אני מתעוררת עם מיגרנה, ושוב גואה בי השנאה לאספירין. אולי מכיוון שהתרופה הזאת מעולם לא הקלה עליי. בעצם היא רק גרמה לי לסבל ולבעיות במערכת העיכול. עם הזמן, המחסור העלום בסגולותיה הרעיל אותי אט אט עד לשד עצמותיי והשליך אותי אל המצוקה הברורה מכול: ההכרה בהיותי חסינה לאושר. בהקדמה לספרו וידויו של מכור, תומס דה קווינסי מתנצל על הפרת כללי הטעם הטוב ועל התעוזה שבאותו "מעשה של השפלה עצמית שרירותית" שהוא הווידוי, אבל הוא הצדיק את פרסום הרפתקאותיו בהשפעת האופיום (כשהוא מתבצר מאחורי אסטרטגיה רטורית ותיקה) בכך שהגדירן כמועילות ומאלפות. אני, לעומת זאת, מודה כבר עתה שאני כותבת שורות אלה מתוך ערפילי כאב הראש, ואני עושה זאת מתוך דחף נקמני בלבד.
השאיפה האנושית הקדומה לקבץ יחדיו את כל הדברים כולם מופרזת כמו המונח קדמה. האדריכלות הלא אישית ונטולת המסתורין של הקניונים, שבהם מרוכזת סחורה מרחבי העולם, היא אחת מתוצריו הנוראיים ביותר. במאה ה-18 הגה ג'רמי בנת'ם את הפַּנְאוֹפְּטִיקוֹן, מבנה בעל חזות פנורמית שבו אפשר לשמוע ולראות את כל המתרחש בעת ובעונה אחת, אדריכלות שיש בה תועלת משטרתית.
*המשך הפרק בספר המלא*
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
