פרק 1
תחילת טיפול
שאלות שנשנות אצל הפונים בתחילת טיפול הן מהו טיפול באמצעות אמנות וכיצד הוא פועל?
בניסיון להסביר באופן מובן ונהיר, התשובה שהתגבשה במשך השנים היא שטיפול באמנות הוא שיטת טיפול, אחת מני רבות המתקיימות כיום. הפנייה לטיפול באמנות היא מאותן סיבות שבגללן אנשים פונים לכל טיפול רגשי, מילולי או אחר, סיבות כמו קושי חברתי, התקפי זעם, פחדים, תנועות לא רצוניות, אובדן, אובססיות, אינקומפרסיס. הפנייה לטיפול באמנות נובעת מרצון בטיפול שונה, בטיפול עם בונוס יצירתי. הייחוד של טיפול הבעתי לסוגיו הוא שבשעה הטיפולית מתקיים תהליך יצירתי שהוא חלק מהותי בתהליך הריפוי וכלי דיאגנוסטי להבנת עולמו הרגשי של המטופל. המחשה יכולה להבהיר יותר מאלף מילים:
תמונה 4 - מפלצת
תמונה 5 - מפלצת
שתי היצירות - ה"מפלצות", נוצרו בזמנים שונים בידי שני מטופלים שונים. שתיהן בוצעו באמצעות התזה בצבעי ספריי על גיליון שחור שלם. שתיהן נוצרו על מצע וחומר זהים, אך עוצמת הביטוי הרגשי שונה ביניהן. המפלצת בתמונה 4 עמוסה ומוגזמת יותר, בעוצמה ובאינטנסיביות של הצבע, בפרטים ובממדי האיברים לעומת המפלצת בתמונה 5, שבה הפרטים והצבע מועטים יותר, ולכן העוצמה הרגשית בה קטנה יותר. הדגש הוא שגם בדימוי זהה בסגנון היצירה טמונה משמעות חשובה נוספת.
תמונה 6 - דרקון-מפלצת
ביצירה נוספת העוסקת באותו נושא (תמונה 6) מצויר דרקון-מפלצת בעט שחור דק. היצירה נעשתה במהירות ללא תכנון מוקדם בידי מטופל כבן 15 מוכשר להפליא. הרישום מוקפד, כל פרט מעוצב גרפית, הגוף, הראש, הזנב, השיניים, הציפורניים והאש הפורצת מהלוע. התוכן אגרסיבי ואלים ואילו הסגנון מאופק. ניכר פער בין דרך היצירה הגרפית הדייקנית והמוקפדת לבין התוכן המאיים. הדימוי הוא מפלצת בכל הדוגמאות, אך ההבדל ביצירה מעיד על שוני בעוצמה הרגשית.
"מפלצת" היא ארכיטיפ המייצג פחד ואימה מהבלתי מוכר או מהבלתי ידוע. באופן ויזואלי מפלצת מופיעה כיצור כלאיים המורכב מחלקים מוכרים המחוברים באופן לא שגרתי, מוגזמים, מעוותים או משונים, לרוב בדגש על שיניים, ציפורניים ומראה היוצר אי-נוחות. הבחירה לצייר או לפסל מפלצת מרמזת לא פעם על התמודדות עם תוכן ראשוני לא מוכר או לא מודע המושלך מהעולם הפנימי אל הדימוי. יונג מכנה תכנים שליליים לא מודעים "צל". ה"צל" הוא מרחב נפשי המשליך תכונות שליליות לא מודעות, כמו תוקפנות, קמצנות או רוע אל אדם אחר או אל דימוי. הופעת חלק צילי בחלום או באמנות יכולה לשמש מנוף למודעות ולצמיחה. לדוגמה, "אסרטיביות" יכולה להתפרש כשלילית, כאגרסיה, אך במצבים מסוימים אסרטיביות היא תכונה חיובית, כוח מניע לשינוי.
(הרחבה ראו Man and his symbols מאת יונג, עמ' 176-168)
הורים לעיתים מבקשים בתחילת טיפול שהטיפול יוגדר כחוג. הבקשה להגדיר את הטיפול כחוג נובעת מסיבות שונות, כמו קשיים שבעטיים הילד מופנה לטיפול, שלא יוגדרו ישירות אלא באופן עמום ומעורפל למטופל, או אמונה שלחוג ילדים ונוער יגיעו עם פחות התנגדות לטיפול. הגדרת טיפול כחוג מבלבלת ואינה מאפשרת לדון עם המטופל בסיבות הגעתו לטיפול באופן כן וישיר.
במפגש ראשון בסטודיו ניכרת ציפייה דרוכה מלווה בחשדנות ובסקרנות. לרוב, חלל הסטודיו מפיג את המתח, הסטודיו טומן בחובו הבטחה וגירוי ליצירה, לכן המטרה בתחילת הדרך היא ליצור חוויית אמון. הפונים מוזמנים להסתובב ולהתיידד עם הסביבה הייחודית תוך התבוננות בחפצים, בצבעים ובמשחקים בסטודיו. חשוב שבמשך השעה הטיפולית תשרור אווירה של פתיחות, כמו בקרב קבוצת אנשים המתכנסת בצוותא ועוסקת במלאכות יד, בסריגה, ברקמה ועוד. שיחה טיפולית תוך עשייה מפחיתה את רמת המתח או החרדה שקיימת לעיתים בשיחה יזומה. לפרקים מטופלים חשים מאוימים, חושדים שהיצירות מאפשרות הצצה לעולמם, שמידע סודי מעולמם נחשף ודולף. לכן דגש על סודיות ושמירת היצירות בתיקיות משמשים כאמצעים לפרטיות התהליך האמנותי.