את לא מתה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
את לא מתה

את לא מתה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: מיכאל דק
  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 292 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 52 דק'

קתרין שמידט

קתרין שמידט היא ילידת מזרח גרמניה. ספרה "את לא מתה זכה" בפרס הספרות הגרמנית והזניק אותה אל צמרת העשייה הספרותית של גרמניה המודרנית.

תקציר

אשה מתעוררת מתרדמת בבית חולים, ללא יכולת תנועה ודיבור. הקולות מגיעים אליה כמתוך ערפל. היא אינה מזהה את הדמויות סביבה ואף לא יודעת מי היא עצמה.

חייה של הגיבורה המתחילים כמעט מאפס, באמצע החיים שהם כמעט נטולי חיים. לאט-לאט היא מצליחה לשחזר את חייה כפי שהיו לפני האשפוז, ערב גירושים צפויים. בעלה עזב אותה לטובת אשה אחרת, היא ניהלה פרשת אהבים עם אשה אחרת, גבר מזרח גרמני ששינה את מינו, אב לשני ילדים שנהפך לאֵם.

ילדיה ובעלה ההמומים מהאסון שפקד אותה, לוקחים חלק בשיקום האִטי: מרקם עדין והחלטי של מסע עיקש בחזרה אל המקום שהיתה בו ואל מי שהיתה. רק בסוף הספר המרגש והמרתק הזה מתבהרות הנסיבות והסיבות למכה שניחתה עליה.

קתרין שמידט מפליאה לחדור לתוך מוחה של הגיבורה שלה, הלנה – אשה (ורעיה ואם, ופסיכולוגית וסופרת ומשוררת) בסוף שנות ה-40 שלה, המאושפזת בבית חולים בברלין אחרי התפוצצות מפרצת במוחה – ובעיקר מפליאה לפרק את מחשבותיה לפרטי פרטים במלים שנכנסות ללב. הספר כתוב בגוף שלישי, אבל הקורא יודע אך ורק את מה שיודעת הלנה ולמרות מגבלותיה הגופניות והמוחיות, ואולי דווקא מתוך המגבלות הללו, ובזכות תבונתה הבוגרת ורגישותה הילדותית (נסיגה רגשית מתחייבת בגלל מצבה) בוחן מחדש יחד איתה מושגים שחוקים כמו זוגיות, אמהות, חברות. אהבה.

"את לא מתה" הוא רומן מרתק על זהות אנושית, על שפה ותודעה, נאמנות, מגדר, אך בראש ובראשונה: זהו ספר על המאבק להחלמה בתנאי פתיחה הרסניים, שאינם אלא מבוא לשחזור הריסות חייה של הגיבורה.

"את לא מתה זכה" בפרס הספרות הגרמנית והזניק את קתרין שמידט, הסופרת ילידת מזרח גרמניה, אל צמרת העשייה הספרותית של גרמניה המודרנית.

פרק ראשון

I- מצמוצי עיניים

או

IN THE TWINKLING OF AN EYE

 

מקרקשים סביבה. כשאחותה התחתנה הניחה אמה את סכו"ם הכסף בקערת פח, על רדיד אלומיניום. על זה שפכה מי מלח חמים. הכלים הנקיים הוצאו לאחר זמן מה מן הקערה ויובשו: בדיוק כזה נשמע הקרקוש. מי מתחתן? היא מנסה לפקוח את העיניים. לא הולך. יותר מאשר לפקוח את העיניים היא לא מנסה. אמנם בצמצום אבל היא מצליחה לשמוע בבירור רב את קולה של אמה. אהה, אז זה בכל זאת הסכו"ם! מה אומרת אמה?

יד ימין קרה הרבה יותר מיד שמאל, היא אומרת, כך גם רגל שמאל.

למה יש לאמא יד ימין קרה, היא שואלת את עצמה. היא נאלצת לחייך כשהיא מדמיינת שהיא בוחנת את חום רגליה.

היא צוחקת! אומרת אמה.

היא רק מעווה את פניה.

האם אביה אמר את זה? ועוד איך, בלי ספק היה זה קולו של אביה! עכשיו היא ממש רוצה לפקוח את העיניים. מה יש לה לחפש במטבח של הוריה, מקום שמקרקשים בסכו"ם ובודקים את חום הידיים והרגליים ושבו אינה יכולה לפקוח את עיניה.

***

 

Oh, where do you come from? From London?

את זה היא אמרה לבתה. האם אכן אמרה? עין אחת היא יכולה לפקוח. היא עושה זאת. הילדה היא בת ארבע־עשרה והיום נסעה לאנגליה, לטיול לרכישת השפה. למה היא שוב כאן? היא מתייפחת. מסיבה כלשהי היא מתייפחת. בגלל זה גם רצתה ללמוד אנגלית, כדי לשפר לה את מצב הרוח. נראה ששום דבר לא מצליח לשמח אותה. הילדה מודאגת. מה מדאיג אותה? את מי היא יכולה לשאול? המבט נודד. הנה! ליד הבת עומד בעלה. My husband, היא אומרת. על זה יש לקוות שיהיו צחוקים...

כלום.

לפחות הבעל מחייך. ככל שהיא מרבה להביט בו כך נראה לה חיוכו מוזר יותר. תלוי בין עצמות הלחיים כמו מלפפון כבוש במלח.

Salt cucumber, היא אומרת.

יש דבר כזה בכלל באנגלית?....

קתרין שמידט

קתרין שמידט היא ילידת מזרח גרמניה. ספרה "את לא מתה זכה" בפרס הספרות הגרמנית והזניק אותה אל צמרת העשייה הספרותית של גרמניה המודרנית.

עוד על הספר

  • תרגום: מיכאל דק
  • הוצאה: מטר
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 292 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 4 שעות ו 52 דק'
את לא מתה קתרין שמידט

I- מצמוצי עיניים

או

IN THE TWINKLING OF AN EYE

 

מקרקשים סביבה. כשאחותה התחתנה הניחה אמה את סכו"ם הכסף בקערת פח, על רדיד אלומיניום. על זה שפכה מי מלח חמים. הכלים הנקיים הוצאו לאחר זמן מה מן הקערה ויובשו: בדיוק כזה נשמע הקרקוש. מי מתחתן? היא מנסה לפקוח את העיניים. לא הולך. יותר מאשר לפקוח את העיניים היא לא מנסה. אמנם בצמצום אבל היא מצליחה לשמוע בבירור רב את קולה של אמה. אהה, אז זה בכל זאת הסכו"ם! מה אומרת אמה?

יד ימין קרה הרבה יותר מיד שמאל, היא אומרת, כך גם רגל שמאל.

למה יש לאמא יד ימין קרה, היא שואלת את עצמה. היא נאלצת לחייך כשהיא מדמיינת שהיא בוחנת את חום רגליה.

היא צוחקת! אומרת אמה.

היא רק מעווה את פניה.

האם אביה אמר את זה? ועוד איך, בלי ספק היה זה קולו של אביה! עכשיו היא ממש רוצה לפקוח את העיניים. מה יש לה לחפש במטבח של הוריה, מקום שמקרקשים בסכו"ם ובודקים את חום הידיים והרגליים ושבו אינה יכולה לפקוח את עיניה.

***

 

Oh, where do you come from? From London?

את זה היא אמרה לבתה. האם אכן אמרה? עין אחת היא יכולה לפקוח. היא עושה זאת. הילדה היא בת ארבע־עשרה והיום נסעה לאנגליה, לטיול לרכישת השפה. למה היא שוב כאן? היא מתייפחת. מסיבה כלשהי היא מתייפחת. בגלל זה גם רצתה ללמוד אנגלית, כדי לשפר לה את מצב הרוח. נראה ששום דבר לא מצליח לשמח אותה. הילדה מודאגת. מה מדאיג אותה? את מי היא יכולה לשאול? המבט נודד. הנה! ליד הבת עומד בעלה. My husband, היא אומרת. על זה יש לקוות שיהיו צחוקים...

כלום.

לפחות הבעל מחייך. ככל שהיא מרבה להביט בו כך נראה לה חיוכו מוזר יותר. תלוי בין עצמות הלחיים כמו מלפפון כבוש במלח.

Salt cucumber, היא אומרת.

יש דבר כזה בכלל באנגלית?....