את נמצאת, אני מרגישה

הטפּסן
 

אָדָם אֶחָד בְּעִירִי

טִפֵּס עַל מִגְדַּל הַמַּיִם.

מְכַבֵּי הָאֵשׁ שֶׁהֻזְעֲקוּ

רָאוּ אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה

שָׁר וְרוֹקֵד עַל הַמִּגְדָּל.

הוּא כְּלָל לֹא חִפֵּשׂ לָרֶדֶת

לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

מְכַבֵּי הָאֵשׁ הֵנִיפוּ אֶת מְנוֹף הַגְּבָהִים

וְהֶעֱלוּ צֶוֶת שִׁכְנוּעַ,

אַךְ הַטַּפְּסָן לֹא הִקְשִׁיב, רָצָה שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ

יִשְׁמַע אֶת תַּאֲוַת הַשִּׁירָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה בּוֹ,

לֹא הֵבִין לָמָּה לוֹ לִכְבֹּש

אֶת תְּשׁוּקָתוֹ.

לֹא הָיוּ בּוֹ שׁוּם בִּלְבּוּל אוֹ מְבוּכָה.

שִׁירָתוֹ הָיְתָה צְלוּלָה וּלְבָבִית,

רִקּוּדוֹ הָיָה מְשֻׁחְרָר

כְּאִלּוּ הוּא מֵעִיף נַיֶּרֶת לַשָּׁמַיִם.

לְרֶגַע לֹא הִתְחַלְחֵל,

רַק חָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצוֹ.

מנופאית
 

בְּתָאָהּ בַּשָּׁמַיִם אוֹחֶזֶת יוּלְיָה ג'וֹיְסְטִיק

לְהַעֲתִיק מַשָּׂאוֹת, לְעַצֵּב אֶת הַבְּרִיאָה

עַד שֶׁהַסֵּדֶר הֶחָדָשׁ יְנַצְנֵץ וְיִהְיֶה

כְּכוֹכָבִים שֶׁהִתְמַקְּמוּ מֵחָדָשׁ בֶּחָלָל.

בְּיַלְדוּתָהּ לָמְדָה מְלָאכוֹת כַּפְרִיּוֹת

וְהִיא מְהֻפְּנֶטֶת מִן הַגֹּבַהּ וּמִן הָעוֹלָם,

הַאִם יָצְאָה מִבֶּטֶן אִמָּהּ אוֹ מִתּוֹךְ עָנָן?

זְרוֹעַ הַהֲרָמָה הִיא יָדָהּ הָאֲמִתִּית,

הִיא תָּרִים טוֹנוֹת שֶׁל גּוּפִים

מְצֻפִּים בִּזְהֹב שֶׁמֶשׁ,

מַעֲבִירִים מַרְאוֹת שֶׁל רְחִיפָה

לְמִלּוּי זְמַנָּהּ שֶׁל יוּלְיָה,

הָעוֹשָׂה בָּהֶם מִשְׂחֲקֵי יַלְדוּת.

האילמת
 

הֲכִי מַכְאִיב הוּא

חֹסֶר סַבְלָנוּתָם לְחַכּוֹת

שֶׁאוֹצִיא מִשְׁפָּט.

הֵם מְחַכִּים בְּאִי־שֶׁקֶט

לַמִּלָּה הָעוֹמֶדֶת לְלֹא תְּנוּעָה,

וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא נִפְלֶטֶת מִן הַשְּׂפָתַיִם -

דִּמְמַת מָוֶת מְשַׁתֶּקֶת

לַיְלָה כָּבֵד

קִפָּאוֹן.

יוֹם אֶחָד אֶזְעַק:

"חַכּוּ רֶגַע, יֵשׁ לִי מַה לְּהַגִּיד",

וְזוֹ אַחַר זוֹ יִפְרְצוּ אֲמִתּוֹת מִמַּחֲבוֹאָן,

כְּמוֹ מִבְּרָקִים

יְחַפְּשׂוּ מִסְתּוֹר,

הַשִּׁטָּפוֹן יוֹסִיף לְהִתְגַּבֵּר,

וּבַחוּץ יִשְׁתּוֹלֵל הֶדֶף פִּרְאִי וּפָרוּעַ.