פרק 1
פרנקי
כולם ראו את מה שהם רצו לראות.
הבת המושלמת של משפחת קלרמונט.
האחות הקטנה של בק.
הנערה המסכנה שהותקפה.
הבחורה שהייתה נואשת עד כדי כך שהיא התחילה עם כל החברים של אחיה.
ואני הפכתי לערימה זרוקה של כל שמות התואר האלה שנתנו לי.
במסדרונות בית הספר, כל התלמידים שחלפתי על פניהם לחשו את הכינויים האלה ונעצו בי מבטים.
כולם חשבו שהם יודעים בדיוק מי אני, אבל לא היה להם מושג.
לי עצמי לא היה צל של מושג.
אבל הם זכו בכרטיסים לשורה הראשונה במופע שיברון הלב שלי. כולם ראו מה לוקאס עשה לי על המסכים של הטלפונים שלהם, וכולם עדיין ריכלו על הרגע שבו אמרתי לאוֹלי במסיבה שאני אוהבת אותו, ואיך הוא בקושי היה מסוגל להסתכל לי בעיניים.
וההנחות שהם הניחו לגביי התחילו להשפיע עליי. עם כל רגע שחלף, הן נעשו אמיתיות יותר.
אולי היה החולשה שלי, אבל הוא גם הפך לחוזקה שלי.
הוא הפך למקום בטוח ולמשענת שלי, ופתאום לא ידעתי מי אני בלעדיו.
ידעתי שהמחשבות שהתרוצצו לי בראש לא הגיוניות, אבל זה לא הפך אותן לפחות ממשיות בשבילי.
התאהבתי באוֹלי. נתתי לו מעצמי יותר מכפי שנתתי אי פעם למישהו, וזה לא היה מספיק.
אלוהים, אני שונאת את המילים האלה.
אי פעם.
מתי אי פעם זה ייחשב למספיק? אני בת טובה מספיק? התנצלתי מספיק בפני בק? שנאתי את עצמי מספיק בגלל מה שקרה עם לוקאס? ניסיתי מספיק להתקרב לאולי?
נראה ש'מספיק' היה יעד שתמיד נמצא בראשי, ושלעולם לא אוכל ממש להשיג אותו.
שום דבר מכל אלה לא נחשב ל'מספיק'.
ידעתי את זה ברגע שפקחתי את עיניי כשאני עדיין בזרועותיו של אולי. כל טיפה של אומץ שניסיתי נואשות לבנות קרסה כאשר מחשבה אחת ויחידה עברה לי בראש.
לא רציתי שאולי יאהב אותי בגלל שהוא מרגיש שהוא חייב לאהוב אותי.
הוא היה הבחור הכי נהדר שהכרתי, וידעתי שהוא יוותר על הכול אם זה מה שארצה. הוא שבר את הלב שלי, אבל הוא יעשה כל מה שאפשר כדי לרפא אותו, אם ארשה לו.
אבל זה לעולם לא יספיק, לא בשבילו ולא בשבילי.
וזה כל כך לא בריא. כל מה שקשור אלינו היה כך מההתחלה. הייתי הסוד שלו, הוא היה האובססיה שלי, ואף על פי שהוא היה חלק מהותי ובלתי נפרד מהסיוע שקיבלתי כדי להחלים, מה שהתפתח בינינו והמקום שהגענו אליו נעשו רעילים עבור שנינו.
לא משנה שהוא כבר שבר את ליבי כשהוא נסע. החזרה שלי, הנסיעה שלי לכאן, לדירה שלו, רק תדלקה את הצורך שלו להגן עליי.
אבל אני כבר לא נזקקתי לו כדי שיגן עליי. לא הייתי זקוקה לאף אחד מהם.
הרגשתי לכודה בגלל העובדה שהוא תמיד הרגיש שהוא צריך להציל אותי. הייתי צריכה ללמוד להציל את עצמי לבדי.
פרק 1
פרנקי
כולם ראו את מה שהם רצו לראות.
הבת המושלמת של משפחת קלרמונט.
האחות הקטנה של בק.
הנערה המסכנה שהותקפה.
הבחורה שהייתה נואשת עד כדי כך שהיא התחילה עם כל החברים של אחיה.
ואני הפכתי לערימה זרוקה של כל שמות התואר האלה שנתנו לי.
במסדרונות בית הספר, כל התלמידים שחלפתי על פניהם לחשו את הכינויים האלה ונעצו בי מבטים.
כולם חשבו שהם יודעים בדיוק מי אני, אבל לא היה להם מושג.
לי עצמי לא היה צל של מושג.
אבל הם זכו בכרטיסים לשורה הראשונה במופע שיברון הלב שלי. כולם ראו מה לוקאס עשה לי על המסכים של הטלפונים שלהם, וכולם עדיין ריכלו על הרגע שבו אמרתי לאוֹלי במסיבה שאני אוהבת אותו, ואיך הוא בקושי היה מסוגל להסתכל לי בעיניים.
וההנחות שהם הניחו לגביי התחילו להשפיע עליי. עם כל רגע שחלף, הן נעשו אמיתיות יותר.
אולי היה החולשה שלי, אבל הוא גם הפך לחוזקה שלי.
הוא הפך למקום בטוח ולמשענת שלי, ופתאום לא ידעתי מי אני בלעדיו.
ידעתי שהמחשבות שהתרוצצו לי בראש לא הגיוניות, אבל זה לא הפך אותן לפחות ממשיות בשבילי.
התאהבתי באוֹלי. נתתי לו מעצמי יותר מכפי שנתתי אי פעם למישהו, וזה לא היה מספיק.
אלוהים, אני שונאת את המילים האלה.
אי פעם.
מתי אי פעם זה ייחשב למספיק? אני בת טובה מספיק? התנצלתי מספיק בפני בק? שנאתי את עצמי מספיק בגלל מה שקרה עם לוקאס? ניסיתי מספיק להתקרב לאולי?
נראה ש'מספיק' היה יעד שתמיד נמצא בראשי, ושלעולם לא אוכל ממש להשיג אותו.
שום דבר מכל אלה לא נחשב ל'מספיק'.
ידעתי את זה ברגע שפקחתי את עיניי כשאני עדיין בזרועותיו של אולי. כל טיפה של אומץ שניסיתי נואשות לבנות קרסה כאשר מחשבה אחת ויחידה עברה לי בראש.
לא רציתי שאולי יאהב אותי בגלל שהוא מרגיש שהוא חייב לאהוב אותי.
הוא היה הבחור הכי נהדר שהכרתי, וידעתי שהוא יוותר על הכול אם זה מה שארצה. הוא שבר את הלב שלי, אבל הוא יעשה כל מה שאפשר כדי לרפא אותו, אם ארשה לו.
אבל זה לעולם לא יספיק, לא בשבילו ולא בשבילי.
וזה כל כך לא בריא. כל מה שקשור אלינו היה כך מההתחלה. הייתי הסוד שלו, הוא היה האובססיה שלי, ואף על פי שהוא היה חלק מהותי ובלתי נפרד מהסיוע שקיבלתי כדי להחלים, מה שהתפתח בינינו והמקום שהגענו אליו נעשו רעילים עבור שנינו.
לא משנה שהוא כבר שבר את ליבי כשהוא נסע. החזרה שלי, הנסיעה שלי לכאן, לדירה שלו, רק תדלקה את הצורך שלו להגן עליי.
אבל אני כבר לא נזקקתי לו כדי שיגן עליי. לא הייתי זקוקה לאף אחד מהם.
הרגשתי לכודה בגלל העובדה שהוא תמיד הרגיש שהוא צריך להציל אותי. הייתי צריכה ללמוד להציל את עצמי לבדי.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
