נולדו לדם 8 - ברית של דם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נולדו לדם 8 - ברית של דם
מכר
אלפי
עותקים
נולדו לדם 8 - ברית של דם
מכר
אלפי
עותקים

נולדו לדם 8 - ברית של דם

4 כוכבים (115 דירוגים)
ספר דיגיטלי
36
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

נולדנו לדם
נשבענו בדם...
זה לא רק מוטו שלאורו חיה הפמיליה.
כל זוג בספר הזה יודע מה היא המשמעות של לדמם למען האהבה.
דרך הקושי, האהבה הופכת למשהו יפהפה ונצחי.
אהבה שכל אחד מהם מוכן להילחם למענה.

***

אנתולוגיית ברית של דם כוללת סיפורים על הזוגות הבאים:
לוקה ואריה
רומרו וליליאנה
גראול וקארה
מאורו וסטלה
מתיאו וג'יאנה

קורה ריילי זוכה להכרה רבה על עבודתה וספריה כובשים שוב ושוב את רשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם, קאמורה קרטל וחטאי אבות, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק וכמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל, וזה עוד לא נגמר... 

פרק ראשון

אריה


לוקה ואני נכנסנו לבניין הלבנים המוזנח שבו שכן מכון הכושר של הפמיליה, משפחת המאפיה ששלטה בניו יורק וברוב החוף המזרחי. שם, מאחורי דלת פלדה חלודה, ישב על המשמר אחד מחייליו של לוקה, גבר בגיל העמידה שהיה שקוע בניקוי אקדחיו. אנשים מבחוץ לא היו רצויים, לא שנראה לי שמישהו אי פעם הגיע לכאן בטעות. הרי בכל זאת לא היה מדובר באזור מסביר הפנים ביותר בניו יורק.
המאבטח הזדקף בכיסאו כשהבחין בקאפו שלו. עם הזמן התרגלתי למבטי הכבוד והיראה שעורר לוקה אצל אחרים. גם אם הוא לא היה ראש אחת ממשפחות המאפיה הידועות לשמצה בארצות הברית, די היה בקומתו התמירה ובשריריו המאיימים כדי להפיל אימה על רוב האנשים. על אחת כמה וכמה האכזריות הנוקבת בעיניו האפורות. הן התרככו אך ורק כשהביט בי.
ידו של לוקה נחה על מותני בקלילות כשהוביל אותי על פני החייל שלו לעבר החלל המרכזי של המכון, אולם ענק שהוסב למקום שבו אנשיו של לוקה התאמנו ותִרגלו את מיומנות הלחימה שלהם. היו שם זירת אגרוף, מכשירי כושר מסוגים שונים, בובות לאימוני סכין ואגרוף, ופינה עם מזרנים שבה כמה גברים התגוששו ביניהם. הם קידמו את פנינו בידידותיות, אך פרט לזאת בקושי העיפו מבט לעברנו. עכשיו לא הרגשתי כמו בתקופה שלוקה הביא אותי לכאן כדי ללמד אותי להתאגרף. רוב הגברים כנראה עדיין חשבו שזה מוזר או לא הולם, אבל ידעו שלא כדאי להם להביע את דעתם בנושא.
בעולם שלנו, גברים העדיפו נשים צייתניות וחסרות ישע. נשים שקל יותר לשלוט בהן. איש לא רצה אישה שמסוגלת להגן על עצמה, על אחת כמה וכמה מפני בעלה. לא שקיים בעולם אימון אגרוף שייתן לי סיכוי כלשהו מול לוקה. אחותי ג'יאנה תמיד קראה לו חיה, והיא צדקה. אהבתי את כוחו, את עוצמתו, וכן — אפילו את הקטלניוּת שבו. כשצפיתי בו מתאגרף, תמיד הצטברה רטיבות בין רגליי. הרמתי את עיניי אל בעלי, אל כתפיו הרחבות, אל לסתו הנחושה, אל שערו השחור. הוא הביט בעיניי, עיניים אפורות שבהן בערה אותה אש שכבר הרגשתי מבעבעת בקרבי. שפתיו התעקלו באותו ספק חיוך מוכר, ואז הוא דחק אותי בעדינות אל חדר ההלבשה. הוא היה מיועד לגברים בלבד, שכן הייתי האישה היחידה שהגיעה למקום, אבל אף אחד לא היה מטורף מספיק כדי להיכנס כשאשתו של הקאפו התלבשה. לוקה היה בן זונה רכושני, כפי שניסח זאת ברהיטות אחיו מתיאו.
התקרה הנמוכה של חדר ההלבשה תמיד עוררה בי תחושה מעט קלסטרופובית וריח הזיעה בדרך כלל החריף אותה. אבל היום הסיחה את דעתי התשוקה הבוערת בין רגליי, שרק גברה מאז התעוררתי כשזקפת הבוקר של לוקה ננעצת בשיפולי גבי. לוקה סגר את הדלת מאחורינו, חלף על פניי ושמט את תיק הספורט על ספסל העץ לפני שפנה אליי ופשט את חולצתו מעל ראשו. הוא חשף סנטימטרים על גבי סנטימטרים של בטן וחזה מסותתים להפליא. רציתי ללקק בלשוני כל רכס ורכס. לפי המבט על פניו של לוקה, ראיתי שהוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש. ניגשתי לספסל, הוצאתי את בגדי האימון שלי מהתיק והעמדתי פנים שאני מתעלמת מבעלי היהיר. ברור שזה היה כמעט בלתי אפשרי. יש אנשים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם, ולוקה היה אחד מהם. הוא הוריד את המכנסיים והתחתונים. הזין שלו כבר היה זקור חלקית והוא לא טרח להסתיר זאת או להתלבש. הוא ניסה להתגרות בי. הוא ידע איך הוא משפיע עליי. לפעמים בקושי הצלחתי להתאפק לא להסתער עליו בפומבי.
פשטתי את הג'ינס והחולצה ואז פתחתי את החזייה והסרתי אותה לאט, בידיעה שלוקה צופה בי עכשיו. מבטו כמעט חרך נתיב על פני עורי והתעכב על הפטמות שהתקשו תחת עיניו הבוחנות. הפניתי אליו את גבי והורדתי את התחתונים באיטיות. רכנתי קדימה והבלטתי את הישבן כדי שלוקה יראה היטב מה הוא מעולל לי. התחתונים שלי הגיעו רק עד ברכיי כשחשתי את לוקה מאחוריי. אחת מידיו עטפה את כתפי והנמיכה אותי למטה עד שידיי הושטו להישען על הספסל. ידעתי שהתנוחה הזאת מספקת לו שדה ראייה משופר. לוקה חיכך שתי אצבעות בפתח שלי לפני שפיזר את הרטיבות על קפליי והדגדגן. נרעדתי וכבשתי גניחה. לא רציתי שאנשיו ידעו מה אנחנו עושים, אם כי חלק ממני נדלק מהאפשרות שניתפס על חם. לוקה הכניס את קצה אצבעו לתוכי והוסיף אצבע נוספת. ניסיתי להניע את ישבני כדי לגרום לו לחדור לתוכי עד הסוף, אבל ידו שהייתה מונחת על כתפי ריתקה אותי למקומי. שלחתי אליו מבט נרגז מעבר לכתפי, בתקווה שיקלוט את הרמז.
הוא השיב אליי מבט יציב בעיניים רעבות אך נחושות. הוא רצה להביא אותי עד לסף פיצוץ, לגרום לי להתחנן לעוד. הידקתי את שפתיי, נחושה לנצח במשחק. הושטתי את ידי ואחזתי בזקפה של לוקה לפני שהספיק לעצור בעדי. הוא התפתל בכף ידי. ליטפתי לאט באגודלי את הקצה וכיסיתי אותו בטיפות הזרע הראשונות. לוקה פלט נהמה שקטה והכניס את אצבעותיו לתוכי עד הסוף. זעקה כמעט נפלטה מפי, אבל במקום זאת שמטתי את ראשי קדימה ונשפתי ארוכות דרך האף. לוקה עיקל את אצבעותיו בתוכי והצמיד את מפרק אצבעו לדגדגן שלי. הוא נע באיטיות. למרות כוונותיי, התחככתי בו, לפחות ככל שאחיזתו בכתפי אפשרה. 
הידקתי את אחיזתי בזין שלו והתחלתי לשפשף אותו לכל אורכו. אצבעותיו של לוקה בתוכי האיצו. הרגשתי שאני מתקרבת לאורגזמה. זרועותיי החלו לרעוד ונשימתי התגברה. ואז, בלי התראה, לוקה משך את אצבעותיו מתוכי והרפה ממני. רגליי כמעט כשלו. התרוממתי, הסתובבתי והבטתי בו בכעס. 
״באנו לכאן כדי ללמד אותך להגן על עצמך. אולי התסכול שאת מרגישה עכשיו ייתן לך את המוטיבציה שדרושה ללחימה."
חציתי את המרחק בינינו וירדתי על ברכיי. לוקה הושיט את ידיו כדי לאחוז בראשי ולעצור אותי, אבל לשוני יצאה וליקקה את טיפות הזרע מקצהו לפני שהספיק לעשות זאת. לאחר מכן, הוא העביר את אצבעותיו בשערי וגנח בשקט. הכנסתי רק את קצהו לפי בשעה שידי שפשפה את איברו. ככה הוא אהב שאני מענגת אותו. לפעמים הייתי נסוגה כדי ללקק את החלק התחתון של הזין מלמטה עד למעלה. לוקה התחיל להניע את מותניו, סימן מובהק שהוא עומד לגמור. בצליל פקיעה קולני נתתי לזין שלו להיפלט משפתיי וקמתי. ״וזה אמור להסיח אותך מספיק כדי שאני אוכל להחטיף לך כמו שצריך," אמרתי בחיוך זדוני. 
״אריה," נהם לוקה. ״אל תשאירי אותי לעמוד ככה."
״לפי מה שאני רואה, עומד לך יפה מאוד."
לוקה ניסה לתפוס אותי, אבל אני זינקתי לאחור ותפסתי את בגדי ההתעמלות לפני שרצתי לקצה השני של חדר ההלבשה. לוקה לא רדף אחריי אבל פניו עטו הבעה של נמר הצופה בטרפו. הוא נראה סקסי כל כך, שנדרש ממני איפוק רב כדי לא להתנפל עליו. במקום זאת לבשתי בנחת את מכנסי ההתעמלות הקצרים ואת הגופייה. לוקה צפה בי ללא הרף.
הרמתי גבה והנדתי בראשי אל זקפתו. ״חשבתי שאנחנו הולכים להתאמן."
לוקה צחק והניד בראשו. ״מה קרה לביישנית שאיתה התחתנתי?"
״השחתת אותה," אמרתי בחיוך. 
לוקה לבש טרנינג שחור וחולצה לבנה צמודה. התקרבתי אליו ופתאום הרגשתי חסרת ביטחון. האם לדעתו הפכתי ישירה מדי?
״אתה מעדיף אותה?" שאלתי וניסיתי להישמע מתגרה, אבל נכשלתי כישלון מרהיב. 
״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת," אמר לוקה. הוא תפס בזרועי ומשך אותי אליו ואז נישק אותי בכוח.
הוא התנתק ממני וקימט את מצחו. ״זה נשמע ממש נדוש."
חייכתי. ״אתה מתרכך."
״עוד נראה. בואי נזוז לפני שאבטל את האימון שלנו ואבצע בך את זממי כאן על הספסל."
זה לא נשמע נורא, אבל לוקה לקח את ידי והוציא אותי מחדר ההלבשה, כנראה כדי להוכיח לי כמה יכולת האיפוק שלו חזקה.
ניגשנו ישירות למזרני ההיאבקות, כמו תמיד. כשעמדנו זה מול זה, עיניי נדדו בלי להתכוון אל מפשעתו של לוקה, אבל הבליטה נעלמה. זה לא היה אמור לאכזב אותי עד כדי כך. הרי הקאפו לא יכול להסתובב עם זקפה גלויה מול חייליו. עיניו של לוקה הבזיקו אבל הוא לא חייך את החיוך ששמר לי כשהיינו לבד. פניו נותרו עם המסכה הנוקשה שהוא עטה כמעט תמיד ליד חייליו. לא ידעתי למה בכירים חשבו שהפגנת רגש שאינו כעס או שנאה היא מעין חולשה. לוקה סימן לי לתקוף אותו. כרגיל, ניסיתי להנחית מכה, וזה היה בלתי אפשרי בגלל הרפלקסים שלו וניסיונו בקרבות. הניסיון השלישי השטיח אותי על הגב ולוקה גהר מעליי. ידו התחככה בתלולית שלי מבעד למכנסיי הקצרים, בנגיעה קלה שבקלות, אבל ברקים חלפו בגופי.
זה לא קרה בטעות. עיניו של לוקה הביעו הכול. הנחתי לו להקים אותי על רגליי ודאגתי שכשאעבור על פניו, מותני תתחכך במפשעתו.
לאחר מכן היה ברור שאימון הלחימה שלנו הפך למשחק שיקבע מי מאיתנו יטריף יותר את השני בנגיעות חשאיות. שאר הגברים במכון הכושר נראו אדישים למעשינו, או שידעו היטב שלא כדאי להם לשים אלינו לב יותר מדי. גופי התפוצץ מרוב תשוקה כשלוקה סיים את האימון שלנו. רציתי לגרור אותו איתי לחדר ההלבשה, גם אם זה אומר שאפסיד במשחק הקטן שלנו. אבל אחד הגברים ניגש אלינו כשלצידו נער צעיר. 
לוקה הביט בי בהתנצלות. ״הוא חניך חדש. אני אצטרך לדבר איתו ועם אבא שלו לרגע."
חייכתי. ״אני אלך להתקלח."
זה היה הדבר האחרון שרציתי, אבל זו תהיה גסות רוח מצד לוקה להיעלם בלי לומר מילה. חייכתי אל האיש והנער כשהסתלקתי. כשנכנסתי לחדר ההלבשה וסגרתי את הדלת מאחוריי, נאנחתי. תחתוניי נדבקו לעורי ולא רק מזיעה. לאחר שהטיתי אוזן לקולות כדי לוודא שאני לבד, התפשטתי, לקחתי מגבת וניגשתי אל תאי המקלחות. הפעלתי את המים הקרים ונכנסתי מתחת לזרם בניסיון לנשום אוויר. הקור לא עזר לתשוקה שלי. לא ידעתי אם מקלחת קרה פעלה כך על כולם או שזו רק אגדה אורבנית. הגברתי את המים החמים וניסיתי להירגע. משחתי את גופי בג'ל הרחצה, אבל כשאצבעותיי התחככו בקפליי, לא התאפקתי. מי יודע כמה זמן לוקה ייעדר? הייתי זקוקה לפורקן עכשיו. ברגע שנגעתי בדגדגן שלי, גלשתי על הקיר ונשפתי בעיניים עצומות. הייתי כבר קרובה. כל הנגיעות המתגרות הביאו אותי אל הקצה. שפשפתי את עצמי במהירות ורגליי החלו לרעוד. אלוהים, כמה הייתי קרובה.
יד חזקה אחזה בשורש כף ידי והסירה את ידי רגעים ספורים לפני שהגעתי לשיא. גנחתי בתסכול ועיניי נפקחו. לוקה עמד לפניי עירום, זקפתו מזדקרת ועיניו נוצצות מרעב. כמעט גמרתי מהמבט בעיניו. הוא הרים את ידי אל שפתיו וינק את אצבעותיי, אבל עיניו האפורות בערו לתוך עיניי באותה תשוקה שחשתי.
״זה התפקיד שלי," נהם.
רעדתי בעונג. הוא תפס את ירכיי והרים אותי. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו ואת רגליי סביב מותניו. לוקה מיקם את הפתח שלי מעל הזקפה שלו אבל לא הוריד אותי. שפתיו כבשו את שפתיי והוא לש את פלחי ישבני. חיככתי את הכוס שלי בשרירי הבטן שלו בתקווה שיתחיל לזוז. קצה איברו התחכך בקפליי ונשמתי עמוק. לוקה נהם לתוך פי אבל עדיין לא זז. ברור שהוא לא התקשה להחזיק אותי ביציבות.
שרטתי את גבו בציפורניי, התרחקתי מפיו ולחשתי באוזנו, ״אני צריכה אותך עכשיו."
״את צריכה, מה?" מלמל לוקה ושפתיו ליטפו את צווארי. התחככתי בו שוב והרגשתי ששרירי הבטן שלו מתכווצים תחתיי. זה היה עינוי גם עבורו.
נישקתי את המקום מתחת לאוזנו. ״אתה לא רוצה להיות בתוכי? אני ממש רטובה."
אצבעותיו של לוקה נדרכו על ירכיי. הוא תפס את שפתיי לנשיקה נוספת ואז התחיל סוף־סוף להנמיך את גופי. קצהו נכנס לתוכי ואז, באיטיות, שאר האיבר, עד שהוא מילא אותי עד הסוף. הטיתי את ראשי לאחור בגניחה ולוקה נאנק בשקט. נשארנו כך לרגע והתענגנו על תחושת האיחוד. כמעט סירבנו לזוז.
״פאק, מדהים להרגיש אותך, אריה," אמר לוקה בצרידות. רעדתי לשמע קולו וצמרמורת כיסתה את עורי למרות המים החמים.
לוקה תפס את ישבני והשעין את גבי על תא המקלחת לפני שהתחיל לצאת מתוכי. הוא עצר כשקצהו שוב על הפתח שלי. פערתי את פי במחאה, אבל לפני שהספקתי לומר מילה, הוא חדר עמוק לתוכי. נעצתי את אצבעותיי בכתפיו וזעקתי בעונג. לא עניין אותי אם מישהו שומע אותנו. התחושה הייתה מדהימה מדי.
לוקה כבש את פי והחריש את האנחה הבאה שלי כשחדר לתוכי במהירות ובכוח. גבי התחכך באריחים ואחיזתו של לוקה בישבני הייתה כמעט מכאיבה, אבל היא רק הגבירה את העונג. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו של לוקה כדי להזדקף עוד יותר. גופינו נצמדו זה לזה בכוח, עד שהרגשתי את ליבו של לוקה הולם בחזהו. עינינו ננעצו אלה באלה וידעתי שהמבט בעיניו היה מיועד אך ורק לי. נשימותיו היו כבדות ומהירות כשהלם בתוכי שוב, ואני התפרקתי. התכווצתי וגנחתי לתוך פיו, וכעבור כמה שניות הגיע גם הפורקן של לוקה. עדיין נאחזנו זה בזה כשהמים התקררו לאיטם. הורדתי את רגליי לרצפה למרות שלא ידעתי אם יצליחו להחזיק אותי. נשענתי על התא, ליתר ביטחון. 
לוקה הרפה מישבני ורכן מעליי, מונע מהמים להתיז על פניי. הוא נישק אותי שוב, הפעם בעדינות, ועינינו נפגשו. בהתחלה, עיניו נראו לי קרות ומבעיתות, וידעתי שכך האחרים רואים אותן. אבל לא אני, לא עוד.
״על מה את חושבת?" מלמל לוקה. הוא סגר את המים במקלחת, אבל לא התרחק ממני.
״שאני אוהבת אותך."
לוקה הרים גבה. ״על זה חשבת?"
״לא במילים המדויקות, אבל בסופו של דבר זו המסקנה תמיד," לחשתי. ואז אחזתי בצווארו של לוקה וקירבתי את שפתיו אליי לעוד נשיקה ארוכה.

קורה ריילי

קורה ריילי זכתה להכרה רבה על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות. סדרות המאפיה הרומנטיות נולדו לדם ו־קאמורה קרטל, וכן ספרי הספין־אוף: פיתוי מתוק ו־כמיהה שברירית זכו להצלחה מסחררת בעולם ובישראל. 

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
115 דירוגים
59 דירוגים
21 דירוגים
18 דירוגים
10 דירוגים
7 דירוגים
18/8/2022

אהבתי את הסיום לכל זוג.. לי אישית היה חסר עוד מהזוג החדש.. ממש ביאס אותי שזה נקטע ככה באמצע בלי אמצע וסוף, תלוש ולא קשור לכלום. חוצמזה הסופרת נגעה בנושא חשוב וזה התחברתי. סה"כ חביב מאוד.

1
21/6/2022

אהבתי את הספר ממש בעיקר את החלקים של לוקה ואריה🤣 מה שכן היו חלקים שקצת הרגישו תפלים אבל השאר ממש אהבתי אהבתי בעיקר שגיאנה החליטה להשאיר את הילד 😍 ממליצה בחום אין על קורה ריילי!

1
23/2/2025

מרגש

7/1/2025

התאהבתי פשוט התאהבתי בסדרה הזאת והסופרת וואו ספרים קלילים שכיף לקרוא עוברת עכשיו לקאמורה🥰

10/7/2024

ספר מושלםםםםם מספר על כל זוג ובכל זוג יש סוג של סגירת מעגל מרגשת אין ולא יהיה כמו הספרים של קורה

31/3/2024

ספר מושלם וסדרה מושלמת. נהנת מכל רגע וחוזרת לספרים האלה שוב ושוב

18/9/2023

אמאלה סדרה מהממת

15/8/2023

ספר של קורה אף פעם לא מאכזב. אני מאוהבת בכל הגיבורים ורק רוצה עוד

23/6/2023

מושלם

2/10/2022

היה מדהים, קורה ריילי לא מאכזבת וכל פעם מחדש אני נהנת לקרוא את הספרים שלה.

1/9/2022

הספר מושלם ברמות כמו כל הספרים שלה

20/8/2022

אין על הסדרה הזאת אני שרופה על קורה ריילי ♥️♥️♥️

6/8/2022

עוד ספר מומלץ של ריילי. סוגר את סיפור של כולם.

28/7/2022

ספר מדהים אבל מאיזה ספר מופיעים הזוג מאורו וסטלה ?

15/7/2022

מושלםםם כיף להכנס שוב לחיים של הדמויות האלה

12/7/2022

לשאול אותי אם אני אוהבת את קורה ריילי זה בלשון המעטה!!!! אני פשוט מאוהבת במלכת המאפיה הזאת! והיא תמיד מוכיחה את עצמה מחדש, כל פעם תמיד! היא מחזירה אותנו פה לאהבות הראשונות שלנו במאפיה, במשפחת ויטיאלו-לוקה ומתיאו, וכל האנשים שלהם מסביב: רומרו, גראול ואפילו דמויות חדשות מאורו וסטלה❤️ ללא ספק יש לקורה את היכולת לשזור את הסיפורים היפים ביותר, ולחבר בין המאפיה ולמשפחתיות שיצרו הגברים שחיים בעולם הפשע ועדיין להיראות אנושיים ולהתאהב בהם! ללא ספק התאהבתי מחדש בלוקה, כאילו הייתי צריכה עוד סיבות ותירוצים בשביל זה☺️ גילינו צד חדש במתיאו וג'יאנה וזה היה מהמם ומיוחד ובהחלט מפתיע🤩 רומרו ולילי הם סיפור אגדה נפלא😍 ושאר הדמויות היו מהממות לא פחות!!!

7/7/2022

יפהפה!!! משלים את הסוף של חמשת הספרים הראשונים.

6/7/2022

עונג צרוף לקרוא על לוקה ואריה הזוג האהוב עליי. רק בשביל זה היה שווה לקנות את הספר.

2/7/2022

מושלם, סגר את כל הספרים הקודמים, חוויה

1/7/2022

הכתיבה שלה בחיים לא אכזבה וגם הפעם היא עשתה את זה בגדול!!

1/7/2022

תמיד כיף להתעדכן לגבי הדמויות של קורה

27/6/2022

חובה!! ספר כיפי, סוגר קצוות ומעניק עוד הצצה לחיים במאפיה :)

25/6/2022

פשוט וואו! הדבר היחידי שיש לי להגיד זה שכל מי שקורא את התגובה אל תחשוב/י פשוט לקנות ולקרוא!!!!

24/6/2022

כייף לקרוא את קורה

21/6/2022

ספר נחמד, היה כיף לחזור לדמויות האהובות כל כך ולראות מה קורה איתן

20/6/2022

אחחחח כ'כ נהנתי לקרוא שוב על דמויות אהובות .

18/6/2022

מושלם תמיד כיף לקרוא על לוקה אפילו שזה היה קצר לי . הסיפור הקצר על סטלה ומאורו היה מעניין מקווה שתוציא ספר על הזוג הזה בעתיד

18/6/2022

ספר מהמם, היה כיף לחזור לדמויות!

18/6/2022

וואוו איזה פינאלה, ובכך מסיימים לצערי את הבריתות...אוף קורה ריילי את אלופה

18/6/2022

אהבתי. כיף לחזור ולקרוא על דמויות מוכרות ואהובות

18/6/2022

ספר מושלם

16/6/2022

ואוו... זה סיים את כל הסדרה לא יכולתי להפסיק לקרוא מושלםםם

16/6/2022

מהמם ! כל ספר וספר שלה כיף לי ככ להמשיך לקרוא על הדמויות האלה ממליצה בחום על כל הספרים של נולדו לדם והקאמורה קראטל וכל מה שביניהם

15/6/2022

כייף היה לחזור לכל אחד מהזוגות לוקה ואריה זה אהבה בלב כייף עכשיו מחכה לסיפורים על רמו וכל המשפחה של לאס וגאס

15/6/2022

קורה ריילי זה התמכרות

15/6/2022

התגעגעתי לקרוא על הדמויות ספר מקסים מחכה לקרוא על עוד דמויות דור ההמשך

15/6/2022

היה כיף "להתעדכן" במה קורה עם הזוגות מהספרים של נולדו לדם. מחכה ומצפה לספרי ההמשך של הילדים ומקווה גם שיהיה גם ספר המשך לסיפור של סטלה ומאורו.

20/8/2022

אין על קורה ריילי, תמיד כיף לחזור לזוגות הותיקים, אבל היה חסר תוכן..... מלא סקס בלי עלילה כיף לשמוע ולחזור ולהיזכר אבל... נשארים עם טעם של עוד...התחלת אז תמשיכי!!!!!

1
21/7/2022

ספר חמוד ממש סיכם יפה אבל כאילו החלק של גיאנה ומתיאו היה 50% מהספר ושל קארה וריאן 8% שזה היה קצת מוזר ואין לי מושג מי זאת סטלה ומאורו בכלל

1
22/6/2022

תמיד כיף לקרוא את קורה ריילי. משהו שם לא היה ברור לי. טיפה מאולץ לדעתי... אבל עדיין מעולה

1
20/8/2024

מהמם, רצה עכשיו לספר הבא!! 💨🏃🏿‍♀️

23/6/2024

חמוד, לא יותר מזה, נהניתי להיזכר בדמויות, אבל הרגשתי שאני קוראת פורנוגרפיה ולא רומן רומנטי.

20/12/2023

אני מאוד אוהבת הספרים של קורה ריילי, אבל הרגיש לי שהספר הזה פחות טוב מהאחרים. רוב הספר סבב סביב הריונות ולידה

10/7/2023

סיכום מעולה לסדרה

30/4/2023

נחמד מאוד, היה סוף פתוח לאחד מהסיפורים אבל בסדר

24/8/2022

סגרת מעגל מושלמת לזוגות במיוחד למתיאו וגיאנה היה נחמד לקרוא עליהם עוד פעם אבל מנקודת זמן עתידית

9/7/2022

מעולה וכיפי הפורמט של הנובלות. הרגע קלטתי שזה כנראה הספר האחרון בסדרה, אני יודעת שהגיע הזמן וכנראה נפגוש את הדמויות בספרים עתידיים דרך עיניים של דמויות אחרות. אבל אני אתגעגע

23/6/2022

נהניתי לקרוא את הספר כמו כל ספר של קורה ריילי! יש בהם קסם שמייחד רק אותם!!!!

19/6/2022

הרגע הזה שהסופרת מתבלבלת בדמויות.. למי שלא הבין- בסיפור של גראול וקארה היא כותבת סלבטורה ומתכוונת לבנדטו פלקון.... וחוץ מזה ספר נחמד ולא יותר... מחכה לספר של אמו....

17/6/2022

נחמד מאוד מאוד

12/11/2024

ספר מיותר למעט הנובלה על מתיאו וג׳יאנה. ג׳יאנה בלתי נסבלת בעניי לא משנה מה תעשה. היו הרבה טעויות כתיב בספר, טעויות גיל, הטעויות ספרותית. לדעתי גם אם קורה טעתה באנגלית המתרגם היה צריך לתקן את הטעויות הקריטיות.

23/7/2024

3.5⭐️ בתכלס ספר די מיותר אבל אהבתי את החלק של מתיאו וג׳יאנה לא רואים את הנושא שדובר שם בספרים אחרים (לפחות כאלו שאני קראתי), אז זה סקרן ועניין אותי ברמות ולגמרי שום דבר לא מובן מאליו הספר הזה סגר לי את הסדרה של נולדו בדם וסוף סוף אני יכולה להמשיך לספרים הבאים

6/4/2024

מתקתק למדיי ולא כל כך הבנתי את האזהרה שח הסופרת בפתיח

16/3/2023

הספר לא מעניין לצערי מלבד ההזדהות לקושי של ג׳יאנה ועל כמה הנושא הזה חשוב לא אהבתי את הקריאה ורק חיכיתי שיגמר כי אני לא מסוגלת לעזוב ספר באמצע הספר הזה ושתי הספרים שקדמו לו פשוט לא טובים הם סוג של עושים ״ספויילר״ מה יהיה עם הזוגות האחרים בסדרה וזה הורס לפעמים יש ספרים טובים גם כשהעלילה צפויה אבל פה יש גם צפי וגם עלילה לא משהו בלשון המעטה הסדרה הזאת נחמדה ולא מעבר יש טוב יותר. אני בדילמה קשה עם להמשיך לסדרת המשך בתקווה שזה ישתפר ושהעלילה תיהיה מעניינת יותר ולוהטת יותר או לפרוש. חבל הסדרה הזאת זה פוטנציאל לא ממומש.

7/3/2023

אחלה ספר, פשוט מיותר קצת

20/8/2022

היה נחמד להיזכר בזוגות שוב פעם מקרוב. הסיפור של מאורו וסטלה היה מיותר וגם ברמה ממש נמוכה לדעתי. היה לי יותר מידי סמאט, ולפעמים הרגשתי שנמרח. קצת מיותר אבל עדיין טוב

11/8/2022

הרגיש לי מיותר, מאוחר, טעויות בעלילה (ממתי גרואל עבד עם סלבטורה ויטיאלו) בקיצור- לא. קורה כותבת יפה, אבל משהו פה היה חלש.

23/7/2022

ככל שאני אוהבת את כל סידרות המאפייה של קורה ריילי, אני חייבת להגיד שהספר הזה קצת מיותר... חבל שהנובלה לא היתה על לוקה...אולי היה מרגיש אחרת... אקצר לכם: הריונות ולידות... ומי אלה מאורו וסטלה? המלצה שלי: לוותר על הספר הזה...☹

13/7/2022

לא התרשמתי במיוחד. ספר מלא זיונים

22/6/2022

חביב כיף להיזכר בדמויות

18/6/2022

פחות טוב מהספרים האחרים. אין עלילה חוץ מסקס.

17/6/2022

היא תמיד כותבת מדהים אבל מרגיש שמוצה כל השיחה על הסדרה של ברית של דם ...לא באמת חידש משהו

16/6/2022

היה נחמד לקרוא שוב על הדמויות , מחכה לספרי ההמשך של הילדים ❤️❤️

15/6/2022

מאוד מאכזב מרגישה שטוחנים מים כל פעם על ההמשכים האלה כיאילו יאלה תביא לנו קצת משהו שהוא אחרת זוג אחר משהו חדש אל תתבלבלו אני חולה על קורה אבל יאלה תביא לנו זוגות חדשים הרפתקאות שונות רגעי מתח חדשים

28/3/2025

מיותר, כל כך מיותר- מלבד הסיפור של מאורו וסטלה. אבל גם הסיפור עליהם נקטע בלי המשך. על כל שאר הזוגות היה אפשר לספר בקצרה.

21/12/2024

היה נחמד להיזכר בכל הזוגות, טבל הספר כתוב ברמה בינונית ומטה, סצינות הסקס ברובן לא מרגשות, הסיפור שטחי. כאילו מנסים לסחוט עוד מאותה האפיזודה עבור כל זוג, וזהלא הולך משהו

16/4/2024

לא הבנתי מה הפואנטה שלו ..

23/8/2023

מיותר לחלוטין, קראתי את כל הספרים המעולים של הסדרה, הספר הזה לא מוסיף כלום לדמויות, אוסף של סיפורים לכל הדמויות בסדרה, באמת מיותר

21/8/2023

פחות אהבתי מהספרים הקודמים לא הרגשתי שחשוב חוץ מלסגור פינות לספרים הבאים

3/3/2023

די משעמם

2/8/2022

אחד הספרים הפחות מוצלחים בסדרה כל כמה פרקים מדברים על זוג אחר ואז מבינים שכל הסיפורים אותו הדבר לא נהנתי בכלל

3/7/2022

אני אוהבת את כל הסדרה שלה אבל הספר הזה פשוט משעממם פחות התחברתי 🥱🥱

18/6/2022

אני אוהבת את הכתיבה של קורה אבל זה כבר ממש מתיש. היא צריכה לשחרר מהזוגות הישנים ולכתוב על משהו חדש. הכל חוזר על עצמו ומעייף. התאכזבתי.

17/6/2022

נחמד, לא יות

14/9/2023

מיותר אין באמת עלילה

19/10/2022

ספר שמיני ומיותר, ללא עלילה מעניינת, נמשך ונמשך ללא תוכן

5/9/2022

סתם. זיונים הריונות ולידות. מיותר

31/7/2022

מיותר לחלוטין

7/7/2022

פשוט מיותר ברמות!

21/6/2022

מתיש במלה אחת חוזר על עצמו

18/6/2022

לצערי זה ספר ככ מיותר , כמו אוסף זיכרונות על כמה זוגות רק חסר לסבל שלי שזה היה כתוב בגוף שלישי (ומזל שלא) שדווקא הזוג שאנחנו לא מכירים בקושי תופס מקום לא מעניין לשמוע שכולם חיים באושר ועושר הרי כבר ידענו את זה לפני… אז מה הטעם

נולדו לדם 8 - ברית של דם קורה ריילי

אריה


לוקה ואני נכנסנו לבניין הלבנים המוזנח שבו שכן מכון הכושר של הפמיליה, משפחת המאפיה ששלטה בניו יורק וברוב החוף המזרחי. שם, מאחורי דלת פלדה חלודה, ישב על המשמר אחד מחייליו של לוקה, גבר בגיל העמידה שהיה שקוע בניקוי אקדחיו. אנשים מבחוץ לא היו רצויים, לא שנראה לי שמישהו אי פעם הגיע לכאן בטעות. הרי בכל זאת לא היה מדובר באזור מסביר הפנים ביותר בניו יורק.
המאבטח הזדקף בכיסאו כשהבחין בקאפו שלו. עם הזמן התרגלתי למבטי הכבוד והיראה שעורר לוקה אצל אחרים. גם אם הוא לא היה ראש אחת ממשפחות המאפיה הידועות לשמצה בארצות הברית, די היה בקומתו התמירה ובשריריו המאיימים כדי להפיל אימה על רוב האנשים. על אחת כמה וכמה האכזריות הנוקבת בעיניו האפורות. הן התרככו אך ורק כשהביט בי.
ידו של לוקה נחה על מותני בקלילות כשהוביל אותי על פני החייל שלו לעבר החלל המרכזי של המכון, אולם ענק שהוסב למקום שבו אנשיו של לוקה התאמנו ותִרגלו את מיומנות הלחימה שלהם. היו שם זירת אגרוף, מכשירי כושר מסוגים שונים, בובות לאימוני סכין ואגרוף, ופינה עם מזרנים שבה כמה גברים התגוששו ביניהם. הם קידמו את פנינו בידידותיות, אך פרט לזאת בקושי העיפו מבט לעברנו. עכשיו לא הרגשתי כמו בתקופה שלוקה הביא אותי לכאן כדי ללמד אותי להתאגרף. רוב הגברים כנראה עדיין חשבו שזה מוזר או לא הולם, אבל ידעו שלא כדאי להם להביע את דעתם בנושא.
בעולם שלנו, גברים העדיפו נשים צייתניות וחסרות ישע. נשים שקל יותר לשלוט בהן. איש לא רצה אישה שמסוגלת להגן על עצמה, על אחת כמה וכמה מפני בעלה. לא שקיים בעולם אימון אגרוף שייתן לי סיכוי כלשהו מול לוקה. אחותי ג'יאנה תמיד קראה לו חיה, והיא צדקה. אהבתי את כוחו, את עוצמתו, וכן — אפילו את הקטלניוּת שבו. כשצפיתי בו מתאגרף, תמיד הצטברה רטיבות בין רגליי. הרמתי את עיניי אל בעלי, אל כתפיו הרחבות, אל לסתו הנחושה, אל שערו השחור. הוא הביט בעיניי, עיניים אפורות שבהן בערה אותה אש שכבר הרגשתי מבעבעת בקרבי. שפתיו התעקלו באותו ספק חיוך מוכר, ואז הוא דחק אותי בעדינות אל חדר ההלבשה. הוא היה מיועד לגברים בלבד, שכן הייתי האישה היחידה שהגיעה למקום, אבל אף אחד לא היה מטורף מספיק כדי להיכנס כשאשתו של הקאפו התלבשה. לוקה היה בן זונה רכושני, כפי שניסח זאת ברהיטות אחיו מתיאו.
התקרה הנמוכה של חדר ההלבשה תמיד עוררה בי תחושה מעט קלסטרופובית וריח הזיעה בדרך כלל החריף אותה. אבל היום הסיחה את דעתי התשוקה הבוערת בין רגליי, שרק גברה מאז התעוררתי כשזקפת הבוקר של לוקה ננעצת בשיפולי גבי. לוקה סגר את הדלת מאחורינו, חלף על פניי ושמט את תיק הספורט על ספסל העץ לפני שפנה אליי ופשט את חולצתו מעל ראשו. הוא חשף סנטימטרים על גבי סנטימטרים של בטן וחזה מסותתים להפליא. רציתי ללקק בלשוני כל רכס ורכס. לפי המבט על פניו של לוקה, ראיתי שהוא יודע בדיוק מה עובר לי בראש. ניגשתי לספסל, הוצאתי את בגדי האימון שלי מהתיק והעמדתי פנים שאני מתעלמת מבעלי היהיר. ברור שזה היה כמעט בלתי אפשרי. יש אנשים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם, ולוקה היה אחד מהם. הוא הוריד את המכנסיים והתחתונים. הזין שלו כבר היה זקור חלקית והוא לא טרח להסתיר זאת או להתלבש. הוא ניסה להתגרות בי. הוא ידע איך הוא משפיע עליי. לפעמים בקושי הצלחתי להתאפק לא להסתער עליו בפומבי.
פשטתי את הג'ינס והחולצה ואז פתחתי את החזייה והסרתי אותה לאט, בידיעה שלוקה צופה בי עכשיו. מבטו כמעט חרך נתיב על פני עורי והתעכב על הפטמות שהתקשו תחת עיניו הבוחנות. הפניתי אליו את גבי והורדתי את התחתונים באיטיות. רכנתי קדימה והבלטתי את הישבן כדי שלוקה יראה היטב מה הוא מעולל לי. התחתונים שלי הגיעו רק עד ברכיי כשחשתי את לוקה מאחוריי. אחת מידיו עטפה את כתפי והנמיכה אותי למטה עד שידיי הושטו להישען על הספסל. ידעתי שהתנוחה הזאת מספקת לו שדה ראייה משופר. לוקה חיכך שתי אצבעות בפתח שלי לפני שפיזר את הרטיבות על קפליי והדגדגן. נרעדתי וכבשתי גניחה. לא רציתי שאנשיו ידעו מה אנחנו עושים, אם כי חלק ממני נדלק מהאפשרות שניתפס על חם. לוקה הכניס את קצה אצבעו לתוכי והוסיף אצבע נוספת. ניסיתי להניע את ישבני כדי לגרום לו לחדור לתוכי עד הסוף, אבל ידו שהייתה מונחת על כתפי ריתקה אותי למקומי. שלחתי אליו מבט נרגז מעבר לכתפי, בתקווה שיקלוט את הרמז.
הוא השיב אליי מבט יציב בעיניים רעבות אך נחושות. הוא רצה להביא אותי עד לסף פיצוץ, לגרום לי להתחנן לעוד. הידקתי את שפתיי, נחושה לנצח במשחק. הושטתי את ידי ואחזתי בזקפה של לוקה לפני שהספיק לעצור בעדי. הוא התפתל בכף ידי. ליטפתי לאט באגודלי את הקצה וכיסיתי אותו בטיפות הזרע הראשונות. לוקה פלט נהמה שקטה והכניס את אצבעותיו לתוכי עד הסוף. זעקה כמעט נפלטה מפי, אבל במקום זאת שמטתי את ראשי קדימה ונשפתי ארוכות דרך האף. לוקה עיקל את אצבעותיו בתוכי והצמיד את מפרק אצבעו לדגדגן שלי. הוא נע באיטיות. למרות כוונותיי, התחככתי בו, לפחות ככל שאחיזתו בכתפי אפשרה. 
הידקתי את אחיזתי בזין שלו והתחלתי לשפשף אותו לכל אורכו. אצבעותיו של לוקה בתוכי האיצו. הרגשתי שאני מתקרבת לאורגזמה. זרועותיי החלו לרעוד ונשימתי התגברה. ואז, בלי התראה, לוקה משך את אצבעותיו מתוכי והרפה ממני. רגליי כמעט כשלו. התרוממתי, הסתובבתי והבטתי בו בכעס. 
״באנו לכאן כדי ללמד אותך להגן על עצמך. אולי התסכול שאת מרגישה עכשיו ייתן לך את המוטיבציה שדרושה ללחימה."
חציתי את המרחק בינינו וירדתי על ברכיי. לוקה הושיט את ידיו כדי לאחוז בראשי ולעצור אותי, אבל לשוני יצאה וליקקה את טיפות הזרע מקצהו לפני שהספיק לעשות זאת. לאחר מכן, הוא העביר את אצבעותיו בשערי וגנח בשקט. הכנסתי רק את קצהו לפי בשעה שידי שפשפה את איברו. ככה הוא אהב שאני מענגת אותו. לפעמים הייתי נסוגה כדי ללקק את החלק התחתון של הזין מלמטה עד למעלה. לוקה התחיל להניע את מותניו, סימן מובהק שהוא עומד לגמור. בצליל פקיעה קולני נתתי לזין שלו להיפלט משפתיי וקמתי. ״וזה אמור להסיח אותך מספיק כדי שאני אוכל להחטיף לך כמו שצריך," אמרתי בחיוך זדוני. 
״אריה," נהם לוקה. ״אל תשאירי אותי לעמוד ככה."
״לפי מה שאני רואה, עומד לך יפה מאוד."
לוקה ניסה לתפוס אותי, אבל אני זינקתי לאחור ותפסתי את בגדי ההתעמלות לפני שרצתי לקצה השני של חדר ההלבשה. לוקה לא רדף אחריי אבל פניו עטו הבעה של נמר הצופה בטרפו. הוא נראה סקסי כל כך, שנדרש ממני איפוק רב כדי לא להתנפל עליו. במקום זאת לבשתי בנחת את מכנסי ההתעמלות הקצרים ואת הגופייה. לוקה צפה בי ללא הרף.
הרמתי גבה והנדתי בראשי אל זקפתו. ״חשבתי שאנחנו הולכים להתאמן."
לוקה צחק והניד בראשו. ״מה קרה לביישנית שאיתה התחתנתי?"
״השחתת אותה," אמרתי בחיוך. 
לוקה לבש טרנינג שחור וחולצה לבנה צמודה. התקרבתי אליו ופתאום הרגשתי חסרת ביטחון. האם לדעתו הפכתי ישירה מדי?
״אתה מעדיף אותה?" שאלתי וניסיתי להישמע מתגרה, אבל נכשלתי כישלון מרהיב. 
״אני אוהב אותך בדיוק כמו שאת," אמר לוקה. הוא תפס בזרועי ומשך אותי אליו ואז נישק אותי בכוח.
הוא התנתק ממני וקימט את מצחו. ״זה נשמע ממש נדוש."
חייכתי. ״אתה מתרכך."
״עוד נראה. בואי נזוז לפני שאבטל את האימון שלנו ואבצע בך את זממי כאן על הספסל."
זה לא נשמע נורא, אבל לוקה לקח את ידי והוציא אותי מחדר ההלבשה, כנראה כדי להוכיח לי כמה יכולת האיפוק שלו חזקה.
ניגשנו ישירות למזרני ההיאבקות, כמו תמיד. כשעמדנו זה מול זה, עיניי נדדו בלי להתכוון אל מפשעתו של לוקה, אבל הבליטה נעלמה. זה לא היה אמור לאכזב אותי עד כדי כך. הרי הקאפו לא יכול להסתובב עם זקפה גלויה מול חייליו. עיניו של לוקה הבזיקו אבל הוא לא חייך את החיוך ששמר לי כשהיינו לבד. פניו נותרו עם המסכה הנוקשה שהוא עטה כמעט תמיד ליד חייליו. לא ידעתי למה בכירים חשבו שהפגנת רגש שאינו כעס או שנאה היא מעין חולשה. לוקה סימן לי לתקוף אותו. כרגיל, ניסיתי להנחית מכה, וזה היה בלתי אפשרי בגלל הרפלקסים שלו וניסיונו בקרבות. הניסיון השלישי השטיח אותי על הגב ולוקה גהר מעליי. ידו התחככה בתלולית שלי מבעד למכנסיי הקצרים, בנגיעה קלה שבקלות, אבל ברקים חלפו בגופי.
זה לא קרה בטעות. עיניו של לוקה הביעו הכול. הנחתי לו להקים אותי על רגליי ודאגתי שכשאעבור על פניו, מותני תתחכך במפשעתו.
לאחר מכן היה ברור שאימון הלחימה שלנו הפך למשחק שיקבע מי מאיתנו יטריף יותר את השני בנגיעות חשאיות. שאר הגברים במכון הכושר נראו אדישים למעשינו, או שידעו היטב שלא כדאי להם לשים אלינו לב יותר מדי. גופי התפוצץ מרוב תשוקה כשלוקה סיים את האימון שלנו. רציתי לגרור אותו איתי לחדר ההלבשה, גם אם זה אומר שאפסיד במשחק הקטן שלנו. אבל אחד הגברים ניגש אלינו כשלצידו נער צעיר. 
לוקה הביט בי בהתנצלות. ״הוא חניך חדש. אני אצטרך לדבר איתו ועם אבא שלו לרגע."
חייכתי. ״אני אלך להתקלח."
זה היה הדבר האחרון שרציתי, אבל זו תהיה גסות רוח מצד לוקה להיעלם בלי לומר מילה. חייכתי אל האיש והנער כשהסתלקתי. כשנכנסתי לחדר ההלבשה וסגרתי את הדלת מאחוריי, נאנחתי. תחתוניי נדבקו לעורי ולא רק מזיעה. לאחר שהטיתי אוזן לקולות כדי לוודא שאני לבד, התפשטתי, לקחתי מגבת וניגשתי אל תאי המקלחות. הפעלתי את המים הקרים ונכנסתי מתחת לזרם בניסיון לנשום אוויר. הקור לא עזר לתשוקה שלי. לא ידעתי אם מקלחת קרה פעלה כך על כולם או שזו רק אגדה אורבנית. הגברתי את המים החמים וניסיתי להירגע. משחתי את גופי בג'ל הרחצה, אבל כשאצבעותיי התחככו בקפליי, לא התאפקתי. מי יודע כמה זמן לוקה ייעדר? הייתי זקוקה לפורקן עכשיו. ברגע שנגעתי בדגדגן שלי, גלשתי על הקיר ונשפתי בעיניים עצומות. הייתי כבר קרובה. כל הנגיעות המתגרות הביאו אותי אל הקצה. שפשפתי את עצמי במהירות ורגליי החלו לרעוד. אלוהים, כמה הייתי קרובה.
יד חזקה אחזה בשורש כף ידי והסירה את ידי רגעים ספורים לפני שהגעתי לשיא. גנחתי בתסכול ועיניי נפקחו. לוקה עמד לפניי עירום, זקפתו מזדקרת ועיניו נוצצות מרעב. כמעט גמרתי מהמבט בעיניו. הוא הרים את ידי אל שפתיו וינק את אצבעותיי, אבל עיניו האפורות בערו לתוך עיניי באותה תשוקה שחשתי.
״זה התפקיד שלי," נהם.
רעדתי בעונג. הוא תפס את ירכיי והרים אותי. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו ואת רגליי סביב מותניו. לוקה מיקם את הפתח שלי מעל הזקפה שלו אבל לא הוריד אותי. שפתיו כבשו את שפתיי והוא לש את פלחי ישבני. חיככתי את הכוס שלי בשרירי הבטן שלו בתקווה שיתחיל לזוז. קצה איברו התחכך בקפליי ונשמתי עמוק. לוקה נהם לתוך פי אבל עדיין לא זז. ברור שהוא לא התקשה להחזיק אותי ביציבות.
שרטתי את גבו בציפורניי, התרחקתי מפיו ולחשתי באוזנו, ״אני צריכה אותך עכשיו."
״את צריכה, מה?" מלמל לוקה ושפתיו ליטפו את צווארי. התחככתי בו שוב והרגשתי ששרירי הבטן שלו מתכווצים תחתיי. זה היה עינוי גם עבורו.
נישקתי את המקום מתחת לאוזנו. ״אתה לא רוצה להיות בתוכי? אני ממש רטובה."
אצבעותיו של לוקה נדרכו על ירכיי. הוא תפס את שפתיי לנשיקה נוספת ואז התחיל סוף־סוף להנמיך את גופי. קצהו נכנס לתוכי ואז, באיטיות, שאר האיבר, עד שהוא מילא אותי עד הסוף. הטיתי את ראשי לאחור בגניחה ולוקה נאנק בשקט. נשארנו כך לרגע והתענגנו על תחושת האיחוד. כמעט סירבנו לזוז.
״פאק, מדהים להרגיש אותך, אריה," אמר לוקה בצרידות. רעדתי לשמע קולו וצמרמורת כיסתה את עורי למרות המים החמים.
לוקה תפס את ישבני והשעין את גבי על תא המקלחת לפני שהתחיל לצאת מתוכי. הוא עצר כשקצהו שוב על הפתח שלי. פערתי את פי במחאה, אבל לפני שהספקתי לומר מילה, הוא חדר עמוק לתוכי. נעצתי את אצבעותיי בכתפיו וזעקתי בעונג. לא עניין אותי אם מישהו שומע אותנו. התחושה הייתה מדהימה מדי.
לוקה כבש את פי והחריש את האנחה הבאה שלי כשחדר לתוכי במהירות ובכוח. גבי התחכך באריחים ואחיזתו של לוקה בישבני הייתה כמעט מכאיבה, אבל היא רק הגבירה את העונג. כרכתי את זרועותיי סביב צווארו של לוקה כדי להזדקף עוד יותר. גופינו נצמדו זה לזה בכוח, עד שהרגשתי את ליבו של לוקה הולם בחזהו. עינינו ננעצו אלה באלה וידעתי שהמבט בעיניו היה מיועד אך ורק לי. נשימותיו היו כבדות ומהירות כשהלם בתוכי שוב, ואני התפרקתי. התכווצתי וגנחתי לתוך פיו, וכעבור כמה שניות הגיע גם הפורקן של לוקה. עדיין נאחזנו זה בזה כשהמים התקררו לאיטם. הורדתי את רגליי לרצפה למרות שלא ידעתי אם יצליחו להחזיק אותי. נשענתי על התא, ליתר ביטחון. 
לוקה הרפה מישבני ורכן מעליי, מונע מהמים להתיז על פניי. הוא נישק אותי שוב, הפעם בעדינות, ועינינו נפגשו. בהתחלה, עיניו נראו לי קרות ומבעיתות, וידעתי שכך האחרים רואים אותן. אבל לא אני, לא עוד.
״על מה את חושבת?" מלמל לוקה. הוא סגר את המים במקלחת, אבל לא התרחק ממני.
״שאני אוהבת אותך."
לוקה הרים גבה. ״על זה חשבת?"
״לא במילים המדויקות, אבל בסופו של דבר זו המסקנה תמיד," לחשתי. ואז אחזתי בצווארו של לוקה וקירבתי את שפתיו אליי לעוד נשיקה ארוכה.

עוד ספרים של קורה ריילי