תורת דיני המשפחה

פתח דבר

העלייה התלולה בשיעור הגירושין בשנים האחרונות העצימה את חשיבותם של דיני המשפחה. יותר ויותר נשים וגברים מעורבים בעניינים הקשורים לסכסוכי אישות וזקוקים להדרכה ולהכוונה בפתרונם. כמוהם עורכי דין רבים שאינם בקיאים במלוא החוקים והפסיקה, על רבדיו הרבים של התחום.

עד כה לא יצא לאור ספר המקיף את כול דיני המשפחה. זהו הספר הראשון שנועד למלא את החסר בהיותו מורה נבוכים למכלול הנושאים הקשורים לשדה רחב זה. הוא סוקר בצורה בהירה ותמציתית את שפע ההיבטים המגוונים של דיני האישות ומשמש מדריך מעשי־שימושי הן לציבור הנזקק והן לעורכי הדין.

החוקים בתחום הזה מתרבים, בחוקים הקיימים נערכים שינויים ולפסיקה העניפה נוספים נדבכים שלא פעם מרבים מבוכה. רוחות הזמן מנשבות ומשנות השקפות ואורחות חיים. והעוסקים בתחום, כמו גם בני זוג המצויים בסכסוך או זקוקים לפתרון משפטי, מתמודדים עם הבעיות והצרכים שהזמן גרמם.

הספר כתוב בצורת שאלות ותשובות ממוקדות המזקקות את הדין, את הפסיקה ואת הנושאים העיקריים כדי לאפשר למעיינים בו לקבל תשובות ברורות ומעשיות. בנושאים מרכזיים, במיוחד באלה שאין לגביהם פסיקה אחידה, שיבצתי דוגמאות מהפסיקה המאפשרות לקבל מושג על מגוון אפשרויות הפסיקה הצפויות.

הערות אחדות על שיטת העריכה והכתיבה:

בכול מקום שמוזכר תובע או נתבע, שופט, פקידת סעד וכד' - הכוונה גם לתובעת או נתבעת, לשופטת, לפקיד סעד וכד', ולהיפך. למניעת סרבול ולנוחות הקריאה נכתב לשון זכר או נקבה בלבד.

בית המשפט לענייני משפחה נכתב לפעמים, לצורך הקיצור ורהיטות הקריאה, בית המשפט למשפחה. כך גם חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) נכתב לעיתים ללא המילים בסוגריים. כיוצא כזה חוק יחסי ממון בין בני זוג נכתב לפעמים חוק יחסי ממון בלבד.

כאשר כתוב בית המשפט או השופט, הכוונה גם לבית הדין או לדיינים כשמדובר בחוקים ובתחומים שבהם קיימת סמכות מקבילה לבתי הדין הדתיים. בהתייחסות לבית הדין הרבני, הכוונה, במקרים המתאימים, גם לבתי הדין הדתיים האחרים במדינה: השרעיים, הדרוזיים והנוצריים.

שופטים ועורכי דין מרבים להשתמש במילים לועזיות בפסקי הדין ובכתבי הטענות. סברתי כי הגיעה העת להוציא לעז מהשיח המשפטי הכתוב ולעברת את המונחים לכבודה של השפה העברית, וכך נהגתי (לפעמים מיסגרתי את מילת הלעז בצמוד לתואמתה העברית). לקט לא ממצה:

למפרע במקום רטרואקטיבי. תכסיסנות או תחבולנות במקום מניפולציה. נוגע לעניין או מתאים או שייך במקום רלוונטי. אמת מידה או אבן בוחן במקום קריטריון. מדומה במקום וירטואלי. נוהג מקובל או כלל או חוק במקום נורמה.

אין במידע שבספר כדי לשמש ייעוץ או מתן חוות דעת משפטית. לקוראות ולקוראים הנזקקות והנזקקים לצעדים מעשיים מומלץ לקבל עצה מקצועית.

בד"י

הקדמה

אליקים רובינשטיין

שופט בית המשפט העליון

ומשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס)

עולם המשפחה ה"רגילה" שהיכרנו מקדמת דנא, אותה משפחה של "אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך" (תהילים קכח, ג), משתנה לנגד עינינו במהירות מסחררת. שני תהליכים תרמו לכך: האחד חברתי, האחר טכנולוגי־רפואי בעיקרו.

המימד החברתי הוא התפרקות חלקית, אך משמעותית, של המשפחה המסורתית. לצד זו, אישה ואיש וילדיהם, נוצרים מבנים חדשים ומגוונים של משפחה: הזוגיות הלא רשמית (ידועים בציבור), המשפחה היחידנית והמשפחה הלהט"בית לגוניהן.

המימד הטכנולוגי־רפואי הוא יכולות הולדה חדשות שלא שיערון אבותינו, באמצעות הפריות מסוגים שונים, כך שסוגי המשפחה החדשים יכולים להיעזר בהן כדי להביא ילדים לעולם, בנוסף כמובן לסיוע הרפואי למשפחה ה"קלאסית" במקרים של קשיי התעברות.

ואם לא די באלה, חלו התפתחויות חברתיות־כלכליות נוספות ששינו במידה משמעותית את פני המשפחה. העובדה שכיום התרחב מאוד המצב ששני בני הזוג עובדים מחוץ לבית, בניגוד למצב ה"קלאסי" שבו האיש מפרנס והאישה עקרת בית, משפיעה על דיני המשפחה, למשל דיני המזונות.

השינוי המתפתח והמבורך במעמדה של האישה והמאבק לשוויון בין המינים, שנשא פירות יפים גם אם לא הושלם, הולידו תוצאות משפטיות וכלכליות בנושאים שונים כמו רכוש, שכר, זכויות פרישה ועוד.

תופעה בולטת בעידן זה היא שיעור הגירושין ההולך וגדל הקשור, בין היתר, בעצמאות הכלכלית שהשיגו נשים בעבודתן מחוץ לבית. תופעה זו מעוררת שאלות באשר למשמורת ילדים (לרבות משמורת משותפת), זמני שהות, מזונות ועוד.

לכך מצטרף גם העולם ה"רגיל" של דיני המשפחה הנוגעים לעניין, אם למצבי משבר ואם לזכויות שלאחר פרידה וגירושין, וכן לזכויות שלאחר המוות, והרי כולנו בני חלוף. שאלות אלה עלולות להטריד אדם באשר הוא, בין שהוא מתעניין בנושא לשמו ובין בשל משברים משפחתיים שפקדו אותו.

מקום מיוחד בדיני המשפחה יש לסוגיית האימוץ, שהיא בעיניי, כשופט, הקשה מכול. שכן הפרדת קטינים מהוריהם הביולוגיים בשל חוסר מסוגלות הורית והצורך לדבוק בטובת הקטינים היא כחיתוך בקשר החי.

עולם דיני המשפחה מדדה בעקבות השינויים בעולם המשפחה, כמו גם אחרי ההתפתחות הטכנולוגית, ומתקשה להדביק את הפער במעשי חקיקה. בנוסף, המסכת המשפטית של דיני המשפחה מורכבת ומסובכת עד מאוד גם למשפטן, לא כול שכן למי שאינו מן המקצוע המשפטי. התמונה בעיני המתבונן היא, לא אחת, של עצים ללא יער ושל מבוכה ואי הבנות. מכאן חשיבות תפקידה של הפרשנות השיפוטית.

עו"ד בני דון-יחייא, משפטן מוכר המתמחה זה שנות דור ויותר בענייני משפחה וידיו רב לו גם בהנגשתם לציבור, ואשר הרים תרומה ייחודית גם בתחומי הפולקלור היהודי וחוכמת המסורת, בא למלא חסר זה בספרו הנוכחי.

עו"ד דון-יחייא נטל על עצמו להאיר את מגוון השאלות והמונחים בתחום דיני המשפחה באורח שווה לכל נפש, בלשון תמציתית ובהירה הפונה אל הקורא שאינו משפטן אך עשויה לסייע גם לאנשי משפט לבור את הדרך בה ילכו בכול עניין ועניין המובא לפניהם.

בעזרת ספר זה לא יהיו עוד ענייני המשפחה כספר החתום וכחדר האטום אלא יסייעו למתעניינים ולנזקקים למצוא את דרכם בסבך הסוגיות המשפחתיות־משפטיות. התוכן המפורט להפליא של הספר מעיד על ריבוי הנושאים, ובספר תשובות להם כשולחן הערוך לפני הנזקקים לו. יישר איפוא חילו של המחבר ויפוצו מעיינותיו חוצה.

אבהות

כללי

אילו חוקים חלים על הנושא?

חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (להלן: החוק).

תקנות מידע גנטי (עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תיעודה ושמירת תוצאותיה), התש"ע-2010 (להלן: התקנות).

לאיזו ערכאה הסמכות לדון בתביעת אבהות?

לבית המשפט למשפחה (סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995).

לבית דין דתי תהיה סמכות רק אם שני הצדדים יסכימו להעניק לו סמכות (סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953) ובכפוף למתן אישורו של ראש בית הדין (סעיף 28יד).

בית דין דתי לפי החוק הוא בית דין רבני, שרעי, דרוזי ונוצרי (סעיף 2).

האם צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעת אבהות?

לא.

מה זו "בדיקה גנטית"?

"בדיקת דגימת DNA של אדם לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA" (סעיף 1).

זו דגימה ביולוגית של אדם הנלקחת במטרה להפיק ממנה את ה־DNA שלו. הבדיקה נעשית במתכונת משולשת המתבססת על סוג הדם, סיווג הרקמות (.H.L.A) ובדיקת חומצת הגרעין - החומר התורשתי בתא הגרעין (DNA).

מקובל לכנות את הבדיקה "בדיקת רקמות".

מה מוכיחה בדיקת הרקמות?

קשר גנטי בין הנבדקים העשוי להגיע לדיוק של 99 אחוז. כשמדובר בשלילת אבהות הדיוק הוא ברמה של 100 אחוז.

הבדיקה מתבססת על העובדה שכול אדם נולד עם מטען גנטי זהה למטען הגנטי של שני הוריו.

לאילו צרכים עיקריים נערכת הבדיקה?

1. למתן פסק דין הצהרתי בתביעת אבהות הקובע כי הנתבע הוא אביו של הילד.

2. לקביעת משמורת וזמני שהות.

3. לבירור זכותו של הילד לירושה.

4. מסיבות בריאותיות.

האם הבדיקה מאפשרת גם גילוי קשר ביולוגי בין אחים?

כן.

היכן מתבצעת הבדיקה?

במעבדות המוסמכות לבצע בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהות.

מי הנבדקים?

שלושת הצדדים, ועליהם להימצא בבדיקה בו־זמנית: האישה התובעת, הגבר הנתבע והילד. מזהים אותם לפי תעודות זהות ולפעמים מצלמים אותם לפני הבדיקה.

נוהל הבדיקה מוסדר בתקנות 2, 3 ו-7.

מהו השיקול העיקרי של השופט בהחליטו להורות על בדיקת רקמות?

מניעת פגיעה בקטין בשל חשיפתו לחשש ממזרות (ראו את פרק המשנה הבא).

השופט יבדוק אם יש אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה באופן שהפגיעה בזכויות הקטין "תצומצם או תימנע" (סעיף 28ד(ב)(2)).

מתי רשאי שופט להורות על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק כשאין חשש לממזרות?

אם ישוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענת התובעת כי הנתבע הוא אביו של הילד (סעיף 28ו(א)).

איזה סוג של בדיקה יורה השופט לבצע ללא הסכמת הנתבע כשאין חשש לממזרות?

"בדיקה חיצונית" שהיא אחת מאלה:

״(1) לקיחת דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי.

(2) לקיחת דגימת רוק.

(3) לקיחת דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף.

(4) לקיחת דגימה חיצונית אחרת שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע" (סעיף 28ו(ג)).

האם יש הגבלת גיל לבדיקת רקמות בילדים קטינים?

לא. כיוון שניתן לבצע בדיקה לא פולשנית, אין מניעה לבדוק גם תינוקות.

מה קובע החוק לגבי בדיקת רקמות בעובר?

בית המשפט רשאי להורות על עריכתה רק אחרי שישקול את הצורך בכך בתקופת ההיריון והתובעת "נתנה הסכמה מדעת לעריכת הבדיקה" לאחר שתקבל הסבר על הסיכונים שבבדיקה לה ולעובר (סעיף 28ג).

האם אישה יכולה לנקוט הליכים משפטיים הקשורים לאבהות לפני שהילד נולד?

ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד גבר בטענה שהוא אביו של עובר שטרם נולד אם השופט ישתכנע כי הוא עלול להשתמט מתביעה צפויה על ידי בריחה מהארץ.

הבריחה עלולה לסכל את אפשרותה של האישה לזכות בתביעת אבהות ולגבות מזונות.

נתבע שלא יגיש כתב הגנה ולא יתייצב לדיון - האם בית משפט יפסוק שהוא האב?

לא. פסק הדין המצהיר אבהות יוצר מעמד (סטטוס) של הילד וכוחו יפה כלפי "כל העולם" ("כולי עלמא"), ולא רק כלפי הנתבע. פסק דין זה משפיע גם על זכויותיהם של אנשים אחרים כגון בענייני ירושה.

לכן גם אם הנתבע אינו משתף פעולה ינהל השופט דיון הוכחות שבו על התובעת לשכנע שיש די ראיות כדי להצהיר שהנתבע הוא אביו של הילד.

לדיון יוזמן נציג היועץ המשפטי לממשלה כדי שיביע את עמדתו.

האם טענת נתבע על "גניבת זרע" מהווה הגנה נגד תביעת אבהות?

לא.

ראו בהמשך את פרק המשנה ״אבות בעל כורחם״.

מתי מותר ומתי אסור לערוך בדיקת רקמות

מי מורה על עריכת בדיקת רקמות?

"בדיקה גנטית לבירור קשרי משפחה" נעשית רק לפי צו של בית המשפט למשפחה (סעיף 28א) או של בית דין דתי אם הצדדים יסכימו לסמכות בית הדין (סעיף 28יד).

האם מותר לעשות בדיקת רקמות ללא הסכמת הנבדק?

אסור לקחת דגימת DNA ולערוך בדיקה גנטית "בלא קבלת הסכמה מדעת של הנבדק" שתינתן בכתב (סעיף 11(א)).

מדוע יש צורך בצו של בית משפט כדי לערוך בדיקת רקמות?

כדי למנוע חשש למימזור הילד.

ממזר לפי ההלכה הוא ילד שנולד לאישה נשואה מיחסים עם גבר שאינו בעלה (ממזר יהיה גם מי שנולד מ"איסור עריות" כגון מאח ואחות).

הכרזת אדם כממזר מונעת ממנו להינשא בנישואין יהודיים כדת וכדין אלא עם ממזרת או עם גיורת.

ראו ממזרות.

איך נוהגים שופטים בפועל לגבי בדיקת אבהות העלולה לממזר ילד?

אם יסברו שהבדיקה עלולה "לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין... עקב חשש לממזרות לפי דין תורה" עליהם לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו על חשש זה (סעיף 28 ה(א)(1)).

האם אישה נשואה רשאית לתבוע עריכת בדיקת רקמות או להסכים לבדיקה אם בעלה יגיש תביעה להורות על בדיקת רקמות?

בית המשפט לא יורה על בדיקת רקמות מהטעם הנ"ל: כדי למנוע חשש למימזור הילד. בפסק דין אחד של בית המשפט העליון נאמר כי עצם הוצאת הצו לקיום הבדיקה והרינונים הקשורים בכך עלולים לגרום נזק לילד ולאמו.

לשופטים יש סמכות להורות על בדיקת רקמות גם כשהאישה נשואה אם הבדיקה תמנע סכנת חיי אדם או נכות חמורה לאדם (סעיף 28ה(א)(4)).

האם בעל שנתבע לשלם מזונות יקבל היתר לערוך בדיקת רקמות בטענה שאינו אביו של הילד או כדי לברר זאת?

לא. מהסיבה הנ"ל של חשש למימזור הילד.

מה דין תביעתו של אדם להצהיר על אבהותו כשהאם נשואה לאחר?

התביעה תידחה מהסיבה הנ"ל.

ניתנו פסקי דין ספורים שניסו לשנות את ההלכה הפסוקה בהסתמך על עקרון "טובת הילד" ובחינתו על רקע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נכתב בהם כי זכותו של הילד לדעת מי אביו הביולוגי גוברת על הנזק שייגרם לו אם ייחשב לממזר. אך כאמור הפסיקה היא שאין מתירים בדיקת רקמות בנסיבות אלה.

האם ניתן לבצע בדיקת רקמות פרטית?

כן. ניתן לשלוח דגימה למעבדה בחו"ל.

אין צורך בדגימת דם דווקא. הבדיקה מתבצעת, בין השאר, באמצעות מטושים שמעבירים בלחי הפנימית ומתחת ללשון לקבלת דגימת רוק. ניתן לבצע את הבדיקה גם באמצעות דגימת שיער.

מה דינה של בדיקת רקמות פרטית שנערכה בלא צו בית משפט או בית דין דתי?

תוצאותיה חסרות ערך משפטי. אי אפשר להגישן לערכאה כלשהי והן לא יהיו קבילות כראיה. הבדיקה לא תסייע להתגונן נגד תביעת אבהות או נגד תביעה למזונות הילד (סעיף 28יב).

כשהנתבע מסרב לבצע בדיקת רקמות

אילו אמצעים יכולה תובעת לנקוט נגד נתבע המסרב לבצע החלטת בית משפט לבדיקת רקמות?

לנסות לאכוף את הבדיקה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט המאפשר "לכוף אדם בקנס או במאסר" לציית לצו המורה לו לערוך את הבדיקה.

במקרה אחד סירב הנתבע להתייצב לבדיקת רקמות שנקבעה בהחלטה. התובעת הגישה בקשה לפי פקודת הביזיון. השופט הוציא נגדו צו מאסר ל־7 ימים וקבע כי אם הוא יבצע את הבדיקה, צו המאסר יעוכב. אם הבדיקת תתבצע, הצו יבוטל.

במקרה אחר סירבה אישה להתייצב לבדיקת רקמות שבית המשפט הורה על ביצועה לדרישת תובע שטען כי הוא אביו של בתה. השופט הורה על מאסרה ל־20 יום והטיל עליה קנס של 10,000 ש"ח אך הוסיף כי הצו ייכנס לתוקף חודש ממועד נתינתו כדי לאפשר לאישה לחזור בה מסירובה.

ראו בזיון בית המשפט.

האם כפיית בדיקת רקמות אינה פוגעת בזכות הנתבע לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו?

הפסיקה קבעה כי זכות הילד לדעת מי אביו גוברת על זכות הנתבע לסרב לבדיקה לפי חוק היסוד הנ"ל.

בפסק דין של בית המשפט העליון כתב השופט מישאל חשין: "אדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מנין בא - 'מי אני' יזעק - כבודו יחייב את כולנו להושיט יד לעזרו" (ע"א 3077/90).

האם שופט רשאי להסיק כי נתבע המסרב לבצע בדיקת רקמות הוא אביו של הילד?

כן. הוא רשאי להסיק "כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם" (סעיף 28ח(ב)).

"אבות בעל כורחם"

האם מונח זה מופיע בחקיקה?

לא. זהו מונח תקשורתי. כך גם הביטוי "גניבת זרע".

האם נתבע לאבהות רשאי לתבוע מהאם לבצע הפלה משום שרימתה אותו או שהפרה הסכם איתו שלא תתעבר?

לא. גם לבעל אין זכות לתבוע זאת מאשתו.

האם יש הבדל בחיוב מזונות של "אב בעל כורחו" לעומת אב רגיל?

לא. השופט מאיר שמגר כתב בפסק דין של בית המשפט העליון:

"גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי רצונו בהולדת ילד אינם רלוונטיים" (ע"א 5942/92).

עם זאת ניתנו פסקי דין שחייבו "אב בעל כורחו" במזונות נמוכים יחסית.

האם אב יכול לתבוע פיצויים מהאם בשל "גניבת זרע"?

השופטים דוחים תביעות כאלה המתבססות, בין השאר, על עילות חוזיות של מרמה, הטעיה, הפרת התחייבות לא להיכנס להיריון או להפיל וכן על עילות נזקיות.

במקרה אחד זכה התובע בתביעתו והאישה חויבה לפצותו. טענתו היתה שהיא אמרה לו כי היא עקרה. פסק הדין בוטל בערעור לבית המשפט המחוזי.

על תביעות נזקיות ראו דיני הנזיקין ודיני המשפחה.

מה מעמדו של ילד שנולד ללא רצונו של אביו כשהוריו לא היו נשואים?

כמעמדו של כול ילד בכול ההיבטים: משמורת וזמני שהות, מזונות וירושה.

שונות

מי הם הצדדים לתביעת אבהות או אימהות?

ההורה האחר של הילד. אבל אם התובע סובר שבן משפחה מדרגה ראשונה של הילד נדרש לצורך בירור התביעה הוא רשאי לצרפו כצד להליך (תקנה 142 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין)).

היכן נרשמים שם האב ופרטי הילד לאחר שניתן פסק דין לאבהות?

במרשם האוכלוסין (סעיף 2(א) לחוק מרשם האוכלוסין).

איך נרשם במרשם האוכלוסין שם האב כשנולד ילד לאישה לא נשואה?

לפי חוזר משרד הפנים, אם הבקשה מוגשת תוך שנה מיום הלידה הרישום ייעשה לפי הודעת שני ההורים. על שניהם להיות נוכחים אישית בעת הרישום (סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין).

אם האישה היתה נשואה לגבר אחר תוך 300 יום לפני הלידה לא יירשם שם האב - שאינו מי שהיה בעלה - אלא לפי פסק דין של בית המשפט למשפחה (סעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין). ההליך נועד לברר אם הגרוש הוא אביו של הילד או גבר אחר.

האם אישה יכולה לתבוע פסק דין לאבהות לאחר שהאב הנטען נפטר?

כן. התביעה מוגשת נגד עיזבונו של המנוח ונגד כול מי שעשוי להיפגע ממתן פסק דין לאבהות.

כיצד מבצעים בדיקת רקמות לאחר שהאב הנטען נפטר?

ניתן להשיג דגימות גנטיות מהוריו ומאחיו של המנוח שיאפשרו לבדוק את אבהותו. שופט רשאי לחייב את בני המשפחה לבצע בדיקת רקמות. ניתן גם לבקש מבית המשפט צו לפתיחת קברו של המנוח לשם נטילת הדגימה. הדבר נעשה בעבר.

נוהל הבדיקה מוסדר בתקנה 6.

האם קביעה של בית המשפט בעניין האבהות מחייבת את בית הדין הדתי ולהיפך?

לא (סעיף 28יג).

האם בדיקת רקמות של קטין ללא צו בית משפט היא עבירה פלילית?

כן. העושה זאת דינו מאסר 5 שנים או קנס כספי. כך גם מי שמגלה או מפרסם פרטים על בדיקת רקמות שבית המשפט או בית הדין אסר על פרסומה או מי שמוסר שלא כדין את תוצאותיה של בדיקת רקמות (סעיף 38).

מה זו "תביעה לאמהות" המוזכרת בסעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה?

תביעה המוגשת בין השאר במקרים האלה:

1. כשיש חשש לתקלה בהפריה חוץ־גופית.

2. כשמתעורר חשש שתינוקות הוחלפו בבית החולים.

3. כשילד מאומץ מנסה למצוא את אמו הביולוגית.

במקרה אחד התבקשה ישראלית שחזרה מחו"ל עם תינוקת לעבור בדיקת רקמות כתנאי לאפשר את הכנסת התינוקת לישראל. האישה טענה שנסעה לחו"ל בהיותה בהיריון וילדה שם אך התעורר חשש שמדובר בתינוקת חטופה.

הליך ביצוע בדיקת האימהות זהה לזה של בדיקת אבהות.