אֲנִי הוֹרֶסֶת כָּל דָבָר שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלַי
אֲפִלּוּ מַיִם נִכְנָסִים אֵלַי נְקִיִּם וּמְתוּקִים
אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה, הֵם יוֹצְאִים מִתּוֹכִי מְלוּחִים.
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה מֻכֶּרֶת
פַּעַם מִלֵּאתִי עַמּוּד שָׁלֵם בְּ
"מִי אֲנִי מִי אֲנִי מִי אֲנִי"
זֶה הִרְגִּישׁ כָּל כָּךְ טוֹב לִכְתֹּב
וְכָל כָּךְ רַע לִקְרֹא
מֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁאוּלַי זוֹ שְׁאֵלָה לְלֹא תְּשׁוּבָה
וְאִם דָּבָר לֹא מֻחְלָט
וְהָאָדָם הָרַג אֶת הָאֱלֹהִים
וּבְיָדַי הַיְּכֹלֶת לִבְחֹר
אֲנִי בּוֹחֶרֶת לָשֶׁבֶת כָּאן
עַמּוּדִים רֵיקִים מוּלִי
וּלְמַלְּאָם לֹא בִּשְׁאֵלָה אוֹ בִּתְשׁוּבָה
כִּי אִם בִּשְׁתִיקָתִי
כְּמוֹ בְּהַתְרָסָה
כְּמוֹ בְּהוֹדָאָה
כְּמוֹ בְּבַקָּשָׁה.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת
לְלֹא דִּמּוּיִים, לְלֹא "כְּמוֹ", לְלֹא "כְּאִלּוּ"
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב דְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ רַק
מָה שֶׁהֵם, בְּלִי לְהִזְדַּקֵּק לִהְיוֹת דּוֹמִים
לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר, לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא כִּמְעַט הֵם
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ, לֹא בֶּאֱמֶת
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב מַשֶּׁהוּ אוֹתֶנְטִי וַאֲמִתִּי
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מַעֲמִיד פָּנִים וְלֹא מְנַסֶּה
חָזָק מִדַּי לְהִשְׁתַּיֵּךְ, לְהַתְאִים
כִּי כֻּלָּם אוֹהֲבִים לְהַשְׁווֹת אֶת הַדְּמָעוֹת
שֶׁלָּהֶם לִנְחָלִים, לִנְהָרוֹת; אֲבָל
הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי הֵן לֹא. הֵן רַק טִפּוֹת
בְּסַךְ הַכֹּל מַיִם, וַאֲנִי רוֹצָה לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה
לֹא אוֹמֵר שֶׁהֵן מַשְׁמָעוּתִיּוֹת פָּחוֹת
אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין שֶׁהַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי חֲשׁוּבוֹת
גַּם אִם הֵן אֵינָן זֶרֶם עָצְמָתִי וּבִלְתִּי פּוֹסֵק
גַּם אִם הֵן קְטַנּוֹת. אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר
לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת, כִּי אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ
מִלָּה אַחֶרֶת, זֶה אוֹמֵר שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלְּךָ
לֹא טוֹבָה מַסְפִּיק, שֶׁהִיא לֹא הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה
וְאִם כָּךְ אֲנִי לֹא מְבִינָה
לָמָּה בִּכְלָל לִכְתֹּב עָלֶיהָ מֵרֹאשׁ
לָמָּה לֹא לִכְתֹּב פָּשׁוּט עַל הַמִּלָּה הָאַחֶרֶת
שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָשִׂים בִּמְקוֹמָהּ
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר וּלְהִתְכַּוֵּן לְכָל
מִלָּה בּוֹ. אֲנִי רוֹצָה שֶׁהֵן יִהְיוּ מָה שֶׁהֵן
וְשֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶן לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר אַחֵר
שׁוּם מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת, שׁוּם
מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר. אֲנִי רוֹצָה לָתֵת
לַהֵן לִהְיוֹת מָה שֶׁהֵן בִּלְבַד, וְשֶׁזֶּה
יִהְיֶה מַסְפִּיק.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁהַמִּלִּים בּוֹ אוֹהֲבוֹת אֶת עַצְמָן.