חלומות יזומים

תוכן העניינים

מבוא: תמונה אחת שווה אלף מילים
דפי עבודה: מודעות היא כוח
1. מיהי אימי?
2. מיהו אבי?
3. מיהם אחי ואחיותי?
4. מיהי בת זוגי / מיהו בן זוגי?
5. מיהם ילדי?
6. מיהי משפחת המקור שלי?
7. מיהי משפחתי הנוכחית?
8. איך אנחנו כזוג?
9. מי אני?
10 . איזה מין ילד הייתי?
11 . מיהם חברי?
12 . בקש מאדם קרוב לספר לך
13 . הבנת נושא שחשוב לך
14 . עזרה בקבלת החלטות
תיאורי מקרה
1. בינו לבינה
2. סוגיות טיפוליות
3. הדרכת הורים
4. לימודים
5. סוגיות מתחום העבודה
6. החלטות עסקיות
7. בריאות
8. צבא ופוליטיקה
9. חברה וסביבה
סיכום

מבוא
תמונה אחת שווה אלף מילים

האם אפשר ליזום חלום? התשובה חיובית. עצמו את עיניכם וחשבו על אדם או נושא שמעסיק אתכם וצפו בתמונה שמופיעה לנגד עיניכם. ברגע זה אכלתם מעץ הדעת — עברתם משפת המילים לשפת התמונות, זכיתם בתובנה חדשה שממנה אין דרך חזרה.

ברוכים הבאים לעולם החדש־ישן — עולם החלומות. מה ההבדל? במשך היום אנו נוטים לחשוב במילים, זוהי חשיבה לוגית, מסודרת, שבה אפשר להסביר דברים וכמובן אפשר לדבר גם על עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, בשפת התמונות אי־אפשר להסביר דבר, אבל אפשר להרגיש — הצבע, האווירה, הדמויות וכדומה מעבירים לנו תחושות ברורות. התמונה שוברת את כל המערך הלוגי, אין בה "אם... אז..." וממד הזמן לא נמצא בה כלל. מה קורה לנו כשאנו מרסקים את כל המערך הלוגי? אנו חוזרים במידה מסוימת לראשית התפתחותנו כילדים או נסוגים מאות שנים לאחור לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחותנו התרבותית — כך שפת הילדים ושפת התנ"ך הן שפות ציוריות, צבעוניות, מלאות התרחשות ודרמה כעולם חלומותינו. כשאנו יוצרים חלום יזום עשינו צעד משמעותי אל עבר החלום שאותו אי־אפשר לתכנן והוא זה שמייצג שכבות עמוקות יותר של הלא־מודע, שהינן סימבוליות יותר ועל כן קשות יותר לפענוח. אולם כשאנו עוצמים את עינינו ומכוונים את מחשבתנו לנושא שמעסיק אותנו נוכל למקד את ההרגשה שנושא זה מעורר בנו באמצעות תמונה, מבלי לאפשר למילים למסך הכול. באור היום אנו זקוקים לכלי רציונלי שמסביר ומנמק לנו ולאחרים, למשל, יתרונות וחסרונות. לעיתים קרובות מעשה זה אינו אלא רציונליזציה — מנגנון הגנה שמדחיק רגשות. החשיבה במילים היא חשיבה מצומצמת שמצמצמת את המציאות למספר אפשרויות סופי ומוגבל. אילו יכולנו להקליט את כל חלומותינו ואחר כך לצפות בהם ואף להבינם היינו זוכים במתת אלוהים. היינו יצירתיים יותר, מבינים ויודעים יותר, וניזונים ממאגרי ידע רבים שלצערנו אינם נגישים לנו.

לדאבוננו איננו יכולים לעשות זאת אבל אנו יכולים ליזום חלומות בקלות רבה. הנושא שנבחר צריך להיות נושא שמעסיק אותנו, נושא קונפליקטואלי או כזה שמעורר בנו שלל רגשות שאותם נדלה מעמקי הלא־מודע. אדם או עניין שאינם מעסיקים אותנו לא יעוררו רגש ועל כן לא יצרו חלום יזום - שהרגש הוא נשמת אפו.

לעיתים נצטרך להמתין שניות מספר עד שתעלה תמונה, במקרים אחרים לא תופיע תמונה, יופיע רק רגש, יהיו כאלה שממש יצפו בסרט. התמונה יכולה להיות מפתיעה ביותר ולספק לנו מידע חדש לגמרי או שפשוט נצפה במיקוד בשפת התמונות של מה שידענו או הרגשנו פחות או יותר — תלוי כמה העולם הרגשי הסובב את הנושא שבחרנו נגיש לנו.

כך למשל בחורה שחיה בפנימייה יכולה לספר בפרוטרוט כמה טוב לה שם: היא תספר בהתלהבות על החברות, המדריכים, הלימודים וכדומה. כשנבקש ממנה לעצום את עיניה ולחשוב על הפנימייה היא תגיד שזהו בית. כך הפכה שפת המילים לשפת התמונות. תמונה זו תקצר את הדרך גם למאזין וגם לדובר, ותסייע לדובר להבין את הרגשתו— בית — ולמקד אותה וליצור חוויה איכותית מסדר גודל אחר שזיכרונה יישאר איתנו ואף יקל עלינו לעבד את הנושא הרגשי בעתיד.

אולם לעיתים יעלה חומר חדש לגמרי. כך נפגוש את סער, שבא עם אשתו לטיפול זוגי. הוא כועס על אשתו מאוד ואינו יכול לומר עליה מילה אחת טובה. כשיעצום את עיניו ויחשוב עליה יגיד שקורן ממנה אור. כשיפקח את עיניו משהו בו ישתנה לתמיד — הוא יבין למה הוא נמצא איתה על אף כל הקשיים שיש להם.

תחושות הן חומר טיפולי ממדרגה ראשונה והזיהוי המדויק שלהן הוא לב־ליבו של הטיפול הנפשי. מכאן, השמיים הם הגבול. כולנו משתמשים במילים בחיי היום־יום ועל כן בהגדרה כולנו מדחיקים. הלא־מודע מלווה אותנו בזמן הערות באופן רציף אבל הוא עולה בעיקר בלילה, בחלומות. הרמזים לקיומו בחיי היום־יום הם סימפטומים שמאפיינים בעיות מנטליות, פליטות פה, תחושות חמקמקות ואסוציאציות רגעיות שמייד נעלמות. אפשר גם לראות סימנים לאותו עולם בלתי מודע עשיר וססגוני ביצירות של אומנים, סופרים ומשוררים המנסים להתחבר לעולם זה ולדלות משם תכנים לטובת כולנו. אנו משלמים ללא ספק מחיר על הקדמה שמתבטא בעוד הדחקה מסיבית של רגשות בגלל הצורך לתפקד באופן מסודר ולוגי. בעלי חיים, שאינם מדברים, וגם תינוקות שטרם החלו לדבר — כולם חולמים ועל כן מדחיקים. אבל המילים משכללות מאוד את מנגנון ההדחקה שלנו. קצב החיים המודרניים מוסיף עוד נדבך להדחקה באין זמן לעבד רגשות. בהקשר זה ניזכר כמובן בטלפון הנייד, שאינו משאיר אותנו לבד לרגע.

על מה מתבסס החלום היזום? טכניקת החלום היזום אינה אלא שילוב של שתי טכניקות ידועות — חלומות וציורים — והיא משלבת את היתרונות שבשתיהן: חלום יזום הוא מכוון מטרה — מצד אחד, אפשר לבחור את הנושא שלו כמו ציור, ומצד אחר, הוא מעלה תכנים לא מודעים בתמונות כמו חלום. כמו כן, החלום היזום אינו נגוע בשתי המגבלות הגדולות של החלום והציור: החלום כידוע איננו ניתן לשליטה ולכיוון, והציור מציב מגבלות טכניות קשות — לא לכל אחד כישרון של צייר, ורבים מן האנשים מתקשים לצייר במדויק את פרי דמיונם.

חלום לא רק שאיננו ניתן לתכנון, על פי רוב איננו זוכרים אותו. אנו חולמים חלומות כל לילה במשך שעות ורובנו לא זוכרים דבר בבוקר למוחרת. החלום היזום מאפשר לנו למקד את החלום בנושא המעניין אותנו וכמובן לזכור מה העלינו בדמיוננו. ובציורים משתמשים כבר עשרות שנים, בעיקר בציורי ילדים, כחלק מהסוללה הסטנדרטית של אבחון פסיכולוגי. כל ציור מבוסס על תמונה העולה בתודעתו של המצייר, אם כן, מדוע לא לחזור למקור? זהו היתרון העצום של החלום היזום על אבחון בציור — ספונטניות, מיידיות, היעדר צורך במיומנות ומעשה טבעי של יצירת תמונות שאנו עושים כל לילה.

קשיים בהפעלת החלום היזום: טכניקת החלומות היזומים עלולה להיראות ממבט ראשון פשטנית ולא רצינית — מה, רק עוצמים את העיניים וזה הכול?! התשובה היא כן. זוהי טכניקה קלה ביותר לביצוע ודווקא הקלות שלה עלולה להיות לה לרועץ. בעצימת העיניים, כפי שנאמר, אנו מקבלים מידע רגשי שלא היה נגיש לנו קודם לכן משום שהודחק. אין זה אומר שהחומר שעלה לתודעה הוא האמת — כפי שחלום אינו בהכרח האמת — אבל זו תוספת מידע שיכול לעשותנו מודעים יותר לרגשותינו האמיתיים ביחס לאנשים שונים ולהיבטים לא מודעים בקבלת החלטות. לעיתים קרובות אנו נוטים להדחיק את תחושותינו ביחס לקרובים אלינו או בנוגע להחלטות חשובות. טכניקה חדשה זו מאפשרת לנו לשחרר הדחקות אלה מהלא־מודע ולהעלותן למודע.

קושי נוסף הוא העובדה שרובנו איננו מתעסקים עם הלא־מודע שלנו. אנו מוחקים בכל בוקר את עולם חלומותינו העשיר וחיים את מרבית שעות הערות שלנו בעולם החשיבה המודעת והרציונלית לכאורה. אדם שמתלבט בשאלה מסוימת עשוי לעסוק בה שעות רבות ולהתייעץ עם אחרים אבל על פי רוב הוא לא יתייעץ עם הלא־מודע שלו. קשה לנו להאמין שבקלות רבה נוכל להתחבר אל הלא־מודע שלנו ולהעלות מתוכו מידע חשוב. ההבנה שיש בתוכי ידע שיכול לעזור לי אך הוא אינו נגיש היא חדשה ומוזרה. אין פלא שלאחר חשיפת הידע הזה תהיה לנו הרגשה שבעצם הוא תמיד היה איתנו.

לעיתים אנו זקוקים להנחיה מבחוץ, שמישהו יאמר לנו לעצום את עינינו וישאל אותנו מה ראינו או הרגשנו משום שנתקשה לעשות זאת בעצמנו. ואולם לאחר כמה תרגולים סביר להניח שרובנו נוכל להשתמש בטכניקת החלומות היזומים ולקבל החלטות נבונות יותר בעת קונפליקט או ברגע של רצון להבין מה באמת אנו חשים ביחס לאירוע או אדם מסוים.

חלום יזום הופך את ה"העברה" מדיבור על תחושות לתמונה שאפשר לצפות בה:
אם נעצום את עינינו ונחשוב על כל אחד מהורינו בנפרד תעלה תמונה או תחושה ברורה שבמרבית המקרים אינה משתנה עם הזמן. כך אנו חווים את ההורה הנידון לאורך חיינו ותחושות אלה ניטה להעביר ("העברה" בתיאוריה הפסיכואנליטית) או להשליך על אחרים ברגעים של עמימות או של קשר קרוב המעורר רגשות. למשל, בטיפול פסיכולוגי דינמי המטפל אינו מספר על עצמו ולכן הוא נותר עמום במידה מסוימת ועל כן ניטה להעביר אליו את האופן שבו חווינו את הורינו. תפקיד המטפל הוא לשקף למטופל את יחסי ההעברה שאותם הוא נוטה להחיות בהקשרים ובמקומות שונים, על פי רוב באופן לא מודע. בקשר פונקציונלי דוגמת תפקוד יום־יומי ברור שניטה פחות לשחזר את הקשר שהיה לנו עם הורינו בשחר חיינו משום שמערכת היחסים הזאת מוגדרת ביתר בהירות (למשל, עם המוכר בחנות). באופן דומה אנו נוטים ליצור יחסי העברה עם בן הזוג או בת הזוג שלנו — להשליך עליהם את רגשותינו ולהחיות איתם את הקשרים שהיו לנו עם הורינו. החלום היזום המכוון להורינו יכול אפוא להפוך אותנו מודעים ליחסי ההעברה — כלי רב־עוצמה ורב־חשיבות.

דוגמאות: בחורה שעוצמת את עיניה ורואה את אביה מתנצל ומחייך במבוכה חשה כלפיו רחמים. היא עשויה להתייחס באופן דומה לדמויות משמעותיות אחרות בחייה.

בחור שעוצם את עיניו ורואה את אימו קרה ומרוחקת, שקועה בעצמה, חש בדידות ועשוי לחוש בקשרים משמעותיים בחייו שלאחרים לא אכפת מה יקרה לו.

מהן התקפות והמהימנות של חלומות יזומים?
תקפות או מה מודד החלום היזום: כשאנו עוצמים את עינינו וחושבים על מישהו קרוב או על נושא שאנו מתלבטים בו איזה מידע אנו מקבלים? ללא ספק חלום יזום שונה מחלום אמיתי בכך שהוא קרוב יותר למודע ועל פי רוב אינו סימבולי כמו חלום לילי. ואולם אופי היחסים והרגשות שיעלה בעת עצימת העיניים וההתמקדות בנושא הנידון יהיה על פי רוב לא מודע והוא עשוי להופיע בחלום באופנים שונים כפי שמלאכת החלום יודעת לעשות.

החלום הלילי מבוסס על שיירי היום — רגשות שהודחקו — ועל כן הוא תלוי בהם (למשל, אם רבתי עם אימי היא עשויה להופיע בלילה כדמות מאיימת. לחלופין, אם קיימתי איתה שיחה נעימה החלום יכול להיות שונה), ואילו החלום היזום המכוון לדמויות משמעותיות בחיינו יהיה על פי רוב יציב וקבוע מעבר לאירועים ולזמן ויספר לי כיצד אני חווה אותם באופן לא מודע. זהו יתרונו של החלום היזום על החלום הלילי — על פי רוב הוא אינו תלוי באירועי היום החולף והוא מודד איכות של קשר שאינה משתנה עם השנים.

החלום היזום, השייך לממלכת הלא־מודע, שונה באופן מהותי מדמיון מודרך, הרפיה או חלומות בהקיץ, השייכים לממלכת המודע. זהו ההבדל בין חשיבה ראשונית, שהיא אינה נשלטת ותמיד תפתיע אותנו, ובין חשיבה משנית, היוצרת על פי רוב תמונה מאורגנת ומסודרת שניתנת במידה רבה לתכנון ולשליטה.

מהימנות או האם עצימת עיניים חוזרת המכוונת לאותה מטרה תיתן את אותן תוצאות: כמו שכבר ציינו, יחסינו העמוקים ועל פי רוב הלא מודעים עם הקרובים לנו (הורים, אחים, בני זוג וילדים) נוטים להיות קבועים לאורך שנים רבות ולעיתים קרובות אינם משתנים כלל לאורך חיינו. על כן במקרים אלה מדובר במהימנות גבוהה, שהיא תנאי הכרחי אבל לא מספיק לתקפות טובה. אפשר להניח שטיפול פסיכולוגי מוצלח יגביר את מודעותו של האדם ליחסיו עם הקרובים אליו או למה שיעלה בחלומותיו היזומים בנוגע אליהם. ואולם זו מודעות ועל פי רוב לא שינוי בתחושות העמוקות והלא מודעות או במה שנראה או נחוש בחלום היזום. המודעות, למותר לציין, חשובה ויכולה לשפר במידה ניכרת את תפקודנו במגוון הקשרים.

בנוגע לדמויות משמעותיות פחות, לאירועים רגעיים בחיינו או לקבלת החלטות בנסיבות משתנות, התחושות שהחלום היזום יעלה עלולות להשתנות מרגע לרגע מה שמטבע הדברים מפחית את המהימנות.

כמובן יהיה מעניין לשרטט פרופיל אישיות לא מודע שלכם — כיצד אתם חווים את הקרובים אליכם ואיך אתם נוטים לקבל החלטות חשובות.

מגבלותיה של טכניקת החלומות היזומים:
1. יש להבחין כפי שנאמר בין שאלות לטווח קצר ובין שאלות לטווח ארוך. בסוגיות קצרות טווח (אם כדאי ללכת לסרט, לאכול ממתק וכו') התשובות עשויות להשתנות עם הזמן בהתאם לנסיבות. התשובות על שאלות עקרוניות — חתונה, גירושין, בחירת מקצוע וכדומה — תהיינה באופן טבעי קבועות יותר בחלוף הזמן. תחושותינו הלא מודעות ביחס לאנשים הקרובים לנו נוטות אף הן להיות קבועות לאורך החיים.

2. ניסוח השאלה חשוב. כמו שבשאלונים ובסקרים ניסוח השאלה עשוי להכתיב את התשובה כך גם כאן שינוי בנוסח השאלה יכול באופן טבעי לעורר תחושות לא מודעות אחרות. על השאלה להיות מנוסחת כפי שהנבדק נוהג לנסח את השאלה לעצמו.

3. אפקט הפריימינג (priming) מלמד אותנו שתגובות הנבדק עלולות להיות מוטות אם הוא יחשוב על החומר הנוגע לבדיקה או יעסוק בו טרם הבדיקה באופן שמעודד תשובות מסוג מסוים. למשל, בשאלונים המנסים לבדוק באיזו מידה האדם נוטה לחשוב באופן אינדיבידואלי או קולקטיבי, עיסוק בנושאים הקשורים לעצמי טרם מילוי השאלון יטה את תשובות הנבדק לכיוון זה ויהפוך אותו ליותר אינדיבידואלי מאשר מילוי השאלון ללא התערבות זו. מכאן שנבדק יכול להטות את התמונות או התחושות שיעלו כשיעצום את עיניו אם יתאמץ לחשוב מחשבות המעוררות תגובות מסוג מסוים טרם עצימת עיניו. קל יחסית לעוות את התוצאות בנוגע לשאלות רגעיות או קצרות טווח דוגמת "האם בא לי לאכול כרגע שוקולד?" או "האם מתחשק לי לצאת לטיול?" במקרה השני אני יכול לחשוב לפני עצימת העיניים על היבטים חיוביים ושליליים בטיול ולהטות את החומרים שיעלו בהתאם לאפקט הפריימינג, המספר לנו שהלא־מודע מלווה אותנו בכל רגע נתון. יהיה קשה יותר לעשות זאת בשאלות הנוגעות לדמויות בעלות אופי קבוע בלא־מודע שלנו כמו "מה האופי של אימך או אביך?" למשל, אם נחשוב עליהם לפני עצימת העיניים כעל אנשים טובים, רעים, כעסנים, רחמנים וכדומה המחשבה תעוות את דמותם אך מעט אם בכלל . על כן, מומלץ לעצום את עינינו ולחשוב תחילה על השאלה שמעסיקה אותנו באופן נקי וללא ניסיון לשכנוע עצמי.

4. לעיתים נתקשה לקבל תחושות או תמונות מסוימות שיעלו ונרצה להטות את התוצאות במודע או שלא במודע מתוך קושי להתמודד עם הלא־מודע שלנו. יש להיות ערים למצב עניינים זה.

5. ככלל, יש יתרון לתשובה שנקבל בפעם הראשונה שנשאל את עצמנו את השאלה. אם נשאל את עצמנו שוב יש סיכוי שמייד תעלה התמונה או התחושה הזכורה לנו מהפעם הקודמת.

6. יש יתרון בכך שלא אנו שואלים את עצמנו את השאלה שאנו רוצים לברר, אלא מישהו אחר עושה זאת במקומנו משום שאז אנו מופתעים ואיננו יכולים לנסות ולעוות את התוצאות, במכוון או שלא במכוון, כפי שמציע לנו אפקט הפריימינג.

בספר זה ברצוני להביא בפניכם סדרת טיפולים שבהם השתמשתי בשיטה המוצעת. כל אחד מתיאורי המקרה המופיעים הוא אמיתי, והושמטו ממנו רק הפרטים המזהים. ישנם רגעים והקשרים שבהם אני מבקש ממטופלי להתרווח על הכורסה או על הספה, לנשום עמוק ולהירגע ואז לעצום את עיניהם ולחשוב על הנושא הנידון ולומר לי מה הם רואים. במקרים רבים המעשה עוזר לי כמטפל וודאי להם כמטופלים להבין מה הם חשים באמת ומכאן ההתקדמות מהירה הרבה יותר.

כדי להבין מה אנו חשים באמת ביחס לאדם או אירוע מסוים או מהי תחושתנו בנוגע לקבלת החלטות חשובות, עלינו לדלות מעמקי הלא־מודע שלנו מידע שלא היה נגיש לנו קודם לכן. על כן טרם עצימת העיניים מומלץ לקוראים לכתוב את מחשבותיהם או את רגשותיהם ורק לאחר מכן לעצום את העיניים ולראות מה יעלה בתודעתכם. כתבו את מה שראיתם או הרגשתם בעת עצימת העיניים. רק כעת התפנו להתרשם מהמידע החדש שקיבלתם. אם לא תכתבו את התרשמותכם בעיניים פקוחות אתם עלולים לחוש שבעצם תמיד ידעתם את מה שעלה ואין בכך כל חדש. כזהו טבעו של הלא־מודע — אנו יודעים אותו ללא ידיעתנו.

הספר פותח בדפי עבודה שיעזרו לכם להפוך את ים המילים שוודאי הרעפתם על הקרובים לכם בניסיון להבינם לתמונות או תחושות פשוטות. דפי עבודה נוספים מוקדשים להבנת אירועים משמעותיים בחייכם ולעזרה בקבלת החלטות חשובות. בהמשך יוצגו בפניכם תיאורי מקרה המדגימים את השימוש בטכניקת החלומות היזומים בשלל תחומי חיים . למעשה, בכל תחום שבו יש מקום לעולם הרגש טכניקת החלומות היזומים תקדם אתכם.

לפניכם, קוראים וקוראות יקרים, דרך פשוטה ומיידית לדלות מתוך עצמכם מידע נוסף שיעזור לכם להבין מה אתם חשים ביחס לקרובים אליכם, לתקן שגיאות חשיבה ולקבל החלטות נבונות יותר במהלך חייכם — כמו שמדגימות הדמויות בספר. החלומות היזומים ילמדו אתכם שיש בכם הרבה יותר מכפי שאתם משערים ויעזרו לכם להתחבר לעושר אין־סופי זה.

דפי עבודה: מודעות היא כוח
 

התרגילים הבאים בטכניקת החלומות היזומים יעזרו לכם להיות מודעים יותר לתחושותיכם ביחס לקרובים אליכם. מדוע חשוב להיות מודע לתחושותי? פעמים רבות היחסים שלנו עם הקרובים לנו מעוררים בנו רגשות לא פשוטים שאנו נוטים להדחיק. כך למשל, אם אבי הוא דמות מאיימת או בן זוגי מעורר אצלי רחמים או בתי מכעיסה אותי מאוד אני יכול לנהל את חיי לאורך שנים מבלי להיות מודע לתחושות אלה. רגשות אלה עלולים להפעיל אותנו ברגעים שונים בכיוונים שלא נרצה בהם. לחלופין, לעיתים נופתע מיחסי החום והקרבה שיעלו כלפי אותה דמות או שנבין פתאום מה היא מעניקה לנו שלא בידיעתנו.

כשאנו עוברים משפת המלים לשפת התמונות או הרגשות אנו עוברים מאופנות חשיבה אחת לאחרת. שתי אופניות חשיבה אלה הן שונות ביותר אחת מהשנייה: בשפת המלים אנו מתווכחים, מנמקים, מתרצים וכדומה ואילו בשפת התמונות אנו פשוט חווים ומרגישים ועם רגש כידוע לא ניתן להתווכח. מטפלים מנוסים יגידו לכם שהם פחות מנסים לשנות את האדם ויותר לעזור לו לקבל את עצמו ואת הסובבים אותו. זה בדיוק מה שעושה לנו תמונה או רגש ביחס למילים. כשאנו עוצמים עיניים וחושבים על דמות הקרובה לנו עולה תמונה או הרגשה שאין לנו ברירה אלא לקבלה! כשאנו חושבים על אותה הדמות בעיניים פקוחות או במלים באופן טבעי נפעיל נימוקים רציונאליים וניטה לא לקבל מה שלא נוח ונעים לנו. כך, חלומות יזומים יעזרו לנו לקבל את הסובבים אותנו במידה רבה יותר ולא לנסות לשנותם.

כל האמור לעיל נכון גם לגבי מגוון נושאים שמעסיקים אותנו ולגבי קבלת החלטות חשובות במהלך חיינו. כפי שיתברר לנו, בעת קבלת החלטות חשובות אנו נוטים להשתמש רק במעט מיכולותינו — בחלק המודע — ושוקעים בסבך של חשיבה רציונלית ומנומקת ושוכחים את דברי פרויד שההחלטות החשובות בחיים מתקבלות על פי הרגש, והפחות חשובות על פי השכל.1 טכניקת החלומות היזומים תפגיש אותנו עם עצמנו — עם מה שאנו מרגישים באמת — ותהפוך אותנו למודעים יותר ועל כן לחזקים הרבה יותר.