּבֵית הַמּוּמִינְטְרוֹלִים הַנְּטוּשִׁים הִבִּיטוּ בִּי, אֲבָל לֹא אָמְרוּ דָּבָר, וְזֶה פָּגַע בִּי. אַחֲרֵי תֶּה הַמִּנְחָה כָּתַבְתִּי מִכְתַּב פְּרֵדָה מְנֻסָּח בִּקְפִידָה. הוּא הָיָה פָּשׁוּט אַךְ מְכֻבָּד, וְנִכְתַּב בּוֹ כָּךְ:

שָׁלוֹם, הֶמוּלִית נִכְבֶּדֶת,
אֲנִי חָשׁ שֶׁמַּמְתִּינוֹת לִי מְשִׂימוֹת גְּדוֹלוֹת וְשֶׁחַיֵּי הַמּוּמִין הֵם קְצָרִים. לְפִיכָךְ אֲנִי עוֹזֵב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כָּל טוּב.
אַל תִּתְעַצְּבִי, יוֹם יָבוֹא וְאָשׁוּב וּלְרֹאשִׁי זֵר עֲלֵי דַּפְנָה!
נ"ב: אֲנִי לוֹקֵחַ אִתִּי צִנְצֶנֶת שֶׁל מְחִית דְּלַעַת.

לְהִתְרָאוֹת, הֲיִי שָׁלוֹם,
מְאַחֵל מוּמִינְטְרוֹל
שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹ הָאֲחֵרִים.

נָפַל הַפּוּר! יָצָאתִי לְדַרְכִּי וְכוֹכְבֵי גּוֹרָלִי הוֹבִילוּ אוֹתִי, מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה לִי כָּל מֻשָּׂג עַל הַהִתְרַחֲשׁוּיוֹת הַמּוּזָרוֹת הַמְּצַפּוֹת לִי. לֹא הָיִיתִי אֶלָּא מוּמִינְטְרוֹל צָעִיר מְאוֹד הַמְּשׁוֹטֵט מְדֻכְדָּךְ בִּשְׂדֵה הַבּוּר וְנֶאֱנָח בְּשִׁמְמַת הַגֵּיאָיוֹת הַתְּלוּלִים, בְּעוֹד צְלִילֵי הַלַּיְלָה הַמַּחְרִידִים מַעֲמִיקִים אֶת בְּדִידוּתִי.

כְּשֶׁמּוּמִינְאַבָּא הִגִּיעַ בְּדִיּוּק לַנְּקֻדָּה הַזֹּאת בְּסִפְרוֹ, זִכְרוֹן יַלְדוּתוֹ הָאֻמְלָלָה הִסְעִיר אוֹתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לַעֲשׂוֹת הַפְסָקָה. הוּא הִבְרִיג אֶת הַמִּכְסֶה שֶׁל עֵט הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְנִגַּשׁ לַחַלּוֹן. דְּמָמָה עֲמֻקָּה שָׂרְרָה בְּעֵמֶק הַמּוּמִינִים.
רַק מַשַּׁב הָרוּחַ הַלֵּילִית מִצָּפוֹן לָחַשׁ בַּגִּנָּה, וְסֻלַּם הַחֲבָלִים שֶׁל מוּמִינְטְרוֹל הִתְנַדְנֵד הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּנֶגֶד קִיר הַבַּיִת. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁגַּם עַכְשָׁו הָיִיתִי מַצְלִיחַ לִבְרֹחַ, חָשַׁב מוּמִינְאַבָּא. לְמַעֲשֶׂה, אֲנִי בְּמֵיטַב שְׁנוֹתַי!
הוּא צִחְקֵק קְצָת לְעַצְמוֹ. וְאָז הוֹצִיא אֶת רַגְלָיו מִבַּעַד לַחַלּוֹן וּמָשַׁךְ אֵלָיו אֶת סֻלַּם הַחֲבָלִים.
"הַי, אַבָּא," אָמַר מוּמִינְטְרוֹל מֵהַחַלּוֹן הַסָּמוּךְ, "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?"
"אֲנִי עוֹשֶׂה הִתְעַמְּלוּת, בְּנִי," עָנָה אָבִיו. "זֶה בָּרִיא! צַעַד לְמַטָּה, שְׁנַיִם לְמַעְלָה, אֶחָד לְמַטָּה, שְׁנַיִם לְמַעְלָה! טוֹב לַשְּׁרִירִים."
"רַק שֶׁלֹּא תִּפֹּל," אָמַר מוּמִינְטְרוֹל. "אֵיךְ מִתְקַדְּמִים הַזִּכְרוֹנוֹת?"
"מְצֻיָּן," הֵשִׁיב אָבִיו וּמָשַׁךְ אֶת רַגְלָיו הָרוֹעֲדוֹת פְּנִימָה אֶל אֶדֶן הַחַלּוֹן. "זֶה עַתָּה בָּרַחְתִּי. הַהֶמוּלִית בּוֹכָה. זֶהוּ פֶּרֶק מְרַגֵּשׁ מְאוֹד."
"מָתַי תַּקְרִיא לָנוּ אוֹתוֹ?" שָׁאַל הַטְּרוֹל הַקָּטָן.
"בְּקָרוֹב. בָּרֶגַע שֶׁאַגִּיעַ לְסִירַת הַנָּהָר," אָמַר מוּמִינְאַבָּא. "כַּמָּה נֶחְמָד לְהַקְרִיא מַשֶּׁהוּ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּעַצְמְךָ!"
"אֲנִי בָּטוּחַ," אָמַר מוּמִינְטְרוֹל וּפִהֵק. "לְהִתְרָאוֹת בֵּינְתַיִם."
"לְהִתְרָאוֹת," אָמַר מוּמִינְאַבָּא, סוֹבֵב אֶת הַמִּכְסֶה שֶׁל עֵט הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְהֵסִיר אוֹתוֹ.
טוֹב. אֵיפֹה הָיִיתִי... אָה, כֵּן, בָּרַחְתִּי וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר - לֹא, זֶה יוֹפִיעַ בַּהֶמְשֵׁךְ. אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹסִיף פְּרָטִים עַל לֵיל הַבְּרִיחָה...

כָּל הַלַּיְלָה תָּעִיתִי בַּנּוֹף הַקּוֹדֵר וְהַלֹּא־מֻכָּר. כַּמָּה אֲנִי מְרַחֵם עַל עַצְמִי כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּזֶה! לֹא הֵעַזְתִּי לַעֲצֹר, לֹא הֵעַזְתִּי לְהַבִּיט לַצְּדָדִים. מִי יוֹדֵעַ מָה עָלוּל לְהוֹפִיעַ פִּתְאוֹם מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה! נִסִּיתִי לָשִׁיר אֶת "מָה לֹא־הֶמוּלִי הוּא הָעוֹלָם", שִׁיר צַעֲדַת הַבֹּקֶר שֶׁל הַיְּלָדִים הַנְּטוּשִׁים, אֲבָל קוֹלִי רָעַד בְּאֹפֶן שֶׁרַק הִפְחִיד אוֹתִי יוֹתֵר. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שָׂרַר עֲרָפֶל סָמִיךְ. כְּמוֹ דַּיְסַת שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל שֶׁל הַהֶמוּלִית הוּא זָחַל עַל פְּנֵי שְׂדֵה הַבּוּר וְהָפַךְ שִׂיחִים וַאֲבָנִים לְמִפְלָצוֹת חַסְרוֹת צוּרָה - הֵן הִתְקַדְּמוּ לְעֶבְרִי, הוֹשִׁיטוּ אֶת זְרוֹעוֹתֵיהֶן וּבִקְּשׁוּ לִתְפֹּס אוֹתִי... אֵיזֶה מִסְכֵּן הָיִיתִי!

אֲפִלּוּ חֶבְרָתָהּ הַמְּפֻקְפֶּקֶת שֶׁל הַהֶמוּלִית הָיְתָה מְנַחֶמֶת אוֹתִי בְּאוֹתָם רְגָעִים. אֲבָל לַחְזֹר לְבֵיתָהּ - לְעוֹלָם לֹא! וַדַּאי לֹא אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁאַרְתִּי מִכְתַּב פְּרֵדָה מַרְשִׁים כָּל כָּךְ!
סוֹף סוֹף הֵאִיר הַשַּׁחַר.
וְעִם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הִתְרַחֵשׁ דְּבַר מָה יָפֶה. הָעֲרָפֶל נַעֲשָׂה וָרֹד כְּמוֹ רְעָלַת הַטּוּל בְּכוֹבָעָהּ הַחֲגִיגִי שֶׁל הַהֶמוּלִית. בִּן רֶגַע הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָיָה וָרֹד וְחָבִיב! עָמַדְתִּי בִּדְמָמָה וְרָאִיתִי כֵּיצַד הַלַּיְלָה מִתְפּוֹגֵג, טִאטֵאתִי אוֹתוֹ מֵעָלַי וְחָוִיתִי אֶת הַבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי, בֹּקֶר שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי, פְּרָטִי! קוֹרְאִים יְקָרִים, תָּאֲרוּ לָכֶם אֶת שִׂמְחָתִי וּתְחוּשַׁת הַנִּצָּחוֹן שֶׁלִּי כְּשֶׁתָּלַשְׁתִּי אֶת הַחוֹתָם הַשָּׂנוּא מִזְּנָבִי וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתוֹ הַרְחֵק־הַרְחֵק בֵּין שִׂיחֵי הָאַבְרָשׁ! לְאַחַר מִכֵּן רָקַדְתִּי בַּבֹּקֶר הָאֲבִיבִי הַקַּר וְהַמֵּאִיר אֶת רִקּוּד הַמּוּמִינִים הַחוֹגְגִים אֶת חֵרוּתָם הַחֲדָשָׁה, אָזְנַי הַקְּטַנּוֹת וְהַיָּפוֹת זְקוּפוֹת וְחָטְמִי מוּרָם אֶל עָל.
לֹא לְהִתְרַחֵץ עוֹד לְעוֹלָם! לֹא לֶאֱכֹל עוֹד לְעוֹלָם רַק כִּי הַשָּׁעָה חָמֵשׁ! לֹא לְהַצְדִּיעַ עוֹד בַּזָּנָב לְאִישׁ אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מֶלֶךְ, וְלֹא לִישֹׁן עוֹד בַּחֲדָרִים מְרֻבָּעִים בְּגוֹן חוּם־בִּירָה! בּוּז לַהֶמוּלִינִים!
הַשֶּׁמֶשׁ הִתְגַּלְגְּלָה וְעָלְתָה בַּשָּׁמַיִם, הִיא נִצְנְצָה בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ וּבְעָלִים רְטֻבִּים, וּבֵין הָעַרְפִלִּים הַמִּתְפּוֹגְגִים רָאִיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ. הַדֶּרֶךְ הַמִּתְפַּתֶּלֶת בִּשְׂדֵה הַבּוּר, מוֹבִילָה אֶל הָעוֹלָם, מוֹבִילָה אֶל חַיַּי שֶׁיִּהְיוּ חַיֵּי תְּהִלָּה לְגַמְרֵי לֹא רְגִילִים, וְשׁוֹנִים מֵחַיֵּיהֶם שֶׁל כָּל הָאֲחֵרִים.
דָּבָר רִאשׁוֹן אָכַלְתִּי אֶת כָּל מְחִית הַדְּלַעַת וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַצִּנְצֶנֶת. עַתָּה לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתִי דָּבָר. לֹא הָיָה וְלוּ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֲנִי מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת, וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל יָשָׁן, כִּי הַכֹּל הָיָה חָדָשׁ לְגַמְרֵי. מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי טוֹב כָּל כָּךְ.
מַצַּב הָרוּחַ הַיִּחוּדִי הַזֶּה נִמְשַׁךְ עַד הָעֶרֶב. הָיִיתִי מְרֻכָּז כָּל כָּךְ בְּעַצְמִי וּבְחֵרוּתִי עַד כִּי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הִטְרִידָה אוֹתִי וְלוּ בִּמְעַט. שַׁרְתִּי שִׁיר מִשֶּׁלִּי, הַמֻּרְכָּב רַק מִמִּלִּים גְּדוֹלוֹת (שֶׁלְּמַרְבֵּה הַצַּעַר שָׁכַחְתִּי מֵאָז) וְצָעַדְתִּי הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.
הָרוּחַ נָשְׁבָה לְעֶבְרִי וְנָשְׂאָה עִמָּהּ רֵיחַ זָר וְנָעִים שֶׁמִּלֵּא אֶת אַפִּי בְּצִפִּיָּה. לֹא יָדַעְתִּי אָז שֶׁזֶּהוּ רֵיחַ הַיַּעַר, נִיחוֹחַ שֶׁל טַחַב וּשְׁרָכִים וְאַלְפֵי עֵצִים גְּדוֹלִים. כְּשֶׁהִתְעַיַּפְתִּי, הִתְכַּרְבַּלְתִּי עַל הַקַּרְקַע וְקִפַּלְתִּי אֶת כַּפּוֹתַי הַקָּרוֹת תַּחַת בִּטְנִי. אוּלַי בְּכָל זֹאת לֹא אָקִים בַּיִת לְיַלְדֵי הֶמוּלִים נְטוּשִׁים, שֶׁאַגַּב, רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת נִנְטָשִׁים. שָׁכַבְתִּי זְמַן מָה וְהִרְהַרְתִּי בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁאוּלַי מוּטָב לִהְיוֹת הַרְפַּתְקָן מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת מְפֻרְסָם. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת הַרְפַּתְקָן מְפֻרְסָם. וּמַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי חָשַׁבְתִּי: מָחָר!
 
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי הִבַּטְתִּי הַיְשֵׁר לְתוֹךְ עוֹלָם חָדָשׁ וְיָרֹק לְגַמְרֵי. אֶפְשָׁר לְהָבִין מַדּוּעַ הָיִיתִי מֻפְתָּע כָּל כָּךְ, שֶׁכֵּן עַד לְאוֹתוֹ בֹּקֶר לֹא רָאִיתִי וְלוּ עֵץ אֶחָד. גָּבְהָם הָיָה מְסַחְרֵר, זְקוּפִים כְּמוֹ חֲנִיתוֹת הֵם נָשְׂאוּ אֶת חֻפָּתָם הַיְּרֻקָּה. הָעַלְוָה הִתְנַדְנְדָה קַלּוֹת וְזָהֲרָה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַצִּפּוֹרִים הִתְרוֹצְצוּ אָנֶה וָאָנָה, מְצַוְּחוֹת בַּהֲנָאָה. עָמַדְתִּי זְמַן מָה עַל הָרֹאשׁ כְּדֵי לְהִתְעַשֵּׁת. וּכְשֶׁנִּרְגַּעְתִּי קָרָאתִי:
"בֹּקֶר טוֹב! שֶׁל מִי הַמָּקוֹם הַיָּפֶה הַזֶּה? אֵין פֹּה הֶמוּלִים, אֲנִי מְקַוֶּה?"
"אֵין לָנוּ זְמַן! אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקוֹת!" צָוְחוּ הַצִּפּוֹרִים וְקָפְצוּ קְפִיצַת רֹאשׁ אֶל תּוֹךְ הָעַלְוָה הַסְּבוּכָה.
נִכְנַסְתִּי הַיְשֵׁר אֶל מַעֲבֵה הַיַּעַר. הַטַּחַב הָיָה חָמִים וְרַךְ מְאוֹד, אֲבָל תַּחַת הַשְּׁרָכִים הִשְׂתָּרְעוּ צְלָלִים עֲמֻקִּים. הֲמוֹנֵי זוֹחֲלִים וּמְעוֹפְפִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי מֵעוֹלָם הִתְרוֹצְצוּ מִכָּל עֵבֶר, אֲבָל הֵם כַּמּוּבָן הָיוּ קְטַנִּים מִכְּדֵי שֶׁאוּכַל לְשׂוֹחֵחַ אִתָּם בִּרְצִינוּת. לְבַסּוֹף פָּגַשְׁתִּי קִפּוֹדָה מְבֻגֶּרֶת שֶׁיָּשְׁבָה לְבַדָּהּ וְלִטְּשָׁה קְלִפַּת אֱגוֹז.
"בֹּקֶר טוֹב!" אָמַרְתִּי. "אֲנִי פָּלִיט בּוֹדֵד, וּמַעֲרַךְ הַכּוֹכָבִים בְּלֵדָתִי הָיָה לַחֲלוּטִין יוֹצֵא דֹּפֶן."
"בֶּאֱמֶת," עָנְתָה הַקִּפּוֹדָה, אֲדִישָׁה לְמַדַּי. "אֲנִי עוֹבֶדֶת. זוֹ תִּהְיֶה קְעָרָה לְחֻבְצָה."
"מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת!" קָרָאתִי וְחַשְׁתִּי פִּתְאוֹם שֶׁאֲנִי רָעֵב. "שֶׁל מִי הַמָּקוֹם הַיָּפֶה הַזֶּה?"
"שֶׁל אַף אֶחָד! שֶׁל כֻּלָּם!" אָמְרָה הַקִּפּוֹדָה וּמָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ.
"גַּם שֶׁלִּי?" שָׁאַלְתִּי.
"מִצִּדִּי כֵּן," מִלְמְלָה וְהִמְשִׁיכָה לְלַטֵּשׁ אֶת קַעֲרַת הַחֻבְצָה שֶׁלָּהּ.
"אֲבָל גְּבִרְתִּי בְּטוּחָה לְגַמְרֵי שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא שַׁיָּךְ לְאֵיזֶה הֶמוּל?" שָׁאַלְתִּי בִּדְאָגָה.
"לָמָּה?" אָמְרָה הַקִּפּוֹדָה.
תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, הַבְּרִיָּה בַּת הַמַּזָּל הַזּוֹ מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה הֶמוּל!
"לַהֶמוּלִים יֵשׁ כַּפּוֹת רַגְלַיִם גְּדוֹלוֹת נוֹרָא וְאֵין לָהֶם חוּשׁ הוּמוֹר," הִסְבַּרְתִּי. "יֵשׁ לָהֶם חֹטֶם בּוֹלֵט וּמְעַט פָּחוּס וּשְׂעָרָם צוֹמֵחַ בְּצִיצוֹת סְתָמִיּוֹת. הֶמוּל אוֹ הֶמוּלִית לְעוֹלָם לֹא יַעֲשׂוּ מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִיל הַכֵּיף, אֶלָּא רַק אִם חַיָּבִים, וְהֵם אוֹמְרִים לָךְ כָּל הַזְּמַן מָה אַתְּ עַצְמֵךְ הָיִית צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת..."
"שֹׁמּוּ שָׁמַיִם," קָרְאָה הַקִּפּוֹדָה וְנָסוֹגָה אֶל בֵּין הַשְּׁרָכִים.
נוּ, טוֹב, חָשַׁבְתִּי, נֶעֱלָב קְצָת (הָיָה לִי עוֹד הַרְבֵּה מָה לְסַפֵּר עַל הֶמוּלִים), הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵינוֹ שֶׁל אִישׁ וְהוּא שֶׁל כֻּלָּם, מַשְׁמָע שֶׁהוּא גַּם שֶׁלִּי. אָז מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו?
הָרַעְיוֹן עָלָה בְּמוֹחִי מִיָּד, כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה לִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל. שׁוֹמְעִים רַק קְלִיק עָמוּם וְהַכֹּל בָּרוּר! אִם יֵשׁ מוּמִינְטְרוֹל וְיֵשׁ מָקוֹם, הֲרֵי שֶׁבְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה יִהְיֶה גַּם בַּיִת. אֵיזוֹ מַחְשָׁבָה מַקְסִימָה; בַּיִת שֶׁאֲנִי בָּנִיתִי בְּמוֹ יָדַי! בַּיִת שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי! בְּמֶרְחַק מָה מִשָּׁם גִּלִּיתִי פֶּלֶג וְקָרַחַת יַעַר מוֹרִיקָה, שֶׁנִּרְאוּ לִי מַתְאִימִים בְּיוֹתֵר לְמוּמִינְטְרוֹל. בְּפִתּוּל הַפֶּלֶג הָיָה אֲפִלּוּ חוֹף קָטָן וְחוֹלִי.
לָקַחְתִּי מַקֵּל וְהִתְחַלְתִּי לְשַׂרְטֵט אֶת בֵּיתִי בַּחוֹל. לֹא הָיָה לִי סָפֵק וְלוּ לְרֶגַע, יָדַעְתִּי בְּדִיּוּק אֵיךְ בֵּית מוּמִינִים אָמוּר לְהֵרָאוֹת. הוּא הָיָה גָּבוֹהַּ וְצַר וּמְקֻשָּׁט בַּהֲמוֹן מִרְפָּסוֹת, גַּרְמֵי מַדְרֵגוֹת וּמִגְדָּלִים. בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה בָּנִיתִי שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים קְטַנִּים וְעוֹד כּוּךְ קָטָן לְאִחְסוּן כָּל מִינֵי דְּבָרִים, אַתֶּם יוֹדְעִים, אֲבָל כָּל שֶׁטַח הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה הֻקְדַּשׁ לְסָלוֹן גָּדוֹל וְנֶהְדָּר. מִחוּצָה לוֹ בָּנִיתִי מִרְפֶּסֶת עִם קִירוֹת זְכוּכִית שֶׁבָּהּ אֵשֵׁב בְּכִסֵּא הַנַּדְנֵדָה שֶׁלִּי, אַבִּיט בַּפֶּלֶג הַזּוֹרֵם וּלְצִדִּי כּוֹס מִיץ עֲנָקִית וְשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל כְּרִיכִים. מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת הָיָה מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת שֶׁל פִּתּוּחִים בְּדֻגְמַת אִצְטְרֻבָּלִים. בִּקְצֵה הַגַּג הַמְּחֻדָּד נָעַצְתִּי קִשּׁוּט יָפֶה בְּצוּרַת בָּצָל וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲצַפֶּה אוֹתוֹ בְּזָהָב מָתַיְשֶׁהוּ בַּהֶמְשֵׁךְ. זְמַן רַב הִרְהַרְתִּי בַּשְּׁאֵלָה מָה אֶעֱשֶׂה עִם דֶּלֶת הַפְּלִיז שֶׁל תַּנּוּר הָאֲרִיחִים הַמָּסָרְתִּי, שָׂרִיד מֵהַתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ כָּל הַמּוּמִינְטְרוֹלִים חָיוּ מֵאֲחוֹרֵי תַּנּוּרֵי אֲרִיחִים (כְּלוֹמַר, עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ הִמְצִיא אֶת הַהַסָּקָה הַמֶּרְכָּזִית). לְבַסּוֹף הֶחְלַטְתִּי לֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדֶּלֶת, וּבָנִיתִי תַּנּוּר אֲרִיחִים אַדִּיר בַּסָּלוֹן. בִּכְלָל, הַבַּיִת כֻּלּוֹ הִזְכִּיר תַּנּוּר אֲרִיחִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לִטְעוֹת בּוֹ. הָיִיתִי מֻקְסָם לְגַמְרֵי מִבֵּיתִי הַיָּפֶה שֶׁהוּקַם בִּזְרִיזוּת מִסְתּוֹרִית. הִיא וַדַּאי נָבְעָה מִנְּטִיּוֹתַי הַמּוּלָדוֹת, אֲבָל גַּם מִכִּשָּׁרוֹן, יְכֹלֶת שִׁפּוּט וּבִקֹּרֶת עַצְמִית. אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁאַל לוֹ לַנַּחְתּוֹם לְהָעִיד עַל עִסָּתוֹ, נָתַתִּי כָּאן רַק תֵּאוּר פָּשׁוּט שֶׁל הַתּוֹצָאָה.