ההמצאה המדהימה 4 - הכפפה

פֶּרֶק 1 | חַלַּשְׁלוּשׁ

אַבָּא הָיָה נִסְעָר מְאֹד כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁהָאָזְנִית נִכְנְסָה לִי עָמֹק לְתוֹךְ הָאֹזֶן. אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ מֵרוֹפֵא הָאָזְנַיִם אִמָּא הֵבִיאָה לְאַבָּא אֶת הָאָזְנִית וְאָמְרָה לוֹ שֶׁזֶּה הָיָה לֹא אַחְרָאִי לְהַמְצִיא אָזְנִית כָּל כָּךְ קְטַנָּה. אַבָּא הִסְכִּים אִתָּהּ שֶׁהוּא פִשֵּׁל וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לַחְשֹׁב אֵיךְ לְהַגְדִּיל אוֹתָהּ קְצָת, כְּדֵי שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה שׁוּב. הִתְלַבַּטְתִּי אִם לְסַפֵּר לוֹ שֶׁהָאָזְנִית קָרְאָה גַּם מַחְשָׁבוֹת וְלֹא רַק רְגָשׁוֹת, אֲבָל הֶחְלַטְתִּי לְוַתֵּר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי עִם הַהַמְצָאוֹת הַקּוֹדְמוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁאֵין סִכּוּי שֶׁהוּא יַאֲמִין.

הָיִיתִי דֵּי מְבֹאָס שֶׁכְּבָר אֵין לִי אָזְנִית שֶׁקּוֹרֵאת מַחְשָׁבוֹת. אֲבָל שְׁנֵי דְּבָרִים בְּכָל זֹאת עוֹדְדוּ אוֹתִי: הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֹּעָה נִשְׁאֶרֶת בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, וְהַשֵּׁנִי, שֶׁבְּעוֹד יוֹמַיִם מַתְחִיל הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל - חָדְשַׁיִם שְׁלֵמִים שֶׁל חֹפֶשׁ. וּוָאוּ, זֶה נִרְאֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן, לְפָחוֹת בַּהַתְחָלָה. וְאָז בְּסוֹף הַחֹפֶשׁ אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ הוּא עָבַר כָּל כָּךְ מַהֵר.

בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַלִּמּוּדִים הִתְכַּנַּסְנוּ תַּלְמִידֵי הַשִּׁכְבָה וְהַהוֹרִים בְּאוּלַם הַסְּפּוֹרְט, וְהַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ בִּצְּעָה אֶת הַשִּׁיר הַזּוֹכֶה. הַפַּעַם מִיכָאֵלָה וְנֹעָה שָׁרוּ יַחַד.

אֵין מַה לְּהַגִּיד, הַשִּׁלּוּב בֵּינֵיהֶן הָיָה מְהַמֵּם. שָׂמַחְתִּי שֶׁמִּיכָאֵלָה קִבְּלָה הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה לָשִׁיר, וְקִוִּיתִי שֶׁזֶּה שִׁפֵּר לָהּ אֶת הַהַרְגָּשָׁה וְשֶׁהִיא כְּבָר לֹא כּוֹעֶסֶת עַל נֹעָה. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אַחַר כָּךְ לַכִּתָּה לַחְגֹּג מְסִבַּת סִיּוּם עִם הַהוֹרִים, כֻּלָּם עוֹד הָיוּ בַּאֲוִירָה שְׂמֵחָה מֵהַהוֹפָעָה. הַמּוֹרָה קֶרֶן סִפְּרָה עַל הַשָּׁנָה הַמַּדְהִימָה שֶׁהָיְתָה לָנוּ, וּלְסִיּוּם הִיא בִּקְּשָׁה שֶׁנִּשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, וְאִחֲלָה לָנוּ הַצְלָחָה בְּכִתָּה ה'.

כְּשֶׁכֻּלָּם הִתְפַּנּוּ לֶאֱכֹל הָלַכְתִּי אֶל מִיכָאֵלָה, שֶׁעָמְדָה בַּצַּד וְדִבְּרָה עִם וִיקִי. "שַׁרְתְּ יָפֶה," אָמַרְתִּי לָהּ.

"תּוֹדָה," הִיא עָנְתָה בְּחִיּוּךְ.

"אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתְּ לֹא כּוֹעֶסֶת יוֹתֵר מִדַּי שֶׁסִּפַּרְתִּי עַל הַחֵרֶם שֶׁעֲשִׂיתֶן עַל נֹעָה."

"לֹא, הַכֹּל בְּסֵדֶר."

אֲנִי לֹא בָּטוּחַ אִם הִיא בֶּאֱמֶת הִתְכַּוְּנָה לָזֶה. אוּלַי הָיָה לָהּ מַצַּב רוּחַ טוֹב אַחֲרֵי הַהוֹפָעָה, וְאוּלַי הִיא הִשְׁתַּדְּלָה לִהְיוֹת נֶחְמָדָה וְחַיְכָנִית כִּי הָיוּ סְבִיבֵנוּ הַרְבֵּה הוֹרִים וִילָדִים.

אִמָּא הִסְבִּירָה לִי פַּעַם שֶׁהַזְּמַן הוּא הַתְּרוּפָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם, וְשֶׁלִּפְעָמִים לֹא חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִדַּי; הַזְּמַן פָּשׁוּט פּוֹתֵר אֶת הַבְּעָיוֹת. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת.

נֹעָה וְאַבָּא שֶׁלָּהּ עָמְדוּ לְיַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לַכִּתָּה.

"שָׁלוֹם עָמְרִי," הוּא אָמַר לִי כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם, "מַה שְּׁלוֹמְךָ?"

"שָׁלוֹם אֶפִי, אֲנִי אַחְלָה," אָמַרְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי לוֹ יָד.

"טוֹב, אָז אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֲנִי מַתְחִיל לְלַמֵּד גֵיאוֹגְרַפְיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר עֲלוּמִים."

"בָּרוּר! אֵיזֶה כֵּיף."

"שָׁמַעְתִּי שֶׁעָשִׂיתָ עוֹד כַּמָּה מַעֲשִׂים טוֹבִים," אָמַר אֶפִי, בְּדִיּוּק בַּשְּׁנִיָּה שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הוֹפִיעָה וְאָמְרָה לוֹ: "אַתָּה בֶּטַח אֶפִי, אַבָּא שֶׁל נֹעָה."

הוּא חִיֵּךְ אֵלֶיהָ: "וְאַתְּ בֶּטַח אִמָּא שֶׁל עָמְרִי שֶׁמְּלַמֶּדֶת בְּבֵית הַסֵּפֶר עֲלוּמִים." אִמָּא הִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר עִם אֶפִי וְלֹא הָיְתָה לִי סַבְלָנוּת לְהַקְשִׁיב. רָאִיתִי שֶׁאַבָּא עוֹמֵד לְיַד שֻׁלְחַן הָאֹכֶל וּמְנַשְׁנֵשׁ.

"לְהָבִיא לָךְ קוֹלָה?" שָׁאַלְתִּי אֶת נֹעָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַהוֹרִים לֹא מַרְשִׁים לִי לִשְׁתּוֹת קוֹלָה, אֲבָל בְּאֵרוּעִים הֵם פָּחוֹת מַקְפִּידִים. נֹעָה הִנְהֲנָה וּמִיָּד הָלַכְתִּי לַשֻּׁלְחָן. הָיְתָה לִי רַק בְּעָיָה אַחַת - הַבַּקְבּוּק הָיָה חָדָשׁ וְלֹא הִצְלַחְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַפְּקָק.

אַבָּא קָלַט אֶת זֶה בְּזָוִית הָעַיִן, הִתְכּוֹפֵף אֵלַי וְלָחַשׁ לִי בָּאֹזֶן: "מַה קּוֹרֶה, אֵין לְךָ כֹּחַ הַיּוֹם? לֹא אָכַלְתָּ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם?"

זֶה עוֹדֵד אוֹתִי לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהוּא טוֹעֶה, אָז הִשְׁקַעְתִּי אֶת כָּל הַכֹּחַ שֶׁהָיָה לִי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי נִהְיֶה אָדֹם, אֲבָל... הַבַּקְבּוּק נִשְׁאַר סָגוּר.

אַבָּא לָקַח אֶת הַבַּקְבּוּק, פָּתַח אֶת הַפְּקָק בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ וְהֶחְזִיר לִי אוֹתוֹ. הָיָה לוֹ חִיּוּךְ שֶׁל "רָאִיתָ אֵיזֶה חָזָק אֲנִי?"

מָזַגְתִּי לִשְׁתֵּי כּוֹסוֹת וְהָלַכְתִּי לְהָבִיא לְנֹעָה.

כְּשֶׁחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה אַבָּא שָׁאַל אוֹתִי מָה הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁלִּי לַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל.

"לַעֲשׂוֹת כֵּיף," אָמַרְתִּי וּמָשַׁכְתִּי בַּכְּתֵפַיִם.

אִמָּא שָׁאֲלָה אִם אֲנִי רוֹצֶה לְהֵרָשֵׁם לַקַּיְטָנָה, וְעָנִיתִי שֶׁאֲנִי כְּבָר גָּדוֹל בִּשְׁבִיל קַיְטָנוֹת.

"אוּלַי תִּתְאַמֵּן קְצָת?" הִצִּיעַ אַבָּא.

"לְהִתְאַמֵּן?" שָׁאַלְתִּי.

"כֵּן. אַתָּה יוֹדֵעַ, קְצָת כֹּשֶר, רִיצָה, אוּלַי שְׁכִיבוֹת סְמִיכָה, עֲלִיּוֹת מֶתַח."

"לָמָּה?"

"כִּי זֶה בָּרִיא," אָמַר בְּחִיּוּךְ וְהוֹסִיף בִּקְרִיצָה: "כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִפְתֹּחַ לְבַד בַּקְבּוּקֵי קוֹלָה."

עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי מָה עוֹבֵר לְאַבָּא בָּרֹאשׁ - כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים הוּא סִפֵּר לִי שֶׁבְּתוֹר יֶלֶד הוּא הָיָה סְפּוֹרְטַאי מִצְטַיֵּן שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרֻיּוֹת אַתְלֶטִיקָה. וְגַם, תָּמִיד הוּא מִתְגָּאֶה בָּזֶה שֶׁהוּא הָיָה חָזָק. הוּא אַף פַּעַם לֹא אָמַר לִי, אֲבָל דֵּי בָּרוּר לִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁגַּם אֲנִי אֶהְיֶה כָּזֶה.

לְמַעַן הָאֱמֶת, אֲנִי מְצֻיָּן בִּסְפּוֹרְט, בְּעִקָּר בְּרִיצוֹת וּבְמִשְׂחֲקֵי כַּדּוּר. אֲבָל בִּפְעִילֻיּוֹת שֶׁמַּצְרִיכוֹת כֹּחַ אֲנִי גָּרוּעַ, הֵן לֹא בִּשְׁבִילִי. בְּשִׁעוּרֵי סְפּוֹרְט, כְּשֶׁעוֹשִׂים עֲלִיּוֹת מֶתַח אוֹ כְּשֶׁהוֹדְפִים כַּדּוּר בַּרְזֶל, אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ שֶׁאִיתָמָר מַרְגִּישׁ בְּרִיצוֹת 1,500 מֶטְרִים - הוּא תָּמִיד מְסַיֵּם אַחֲרוֹן.

"עֲזֹב אֶת הַיֶּלֶד," אָמְרָה אִמָּא, "הוּא סְפּוֹרְטַאי מְצֻיָּן וְלֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תַּרְגִּילֵי כֹּחַ. חוּץ מִזֶּה, זֶה מַפְרִיעַ לַגְּדִילָה. תֵּן לוֹ לֵהָנוֹת מֵהַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל."

"אוֹקֵי," אָמַר אַבָּא בְּטוֹן שֶׁל מַפְסִיד וְהָלַךְ לַחֲדַר הַשֵּׁנָה, אֲבָל שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁהוּא נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלּוֹ שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מְמַלְמֵל: "אֲנִי כְּבָר אֶחְשֹׁב עַל מַשֶּׁהוּ."

אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁשָּׁמַעְתִּי טוֹב, אֲבָל זֶה מִשְׁפָּט שֶׁמְּאֹד מַתְאִים לְאַבָּא שֶׁלִּי. הוּא רוֹאֶה כָּל דָּבָר כִּבְעָיָה שֶׁצָּרִיךְ לִפְתֹּר, וְאָז חוֹשֵׁב עַל פִּתְרוֹנוֹת. אוּלַי כָּכָה זֶה בַּמִּקְצוֹעַ שֶׁלּוֹ, הַמִּקְצוֹעַ שֶׁמַּמְצִיאִים בּוֹ פָּטֶנְטִים.

הָלַכְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי וְהִתְקַשַּׁרְתִּי לְנֹעָה.

"הַי."

"הַי, רִיקוֹ, מַה קּוֹרֶה?"

"בְּסֵדֶר. הִשְׁתַּעֲמַמְתְּ הַיּוֹם בַּכִּתָּה כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְהָבִיא קוֹלָה?"

"לֹא נוֹרָא, הִסְתַּדַּרְתִּי, וְזֶה הָיָה מַמָּשׁ נֶחְמָד מִצִּדְּךָ," צָחֲקָה נֹעָה אֶת הַצְּחוֹק שֶׁלָּהּ שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֵב בָּעוֹלָם.

"אַתְּ יוֹדַעַת... אִתַּי מֵהַכִּתָּה שָׁאַל אוֹתִי הַיּוֹם אִם אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים."

"מָה עָנִיתָ לוֹ?"

"אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ חֲבֵרִים טוֹבִים."

שְׁתִיקָה.

"לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת?"

"לֹא יוֹדַעַת. אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת חֲבֵרִים טוֹבִים."

"אַתְּ רוֹצָה שֶׁנִּהְיֶה חֲבֵרִים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ בַּת וּבֵן?"

"וְאַתָּה?"

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁ..."

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? בּוֹא נַחְלִיט עַל זֶה כְּשֶׁנַּחְזֹר לַלִּמּוּדִים אַחֲרֵי הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל."

"רַעֲיוֹן מְצֻיָּן," אָמַרְתִּי. כָּל כָּךְ שָׂמַחְתִּי שֶׁנֹּעָה קָטְעָה אוֹתִי, הִיא פָּשׁוּט אַלּוּפָה.

"אֲבָל בֵּינְתַיִם," הִיא אָמְרָה, "נִשָּׁאֵר חֲבֵרִים טוֹבִים."

"בָּרוּר!"