מנהרת הזמן 81 - המזימה הסודית של אנשי בר גיורא

פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ עֵדִים לִפְגִישָׁה חֲשָׁאִית
 

הַסִּפּוּר הַזֶּה הִתְחִיל בְּיוֹם מְשַׁעֲמֵם. זֶה הָיָה אֶחָד מֵאוֹתָם יָמִים שֶׁבָּהֶם אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֵין לְךָ חֵשֶׁק לִכְלוּם, אֲפִלּוּ לֹא לְשַׂחֵק בַּטֶּלֶפוֹן. מֵרֹב שִׁעֲמוּם יֵשׁ לְךָ כְּאֵב רֹאשׁ, וְאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמְךָ. וְאַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁשָּׁרוֹן הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי וְהִצִּיעָה שֶׁנֵּלֵךְ לַמְּעָרָה לְנַקּוֹת קְצָת אֶת הַמָּקוֹם וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַמְּלַאי בָּאַרְגָּז, לֹא יָכֹלְתִּי לְסָרֵב לָהּ. הִסְכַּמְתִּי, אֲפִלּוּ שֶׁלָּלֶכֶת לַמְּעָרָה לֹא הָיָה לִי חֵשֶׁק.

נִפְגַּשְׁנוּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ בֵּין הַבַּיִת שֶׁלִּי לַבַּיִת שֶׁלָּהּ וּבַדֶּרֶךְ קָנִינוּ כַּמָּה מִצְרָכִים: שַׂקִּית בֵּיְגָלֶה, שִׁשִּׁיַּת בַּקְבּוּקִים אִישִׁיִּים שֶׁל מַיִם מִינֵרָלִיִּים וַחֲבִילַת בִּיסְקְוִיטִים. שָׁרוֹן אָמְרָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְנַעֵר אֶת הַשְּׁטִיחִים וְאֶת הַשְּׂמִיכוֹת. הִסְכַּמְתִּי אִתָּהּ. הַשְּׁטִיחִים בֶּאֱמֶת הָיוּ מְאֻבָּקִים מְאוֹד וְכָךְ גַּם הַשְּׂמִיכוֹת. בְּלָאו הָכִי, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הֵבַנְתֶּם, לֹא הָיָה לִי מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת. אֲבָל עַל דָּבָר אֶחָד הִתְעַקַּשְׁתִּי:

"הַפַּעַם תַּעֲשִׂי לִי טוֹבָה, בּוֹאִי לֹא נִכָּנֵס לַמִּנְהָרָה. גַּם אִם הִיא תִּמְשֹׁךְ אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ, לֹא בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי לַחְזוֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן לְאֵיזֶשֶׁהוּ אֵרוּעַ. לֹא יוֹדֵעַ מָה יֵשׁ לִי הַיּוֹם, אֲבָל אֵין לִי כּוֹחַ לְהִיסְטוֹרְיָה, אֵין לִי כּוֹחַ לְהַרְפַּתְקָאוֹת.״

שָׁרוֹן עָצְרָה וְהִבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט מֻדְאָג.

"יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַתָּה חוֹלֶה?״ הִיא שָׁאֲלָה.

לֹא הִרְגַּשְׁתִּי חוֹלֶה, הִרְגַּשְׁתִּי סְתָם חֲסַר מֶרֶץ.

אֲבָל שָׁרוֹן לֹא וִתְּרָה. הִיא הִנִּיחָה עַל הָאֲדָמָה אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַמִּצְרָכִים וְשָׁלְחָה אֶת הַיָּד אֶל הַמֵּצַח שֶׁלִּי.

"יוּאוּ!!!״

"מָה?״

"אַתָּה מַמָּשׁ חַם,״ הִיא אָמְרָה, "אַתָּה מַעֲדִיף לַחְזוֹר הַבַּיְתָה?״

"מָה פִּתְאוֹם הַבַּיְתָה?״ הֵשַׁבְתִּי, "זֶה בְּסֵדֶר. נֵלֵךְ לַמְּעָרָה, אֲבָל לֹא נִתֵּן לָהּ לִמְשׁוֹךְ אוֹתָנוּ אֶל הֶעָבָר,״ וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר בָּדַקְתִּי גַּם אֲנִי אֶת מַצַּב הַמֵּצַח שֶׁלִּי. הוּא בֶּאֱמֶת הָיָה חַם. מָה חַם? בּוֹעֵר. בָּלַעְתִּי רֹק כְּדֵי לְבָרֵר מָה מַצַּב הַגָּרוֹן שֶׁלִּי. הַכְּאֵב שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי גִּלָּה לִי שֶׁכַּנִּרְאֶה מִתְפַּתַּחַת אֶצְלִי אֵיזוֹשֶׁהִי מַחֲלָה.

עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר נִמְצָאִים בַּמְּעָרָה, שָׁרוֹן מְנַעֶרֶת אֶת הַשְּׁטִיחִים לְבַדָּהּ. אֲפִלּוּ אֶת זֶה אֵין לִי כּוֹחַ לַעֲשׂוֹת. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאִם אֶשְׁאַף אָבָק, אֵחָנֵק. לָכֵן, כְּדֵי שֶׁהָאָבָק לֹא יַגִּיעַ אֵלַי, שָׁרוֹן הִתְרַחֲקָה כַּמָּה צְעָדִים מִפֶּתַח הַמְּעָרָה, כָּכָה שֶׁהָרוּחַ הִפְנְתָה אֶת הָאָבָק לַכִּווּן הַנֶּגְדִּי. וְהִנֵּה אֲנִי יוֹשֵׁב לִי כָּאן עַל שְׂמִיכָה מְקֻפֶּלֶת, קָרוֹב לַשְּׂמִיכָה הַתְּלוּיָה שֶׁמְּכַסָּה אֶת לֹעַ הַמִּנְהָרָה, וְשׁוֹתֶה מַיִם מֵאַחַד הַבַּקְבּוּקִים הַחֲדָשִׁים שֶׁקָּנִינוּ.

אֶת שְׁתֵּי הַשְּׂמִיכוֹת הָאֵלֶּה שָׁרוֹן הִסְכִּימָה לֹא לְנַעֵר. בְּעִקָּר הִתְעַקַּשְׁתִּי עַל הַשְּׂמִיכָה הַתְּלוּיָה. אָמַרְתִּי לָהּ מֵרֹאשׁ: אִם נָסִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהַפֶּתַח שֶׁל הַמִּנְהָרָה יִתְגַּלֶּה לָנוּ, הוּא בֶּטַח יִמְשֹׁךְ אוֹתָנוּ אֵלָיו, וְאָז יִהְיֶה קָשֶׁה לְסָרֵב לַחְזוֹר אָחוֹרָה בַּזְּמַן, כִּי נִשָּׁאֵב פְּנִימָה. אַתֶּם כְּבָר מַכִּירִים אֶת מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן. הִיא מוֹשֶׁכֶת אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ כְּמוֹ מַגְנֵט.

מָה יַעֲשֶׂה יֶלֶד כָּמוֹנִי בַּמַּצָּב הַמּוּזָר הַזֶּה, שֶׁבּוֹ הוּא לֹא מְסֻגָּל לַעֲזוֹר לַחֲבֶרְתּוֹ לְנַעֵר שְׁטִיחִים וּשְׂמִיכוֹת?

אֲנִי מְחַפֵּשׂ מִשְׂחָק בַּטֶּלֶפוֹן. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁגַּם לְשַׂחֵק אֵין לִי כּוֹחַ. הַבְּעָיָה הַנּוֹסֶפֶת הִיא שֶׁפִּתְאוֹם תּוֹקֶפֶת אוֹתִי צְמַרְמֹרֶת. הִיא עוֹבֶרֶת בְּכָל הַגּוּף שֶׁלִּי. אוּףףףף! אֲנִי מַכִּיר אֶת הַצְּמַרְמֹרֶת הַזֹּאת, הִיא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי שֶׁחֹם גּוּפִי עוֹלֶה. אֲנִי מַשְׁעִין אֶת גַּבִּי עַל קִיר הַמְּעָרָה. אֵיכְשֶׁהוּ, בְּלִי לְהַרְגִּישׁ, הָרֹאשׁ שֶׁלִּי נוֹגֵעַ בַּשְּׂמִיכָה הַמְּכַסָּה אֶת פֶּתַח הַמִּנְהָרָה.

הַשְּׂמִיכָה נִשְׁמֶטֶת, וְאָז בְּבַת אַחַת עֵינַי נִפְעָרוֹת.

"שָׁרוֹן!״ אֲנִי צוֹעֵק בְּקוֹל צָרוּד.

"מָה קָרָה?״ הִיא מְמַהֶרֶת לַחְזוֹר אֵלַי, דּוֹחֶפֶת אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הַפֶּתַח.

"הַפֶּתַח לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן נֶעֱלַם!״ אֲנִי מַצְבִּיעַ עַל הַקִּיר הַשָּׁלֵם שֶׁהִתְגַּלָּה אַחֲרֵי שֶׁהַשְּׂמִיכָה נִשְׁמְטָה. אֲנִי מִתְכַּוֵן לַקִּיר שֶׁבּוֹ הָיָה הַפֶּתַח, הַחוֹר שֶׁדַּרְכּוֹ נִכְנַסְנוּ תָּמִיד אַל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָנוּ אֶל הֶעָבָר. נִשְׁבַּע לָכֶם שֶׁאֲנִי לֹא הוֹזֶה. הַפֶּתַח נֶעֱלַם!

"נֶעֱלַם?״ שָׁרוֹן מַשְׁחִילָה אֶת גּוּפָהּ פְּנִימָה.

"חַד מַשְׁמָעִית.״ אֲנִי אוֹמֵר.

"אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?״

"עֻבְדָּה, תִּרְאִי בְּעַצְמֵךְ.״

"אוֹ־מַיי־גוֹד...״ שָׁרוֹן מַבִּיטָה בַּקִּיר וַאֲנִי מַבְחִין בִּדְאָגָה בַּהַבָּעָה שֶׁלָּהּ, "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁעָשִׂינוּ מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר וְהַמִּנְהָרָה מַעֲנִישָׁה אוֹתָנוּ?״

"אֲנִי לֹא זוֹכֵר שֶׁעָשִׂינוּ מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר,״ אֲנִי עוֹנֶה.

שָׁרוֹן מִתְיַשֶּׁבֶת מוּלִי וּפוֹתַחַת בַּקְבּוּק מַיִם אַחֵר. בָּרוּר שֶׁהִיא לֹא תָּעֵז לִשְׁתּוֹת מֵהַבַּקְבּוּק שֶׁלִּי, כִּי אָז יֵשׁ מַצָּב שֶׁהִיא תִּדָּבֵק מִמֶּנִּי.

"אֲנִי מַמָּשׁ לֹא מְבִינָה אֶת הַקֶּטַע...״ הִיא מְמַלְמֶלֶת וּמַעֲבִירָה אֶת יָדָהּ עַל פְּנֵי הַקִּיר, כַּנִּרְאֶה מְחַפֶּשֶׂת אֵיזֶשֶׁהוּ סֶדֶק, "זֶה מָה־זֶה מוּזָר.״

"מְעַנְיֵן מָתַי זֶה קָרָה,״ אֲנִי אוֹמֵר.

"עוֹד יוֹתֵר מְעַנְיֵן לָמָּה זֶה קָרָה,״ שָׁרוֹן מוֹסִיפָה.

אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם. הַהֵעָלְמוּת שֶׁל פֶּתַח הַמִּנְהָרָה אָמְנָם מַטְרִידָה אוֹתִי, אֲבָל לֹא פָּחוֹת מִזֶּה מַטְרִידָה אוֹתִי הַשְּׁאֵלָה הַאִם יִהְיֶה לִי דֵּי כּוֹחַ לַחְזוֹר הַבַּיְתָה. הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי הוֹלְכוֹת וְנִהְיוֹת כְּבֵדוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהָעֵינַיִם שֶׁלִּי שׂוֹרְפוֹת. כָּל הַשְּׁרִירִים שֶׁלִּי מַמָּשׁ כּוֹאֲבִים. אוּלַי הֵעָלְמוּת הַפֶּתַח קְשׁוּרָה בַּמַּחֲלָה שֶׁלִּי? אוּלַי מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן רוֹמֶזֶת לָנוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, שֶׁחוֹלִים אֲמוּרִים לַחְזוֹר הַבַּיְתָה וְלִשְׁכַּב בַּמִּטָּה עַד שֶׁיַּחְלִימוּ?

הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן תִּרְצֶה לִפְגּוֹעַ בַּבְּרִיאוּת שֶׁלִּי.

אֲנִי מְקַבֵּל הַחְלָטָה: זֶהוּ זֶה, אֶחְזֹר הַבַּיְתָה. אַגִּיד לְשָׁרוֹן שֶׁמּוּטָב שֶׁנַּעֲזֹב אֶת הַמְּעָרָה וְנַחְזֹר אֵלֶיהָ כְּשֶׁאַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב.

אֲבָל שָׁרוֹן מַקְדִּימָה אוֹתִי.

"אַתָּה שׁוֹמֵעַ?״ הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"מָה?״

"אֶת הַזִּמְזוּם.״

"זִמְזוּם? אֵיזֶה זִמְזוּם?''

הִיא מַצְמִידָה אֶת הָאֹזֶן שֶׁלָּהּ אֶל קִיר הַמְּעָרָה, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה הַפֶּתַח שֶׁל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן שֶׁנֶּעֱלַם.

"יֵשׁ שָׁם אֲנָשִׁים,״ הִיא מוֹדִיעָה לִי.

"אֵיפֹה?״

"מֵעֵבֶר לַקִּיר.״

"כְּאִלּוּ, בְּתוֹךְ הַמִּנְהָרָה?״

"בָּדוּק,״ הִיא מַכָּה עַל הַקִּיר, "אוּלַי הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם אָטְמוּ אֶת הַפֶּתַח?״

בְּקֹשִי רַב אֲנִי מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמִי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו שָׁרוֹן הִצְמִידָה אֶת הָאֹזֶן. בְּחַיַּי, הִיא צוֹדֶקֶת. גַּם אֲנִי שׁוֹמֵעַ זִמְזוּם. מֵעֵבֶר לַקִּיר קוֹרֶה מַשֶּׁהוּ. קוֹלוֹת נִשְׁמָעִים, אֲבָל אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהַקּוֹלוֹת הֵם קוֹלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים. אֲנִי מִסְתּוֹבֵב כְּדֵי לְהַפְנוֹת אֶת פָּנַי אֶל הַקִּיר. כֵּיוָן שֶׁהַכּוֹחוֹת שֶׁלִּי דֵּי מְעַטִּים, אֲנִי נֶאֱחָז בְּזִיז שֶׁבּוֹלֵט מֵהַקִּיר. אֲנִי מוֹשֵׁךְ אֶת גּוּפִי וְנֶעֱמָד עַל בִּרְכַּי. וְאָז. יוּאוּ! הַזִּיז שֶׁבּוֹ נֶאֱחַזְתִּי נִתְלָשׁ. חוֹר קָטָן בְּקֹטֶר שֶׁל צַוַּאר בַּקְבּוּק נִפְעָר.

אִם לֹא הָיָה בּוֹקֵעַ אוֹר מִבַּעַד לַחוֹר שֶׁנִּפְעַר, יִתָּכֵן שֶׁהָיִיתִי מִתְעַקֵּשׁ לַחְזוֹר הַבַּיְתָה. אֲבָל הָאוֹר בָּקַע. רוֹצִים לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּמוֹ עֵינֵיכֶם? בְּבַקָּשָׁה. אִם תִּתְקָרְבוּ אֵלַי תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ. הִנֵּה הוּא. הוּא מֵגִיחַ מֵהַחוֹר כְּמוֹ אֲלֻמַּת אוֹר צְהַבְהֲבָה. לְרֶגַע הָאוֹר מְסַנְוֵר אוֹתִי, כִּי הָעַיִן שֶׁלִּי קְרוֹבָה מְאוֹד אֶל הַחוֹר, אֲבָל אַחַר כָּךְ הוּא נֶחֱלָשׁ.

שָׁרוֹן מְמַהֶרֶת לְהַצְמִיד עַיִן אַחַת אֶל הַחוֹר כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּעֵינִית הֲצָצָה שֶׁקְּבוּעָה בַּדֶּלֶת.

"אֵלֶּה אֲנָשִׁים,״ הִיא חוֹזֶרֶת, "אֲנִי רוֹאָה אוֹתָם.״

"רוֹאָה אוֹתָם?״

"לְגַמְרֵי.״

לַמְרוֹת שֶׁאֵין לִי כּוֹחַ, אֲנִי מַצְלִיחַ לְהָזִיז אֶת שָׁרוֹן. גַּם אֲנִי מַצְמִיד עַיִן אַחַת אֶל הַחוֹר. שָׁרוֹן צוֹדֶקֶת. אֲנִי מַבְחִין בְּבָחוּר אֶחָד, יֵשׁ לוֹ שָׂפָם שָׁחוֹר וּבְלוֹרִית שְׁחוֹרָה. הוּא יוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָּה בְּרַגְלַיִם מְשֻׂכָּלוֹת. הוּא מְדַבֵּר אֶל מִישֶׁהוּ, אֲבָל אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִרְאוֹת אֶל מִי.

"לִפְנֵי שֶׁנֵּצֵא לַדֶּרֶךְ כֻּלְּכֶם תִּדָּרְשׁוּ לְהִשָּׁבַע לִשְׁמוֹר סוֹד,״ הַמְּשֻׂפָם אוֹמֵר, "חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁהָאִרְגּוּן שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה חֲשָׁאִי וְ...״

דְּבָרָיו נִקְטָעִים כִּי שָׁרוֹן דּוֹחֶפֶת אוֹתִי וְתוֹפֶסֶת אֶת מְקוֹמִי, וְאִם אֲנִי לֹא מִתְנַגֵּד לָהּ, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי חַלַּשְׁלוּשׁ כָּזֶה וְחוֹלֶה.

"אַתְּ מְבִינָה,״ אֲנִי מַפְרִיעַ לָהּ לְהַקְשִׁיב, "דָּבָר אֶחָד כְּבָר בָּרוּר. הַמִּנְהָרָה לֹא חָסְמָה אֶת עַצְמָהּ בְּפָנֵינוּ.״

"שְׁשְׁשְׁ...״ הִיא מַשְׁתִּיקָה אוֹתִי.

"לְדַעְתִּי, הַמִּנְהָרָה יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי חוֹלֶה,״ אֲנִי מִתְעַלֵּם מֵהַ־שְׁשְׁשְׁ שֶׁלָּהּ, "וּבִגְלַל הַמַּחֲלָה, בִּמְקוֹם לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ אָחוֹרָה בַּזְּמַן אֶל הָאֵרוּעַ הַזֶּה-״ אֲנִי מַצְבִּיעַ עַל הַבָּחוּר הַמְּשֻׂפָם, "הִיא הוֹבִילָה אֶת הַזְּמַן קָדִימָה אֵלֵינוּ, כְּדֵי שֶׁאֲנִי לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהִתְאַמֵּץ.״

"אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאִכְפַּת לַמִּנְהָרָה מֵהַמַּחֲלוֹת שֶׁלְּךָ?״ שָׁרוֹן צוֹחֶקֶת.

"עֻבְדָּה,״ אֲנִי אוֹמֵר.

"שְׁשְׁשְׁ...״ הִיא מַשְׁתִּיקָה אוֹתִי שׁוּב.

"אִם אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶשְׁתֹּק, תְּנִי לִי לִרְאוֹת,״ אֲנִי עוֹנֶה.

"זֹאת אֲסֵפָה סוֹדִית,״ הִיא לוֹחֶשֶׁת.

"אָז מָה? זֶה אוֹמֵר שֶׁרַק לָךְ מֻתָּר לִרְאוֹת?״

"בָּרוּר שֶׁלֹּא. אֲבָל שְׁנִיָּה... תֵּן לְהַקְשִׁיב. הֵם בּוֹחֲרִים שֵׁם.״

"בּוֹחֲרִים שֵׁם?״

"שֵׁם לַחֲבוּרָה שֶׁלָּהֶם. כְּאִלּוּ, לָאִרְגּוּן הַסּוֹדִי שֶׁלָּהֶם,״ הִיא מַמָּשׁ נִצְמֶדֶת אֶל הַחוֹר כְּאִלּוּ הִיא דְּבוּקָה אֵלָיו בְּדֶבֶק, "מְעַנְיֵן אֵיזֶה אִרְגּוּן זֶה,״ לֹא בָּרוּר אִם הִיא מְדַבֶּרֶת אֵלַי אוֹ אֶל עַצְמָהּ.

"אוּלַי הָאִרְגּוּן הַצְּבָאִי לְאֻמִּי, הָאֵצֶ"ל?״ אֲנִי מַצִּיעַ.

"לֹא, זֶה לֹא הָאִרְגּוּן הַזֶּה,״ שָׁרוֹן עוֹנָה.

"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת?״

"כִּי הֵם בָּחֲרוּ לְעַצְמָם שֵׁם אַחֵר.״

"אֵיזֶה שֵׁם?״

"בַּר גִּיּוֹרָא.״

"בַּר גִּיּוֹרָא?״

"אִם לֹא תַּפְרִיעַ כָּל הַזְּמַן, אוּלַי אוּכַל לְהָבִין מַשֶּׁהוּ. לְפִי מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים, בִּימֵי מֶרֶד הַיְּהוּדִים נֶגֶד הָרוֹמָאִים הָיָה לָנוּ מַנְהִיג נֶעֱרָץ וְנוֹעָז בְּשֵׁם שִׁמְעוֹן בַּר גִּיּוֹרָא...״

"אָז מָה, חָזַרְנוּ לִימֵי הָרוֹמָאִים?״

שָׁרוֹן מִסְתּוֹבֶבֶת אֵלַי אֲבָל לֹא מִתְרַחֶקֶת מֵהַחוֹר.

"לֹא נִרְאֶה לִי.״

"לָמָּה?״

"כִּי הֵם לֹא לְבוּשִׁים כְּמוֹ אֲנָשִׁים שֶׁחָיוּ בִּתְקוּפַת הָרוֹמָאִים,״ הִיא מְדַוַחַת לִי, "הֵם לֹא לוֹבְשִׁים אֶת הַגְּלִימוֹת שֶׁל יְמֵי הָרוֹמָאִים. הֵם הִזְכִּירוּ אֶת הַבַּר גִּיּוֹרָא הַזֶּה, כִּי הֵם מַעֲרִיצִים אוֹתוֹ. אֶחָד מֵהֶם אָמַר, 'אֲנַחְנוּ הַמַּמְשִׁיכִים שֶׁל בַּר גִּיּוֹרָא!' וּמִישֶׁהוּ אַחֵר אָמַר, 'אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת לֹא יַפְרִידוּ בֵּינֵינוּ לְבֵין הַמַּצְבִּיאִים הַנּוֹעָזִים שֶׁל עַמֵּנוּ'. הֵם רוֹצִים לִקְרוֹא לְעַצְמָם עַל שְׁמוֹ.״

"נוּ, אָז?...״

"שָׁמַעְתָּ עָלָיו? אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא וּמָה הוּא עָשָׂה?״

"לֹא זָכוּר לִי.״

"גַּם אֲנִי לֹא.״

"אֲבָל הָאֱמֶת הִיא...״

"מָה?״

"נָכוֹן יֵשׁ יִשּׁוּב לְיַד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנִּקְרָא בַּר גִּיּוֹרָא?״

"כֵּן,״ אֲנִי מוֹדֶה.

"אָז אוּלַי זֶה אוֹתוֹ בַּר גִּיּוֹרָא?״

בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי אֲנִי דּוֹחֵף אוֹתָהּ הַצִּדָּה. לֹא בָּרוּר לִי אֵיךְ אֲנִי מַצְלִיחַ לִשְׁאוֹב כּוֹחַ, הֲרֵי אֲנִי חוֹלֶה וּמַרְגִּישׁ חַלָּשׁ. אֲבָל לַסַּקְרָנוּת יֵשׁ כַּנִּרְאֶה עוֹצְמוֹת מִשֶּׁלָּהּ, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ סַקְרָן, אֲנִי מַצְלִיחַ לְהַצְמִיד אֶת הָעַיִן אֶל הַחוֹר שֶׁבַּקִּיר.

"מָה קוֹרֶה?״ שָׁרוֹן חַסְרַת סַבְלָנוּת.

"הֵם בּוֹחֲרִים מְפַקֵּד,״ אֲנִי מְדַוֵחַ, "הֵם עוֹרְכִים הַצְבָּעָה.״

"וּמִי נִבְחַר?״

מִבַּעַד לַחוֹר אֲנִי מַבְחִין בְּיָדַיִם מוּרָמוֹת. אַחַר כָּךְ נִשְׁמָעוֹת מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. הַדּוֹבֵר, בַּעַל הַשָּׂפָם, שֶׁהוּא הַיָּחִיד שֶׁיּוֹשֵׁב עִם פָּנָיו אֵלַי, מַכְרִיז:

"חֲבֵרִים, בְּרֹב קוֹלוֹת יִשְׂרָאֵל שׁוֹחַט נִבְחַר לִהְיוֹת מְפַקֵּד הָאִרְגּוּן,״ הוּא מַנִּיחַ אֶת זְרוֹעוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל גֶּבֶר בַּעַל זָקָן מְחֻדָּד וּבְלוֹרִית שְׁחוֹרָה שֶׁמִּתְיַשֵּׁב לְצִדּוֹ, וַאֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁזֶּהוּ הַמְּפַקֵּד שֶׁנִּבְחַר. ״וְעַכְשָׁיו,״ הוּא מַמְשִׁיךְ, "הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁנּוֹתַר לָנוּ הוּא לְאַשֵּׁר אֶת הַסִּסְמָה שֶׁבָּחַרְנוּ,״ לְרֶגַע הוּא מַסְתִּיר בְּיָדוֹ אֶת פִּיו, אֲבָל מַהֵר מְאוֹד שׁוֹמֵט אוֹתָהּ, "'בְּדָם וְאֵשׁ יְהוּדָה נָפְלָה - בְּדָם וְאֵשׁ יְהוּדָה תָּקוּם!' לְמִישֶׁהוּ יֵשׁ הִתְנַגְּדוּת?״

אַף יָד לֹא מוּרֶמֶת.

"אֲנִי מַכְרִיז בָּזֶה עַל סִיּוּם הָאֲסֵפָה!״ הַמְּשֻׂפָם מוֹדִיעַ, "חֲבֵרִים, אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וְשׁוּם כּוֹחַ לֹא יַעֲצֹר אוֹתָנוּ!״ וְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָאוֹר בַּחֶדֶר כָּבָה, וְהָעַיִן שֶׁלִּי שֶׁצְּמוּדָה אֶל הַחוֹר רוֹאָה רַק חֹשֶךְ.