לעמוד בשמש הצהרים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לעמוד בשמש הצהרים

לעמוד בשמש הצהרים

ספר דיגיטלי
38
ספר מודפס
55.3 מחיר מוטבע על הספר 79

עוד על הספר

  • הוצאה: בית עקד
  • תאריך הוצאה: יוני 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 92 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 32 דק'

תקציר

לַחְזֹר
הָיָה אֶפְשָׁר לְהָרִיחַ אֶת הָאֵשׁ מִקִּילוֹמֶטְרִים.
נְשָׁרִים חָגוּ מֵעַל הָרָאשִׁים שֶׁלָּנוּ
זְכוּכִיּוֹת נָפְלוּ עָלֵינוּ מֵהַשָּׁמַיִם
מָוֶת אָרַב בְּכָל פִּנָּה
וַאֲנִי טָבַעְתִּי בְּעֵינֶיךָ.
בַּחֹרֶף הָאֲדָמָה קָשָׁה
וְלָכֵן חָזַרְתִּי לַחַיִּים רַק כְּשֶׁהִגִּיעַ הָאָבִיב
וְאַתָּה תָּפַסְתָּ בְּיָדִי
עִם עֵינַיִם פְּעוּרוֹת, עֲכוּרוֹת מֵחֹסֶר שֵׁנָה
וּבִקַּשְׁתָּ סְלִיחָה.
נֶחָמָה הָיְתָה אָז דָּבָר מָתוֹק
וְלֹא מָלוּחַ מִדְּמָעוֹת
וְלָכֵן חִיַּכְתִּי.

ספר שיריה הראשון של נופר שגיא – 'לַעֲמֹד בְּשֶׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם' פורש בפני הקורא עולם פנימי עשיר ומלא תהפוכות. יכולתה של המשוררת להביע עומקי הוויית הקיום האנושי על גווניו וצלליו – מרהיבה.
ביד פתוחה ובנדיבות תיאור מוצגים מצבי קיום שונים מעולמה במעין קלידוסקופ של צבעים מתחלפים, כאשר השירים נעים סביב המוחשי והמטאפורי החלים על דמויות יומיומיות לצד יצורי אגדה.  בקיום חשוף עד פוצע, המברר עם עצמו את מרחב השאלות הגדולות, נוגעת שירתה של נופר שגיא במיתרי הנפש החשופים ומייצרת מבע ייחודי של נפש צעירה ומבוגרת לאין-שיעור במסע הכרות עצמי אמיץ ונוגע ללב.  
ד"ר שילהב קסט

נופר שגיא היא ילידת 1999, נולדה וגדלה בקיבוץ יגור. היא כותבת מאז שהיא זוכרת את עצמה. זהו ספרה הראשון.

פרק ראשון

אֲנִי הוֹרֶסֶת כָּל דָבָר שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלַי
 
אֲפִלּוּ מַיִם נִכְנָסִים אֵלַי נְקִיִּם וּמְתוּקִים
אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה, הֵם יוֹצְאִים מִתּוֹכִי מְלוּחִים.
 
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה מֻכֶּרֶת
 
פַּעַם מִלֵּאתִי עַמּוּד שָׁלֵם בְּ
"מִי אֲנִי מִי אֲנִי מִי אֲנִי"
זֶה הִרְגִּישׁ כָּל כָּךְ טוֹב לִכְתֹּב
וְכָל כָּךְ רַע לִקְרֹא
 
מֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁאוּלַי זוֹ שְׁאֵלָה לְלֹא תְּשׁוּבָה
 
וְאִם דָּבָר לֹא מֻחְלָט
וְהָאָדָם הָרַג אֶת הָאֱלֹהִים
וּבְיָדַי הַיְּכֹלֶת לִבְחֹר
אֲנִי בּוֹחֶרֶת לָשֶׁבֶת כָּאן
עַמּוּדִים רֵיקִים מוּלִי
וּלְמַלְּאָם לֹא בִּשְׁאֵלָה אוֹ בִּתְשׁוּבָה
כִּי אִם בִּשְׁתִיקָתִי
כְּמוֹ בְּהַתְרָסָה
כְּמוֹ בְּהוֹדָאָה
כְּמוֹ בְּבַקָּשָׁה.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת
 
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת
לְלֹא דִּמּוּיִים, לְלֹא "כְּמוֹ", לְלֹא "כְּאִלּוּ"
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב דְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ רַק
מָה שֶׁהֵם, בְּלִי לְהִזְדַּקֵּק לִהְיוֹת דּוֹמִים
לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר, לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא כִּמְעַט הֵם
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ, לֹא בֶּאֱמֶת
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב מַשֶּׁהוּ אוֹתֶנְטִי וַאֲמִתִּי
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מַעֲמִיד פָּנִים וְלֹא מְנַסֶּה
חָזָק מִדַּי לְהִשְׁתַּיֵּךְ, לְהַתְאִים
כִּי כֻּלָּם אוֹהֲבִים לְהַשְׁווֹת אֶת הַדְּמָעוֹת
שֶׁלָּהֶם לִנְחָלִים, לִנְהָרוֹת; אֲבָל
הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי הֵן לֹא. הֵן רַק טִפּוֹת
בְּסַךְ הַכֹּל מַיִם, וַאֲנִי רוֹצָה לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה
לֹא אוֹמֵר שֶׁהֵן מַשְׁמָעוּתִיּוֹת פָּחוֹת
אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין שֶׁהַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי חֲשׁוּבוֹת
גַּם אִם הֵן אֵינָן זֶרֶם עָצְמָתִי וּבִלְתִּי פּוֹסֵק
גַּם אִם הֵן קְטַנּוֹת. אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר
לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת, כִּי אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ
מִלָּה אַחֶרֶת, זֶה אוֹמֵר שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלְּךָ
לֹא טוֹבָה מַסְפִּיק, שֶׁהִיא לֹא הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה
וְאִם כָּךְ אֲנִי לֹא מְבִינָה
לָמָּה בִּכְלָל לִכְתֹּב עָלֶיהָ מֵרֹאשׁ
לָמָּה לֹא לִכְתֹּב פָּשׁוּט עַל הַמִּלָּה הָאַחֶרֶת
שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָשִׂים בִּמְקוֹמָהּ
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר וּלְהִתְכַּוֵּן לְכָל
מִלָּה בּוֹ. אֲנִי רוֹצָה שֶׁהֵן יִהְיוּ מָה שֶׁהֵן
וְשֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶן לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר אַחֵר
שׁוּם מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת, שׁוּם
מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר. אֲנִי רוֹצָה לָתֵת
לַהֵן לִהְיוֹת מָה שֶׁהֵן בִּלְבַד, וְשֶׁזֶּה
יִהְיֶה מַסְפִּיק.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁהַמִּלִּים בּוֹ אוֹהֲבוֹת אֶת עַצְמָן.
 

עוד על הספר

  • הוצאה: בית עקד
  • תאריך הוצאה: יוני 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 92 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 32 דק'
לעמוד בשמש הצהרים נופר שגיא
אֲנִי הוֹרֶסֶת כָּל דָבָר שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלַי
 
אֲפִלּוּ מַיִם נִכְנָסִים אֵלַי נְקִיִּם וּמְתוּקִים
אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה, הֵם יוֹצְאִים מִתּוֹכִי מְלוּחִים.
 
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה מֻכֶּרֶת
 
פַּעַם מִלֵּאתִי עַמּוּד שָׁלֵם בְּ
"מִי אֲנִי מִי אֲנִי מִי אֲנִי"
זֶה הִרְגִּישׁ כָּל כָּךְ טוֹב לִכְתֹּב
וְכָל כָּךְ רַע לִקְרֹא
 
מֵאָז עָבְרוּ שָׁנִים וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁאוּלַי זוֹ שְׁאֵלָה לְלֹא תְּשׁוּבָה
 
וְאִם דָּבָר לֹא מֻחְלָט
וְהָאָדָם הָרַג אֶת הָאֱלֹהִים
וּבְיָדַי הַיְּכֹלֶת לִבְחֹר
אֲנִי בּוֹחֶרֶת לָשֶׁבֶת כָּאן
עַמּוּדִים רֵיקִים מוּלִי
וּלְמַלְּאָם לֹא בִּשְׁאֵלָה אוֹ בִּתְשׁוּבָה
כִּי אִם בִּשְׁתִיקָתִי
כְּמוֹ בְּהַתְרָסָה
כְּמוֹ בְּהוֹדָאָה
כְּמוֹ בְּבַקָּשָׁה.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת
 
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת
לְלֹא דִּמּוּיִים, לְלֹא "כְּמוֹ", לְלֹא "כְּאִלּוּ"
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב דְּבָרִים שֶׁיִּהְיוּ רַק
מָה שֶׁהֵם, בְּלִי לְהִזְדַּקֵּק לִהְיוֹת דּוֹמִים
לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר, לְמַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא כִּמְעַט הֵם
אֲבָל לֹא מַמָּשׁ, לֹא בֶּאֱמֶת
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב מַשֶּׁהוּ אוֹתֶנְטִי וַאֲמִתִּי
מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מַעֲמִיד פָּנִים וְלֹא מְנַסֶּה
חָזָק מִדַּי לְהִשְׁתַּיֵּךְ, לְהַתְאִים
כִּי כֻּלָּם אוֹהֲבִים לְהַשְׁווֹת אֶת הַדְּמָעוֹת
שֶׁלָּהֶם לִנְחָלִים, לִנְהָרוֹת; אֲבָל
הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי הֵן לֹא. הֵן רַק טִפּוֹת
בְּסַךְ הַכֹּל מַיִם, וַאֲנִי רוֹצָה לַחְשֹׁב שֶׁזֶּה
לֹא אוֹמֵר שֶׁהֵן מַשְׁמָעוּתִיּוֹת פָּחוֹת
אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין שֶׁהַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי חֲשׁוּבוֹת
גַּם אִם הֵן אֵינָן זֶרֶם עָצְמָתִי וּבִלְתִּי פּוֹסֵק
גַּם אִם הֵן קְטַנּוֹת. אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר
לְלֹא מֶטָפוֹרוֹת, כִּי אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ
מִלָּה אַחֶרֶת, זֶה אוֹמֵר שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלְּךָ
לֹא טוֹבָה מַסְפִּיק, שֶׁהִיא לֹא הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה
וְאִם כָּךְ אֲנִי לֹא מְבִינָה
לָמָּה בִּכְלָל לִכְתֹּב עָלֶיהָ מֵרֹאשׁ
לָמָּה לֹא לִכְתֹּב פָּשׁוּט עַל הַמִּלָּה הָאַחֶרֶת
שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לָשִׂים בִּמְקוֹמָהּ
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר וּלְהִתְכַּוֵּן לְכָל
מִלָּה בּוֹ. אֲנִי רוֹצָה שֶׁהֵן יִהְיוּ מָה שֶׁהֵן
וְשֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶן לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר אַחֵר
שׁוּם מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת, שׁוּם
מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר. אֲנִי רוֹצָה לָתֵת
לַהֵן לִהְיוֹת מָה שֶׁהֵן בִּלְבַד, וְשֶׁזֶּה
יִהְיֶה מַסְפִּיק.
אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁהַמִּלִּים בּוֹ אוֹהֲבוֹת אֶת עַצְמָן.
 

המלצות נוספות