מאי יוני יולי

פֶּרֶק רִאשוֹן
מַאי לֹא מַאֲמִינָה בֶּאֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת

מַאי לֹא מַאֲמִינָה בֶּאֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת.
לָכֵן הֻפְתְּעוּ הַחֲבֵרִים וְהַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּהּ בַּכִּתָּה כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁדַּוְקָא הִיא בָּחֲרָה בַּנּוֹשֵׂא הַזֶּה, אֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת, לָעֲבוֹדָה הַקְּבוּצָתִית. וְעוֹד בְּכָזֹאת הִתְלַהֲבוּת: הֵכִינָה אֶת רָאשֵׁי הַפְּרָקִים יַחַד עִם שְׁתֵּי חַבְרוֹתֶיהָ, רִאְיְנָה אִתָּן סַבְתּוֹת, אָמָּנִים וְשַׂחְקָנִית תֵּאַטְרוֹן לְשֶׁעָבָר; אָסְפָה אִתָּן קְמֵעוֹת וְחַמְסוֹת וגְַם חֲפָצִים וְתַכְשִׁיטִים מְבִיאֵי מַזָּל אַחֵרִים שֶׁל כָּל מִינֵי עֵדוֹת; בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת רָשְׁמָה רַעְיוֹנוֹת עַל פִּתְקָאוֹת, שִׂרְטְטָה טַבְלָאוֹת שֶׁל אֱמוּנוֹת לְפִי נוֹשְׂאִים, עַמִּים, מִקְצוֹעוֹת...
אֲבָל לָהּ כָּל אֵלֶּה לֹא הֵבִיאוּ מַזָּל.
כְּבָר כַּמָּה יָמִים נִגְרֶרֶת מַאי עִם הַמַּעֲטָפָה הָעֲנָקִית וּבָהּ כָּל הַפִּתְקָאוֹת וְהָרִשּׁוּמִים וּגְזִירֵי הָעִתּוֹנִים וְהַחֲפָצִים הָאֵלֶּה. מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם הִיא מִתְכַּוֶּנֶת לְאַרְגֵּן סוֹפִית אֶת כָּל הַחֹמֶר הַזֶּה וּלְהַקְלִיד אֶת הָעֲבוֹדָה בַּמַּחְשֵׁב.

בֵּינְתַיִם הִיא מַכְנִיסָה הַכֹּל לַמַּעֲטָפָה, מוֹצִיאָה מֵהַמַּעֲטָפָה; לוֹקַחַת אוֹתָהּ לְבֵית הַסֵּפֶר וּבַחֲזרָה, נוֹסַעַת אִתָּהּ בַּמְּכוֹנִית שֶׁל הַהוֹרִים, קוֹפֶצֶת אִתָּהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם... פֹּה הִיא שׁוֹמַעַת עַל אֱמוּנָה בְּנוֹשֵׂא הֵרָיוֹן וְלֵדָה, שָׁם רוֹשֶׁמֶת סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה בַּבְּחִינוֹת, וּמוֹסִיפָה עוֹד אֵיזוֹ אֶבֶן פְּלָאִים לָאֹסֶף הַזֶּה... בְּקִצּוּר, מַאי לֹא מַרְפָּה לְרֶגַע מֵהַמַּעֲטָפָה הַלְּבָנָה הַזֹּאת, לֹא מַשְׁאִירָה אוֹתָהּ רֶגַע אֶחָד לְבַדָּהּ.
בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִיל הַסִּפּוּר הַזֶּה הָיְתָה מַאי בַּמְּכוֹנִית עִם אָבִיהָ בַּדֶּרֶך לְאַחַת הַסַּבְתוֹת - וְאַחַר כָּךְ לְאַחַד הַחוּגִים שֶׁבָּהֶם הִיא מִשְׁתַּתֶּפֶת. תִּיק בֵּית-סֵפֶר הָיָה עֲדַיִן אִתָּהּ, וגְַם הַמַּעֲטָפָה הָעֲנָקִית הַלְּבָנָה. מָה בְּדִיּוּק הָיָה בְּיָדֶיהָ בְּרֶגַע מְסֻיָּם, מָה הוֹצִיאָה מֵהַמְּכוֹנִית, מָה הִשְׁאִירָה בְּתוֹכָהּ, הַאִם זֶּה הָיָה לִפְניֵ הַבִּקּוּר אֵצֶל סַבְתָּא אוֹ אַחֲרָיו, אוּלַי יָשָׁר אַחֲרֵי בֵּית סֵפֶר אוֹ אַחֲרֵי סִבּוּב הַקְּנִיוֹת יַרְקָן מַכֹּלֶת בֵּית מִרְקַחַת עִם אַבָּא שֶׁלָּהּ? לְמַאי קָשֶׁה הָיָה לִזְכֹּר.
וּמָה הִיא כֵּן זָכְרָה, וּבְעֶצֶם הֶעֱדִיפָה לִשְׁכֹּחַ?
אֶת הָרֶגעַ שֶׁבּוֹ הִיא וְאַבָּא שֶׁלָּהּ חָזְרוּ מֵהֵיכָן שֶׁחָזְרוּ, עִם הַתִּיקִים וְשַׂקִּיּוֹת הַמַּכֹּלֶת וְהַמַּפְתֵּחוֹת. הֵם חָצוּ אֶת הַכְּבִישׁ וְהִגִּיעוּ אֶל פִּנַּת הַמִּדְרָכָה שֶׁלְּיָדָהּ חָנְתָה הַמְּכוֹנִית הָאָפֹרָה־כֵּהָה שֶׁלָּהֶם - וּמְקוֹם הַחֲניָה הָיָה פָּנוּי, רֵיק! הַמְּכוֹנִית הָאָפֹרָה־כֵּהָה לֹא הָיְתָה שָׁם!
אוּלַי גָּרְרוּ אוֹתָהּ? לֹא. זֶּה אֵזוֹר חֲניָה מֻתָּר. אוּלַי הִתְבַּלְבְּלוּ, וְשָׁכְחוּ אֵיפֹה חָנוּ? לֹא. הֵם לֹא שָׁכְחוּ וְלֹא טָעוּ. הִיא הָיְתָה כָּאן.
אַבָּא שֶׁל מַאי כִּמְעַט שָׁמַט אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת מִשְּׁתֵּי יָדָיו, הִבִּיט בִּפְרָאוּת לְכָל הַכִּוּוּנִים, כְּמוֹ בְּאֵיזוֹ קוֹמֶדְיָה, מְחַפֵּשׂ בְּלִי לִרְאוֹת כְּלוּם, בְּלִי לִמְצֹא כְּלוּם.
"גָּנבְוּ אֶת הַמְּכוֹנִית!" מִלְמֵל בְּתַדְהֵמָה. "הֵי! גָּנְבוּ לָנוּ אֶת הַמְּכוֹנִית!"
מַאי קָפְאָה עַל מְקוֹמָהּ. לְרֶגעַ לֹא קָלְטָה מָה הוּא אוֹמֵר, מָה בִּכְלָל קָרָה.
"אֶת הַמְּכוֹנִית?" קָרְאָה, וּמִשְּׁשָׁה אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת שֶׁבְּיָדֶיהָ, אֶת תִּיק הַגַּב שֶׁלָּהּ, אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה עָלֶיהָ. "גָּנְבוּ לִי אֶת הָעֲבוֹדָה! אֶת הַנּוֹשֵׂא הַקְּבוּצָתִי שֶׁלִּי!"
מַאי וְאָבִיהָ עָמְדוּ בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, הֲמוּמִים לְרֶגַע, פּוֹלְטִים חֲצָאֵי מִלִּים, סוֹרְקִים שׁוּב אֶת הַמִּדְרָכוֹת שֶׁמִּסְּבִיבָם. מַפְתְּחוֹת הָרֶכֶב עוֹד הָיוּ בִּידֵי אַבָּא שֶׁל מַאי, כְּאִלּוּ בְּעוֹד רֶגַע יִכָּנֵס לַמְּכוֹנִית.
חָלְפוּ עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל הֶלֶם. הֵם פָּסְעוּ כַּמָּה צְעָדִים בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב, וְאַחַר כָּךְ עוֹד כַּמָּה צְעָדִים בְּמוֹרַד הָרְחוֹב...
"בָּטוּחַ שֶׁלֹּא חָנִינוּ שָׁם, לְיַד הַמִּכְבָּסָה?" שָׁאֲלָה מַאי וְהִמְשִׁיכָה לִצְעֹד הָלְאָה.
לֹא, הֵם לֹא חָנוּ לְיַד הַמִּכְבָּסָה. הֵם חָנוּ בַּפִּנָּה, בַּצֵּל, מִתַּחַת לָעֵץ. רַק שֶׁעַכְשָׁו כְּבָר אֵין צֵל וְאֵין מְכוֹנִית. נִשְׁאַר רַק הָעֵץ.
 

דַּוְקָא אַבָּא שֶׁל מַאי הִתְאוֹשֵׁשׁ רִאשׁוֹן. "טוֹב," אָמַר בְּמִין חִיּוּךְ מְיֹאָשׁ, וְחִפֵּשׂ בְּעֵינָיו מֵאֵיפֹה יוּכַל לְטַלְפֵּן. "זֶּה לֹא סוֹף הָעוֹלָם..."
"זֶּה כֵּן סוֹף הָעוֹלָם!" אָמְרָה מַאי, וְלֹא זָזה מִמְּקוֹמָהּ. "וְזֶּה הַסּוֹף שֶׁל קְבוּצַת הָעֲבוֹדָה שֶׁלִי, וְסוֹף הַצִּיּוּן שֶׁלִּי הַשָּׁנָה!"
הִיא עָמְדָה הֲמוּמָה לְיַד מְקוֹם הַחֲניָה הָרֵיק, עֲדַיִן מְסָרֶבֶת לְהַאֲמִין שֶׁהוּא רֵיק, וּבֵיְנתַיִם אַבָּא שֶׁלָּהּ נִגַּשׁ אֶל הַטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי הַסָּמוּךְ. הוּא חָזַר אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת, וּכְבָר יָדַע לְסַפֵּר לָהּ מָה הַסִּדּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת: צָרִיךְ לָגֶשֶׁת לַמִּשְׁטָרָה, וּלְטַפֵּל בַּבִּטּוּחַ.
מַאי לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ עַל שׁוּם סִדּוּרִים. לָעֲבוֹדָה הַקְּבוּצָתִית שֶׁלָּהּ אֵין בִּטּוּחַ וְאֵין מְחִיר. בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הַמַּעֲטָפָה הַלְּבָנָה וְהַגְּדוּשָׁה הַזֹּאת הִיא הַדָּבָר הֲכִי יָקָר, הֲכִי חָשׁוּב לָהּ וּלְ...
הִיא הִתְחִילָה לָלֶכֶת עִם אַבָּא שֶׁלָּהּ - שֶׁעַכְשָו נִגּשַ לְבָרֵר אֵיזֶּה אוֹטוֹבּוּס מַגּיִעַ לַמִּשְׁטָרָה - וְשׁוּב הִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ. הַמְּכוֹנִית נִגְנְבָה, אָמְרָה מַאי לְעַצְמָהּ; הָעֲבוֹדָה נֶעֶלְמָה; וּמָה שֶׁהִטְרִיד אוֹתָהּ, מָה שֶׁהֵצִיק לָהּ בְּרֶגַע זֶּה יוֹתֵר מִכֹּל, הִסְתַּכֵּם בְּשֶׁבַע מִלִּים: מָה אֲנִי הוֹלֶכֶת לְהַגִּיד עַכְשָׁו לְיוּנִי וּלְיוּלִי.