דרך האירוסים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דרך האירוסים

דרך האירוסים

ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2021
  • קטגוריה: מדריכים ועצות
  • מספר עמודים: 160 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 40 דק'

נושאים

תקציר

איריס חיימי, כיום מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד בעיריית באר-שבע מציגה מודל עבודה, המשלב בין המודל הפדגוגי של מר ניסים כהן סוציולוג חינוכי, מנכ"ל עמותת "יכולות", לבין המודל הרגשי-אימוני לשם פיתוח והעצמת תלמידים עםADHD .
דרך האירוסים כתוב באופן מקיף ומקנה תוכנית מפורטת, המסבירה ומרחיבה על דרכי ההתמודדות עם קשיי קשב וריכוז, ומציגה את האתגרים שעימם מתמודדים המתבגרים בבית, במוסד החינוכי ובמעגלי החיים השונים.
הספר מיועד לכל מי שעוסק בפן המקצועי-פדגוגי עם אוכלוסיית ילדים ומתבגרים המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז ולכל מי שזקוק לכלים יישומיים להעצמת המתבגרים עםADHD .
בספר משולבים שאלונים שדרכם ניתן לברר, למיין ולזהות את האתגרים ואת החוזקות של המתבגרים, ובאמצעות הכלים היישומיים המוצגים ניתן לכוון, לנווט ולהוביל את המתבגר לדרך ההצלחה.
הספר הוא ספר חובה - בגלל הדילמה הקשה שאיתה מתמודדים ההורים והצוותים החינוכיים, ספר זה מסייע במציאת השביל למימוש הפוטנציאל הגלום במתבגר, שילובו בחברה ויצירת עתיד שיאפשר לו חיים טובים ומלאים.
איריס חיימי, בעלת תואר שני במנהל החינוך, מאמנת אישית ומאמנת בני־נוער המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, בעלת ניסיון עתיר שנים בתחום הפדגוגיה כסגנית מנהלת תיכון וכיום מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד.

פרק ראשון

הפרעת קשב וריכוז מהי?
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא הפרעה נוירו-התפתחותית, שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב, קשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות. זו תופעה שכיחה הקיימת בקרב כ-7%-16% מהאוכלוסייה. ההפרעה מקושרת לתפקוד לקוי של מוליכים עצביים, שהם מולקולות המשמשות להעברת מסרים בין תאי העצב במערכת העצבים, באמצעות תהליך של העברה סינפטית.
המוליך העצבי העיקרי המעורב בהפרעת קשב הוא דופמין. שיווי המשקל בין פעילות הדופמין לבין פעילות המוליכים העצביים (סרטונין וניראדלנין) נחשב לגורם משמעותי בהבנת האטיולוגיה של ההפרעה.
חשוב לציין כי הדופמין חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם מצחית. בהתאם לכך יש לו תפקיד מרכזי בתפקודים קוגניטיביים בפעילות של זיכרון ובתפקודים הניהוליים. 
התסמינים המרכזיים של ADHD הם קשיי קשב, קשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, קשיים בשמירה על הריכוז, התמקדות בגירויים, תשומת לב לפרטים, הסחת דעת גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים, חוסר מנוחה ותנועתיות יתר.
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מישורי החיים: יכולים להופיע קשיים בלמידה, קשיים בעבודה, קשיים ביחסים בין-אישיים וקשיים בתחום הדימוי העצמי. אף על פי שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, הפרעת הקשב איננה מוגדרת על ידי המדריך האבחוני 4-DSM (המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרייה האמריקאי), משום שהתפקוד בתחום זה לא בהכרח מושפע מהפרעת הקשב. 
השאלה אם הפרעת הקשב מוגדרת כלקות למידה שנויה במחלוקת אצל אנשי המקצוע. חלקם מחשיבים את הבאות כלקות למידה: דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה בלבד, וחלקם מכלילים גם מיומנויות כמו הקשבה, דיבור והמשגה, בתחומי למידה שנוגעים בלקות למידה, ולפיכך כוללים בהגדרת לקויות למידה גם הפרעת קשב וריכוז.
לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית, הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים: קריאה, כתיבה, חישוב, ומפריעה לאדם הלוקה בה לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה המצופה מבני גילו. 
הפרעת הקשב מתבטאת במקבץ של סימפטומים בווריאציות שונות, המייצגים ליקויים אנטומיים באזורים שונים של הלולאה הפרונטלית הסאב-קורטיקלית. מקור ההפרעה הוא בדרך כלל גנטי-משפחתי. 
ניתן לחלק את ההפרעה לשלושה סוגים:
Inattentive type — הפרעה הבאה לידי ביטוי בהפרעת קשב בולטת.
Type impulsive Hyperactive — הפרעה שבולטים בה מרכיבים של תנועתיות יתר ואימפולסיביות, היפראקטיביות.
Type combined — הפרעה משולבת: חוסר קשב ותנועתיות יתר.
הסקר הגדול ביותר שבחן הבדלים במבנה המוח בין בעלי הפרעת קשב וריכוז לאחרים, נעשה על ידי "Radboud university Nimegem medical center״ ופורסם ב-2018. בסקר נמצא כי מוחם של אנשים הלוקים ב-ADHD קטן בכ-4% ממוחם של אנשים ללא ADHD, במיוחד באונת המצח. מחקרי הדמיה הראו הפחתה בפעילות המוחית באונת המצח ובאזורים נוספים. 
נפח המוח היה קטן בחמישה אזורים סאב-קורטיקלים (תת-קליפתיים). ההבדלים הללו היו משמעותיים יותר בילדים מאשר במבוגרים. ממצא נוסף היה כי האמיגדלה וההיפוקמפוס קטנים יותר במוחות של אנשים עם ADHD, האזורים הללו אחראים על עיבוד רגשות ואימפולסיביות.
קיימים מספר סוגי הדמיות מוח ובהם FMR, PET, SPECT, שמאפשרים לחוקרים לחקור כיצד המוח פועל ומתפקד. נמצא כי ישנם שינויים באופן זרימת הדם לאזורים שונים במוח של אדם עם ADHD לעומת אחר. ירידה בזרימת הדם מעידה על ירידה בפעילות מוחית. האזורים הפרה-פרונטליים של המוח אחראים בין היתר על תפקודים ניהוליים, כגון תכנון משימות, ניהול זמן, ארגון וסדר, תשומת לב, זיכרון ושליטה על תגובות רגשיות.
המוח הוא אינטגרציה של תקשורת עמוסה, כך שמסרים עוברים מנוירון (תא מוח) אחד להבא בתור. קיים רווח בין הנוירונים המכונה סינפסה. כדי שהמסר יוכל לעבור, הסינפסה צריכה להיות מלאה בנוירוטרנסמיטרים, שהם מהווים כשליחים, וכל חומר אחראי על העברת מסר.
הנוירוטרנסמיטרים העיקריים ב-ADHD הם דופמין ונוראדרנלין. במוח ה-ADHD יש דיסרגולציה של המערכת הדופמינרגית, כלומר יש מעט מדי דופמין, אין מספיק קולטנים עבורו או שאין שימוש מספק בדופמין.
במבדקים שנעשו באמצעות E.E.G (בדיקת הגלים החשמליים במוח) נמצא כי בזמן מנוחה, ובעת ביצוע משימות מנטליות אצל אוכלוסייה עם הפרעות קשב, יש דפוס פחות בוגר של פעילות חשמלית במוח. כמו כן, נראה כי זרימת הדם פחותה לאונת המצח, במיוחד בגרעין המזונב, שתפקידו מעבר בין אונת המצח למערכת הלימבית (שליטה על הרגשות, מוטיבציה וזיכרון). בגרעין המזונב חלק הנקרא Striatum — החשוב בריסון התנהגות, שאף הוא, בגלל זרימת הדם הפחותה, לקוי אצל אוכלוסייה עם הפרעות קשב. 
נראה כי תרופות מעוררות הגבירו את זרימת הדם ואת הפעילות החשמלית באזורים אלה.
בבדיקה PET — Position Emission Tomography, סריקה ממוחשבת לפליטת מטען חיובי אצל נבדקים עם הפרעת קשב, ניכרת פעילות מוחית נמוכה באונת המצח, שמשמעותה לקות תפקודית. 
התאוריה הדופמינרגית, המסבירה את הלקות העצבית, הקשורה להפרעת קשב וריכוז, משערת שגורמי הלקות נעוצים בנוירוטרנספורטרים, השואבים את הדופמין מהר מדי, עוד לפני שהספיק "להתיישב" על הקולטנים בנוירון הקולט, ולכן לא נוצר חשמל, ויש לקות בהעברת המסרים החשמליים, היוצרת את הלקויות התפקודיות אצל אנשים עם הפרעות קשב. 
הפרעת קשב אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת לאורך ציר הזמן, יש לה ביטויים מגוונים בגילים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם והסביבה שבה הוא חי.
הפרעת קשב נפוצה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית, ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסייה ורמות האינטליגנציה.
הפרעת קשב היא תורשתית, ולכן ישנם מקרים רבים שבהם יותר מבן משפחה אחד סובל מהפרעה זו. מכיוון שהביטוי של נטיות תורשתיות מושפע מיחסי הגומלין עם הסביבה, יכולה להיות להפרעה זו השפעה על רמת התפקוד, ההישגים ואיכות החיים של אדם בעל הפרעת קשב.
תסמיני הליבה של הפרעות קשב וריכוז 
הנמכה ביכולת הקשב
מאפיין בעיית קשב וריכוז הוא הקושי להתרכז בפעילות או משימות לאורך זמן. זהו ליקוי ביכולת הקשב והריכוז. 
הנמכה בתפקודי הקשב יכולה לפגוע בקליטה ובעיבוד של מידע סביבתי בדרכים שונות. אחת הדוגמאות היא קושי בתשומת לב לפרטים, שמקשה על איתור ועל זיהוי גירויים סביבתיים חשובים.
"עיוורון קשבי"
היעדר הפניית קשב לעצמים שנמצאים בשדה הראייה עלול ליצור "עיוורון קשבי" שימנע את המודעות של האדם לעצם קיומם.
"הצפת" מידע
הקושי להתעלם מגירויים חיצוניים או ממחשבות פנימיות של האדם עלול להגביר ולהעצים את הנטייה להסחת דעת ולתחושה של הצפת מידע, וכך לפגוע בתפקוד היום-יומי. בעלי הפרעת קשב וריכוז חשים תחושת הצפה, הנגרמת מקיומם של מסיחי דעת רבים ומגירויים חושיים מסביב, כגון ריבוי צלילים, רעשים, אורות, ריחות, אשר יכולים להביא להתנהגויות מוסחות ואימפולסיביות, ולביצוע מעשים ללא מחשבה מעמיקה על אודות ההשלכות והתפתחות של קשיים רגשיים. חשוב לציין כי הקשיבות מעוררת את תשומת הלב שלנו, ובוחנת היכן נמצאת התודעה שלנו והיכן נמצא הקשב שלנו.
נדידת מחשבות
הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטניות ואינטנסיביות, שכנראה נגרמות מפגיעה ביכולת הוויסות של "רשת ברירת המחדל" (הפעילות של "רשת ברירת המחדל" במוח קשורה למגוון תפקודים מנטליים הקשורים "בעצמי"), לכן יש הנוטים לחולמנות, ויש הנוטים לאיבוד חפצים ולתפקד כשכחנים במצבים שונים בפעילות היום-יומית.
אי סדר
הפרעת קשב מאופיינת בחוסר ארגון ובבלגן. אי סדר ובלגן הם חלק בלתי נפרד מחייהם של מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז. אי סדר זה אינו נובע מזלזול או מחוסר התחשבות, אלא ממוסחות, מפיזור, מבלבול ומנטייה לקפוץ מעניין לעניין.
תפקודי זיכרון
הפרעה בתפקודי הקשב יכולה להשפיע גם על תפקודי זיכרון, משום שכדי לשלוף מידע מזיכרון, תחילה יש לקודד אותו בזיכרון, תהליך שנפגע בקרב אנשים עם קשיי קשב וריכוז בשלב הקלט. גם קשיי התארגנות עשויים להוביל לפגיעה ביכולת הארגון של המידע בזיכרון, ובעקבות זאת לפגיעה ביכולת השליפה.
מוטיבציה
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים שלא להתמיד בביצוע מטלות, ולעיתים אף בעלי מוטיבציה נמוכה לבצע משימות שונות.
מתבגרים עם קשיי קשב וריכוז מתקשים להתמיד לאורך זמן במשימות שונות, והדבר "מחריף" כשמדובר בתחומי עניין שקשים להם או משעממים אותם.
קשיים בתפקוד הניהולי — ניהול זמן וניהול משימות
קושי בניהול זמן ובניהול משימות. מתבגרים עם ADHD נוטים להגיע באיחור לכל מקום, לא עומדים בלוחות זמנים ודוחים כל משימה עד לרגע האחרון. 
מתבגרים עם ADHD אינם מודעים לזמן החולף, הם פשוט אינם שמים לב כי עליהם לסיים משימה עד שעה מסוימת, וזאת בשל קושיים לבצע הערכת זמן הדרושה לביצוע ולסיום המשימה העומדת בפניהם. 
הקושי מתבטא ביכולת לנתח את קצב ההתקדמות במשימה, ולבצע את השינויים הדרושים בהתאם. אין זה סוד כי המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז יתקשו להתרכז לאורך זמן במשימה הנראית בעיניהם כמשעממת.
אימפולסיביות
ילדים ומתבגרים רבים עם הפרעת קשב וריכוז יוצאים ממיקוד ומגיבים באימפולסיביות, ובשל כך, הם עשויים לא פעם לגלוש להתרסה בוטה, תוקפנות ואפילו תוקפנות-פיזית.
האימפולסיביות היא מצב פעולה, בלי מחשבה מראש על תוצאותיה ועל ההשלכות של אותה ההתנהגות. פעולות אלו נובעות מתגובה לאירועים מהירים ומעוררי רגשות.
ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז יתקשו למצוא את הדרך היעילה להתאפק, להשתהות ולהירגע עם חלוף זעם. הם פועלים באופן אימפולסיבי בלי לשקול את ההשלכות העתידיות של התנהגותם ברגע הנוכחי. כמו כן, הם נוטים להיות "דלים" בתובנה עצמית. 
ויסות רגשי
ויסות רגשי הוא היכולת של האדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה של המערכת הרגשית של האדם המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק, ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, לבחון את רגשותיו, ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.
היעדר ויסות רגשי יכול להוביל למצבים של אי שליטה, המאופיינים בחוסר יכולת להתמודד עם קשיים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: ילדים עם הפרעת קשב נוטים להיות עם ליקוי בוויסות ובשליטה העצמיים.
הקושי של ילדים ומתבגרים עם בעיות קשב וריכוז בוויסות הרגשי בא לידי ביטוי בבכי ובהתקפי זעם. ילדים ומתבגרים אלה מתקשים לקרוא רגשות של אחרים, ולכן נוטים להתפרץ, להיעלב ולהביע כעס.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי צמרת
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2021
  • קטגוריה: מדריכים ועצות
  • מספר עמודים: 160 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 40 דק'

נושאים

דרך האירוסים איריס חיימי

הפרעת קשב וריכוז מהי?
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא הפרעה נוירו-התפתחותית, שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב, קשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות. זו תופעה שכיחה הקיימת בקרב כ-7%-16% מהאוכלוסייה. ההפרעה מקושרת לתפקוד לקוי של מוליכים עצביים, שהם מולקולות המשמשות להעברת מסרים בין תאי העצב במערכת העצבים, באמצעות תהליך של העברה סינפטית.
המוליך העצבי העיקרי המעורב בהפרעת קשב הוא דופמין. שיווי המשקל בין פעילות הדופמין לבין פעילות המוליכים העצביים (סרטונין וניראדלנין) נחשב לגורם משמעותי בהבנת האטיולוגיה של ההפרעה.
חשוב לציין כי הדופמין חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם מצחית. בהתאם לכך יש לו תפקיד מרכזי בתפקודים קוגניטיביים בפעילות של זיכרון ובתפקודים הניהוליים. 
התסמינים המרכזיים של ADHD הם קשיי קשב, קשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות, קשיים בשמירה על הריכוז, התמקדות בגירויים, תשומת לב לפרטים, הסחת דעת גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים, חוסר מנוחה ותנועתיות יתר.
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מישורי החיים: יכולים להופיע קשיים בלמידה, קשיים בעבודה, קשיים ביחסים בין-אישיים וקשיים בתחום הדימוי העצמי. אף על פי שהתפקוד האקדמי עלול להיפגע בעקבות הפרעת קשב, הפרעת הקשב איננה מוגדרת על ידי המדריך האבחוני 4-DSM (המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות נפשיות של איגוד הפסיכיאטרייה האמריקאי), משום שהתפקוד בתחום זה לא בהכרח מושפע מהפרעת הקשב. 
השאלה אם הפרעת הקשב מוגדרת כלקות למידה שנויה במחלוקת אצל אנשי המקצוע. חלקם מחשיבים את הבאות כלקות למידה: דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה בלבד, וחלקם מכלילים גם מיומנויות כמו הקשבה, דיבור והמשגה, בתחומי למידה שנוגעים בלקות למידה, ולפיכך כוללים בהגדרת לקויות למידה גם הפרעת קשב וריכוז.
לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית, הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים: קריאה, כתיבה, חישוב, ומפריעה לאדם הלוקה בה לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה המצופה מבני גילו. 
הפרעת הקשב מתבטאת במקבץ של סימפטומים בווריאציות שונות, המייצגים ליקויים אנטומיים באזורים שונים של הלולאה הפרונטלית הסאב-קורטיקלית. מקור ההפרעה הוא בדרך כלל גנטי-משפחתי. 
ניתן לחלק את ההפרעה לשלושה סוגים:
Inattentive type — הפרעה הבאה לידי ביטוי בהפרעת קשב בולטת.
Type impulsive Hyperactive — הפרעה שבולטים בה מרכיבים של תנועתיות יתר ואימפולסיביות, היפראקטיביות.
Type combined — הפרעה משולבת: חוסר קשב ותנועתיות יתר.
הסקר הגדול ביותר שבחן הבדלים במבנה המוח בין בעלי הפרעת קשב וריכוז לאחרים, נעשה על ידי "Radboud university Nimegem medical center״ ופורסם ב-2018. בסקר נמצא כי מוחם של אנשים הלוקים ב-ADHD קטן בכ-4% ממוחם של אנשים ללא ADHD, במיוחד באונת המצח. מחקרי הדמיה הראו הפחתה בפעילות המוחית באונת המצח ובאזורים נוספים. 
נפח המוח היה קטן בחמישה אזורים סאב-קורטיקלים (תת-קליפתיים). ההבדלים הללו היו משמעותיים יותר בילדים מאשר במבוגרים. ממצא נוסף היה כי האמיגדלה וההיפוקמפוס קטנים יותר במוחות של אנשים עם ADHD, האזורים הללו אחראים על עיבוד רגשות ואימפולסיביות.
קיימים מספר סוגי הדמיות מוח ובהם FMR, PET, SPECT, שמאפשרים לחוקרים לחקור כיצד המוח פועל ומתפקד. נמצא כי ישנם שינויים באופן זרימת הדם לאזורים שונים במוח של אדם עם ADHD לעומת אחר. ירידה בזרימת הדם מעידה על ירידה בפעילות מוחית. האזורים הפרה-פרונטליים של המוח אחראים בין היתר על תפקודים ניהוליים, כגון תכנון משימות, ניהול זמן, ארגון וסדר, תשומת לב, זיכרון ושליטה על תגובות רגשיות.
המוח הוא אינטגרציה של תקשורת עמוסה, כך שמסרים עוברים מנוירון (תא מוח) אחד להבא בתור. קיים רווח בין הנוירונים המכונה סינפסה. כדי שהמסר יוכל לעבור, הסינפסה צריכה להיות מלאה בנוירוטרנסמיטרים, שהם מהווים כשליחים, וכל חומר אחראי על העברת מסר.
הנוירוטרנסמיטרים העיקריים ב-ADHD הם דופמין ונוראדרנלין. במוח ה-ADHD יש דיסרגולציה של המערכת הדופמינרגית, כלומר יש מעט מדי דופמין, אין מספיק קולטנים עבורו או שאין שימוש מספק בדופמין.
במבדקים שנעשו באמצעות E.E.G (בדיקת הגלים החשמליים במוח) נמצא כי בזמן מנוחה, ובעת ביצוע משימות מנטליות אצל אוכלוסייה עם הפרעות קשב, יש דפוס פחות בוגר של פעילות חשמלית במוח. כמו כן, נראה כי זרימת הדם פחותה לאונת המצח, במיוחד בגרעין המזונב, שתפקידו מעבר בין אונת המצח למערכת הלימבית (שליטה על הרגשות, מוטיבציה וזיכרון). בגרעין המזונב חלק הנקרא Striatum — החשוב בריסון התנהגות, שאף הוא, בגלל זרימת הדם הפחותה, לקוי אצל אוכלוסייה עם הפרעות קשב. 
נראה כי תרופות מעוררות הגבירו את זרימת הדם ואת הפעילות החשמלית באזורים אלה.
בבדיקה PET — Position Emission Tomography, סריקה ממוחשבת לפליטת מטען חיובי אצל נבדקים עם הפרעת קשב, ניכרת פעילות מוחית נמוכה באונת המצח, שמשמעותה לקות תפקודית. 
התאוריה הדופמינרגית, המסבירה את הלקות העצבית, הקשורה להפרעת קשב וריכוז, משערת שגורמי הלקות נעוצים בנוירוטרנספורטרים, השואבים את הדופמין מהר מדי, עוד לפני שהספיק "להתיישב" על הקולטנים בנוירון הקולט, ולכן לא נוצר חשמל, ויש לקות בהעברת המסרים החשמליים, היוצרת את הלקויות התפקודיות אצל אנשים עם הפרעות קשב. 
הפרעת קשב אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת לאורך ציר הזמן, יש לה ביטויים מגוונים בגילים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם והסביבה שבה הוא חי.
הפרעת קשב נפוצה יחסית בקרב האוכלוסייה הכללית, ניתן למצוא אותה בכל שכבות האוכלוסייה ורמות האינטליגנציה.
הפרעת קשב היא תורשתית, ולכן ישנם מקרים רבים שבהם יותר מבן משפחה אחד סובל מהפרעה זו. מכיוון שהביטוי של נטיות תורשתיות מושפע מיחסי הגומלין עם הסביבה, יכולה להיות להפרעה זו השפעה על רמת התפקוד, ההישגים ואיכות החיים של אדם בעל הפרעת קשב.
תסמיני הליבה של הפרעות קשב וריכוז 
הנמכה ביכולת הקשב
מאפיין בעיית קשב וריכוז הוא הקושי להתרכז בפעילות או משימות לאורך זמן. זהו ליקוי ביכולת הקשב והריכוז. 
הנמכה בתפקודי הקשב יכולה לפגוע בקליטה ובעיבוד של מידע סביבתי בדרכים שונות. אחת הדוגמאות היא קושי בתשומת לב לפרטים, שמקשה על איתור ועל זיהוי גירויים סביבתיים חשובים.
"עיוורון קשבי"
היעדר הפניית קשב לעצמים שנמצאים בשדה הראייה עלול ליצור "עיוורון קשבי" שימנע את המודעות של האדם לעצם קיומם.
"הצפת" מידע
הקושי להתעלם מגירויים חיצוניים או ממחשבות פנימיות של האדם עלול להגביר ולהעצים את הנטייה להסחת דעת ולתחושה של הצפת מידע, וכך לפגוע בתפקוד היום-יומי. בעלי הפרעת קשב וריכוז חשים תחושת הצפה, הנגרמת מקיומם של מסיחי דעת רבים ומגירויים חושיים מסביב, כגון ריבוי צלילים, רעשים, אורות, ריחות, אשר יכולים להביא להתנהגויות מוסחות ואימפולסיביות, ולביצוע מעשים ללא מחשבה מעמיקה על אודות ההשלכות והתפתחות של קשיים רגשיים. חשוב לציין כי הקשיבות מעוררת את תשומת הלב שלנו, ובוחנת היכן נמצאת התודעה שלנו והיכן נמצא הקשב שלנו.
נדידת מחשבות
הפרעת קשב מקושרת לנדידת מחשבות ספונטניות ואינטנסיביות, שכנראה נגרמות מפגיעה ביכולת הוויסות של "רשת ברירת המחדל" (הפעילות של "רשת ברירת המחדל" במוח קשורה למגוון תפקודים מנטליים הקשורים "בעצמי"), לכן יש הנוטים לחולמנות, ויש הנוטים לאיבוד חפצים ולתפקד כשכחנים במצבים שונים בפעילות היום-יומית.
אי סדר
הפרעת קשב מאופיינת בחוסר ארגון ובבלגן. אי סדר ובלגן הם חלק בלתי נפרד מחייהם של מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז. אי סדר זה אינו נובע מזלזול או מחוסר התחשבות, אלא ממוסחות, מפיזור, מבלבול ומנטייה לקפוץ מעניין לעניין.
תפקודי זיכרון
הפרעה בתפקודי הקשב יכולה להשפיע גם על תפקודי זיכרון, משום שכדי לשלוף מידע מזיכרון, תחילה יש לקודד אותו בזיכרון, תהליך שנפגע בקרב אנשים עם קשיי קשב וריכוז בשלב הקלט. גם קשיי התארגנות עשויים להוביל לפגיעה ביכולת הארגון של המידע בזיכרון, ובעקבות זאת לפגיעה ביכולת השליפה.
מוטיבציה
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים שלא להתמיד בביצוע מטלות, ולעיתים אף בעלי מוטיבציה נמוכה לבצע משימות שונות.
מתבגרים עם קשיי קשב וריכוז מתקשים להתמיד לאורך זמן במשימות שונות, והדבר "מחריף" כשמדובר בתחומי עניין שקשים להם או משעממים אותם.
קשיים בתפקוד הניהולי — ניהול זמן וניהול משימות
קושי בניהול זמן ובניהול משימות. מתבגרים עם ADHD נוטים להגיע באיחור לכל מקום, לא עומדים בלוחות זמנים ודוחים כל משימה עד לרגע האחרון. 
מתבגרים עם ADHD אינם מודעים לזמן החולף, הם פשוט אינם שמים לב כי עליהם לסיים משימה עד שעה מסוימת, וזאת בשל קושיים לבצע הערכת זמן הדרושה לביצוע ולסיום המשימה העומדת בפניהם. 
הקושי מתבטא ביכולת לנתח את קצב ההתקדמות במשימה, ולבצע את השינויים הדרושים בהתאם. אין זה סוד כי המתמודדים עם בעיות קשב וריכוז יתקשו להתרכז לאורך זמן במשימה הנראית בעיניהם כמשעממת.
אימפולסיביות
ילדים ומתבגרים רבים עם הפרעת קשב וריכוז יוצאים ממיקוד ומגיבים באימפולסיביות, ובשל כך, הם עשויים לא פעם לגלוש להתרסה בוטה, תוקפנות ואפילו תוקפנות-פיזית.
האימפולסיביות היא מצב פעולה, בלי מחשבה מראש על תוצאותיה ועל ההשלכות של אותה ההתנהגות. פעולות אלו נובעות מתגובה לאירועים מהירים ומעוררי רגשות.
ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז יתקשו למצוא את הדרך היעילה להתאפק, להשתהות ולהירגע עם חלוף זעם. הם פועלים באופן אימפולסיבי בלי לשקול את ההשלכות העתידיות של התנהגותם ברגע הנוכחי. כמו כן, הם נוטים להיות "דלים" בתובנה עצמית. 
ויסות רגשי
ויסות רגשי הוא היכולת של האדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה של המערכת הרגשית של האדם המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק, ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, לבחון את רגשותיו, ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.
היעדר ויסות רגשי יכול להוביל למצבים של אי שליטה, המאופיינים בחוסר יכולת להתמודד עם קשיים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: ילדים עם הפרעת קשב נוטים להיות עם ליקוי בוויסות ובשליטה העצמיים.
הקושי של ילדים ומתבגרים עם בעיות קשב וריכוז בוויסות הרגשי בא לידי ביטוי בבכי ובהתקפי זעם. ילדים ומתבגרים אלה מתקשים לקרוא רגשות של אחרים, ולכן נוטים להתפרץ, להיעלב ולהביע כעס.