שפת האני

1. למד להחמיא לאחרים ואף לקבל מחמאות

תיאור המקרה: לא. שעובד בחברת היי־טק יש חבר בעבודה שלאחרונה מצליח יותר ממנו. הממונים מרעיפים עליו מחמאות משום שהוא באמת עושה עבודה טובה. אבל א. משום מה לא מסוגל לפרגן לו, להחמיא לו, להתפעל ממנו. א. מתרגז על כך שכולם מתפעלים מהחבר הזה ולא ממנו.

למה א. אינו מסוגל להתפעל מהחבר שלו? אולי הוא מקנא בו. ייתכן שהוא חושב שאם גם הוא יחמיא לחבר לא יישאר לו כלום. יכול להיות שהוא פוחד שאם יחמיא לחבר יתחיל זה להתנשא מעליו ושוב לא יראה בו חבר. בהחלט אפשרי. אבל כעת אנו רוצים לדון בכלל חשוב ביותר — היכולת להחמיא לאחרים וגם לקבל מהם מחמאות.

מה מרגיש וחושב א.? א. מתקשה להחמיא לחבר שלו משום שגם לו לא החמיאו מעולם. הוא תמיד מנסה לשמור על שוויון בין החברים. אם מציקים לחבר אחד צריך להציק גם לשני. כך גם לגבי דברים חיוביים. הוא יודע אילו צרות מחמאות יכולות לגרום. הרי קנאה ו"עין הרע" הן דבר מסוכן והרסני. ההורים של א. תמיד נזהרו שלא להתפעל מהילדים שלהם כדי שלא לגרום לשום ילד להתנשא ולא לעורר תחרות וקנאה. א. חושב שמי שמחמיא לחבר שלו פשוט מסכסך ביניהם.

מה עשוי מי שדובר ב"שפת האני" להרגיש ולחשוב במצבים כאלה? מי שדובר ב"שפת האני" רגיל שמתפעלים ממנו. זה נעים לו. הוא יודע שמחר יכולים להתפעל מהחבר שלו ויש מקום לכולם. הוא עצמו מתפעל לעיתים קרובות מאחרים ומחמיא להם. הוא משתדל כמובן שהמחמאות תהיינה אמיתיות ולא סתם חנופה. לעיתים קרובות קשה לו, גם הוא אינו פטור מענייני קנאה. הוא רק משתדל להתגבר, להיות הוגן ולהחמיא למי שבאמת מגיע לו. מי שדובר ב"שפת האני" לעיתים קרובות גם מתפעל מעצמו בלי להתבייש ומרגיש שהוא מיוחד. לדידו, התפעלות עם ברק בעיניים זה שיא האושר בחיים.

התפתחות המקרה: לאחרונה החל א. להשקיע יותר בעבודה. גם הוא רוצה שהמנהל יתפעל ממנו. הוא אולי היחיד במקום העבודה שעוד לא התפעלו ממנו. התוצאות לא איחרו לבוא. א. פתר בעיה קשה בעבודה. המנהל ניגש אליו עם ברק בעיניים ואמר לו "א., אתה גדול!" שלא תחשבו שהיה קל לא., הוא היה נבוך, לא ידע מה אומרים במקרה כזה, במיוחד כשזה קרה בנוכחות עובדים נוספים. לאחר שהמנהל הלך א. הרגיש שכעת הוא כאילו שבוי שלו — אסיר תודה. ודאי בפעם הבאה שהוא לא יצטיין כל כך המנהל יתאכזב ממנו. חברים ניגשו ואף הם החמיאו לו. א. מתחיל להבין שמותר לו להתפעל מעצמו ומותר לו ליהנות כשאחרים מעריכים אותו ומחמיאים לו. כעת גם קל יותר לא. להחמיא לאחרים.

סיכום: מחמאות, התפעלות ומימוש עצמי, כל אלה שייכים ל"לשפת האני", המכוונת פנימה, משום שהם מעצימים את חוויית הייחודיות של האדם כמי שיכול ומסוגל. התפעלות מהישג אמיתי היא סוד ההצלחה של אנשים מוצלחים. אדם שמתפעל מעצמו הוא יצירתי יותר ומי שמתפעל מאחרים מקדם אותם.

2. הכבוד — שלך או של האחרים — אינו חשוב כל כך

תיאור המקרה: ב. היא האחראית על מחלקה בחברת תרופות גדולה. יש כמה עובדים במחלקה שלהרגשתה אינם מכבדים אותה מספיק. לא אחת הם חולקים על דעתה ומציעים הצעות אחרות, ואפילו קורה שהם מתפרצים לדבריה ואינם מניחים לה לסיים. ב. נפגעת מאוד ומחכה להזדמנות לנקום בהם.

למה ב. נפגעת כל כך? אולי לב. אין ביטחון עצמי ולכן היא פגיעה. יכול להיות שהעובדים במחלקתה הם אנשים חצופים וחסרי חינוך. ייתכן שב. אינה מבינה שבמקום העבודה הזה נהוגים יחסים שוויוניים בין האחראי לכפופים לו. בהחלט ייתכן. אבל כעת אנו רוצים לדבר על הצורך של רבים מאיתנו בכבוד — כבוד מנופח, לא הערכה — צורך שפוגע בנו.

מה מרגישה וחושבת ב.? ב. מסתובבת לא אחת במחלקה כשהיא פגועה. בכל פעם שעובד שלה אינו מסכים איתה לגמרי קשה לה. לעיתים עובד מציע רעיון חדש שב. לא חשבה עליו. היא יודעת שהיה עליה לשמוח משום שהרעיון מקדם את העבודה שהיא אחראית עליה, אז למה היא נעלבת כל כך?! ב. רוצה שכולם יכבדו אותה — שיפנו אליה בנימוס, שישאירו לה תמיד מקום בראש השולחן, ששמה יוזכר תמיד ראשון וכדומה. חשוב לה מאוד איך היא נראית בעיני אחרים. רק לאחרונה החלה לשים לב שחשוב לה מה שיגידו עליה ולא האמת.

מה עשוי מי שדובר ב"שפת האני" להרגיש ולחשוב במצבים כאלה? על פי רוב מי שדובר ב"שפת האני" לא ישמור על מרחק כה רב מהעובדים, אלא ידבר איתם בחופשיות. כשהם אומרים לו את רצונם הוא עשוי להשיב להם באופן ענייני, כאילו הכבוד אינו מעניין אותו בכלל. אם מישהו מתפרץ לדבריו הוא יכול לומר לו, "תן לי לסיים". הוא מסביר, בעיקר מקשיב ופחות מתרגש. גם הוא נפגע לעיתים וגם לו קשה עם העובדים אבל הוא משתדל להיות ענייני, לחשוב על יעילות העבודה ופעמים רבות לא להתייחס לענייני כבוד. לדעתו, מי שמכבד את עצמו הכבוד לא צריך להיות חשוב לו. הוא רוצה שיעריכו אותו כפי שהוא באמת ותו לא.

התפתחות המקרה: ב. אמרה לעובדים שלה שהיא אינה מסכימה שיתנהגו אליה כך. שהיא דורשת מהם יותר כבוד. היא אינה מסכימה שיתפרצו לדבריה, אינה מסכימה שיגידו לה ככה בפניה שהיא טועה כאילו היא טיפשה ושמהיום מי שרוצה לשמור איתה על קשרים טובים צריך להתנהג בהתאם — פשוט לכבד אותה כאחראית. העובדים גיחכו והימרי נעלבה עוד יותר. כעת המצב קשה וב. נזקקת לעזרת האחראי עליה, שאותו היא מכבדת.

סיכום: כבוד אינו שייך ל"שפת האני" אלא ל"שפת האנחנו" משום שהוא הזנה שבאה מבחוץ. אנו מעדיפים שהאדם יתרכז במה שהוא באמת חושב על עצמו במקום במה שהוא חושב שהאחרים חושבים עליו. אנו רוצים שהאדם יזין את עצמו ויספק לעצמו את הכבוד הזה במקום שיהיה תלוי באחרים לשם קבלתו.

3. האמת חשובה יותר מקשרים עם אנשים
 

תיאור המקרה: ג. עובד כקבלן שיפוצים. בעל הבית שג. עובד אצלו רוצה שהוא יבוא לעבוד בכל יום ויסיים את העבודה בהקדם. אבל ג. אינו יכול לעשות זאת משום שיש לו עוד עבודות במקומות אחרים והוא אינו יכול להפסיק אותן באמצע. בעל הבית לוחץ, ג. מבטיח לו שוב ושוב שמחר ימשיך, אבל מגיע לעבודה רק כעבור כמה ימים. לאחרונה בעל הבית התרגז עליו, תפס אותו ואמר לו: "למה אתה כל הזמן אומר לי שתבוא מחר ואתה מגיע רק לאחר כמה ימים?!" ג. נעלב והשיב לבעל הבית: "מה, יותר טוב לריב?!"

למה ג. משקר? אולי ג. מפחד לומר לבעל הבית את האמת. ייתכן שהוא רגיל להתנהג כך, לרצות אנשים כדי שלא יכעסו עליו ולהשלות אותם. יכול להיות שהוא מאמין שכך ימעט לריב עם בעל הבית. אולי. אבל הפעם אנו רוצים להדגיש שברוב המקרים, אמירת האמת היא הדרך הטובה ביותר ליצור קשר חיובי בחברה משתנה.

מה מרגיש וחושב ג.? ג. חושב שאם ישקר לבעל הבית — ג. לא קורא לזה שקר אלא רצון שלא לפגוע באחר — אזי הדברים יסתדרו ביתר קלות מאשר אם יגיד לבעל הבית מראש את האמת, שהוא אינו יכול לבוא מחר. ג. חושב באופן הזה מאז ומתמיד. הוא רגיל ברגעים רבים שלא לומר את האמת כדי שלא לאכזב אנשים ושלא לריב איתם. לאביו למשל הוא לא תמיד אומר את האמת כדי שלא לפגוע בו. ג. יודע שהוא משקר אבל אינו חושב שהאמת חשובה כל כך. לדידו הרבה יותר חשוב לשמור על הקשרים. ובכלל, לומר את האמת הלא נעימה ממש־ממש קשה לו, לכן הוא מרצה את האחרים ואומר להם את מה שהם רוצים לשמוע.

מה עשוי מי שדובר ב"שפת האני" להרגיש ולחשוב במצבים כאלה? מי שדובר ב"שפת האני" מעדיף על פי רוב את האמת הכואבת והמאכזבת על כל שקר שנועד לרצות ולהשלות. ייתכן שבעל הבית ילחץ על דובר "שפת האני" לבוא לעבודה מוקדם יותר אבל דובר "שפת האני" יודע שבעל הבית יכבד את אמירת האמת ויעדיף אותה על כל שקר. הוא גם יודע שהשקר יפגע בבעל הבית ובגללו עלולה להתפתח ביניהם מריבה. לדידו של בעל הבית שדובר אף הוא את אותה השפה, השקר מעליב הרבה יותר מהאמירה של הקבלן שהוא יוכל לבוא רק בעוד כמה ימים, משום שעל פי רוב בעל הבית אינו משקר ואינו רגיל שמשקרים לו.

התפתחות המקרה: ג. אומנם סיים לבסוף את העבודה אצל בעל הבית אבל זה נשאר כועס ולא הזמין אותו לעבוד אצלו שוב ולא המליץ עליו בפני איש. ג. המשיך לעבוד אצל בעלי בית אחרים וגם להם נהג להבטיח שמחר ימשיך את העבודה אבל הגיע רק לאחר כמה ימים. לאחרונה הצליח לומר לבעל בית אחד את האמת — זה לא היה נעים אבל בעל הבית קיבל את הדברים. ג. מתחיל להבין שאם הוא רוצה לזכות בעבודות בקרב מי שדובר ב"שפת האני" הוא חייב ללמוד להביט לבעל הבית בעיניים ולומר, "מצטער, אבל לא אוכל לבוא מחר משום שיש לי עוד התחייבויות".

מעניין שג. שהיה סובלני לשקרים יותר מרבים מדוברי "שפת האני" ואף לא נהג לעשות מזה עניין, החל לאחרונה לשקר פחות ואף להיות סובלני פחות כלפי מי שמשקר לו.

סיכום: האמת היא תמצית "שפת האני" משום שבאמירתה אנו מכוונים פנימה לחווייתנו העמוקה ביותר ואיננו מנסים להוליך שולל איש. האמת על פי רוב חשובה לדוברי "שפת האני" יותר מכל קשר משום הוא רוצה, ראשית דבר, להיות נאמן לעצמו ולא לנסות לרצות אחרים. אבל לאמיתו של דבר האמת יוצרת לבסוף את הקשרים הכי טובים בין דוברי "שפת האני" משום שאנשים אינם טיפשים והם מגלים במוקדם או במאוחר על מי הם יכולים לסמוך ועל מי לא. נכון שהרבה פעמים נדרש אומץ לומר את האמת — אבל בחברה משתנה בסופו של דבר זה משתלם.