מארז המשך חלומות תוססים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז המשך חלומות תוססים

מארז המשך חלומות תוססים

4.3 כוכבים (189 דירוגים)

עוד על הספר

מולי מקאדמס

מולי מקאדמס כיכבה ברשימות רבי המכר של הניו־יורק טיימס. היא מתגוררת בטקסס עם בעלה ובתה ואוהבת להתכרבל על הספה מתחת לשמיכה צמרירית בזמן סופות רעמים או להתחבא באמבטיה כאשר מכה טורנדו, כך היא יכולה להעמיד פנים שהוא לא אמיתי.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

*3 ספרים במארז*

*חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו*

אני הדיקסון שעזב.

גם כשהיה טוב או כשהיה רע או כשהיה גרוע באופן בלתי מתקבל על הדעת – לא חזרתי.

כשאני שב לבסוף לאחר עשור, אני לא מופתע מקבלת הפנים הקרה של משפחתי... או של החברה הכי טובה של אחי.

אמברלי אולסן.

כשהיינו ילדים אהבתי להתעלל בה.

עכשיו כל רגע איתה הוא כמו נקמה לא מתוכננת מהסוג האכזרי ביותר.

השתנינו.

היא השתנתה.

כולה ביטחון עצמי וחושניות, אבל שפתיה המלאות ועיניה החודרות זועקות בוז. והשמועה ברחבי העיר? היא בלתי ניתנת להשגה.

אחרי שאנחנו חולקים כמה משקאות, ההערות הנבזיות שלה הופכות להקנטות.

בוז הופך לחיוך.

חיוך הופך לצחוק.

צחוק הופך לאנחות, והן הצליל המתוק ביותר ששמעתי מימיי.

שנים של איבה מתלקחות בינינו ובוערות מצורך ומתשוקה.

אנחנו יכולים להאשים את הוויסקי.

יש לי הרגשה שננסה.

אבל אנחנו לא עד כדי כך שיכורים.

הכאב שבינינו הוא הספר השני בסדרת "חלומות תוססים". קדם לו הספר הסודות שבינינו. כל ספר בסדרה מתאר את סיפורו של זוג אחר.

*חלומות תוססים 3 - האור שבינינו*

אני הדיקסון היחיד שלקח אחריות כשהמשפחה שלנו התפוררה.
כשהחווה שלנו עברה לבעלותי איבדתי הכול, כולל את הקריירה שלי.
לא שהלב שלי היה בעניין בכל מקרה. הוא לא יכול היה להיות. הבחורה שעזבה לפני יותר משתים־עשרה שנים לקחה אותו איתה.
ועכשיו היא חזרה.
שיער שונה. בגדים חדשים. ויש לה ילדה.
מדיסון בלאק שהכרתי נעלמה. לא נותר זכר מהבחורה עם החיוך המטופש והדיבור המתנגן המתוק, מהמורדת עם הנפש החופשייה שזהרה כמו אור גדול.

אבל בשיחה אחת, הבחורה הזאת מתחילה להופיע.
נשיקה אחת, והשנים שבילינו בנפרד מתפוגגות.
לילה אחד, ואני נשבע שלעולם לא אשחרר אותה שוב.

אילו רק היינו יכולים להשאיר את העבר קבור. כי כשהאמת קורעת הלב תתגלה, היא עלולה להרוס את כולנו.

*חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו*

אני הדיקסון הבכור.
כן, המשפחה הזאת.
וכן, הדיקסון הזה. עם המזג הידוע לשמצה והאגרופים ההרסניים.
המשפחה שלי ניסתה הכול מלבד לוותר עליי, אבל יש רק אדם אחד שיכול להרגיע אותי.
סוואנה ריילי דיקסון.
הבחורה מהבית השכן. החברה הכי טובה שלי.
מתוקה יותר מדבש וחזקה יותר מוויסקי. התשובה לנפשי הזועמת.

מהרגע שהיא הופיעה בדילוגים בחווה שלנו כשהיינו ילדים, ידעתי שהיא העתיד שלי. היא הכול בשבילי.
נגיעה אחת, האש שבי מתקררת.
נשיקה אחת, הזעם בתוכי נמס.
היא עמדה לצידי כשהסתבכתי בקטטות ובתקריות עם המשטרה, היא הפכה לאם ילדיי, והיא גם הזהירה אותי לפני שנים: עוד קרב אחד, והיא הולכת.
בשבילה, הייתי עושה הכול.
הייתי מוריד את אגרופיי. הייתי מרסן את הכעס. הייתי הופך עולמות.
עד שמישהו מאיים על הנישואים שלנו, וכל מה שאני רואה זה אדום.


האמת שבינינו הוא הספר הרביעי בסדרת "חלומות תוססים" המתארת את סיפוריהם של ארבעת האחים לבית דיקסון. כל ספר בסדרה מתאר את סיפורו של זוג אחר.

פרק ראשון

*חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו*

פרולוג

קייסון
גיל שמונה־עשרה
זינקתי על אדן החלון הגדול ונלחמתי בחיוך שעלה על שפתיי בזמן שחיכיתי במסדרון העמוס של בית הספר.

"קייס," קרא אחד מחבריי, וקולו הדהד מעל לקולותיהם של מאות התלמידים. "מבריזים?"

"לא," לחשתי ואז יריתי מבט מרגיע לאחת המורות שלנו שהסתכלה עליי מהכניסה לדלת הכיתה שלה, שם היא חיכתה לתלמידים של השיעור הבא. "ברור שלא, מתי הברזתי אי־פעם?"

"לא היית בשיעור שלי הבוקר, מר דיקסון."

פי נפער כשהתאמצתי לחשוב על הסבר. "הייתי עסוק... היו שם ברווזים..."

עיניה התגלגלו כשהיא נכנסה לתוך הכיתה שלה. "ריתוק, מר דיקסון. לך לכיתה שלך."

שווה את זה.

"אז מבריזים?" שאל החבר שלי כשהוא ניגש לעמוד לידי, והפעם בנימה עדינה יותר ובמבט מתנצל ומשועשע בו־זמנית.

"לא, אני רק חייב לראות משהו."

מהמקום שבו ישבתי היה לי נוף מושלם.

"יש כל כך הרבה מה לראות," הוא גנח בקול. "מה אני אמור לחפש?"

"חכה רגע, גבר."

היא תבוא, הייתי בטוח בזה. היא תמיד נעצרה ליד הלוקר שלה בהפסקה, לוקר שהיה קל מדי לחטט בתוכו, כי היא הפסיקה להשתמש במנעולים מזמן.

מעשי קונדס גרמו לימים לעבור מהר יותר. בין שזה היה משהו קטן כמו להעביר את השדכן מצד לצד על השולחן כשהמורה לא הסתכלה, או לרכוב על פרה דרך מסדרונות בית הספר.

אבל למתוח את אמברלי אולסן? חייתי בשביל זה.

בשביל הרגעים הקטנים שבהם הרשיתי לעצמי להתקרב אליה. התגובות שלה היו מתוקות כל כך. הדרך שבה היא רקעה ברגלה בעדינות וצעקה, "קייסון דיקסון!" לא מודעת בכלל לכך שהשתוקקתי לשמוע אותה אומרת את שמי בכל מיני דרכים.

שהייתי מאוהב בה נואשות.

אותו גיחוך שנלחמתי בו התפרץ לחיוך בלתי מרוסן כשהיא ניגשה ללוקר שלה והיססה כשקלטתי אותה הולכת.

אמברלי קיפצה לכל מקום, כדור קטנטן של התרגשות שהתנועע בצורה שנראתה כמעט כמו ריקוד.

מכל הימים שבהם היא לא הייתה אמורה לרקד, יום הולדתה לא היה אחד מהם.

הייתי ממוקד כל כך בלנסות להבין מה לא בסדר, עד שכמעט פספסתי אותה כשהיא פתחה את הלוקר שלה ואת כל ברווזי הגומי הקטנים שדחפתי לשם נשפכים החוצה.

אנשים השתנקו. אחרים צחקו וקראו יום הולדת שמח. אחי הצעיר, שעמד לידה, נעץ בי מבט זועם. מישהו דחף אותי בצחוק.

אבל לא יכולתי להתלהב.

כי היא לא רקעה ברגלה. היא לא צעקה.

היא רק עמדה בשלולית הברווזים על הרצפה במשך שניות ארוכות לפני שהרימה את ראשה ומצאה אותי במהירות.

מבטה היה קורע לב ושיפד אותי במקום, כי היא בהתה בי כאילו ריסקתי לה את הנשמה.

ואני נשבע שלא הצלחתי להבין מה עשיתי.

אבל זו הייתה הפעם האחרונה שמתחתי את אמברלי אולסן.

פרק 1

קייסון
היו כל כך הרבה סיבות שבגללן לא האמנתי שאהיה פה שוב אי־פעם.

במקום הזה. ליד האנשים האלה.

עבר כמעט עשור, ובכל זאת, מצאתי את עצמי חוזר הנה כאילו נשמתי הובילה אותי לכאן. כשיצאתי מהטנדר שלי במרכז אמבר, תחושה מטרידה נחתה עליי ואיימה למוטט אותי.

שילוב של חרטה ואשמה ובושה... וגם בית.

כמעט עזבתי באותו רגע, כי בית לא היה משהו שהגיע לי. לא אחרי מה שעשיתי.

אבל איכשהו, מצאתי את עצמי בתוך ברוד – בית קפה משולב עם בר – נמשך לעבר הסיבה שבגללה נעצרתי באמצע הרחוב מלכתחילה.

בהיתי ובהיתי, ניסיתי לגרום לעצמי להבין שמה שאני רואה אמיתי.

אבל כשראיתי אותו הכול השתנה.

השהות שלי הרחק מפה הפכה אמיתית.

העבר חזר במהירות.

החזה שלי כאב.

כי הבחור שבהה בי כאילו הייתי הזיה או בדיחה גרועה היה גבר בוגר, בזמן שבמשך כל השנים האלה זכרתי אותו כנער מתבגר ומציק. כאב לי לראות את השינוי שהתחולל בו בתשע וחצי השנים שעברו.

כאב לראות שאחי הקטן נראה בדיוק כמו אבא שלנו... שכל בני משפחתי האשימו אותי במותו.

העברתי את ידיי בשערי ועל פניי כשיצאתי מבית הקפה שהיה שקט בצורה מוזרה, והתרחקתי ממנו, מהאנשים שבהו בי, ומאמברלי אולסן.

"תעוף מפה. אתה לא רצוי פה."

הדרישה והתזכורת שלה כשהיא בהתה בי באימה ובזלזול, התרוצצו בראשי וגרמו לי להפנים את העובדה שהייתי צריך להישאר רחוק מפה.

לא היה לי מושג למה חשבתי בכלל שזה יהיה רעיון טוב לחזור לפה.

"קייסון."

נעצרתי מטרים ספורים מהטנדר שלי כששמעתי את הנימה הקשה בקולו של אחי, והתלבטתי אם להמשיך ללכת או לא.

לשמוע מה יש לו להגיד או להתנצל על שחשבתי שאוכל לעשות את זה...

קיללתי בליבי והסתובבתי, מצאתי אותו עומד שם עצבני.

"תשע שנים – אפילו יותר," הוא אמר בשיניים חשוקות. "למה עכשיו?"

פרשתי ידיים לצדדים לפני שהנחתי להן ליפול. "חשבתי שאתה לפחות תשמח. פאק."

"תשע. שנים," הוא אמר בכעס. "נאלצתי לראות את אימא נשברת במשך תשע שנים בגללך. אז תגיד לי למה חזרת עכשיו."

לעזאזל, זה כאב.

ניסיתי לשמור על הבעה ניטרלית כשהמילים שלו חלחלו... כשניסיתי לפלס את דרכי מתוך הכאוס בראשי.

כל כך הרבה זמן ניסיתי להצדיק את היעדרותי וסירבתי להכיר בכאב שהתלווה להבנה שלא ידעתי עד כמה התגעגעתי למשפחתי עד שראיתי את סוייר עומד מולי.

רציתי לחבק אותו.

רציתי להתנצל על כל כך הרבה דברים.

אבל חלק גדול יותר ממני רצה לעזוב לפני שאחמיר את המצב.

הכאב שהרגשתי? גם המשפחה שלי הרגישה אותו. ואחרי התגובה הראשונית שלו – אחרי תגובתה של אמברלי – לא יכולתי שלא לתהות אם העובדה שאני פה רק תפתח מחדש פצעים ישנים שנדרשו שנים לרפא.

כחכחתי בגרוני ועניתי, "אין עבודה על האסדה כרגע. כמעט כולם נשלחו הביתה עד להודעה חדשה."

ההבעה על פניו השתנתה לפקפוק וגרמה לליבי להאיץ כשהתחננתי אליו בדממה לקבל את זה, בידיעה שהוא עלול לחשוף את השקר שלי. "זו לא הפעם הראשונה שזה קרה מאז שעזבת."

"אני יודע, סוייר. אני יודע." הייתי מודע מדי לכל שאר הפעמים שהייתה לי הזדמנות לחזור לכאן ולא חזרתי.

כשהוא רק המשיך להסתכל עליי וחיכה להסבר טוב יותר, העברתי אצבעות בשערי וחשבתי מה להגיד... אילו אמיתות לספר לו. נלחמתי להדחיק את ההתנצלויות ואת התחינות כדי שיסלח לי על משהו שהוא לא היה מסוגל להבין.

פלטתי קללה חרישית, וזרועותיי נפלו לצידי גופי כשאמרתי לו את האמת היחידה שהייתי מוכן לחשוף. "אחרי מה שקרה איתך לפני כמה חודשים, הרגשתי כאילו אני מאכזב אותך. כאילו לא הייתי שם בשבילך כשהיית זקוק לי. אז אני פה."

"היינו צריכים אותך לפני תשע שנים," הוא אמר בנימה נוטפת טינה שהוא לא הצליח להדחיק. "ובקשר לזה שאכזבת אותי?" צחוק קשה נפלט מפיו. "קודם כול, כמו שאמרת, זה היה לפני חודשים. חוץ מזה, יש עוד שני אחים אחרים ששכחת מהם לגמרי."

קפאתי במקום כשהוא דיבר עליהם.

הידקתי את הלסת שלי בחוזקה כדי לא להגיב.

אגרפתי את כפות ידיי בניסיון להתעלם מהכאב העמוק ומהמרירות שהרגשתי בכל פעם שחשבתי עליהם.

סוייר היה היחיד שמההתחלה המשיך לנסות ליצור איתי קשר מכל מיני סיבות, ולא כדי להאשים אותי. כשהחברה שהייתה לו במשך שנים מתה שבועות אחדים אחרי אבא שלנו, התחלתי להתקשר אליו מדי שבוע כדי לבדוק מה איתו – כדי שידע שעדיין אכפת לי. הוא היה היחיד ששמרתי איתו על קשר בתשע השנים האחרונות.

אבל בו והאנטר... האחים הגדולים שלנו? שלושתנו לא דיברנו במשך כל הזמן הזה.

היה גבול לכמות השיחות שיכולתי להתמודד איתן שבהן הם האשימו אותי שהרסתי את המשפחה שלנו, שהתחלתי אפקט דומינו שהרס גם את החיים שלהם.

היה גבול לכמות ההודעות שיכולתי לקבל שבהן הם האשימו אותי שהרגתי את אבא שלנו אף על פי שהייתי במרחק של חצי מדינה.

היה גבול לכמות הפעמים שיכולתי להקשיב להם סוגדים לגבר שהתנהג אליי בצורה מחפירה.

"גם אם אין עבודה ברגע זה," סוייר המשיך בגבות מכווצות בהתרסה, "חייבת להיות עבודה איפשהו שם. ומה עם החברה שלך?"

הלחץ שהפעלתי על הלסת התחיל לכאוב.

הכאב שהתפרץ בחזה שלי השתלט על כל דבר אחר שהעיירה הארורה הזו עוררה, אבל הכרחתי את עצמי להדחיק אותו. להדחיק אותו בכוח.

כי לא הייתה לי הזכות להרגיש את הכאב הזה.

מעולם לא הייתה.

"אין עבודה," חזרתי בקול צרוד. "שלחו את כולנו הביתה."

ראשו של סוייר נע בהנהון מהוסס, והבעתו השתנתה למשהו קרוב יותר להבנה. כאילו העובדה שהתעלמתי מהשאלה על החברה שלי הייתה תשובה בפני עצמה.

הוא זז במקום, ושפת גופו נרגעה. "חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, לעזאזל. אבל אני אצטרך זמן כדי להתגבר על העובדה שלא היית פה כשהיית צריך להיות."

"ברור."

"יש לך איפה לגור?" ראשו נטה הצידה והוא כיווץ גבות. "אימא יודעת?"

"לא. לא ידעתי אם..." אם אסתובב ואעזוב ברגע שאגיע לפה. אם אגיע לכאן בכלל... "עדיין לא," אמרתי לבסוף.

"אם אתה מתכנן לעזוב שוב, תעזוב עכשיו לפני שהיא תגלה," הוא צמצם חלק מהמרחק בינינו, וקולו הקשיח תוך כדי. "אתה נשאר? אז תישאר. אבל תדע שאם תקום ותעזוב שוב, ארדוף אחריך ואקרע אותך במכות על איך ששברת לאימא שלנו את הלב. ברור?"

הנהנתי.

גוש נוצר בגרוני כשחשבתי על האישה הזאת. על כל מה שהיא כבר עברה וכל הדברים שהייתה עיוורת להם.

ועל העובדה שהיא כנראה כבר ידעה שאני בעיר, כי ככה זה עבד באמבר, טקסס.

עד כמה שהתחשק לי לברוח, להימלט מהביקורת ומהלחשושים שיכולתי להרגיש אותם זוחלים על עורי, לא הייתי בטוח שאוכל לעשות לה את זה – לא שוב.

"אתה צריך להחליט מה אתה מתכוון לעשות."

"אני לא עוזב."

הוא הסתכל עליי במשך כמה רגעים ונראה כמנסה להחליט אם להאמין לי או לא, לפני שהנהן והחזיר את מבטו לעבר המבנה. "אני צריך לדבר עם ריי, אבל אתה יכול לגור בחדר האורחים שלנו בינתיים."

גל של הפתעה והכרת תודה שטף אותי, אבל התפוגג כשהוא נעצר מול הדלתות של ברוד ואמר, "ותעשה לי טובה, תתרחק מאמברלי."

לא הייתי בטוח אם אני רוצה לצחוק או לדרוש לדעת למה... אבל יכולתי להרגיש את זה – את החשדות הישנים, את הכאב וההשתוקקות שקברתי עמוק בפנים, מנסים לעלות מחדש.

מבטי נדד לעבר ברוד, אבל יכולתי לראות רק את האנשים שישבו ליד החלונות, שלא ניסו להעמיד פנים אפילו שהם מסתכלים על משהו אחר מלבדנו.

אבל ידעתי שאיפשהו שם בפנים נמצאת אמברלי אולסן.

הבחורה שביליתי את שנות נעוריי בלהכריח את עצמי להתרחק ממנה כמה שיותר.

הבחורה שהשתנתה למישהי כמעט בלתי מוכרת.

הבחורה שהיה ברור ששנאה אותי.

הבחורה שראתה יותר מדי לפני כל אותן שנים...

"כן, טוב, זה יהיה קל לאור העובדה שהיא העיפה אותי מהמקום שלה."

"אני רציני, קייס. היא לא צריכה להתמודד עם החרא שלך שוב. היא סבלה מזה מספיק כשגדלנו."

הסתכלתי על סוייר, ופניי נפלו כשהבנתי את עומק תחינתו ואת מה שקרה בברוד.

ושוב התחלתי לתהות למה חשבתי שזה רעיון טוב לחזור.

לא משנה שעבר כמעט עשור. היו יכולים לעבור שניים או שלושה עשורים, וזה לא היה משנה שום דבר. העיירה הזו הייתה קטנה, והיה לה זיכרון ארוך.

"סמוך עליי," התחלתי להגיד בקול קודר, "אני לא רוצה שום קשר עם אמברלי אולסן."

הוא הניד בראשו, משך את אחת הדלתות ונעלם לתוך בית הקפה.

אחרי כמה רגעים הוא יצא החוצה עם אותה בחורה שהיה איתה כשנכנסתי לראשונה לברוד. זו שהייתה צמודה אליו לפני שהוא ראה אותי.

ריי.

הזרה שזעזעה את העיירה לפני חודשים אחדים כשחשפה מי האימא הביולוגית שלה, והפכה לאחותה הבכורה של אמברלי. הבחורה שגרמה לסוייר להתאהב שוב. אבל לא הצלחתי ממש להתמקד בה קודם. הייתי המום מדי מהשינויים שחלו באחי.

ועכשיו?

אלוהים אדירים, היא באמת נראתה כמו אמברלי.

לאור העובדה שאמברלי וסוייר היו תמיד קרובים, עד כדי כך שלא יכולת למצוא אותם האחד בלי האחר, זה היה ממש מוזר.

שיער שחור ארוך. עיני שקד צלולות. שפתיים מלאות כל כך, מהפנטות ממש.

אבל לעומת העיניים של ריי, שהיו שובבות ומלאות התרגשות, עיניה של אמברלי היו מלאות טינה. לעומת פיה של ריי, שנטה מעלה כאילו היא מסתירה סוד, פיה של אמברלי נטף בוז – לא השתנה שם משהו יותר מדי מאז שהיינו ילדים.

זהות ושונות לחלוטין.

מבטה עבר לסוייר לפני שחזר אליי כשהם נעצרו מולי, ושפתיה התעקלו לחיוך. "אני ריי."

"אני יודע."

"ייקח לו אולי רגע להתגבר על ההלם," היא אמרה ודחפה את אחי בצחוק, "אבל אני ממש מתרגשת שאתה פה."

סוייר נראה מזועזע יותר ממני מההצהרה שלה. "באמת?" הוא נראה מבולבל, כאילו שקל שוב את הצעתו. "שיניתי את דעתי, אתה לא יכול לגור איתנו."

"אוי אלוהים," מלמלה ריי כששאלתי, "רגע, מה?"

"פאק, ריי," אמר סוייר כשהיא נתנה לו אגרוף במותן והמשיכה פשוט לחייך אליי כאילו שום דבר לא קרה.

"אל תתייחס אליו. הוא עובר רגע מיותר של איש מערות. ברור שאתה יכול לגור איתנו." היא ירתה לעברו מבט כועס מזויף לפני שהתמקדה בי שוב. "אני מתרגשת כי אני יודעת עד כמה התגעגעו אליך. זה הכול."

"אני מקווה מאוד שזה הכול," מלמל סוייר לעצמו ותפס את ידה של ריי כשהיא הרימה אותה שוב כדי להרביץ לו. הוא הצמיד אותה לגבה ומשך אותה לצידו. "אז, הבית שלנו. רוצה לנסוע אחריי?"

שפשפתי את העורף והנהנתי בניגוד למילים הבאות שלי. "נראה לי שכדאי שאלך..." בלעתי רוק בניסיון להוריד את הגוש שנוצר בגרוני כשהחוויתי בראשי לעבר האזור שמאחורי סוייר וריי. כשהמשכתי לדבר, המילים נשמעו מאולצות. "אתה יודע... אימא. כדאי שאלך אליה."

הדאגה והכעס שהחלו לעלות על פניו של סוייר התפוגגו במהירות לשילוב של הבנה ושעשוע. "טוב שאתה מוכן לראות אותה, כי היא כבר בדרך לבית."

ברור שהיא בדרך לבית.

העיירה המזוינת הזו.

"היא יודעת?"

סוייר משך בכתפיו והתחיל לגרור את ריי לאחור. "אולי. כנראה. רק אמרתי לה שזה חשוב."

חשוב... לא הייתי בטוח שאוכל לקרוא לזה ככה.

מפחיד, אולי.

משתק.

לא דיברתי עם אימא שלי כבר תשע שנים. איך הייתי אמור לדבר איתה אחרי זה? איך הייתי אמור לעמוד מולה כשכולם האשימו אותי במה שקרה לאבא?

פאק, בשלב כלשהו התחלתי להאשים את עצמי.

"קייס." הרמתי את עיניי לשמע הנימה הקשה בקולו וגיליתי שהוא בוחן אותי באותה הבעה כמו קודם. בחוסר אמון ושנאה. "אם אתה מתכנן לעזוב, תעזוב עכשיו."

ראשי נע לאט כשהסתובבתי לעבר הטנדר שלי וקראתי מעבר לכתפי, "אסע אחריך לשם."

נדמה לי ששאלתי את עצמי עשרות פעמים בזמן הנסיעה הקצרה מה בדיוק חשבתי שאני עושה. למה בחרתי לחזור לאמבר מכל המקומות בעולם. למה חשבתי שאוכל לחזור לפה ולהיכנס בחזרה לתוך החיים שלהם אחרי שדאגתי להוציא את עצמי מהם.

מצחיק שמעולם לא החשבתי את עצמי כפחדן, אבל מאז שכף רגלי דרכה בעיירה המיקרוסקופית הזו, זה כל מה שהרגשתי.

כל הכאב והלחישות והלא ידוע... יהיה קל כל כך להפנות להם את הגב ולברוח. יהיה קל כל כך להמשיך את חיי רחוק מכאן – להעמיד פנים ששום דבר מזה לא קורה.

אבל כשחניתי ליד הטנדר של סוייר בשביל הגישה, ידעתי שאני לא מסוגל.

לא משנה עד כמה קשה זה יהיה, עד כמה טיפשי יהיה לחשוף את עצמי ואת משפחתי לכל זה, ידעתי שיש סיבה שבגללה חזרתי לפה.

הפסקתי לברוח מסיבה כלשהי.

לקחתי את התיקים שלי מהמושב האחורי והסתובבתי לעבר אחי והחברה שלו, שניהם עמדו שם כשעל פניהם אותה הבעת ציפייה ודאגה.

סוייר חייך אליי חיוך מאולץ והושיט את ידו לתיקים, אבל תפסתי אותם חזק, כי הייתי חייב משהו להחזיק בו. "אני מסתדר."

"יהיה בסדר, גבר."

"היא התגעגעה אליך כל כך," הוסיפה ריי.

"כל מה שהיא רוצה זה שהמשפחה שלנו תחזור להיות יחד," המשיך סוייר. "זה שאתה פה, זו ההתחלה."

לא אמרתי שום דבר.

לא הייתי בטוח שאני מסוגל.

הם נראו בטוחים כל כך, אבל הם לא היו אמורים להיות. כי הם לא ידעו מה באמת אימא חשבה או הרגישה. הם לא ידעו מה אני חשבתי או הרגשתי. הם אפילו לא ידעו מה הוביל אותי לעזוב מלכתחילה.

אף אחד לא ידע.

טוב, כמעט אף אחד.

מבחינת המשפחה שלי, קמתי ועזבתי כי הייתי ילד בעייתי שהשתוקק ליותר תשומת לב. ולא חזרתי בגלל אותן סיבות.

לא היה להם שום מושג.

יותר מזה, אף אחד מהם לא ניסה אף פעם לגלות למה – הם פשוט התחילו עם ההאשמות. אבל הם היו צריכים להאשים מישהו. הם היו צריכים מישהו להפנות אליו את הכעס שלהם.

הסכמתי לכל זה בזמן שיצרתי לעצמי חיים שבהם לאף אחד לא היה שום מושג מה קורה איתי. במקום שבו יכולתי להיות כל אחד. יצרתי לעצמי חיים שהייתי גאה בהם, וגדלתי להיות מסוג הגברים שלא היו מאפשרים לי להיות אילו הייתי נשאר באמבר.

בסופו של דבר, ידעתי שהייתי עושה את כל זה שוב.

אבל זה לא הקל את החלק הזה.

שתקתי כשהלכתי אחריהם לתוך הבית והתחלתי לצעוד במורד המסדרון שסוייר הצביע עליו, בדיוק כשנשמעה דפיקה על דלת הכניסה.

בנשימה מאומצת המשכתי לחדר האורחים כדי להניח את התיקים לפני שהסתובבתי.

כששמעתי את הקול שלה, פשוט עמדתי שם והקשבתי, בניסיון לגייס את הכוח למה שעמד להגיע – לכל האפשרויות.

"כולם בסדר? אתם מאורסים? ריי בהיריון?" היא ירתה את השאלות.

"אוי אלוהים, לא. לא – שום דבר. שום דבר מכל מה שאמרת," אמרה ריי כשסוייר רטן, "אלוהים אדירים, אימא."

"אמרת שזה חשוב," היא אמרה בנזיפה שגרמה לי להרגיש עשרים שנה צעיר יותר.

"כן, טוב," סוייר התחיל להגיד ומשך את המילים. "זה –" עיניו הכחולות כקרח ננעלו עליי במבט מעודד כשיצאתי למסדרון.

נדרשו לאימא כמה שניות לעקוב אחר מבטו, והבעתה קפאה לרגע כשהיא ראתה אותי עומד שם. ואז הלם, תדהמה, אושר וצער נלחמו על מקומם לפני שהבעתה התרוקנה והיא זקפה את כתפיה.

"היי, אימא," אמרתי בזהירות.

יבבה חזקה נפלטה מפיה לפני שהיא הצליחה לסגור את הפה. לאחר כמה שניות היא התחילה לצמצם את המרחק בינינו.

צעד אחר צעד, לאט.

ובכל צעד היא נראתה כאילו היא בטוחה שאני עומד להיעלם לפני שהיא תספיק את הבא.

היא הושיטה יד רועדת כדי לגעת בלחי שלי, וראשה זז בתנועה דומה להנהון כשהיא נגעה בי.

בלי לומר מילה היא הניחה לידה ליפול לצידי גופה והסתכלה על סוייר כשהדמעות הראשונות התחילו לזלוג על לחייה. "איך יכולת?" היא שאלה אותו, ואז הסתובבה ומיהרה לדלת.

ברגע שנסגרה הדלת, סוייר זינק קדימה ויצא החוצה כשהוא מסתכל לאחור בהבעה לא ברורה.

הידקתי את הלסת שלי ונלחמתי בכאב המייסר שפילח את החזה שלי.

"טוב, פאק," המילים נפלטו מפי בנשימה כואבת.

"קייסון," ריי התחילה להגיד, אבל התעלמתי ממה שהיא עמדה לומר והסתובבתי לעבר המסדרון.

"לא הייתי צריך לצפות למשהו אחר."

כנראה הגיע לי גרוע יותר מזה.

מולי מקאדמס

מולי מקאדמס כיכבה ברשימות רבי המכר של הניו־יורק טיימס. היא מתגוררת בטקסס עם בעלה ובתה ואוהבת להתכרבל על הספה מתחת לשמיכה צמרירית בזמן סופות רעמים או להתחבא באמבטיה כאשר מכה טורנדו, כך היא יכולה להעמיד פנים שהוא לא אמיתי.

עוד על המארז

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
189 דירוגים
107 דירוגים
46 דירוגים
22 דירוגים
12 דירוגים
2 דירוגים
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
23/11/2024

סדרה מעולה אחת היפות שקראתי ❤️❤️❤️❤️ מלאה ברגש והלב פעם לי בלי סוף ❤️❤️❤️

1
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
8/4/2022

סדרה נפלאה, החלק השלישי פחות טוב משני קודמיו. הסיבה לפרידה ארוכת השנים (13), קצת קיצונית. אבל עדיין מעניין כחלק מסדרה.

1
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
3/6/2025

זה ספר טוב זו סידרה טובה יכול היה להיות יותר טוב היה פה הרבה מה לפתח בגדול הרבה כעס מאד מוצדק טאז בום טראח השלמנו.... מבאס

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
26/1/2025

ספר מצוין. אולי הכי טוב בסדרה (ייתכן שיש תיקו עם הראשון, עדיין לא החלטתי, אהבתי מאוד את שניהם). לוהט, מלא רגש ורומנטיקה במיטבה.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
12/12/2024

קראתי את כל הסדרה.. וכמה שהיא סופרת מעולה חשבתי מה כבר אפשר לחדש על זוג שכבר התחתן.. אבל אוווו ממש הפתיעה! כתיבה מעולה וכל כך נוגעת ומרגשת והסיפור.. בקיצור מומלץ ☺️

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
6/12/2024

פחות אוהבת שיש שני נשים בסור אהבה ועדיין הכתיבה מעולה כמו כל הספרים שלה..

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
1/12/2024

לא יודעת איך עד עכשיו לא קראתי את הספרים! מסוג הסופרות שפשוט יודעות להפוך סיפור רגיל לוואווו מומלץ ממש! כמובן את.כל הרביעיה

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
23/11/2024

סדרה מעולה מלאה ברגש ועוצמה שמלמדת אותנו את מהות החיים , עם המון מוסר השכל . ❤️❤️❤️❤️❤️❤️

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
23/11/2024

אחת הסדרות היפות שקראתי סדרה מעולה מלאה ברגש ועוצמה , כל ספר מלמד המון על החיים ❤️❤️❤️❤️

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
26/10/2024

מקסים, מרגש עד דמעות! כל הסדרה הזו מעולה ממש, כתיבה טובה. ממליצה בחום!

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
17/8/2024

וואו, אהבתי מאוד! מרגש, סוחף, עמוק ומלא כאב. הסיפור עוסק בנושאים לא פשוטים מהעבר של שני הגיבורים ואיך המשקעים שהם סוחבים איתם משפיעים עליהם עד היום וכמעט גורמים להם לוותר, אבל האהבה שלהם חזקה ועוצמתית ובסוף מנצחת. ספר טוב, לפחות כמו הראשון, אם לא יותר.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
13/7/2024

הספר הרביעי משלים את הסיפור של כל האחים וסוגר את כל הפינות החסרות בספרים הקודמים. סדרה מרגשת, סוחפת לא יכולתי להפסיק לקרוא. כל הסידרה ממש מומלצת וצריך לקרוא את הספרים לפי הסדר כדי להבין....

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
10/7/2024

ספר שלישי וואווווו פשוט מדהים. לא הצלחתי לעזוב את הספר. אהבה גדולה עלילה מעניינת, הרבה רגשות והתרחשויות.... אחת הסדרות הטובות! ממשיכה לחלק האחרון, בטוחה שיסגור הרבה פינות משלושת הספרים הקודמים ...

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
8/7/2024

וואווווו פשוט מדהים. לא הצלחתי לעזוב את הספר, קראתי בגניבה גם בעבודה.... מרגש, כואב, סוחף, נוגע בנימי הלב💙 בלי לחכות שניה ממשיכה לספר השלישי.....

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
10/4/2024

אהבתי את סגנון הכתיבה את הסיפור המורכב את האהבה הענקית הרבה הרבה רגש.

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
29/2/2024

מושלםםםםם וואו

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
22/2/2024

מעולה מעולה מעולה לא הצלחתי לעזוב את הספר לשניה מחכה כבר לחלק השלישי

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
5/2/2023

מעולה מעולה ושוב מעולה. סדרה מצוינת

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
3/2/2023

מושלם, אחת הסדרות הטובות

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
30/1/2023

סדרה מעולה

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
27/1/2023

בכיתי את החיים. ספר מדהים.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
22/12/2022

מעולה

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
18/12/2022

ממש אהבתי, ספר עם עלילה מעניינת, עם הרבה התרחשויות, מעניין ומסקרן. לא יכולתי להפסיק לקרוא. בעיניי יותר טוב מהספר השני

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
8/12/2022

מהסדרות הטובות שקראתי

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
8/11/2022

הספר הכי יפה בסדרה

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
5/11/2022

ספק מרתק, מרגש, סוחף עד דמעות. ממליצה בחום

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
16/10/2022

אהבתי

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
16/10/2022

אהבתי מאוד

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
16/10/2022

מדהים

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/10/2022

מעולה, יותר טוב ומרגש מהראשון

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
9/10/2022

וואו, ספר מהמם, מרגש, כואב , ממש נהנתי לקרוא. ממליצה בחום.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
18/9/2022

נחמד. נוגע בנושא רגיש של ציפיות מילדים ואכזבות.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
10/9/2022

סדרה מדהימה!! באמת הספר האחרון סוגר את כל הפינות הפתוחות. אהבתי הכי את הספר השני אבל האמת שכולם ממש טובים! ממש ממליצה!

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
10/9/2022

סידרה מושלמת מרגשת כל ספר מיוחד במינו

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
29/8/2022

לא האמנתי שיצליח להתעלות על הראשון, אבל וואו כמה טעיתי! ספרים מדהימים, חובה חובה. צה להמשכים

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
28/8/2022

עוד יותר טוב מהראשון! קראתי אותו כמעט בלי הפסקה! מדהים!

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
22/8/2022

מעולההה פשוט מדהים

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
16/8/2022

מעולה!;! אי אפשר להפסיק לקרוא.. קייסון מרגש ומדהים!!

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
5/8/2022

כתיבה זורמת, ספר מקסים

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
25/7/2022

סדרה מעולה, קוראת בשקיקה. מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה של הסופרת.

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
16/7/2022

מעניין ביותר, התחיל קצת מתיש אבל נשאבתי לגלות עוד ועוד.. ממש טלנובלה ;)

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
12/7/2022

וואו איזה ספר קורע ושובר.. נושא חשוב ביותר על לקות... נהנתי כל כך לא רציתי שייגמר אבל גמעתי אותו בשקיקה.. חבלזזז מומלץ ביותר.

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
12/7/2022

ספר נחמד האמת שנימרח קצת יותר מידי אני לא ימשיך לספר הבא זה כבר לא מעניין 2 הספרים הראשונים היו אש

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
22/6/2022

ספר מרגש מדבר על נושא מאוד חשוב פשוט מושלם

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
17/6/2022

וואו איזה ספר!!! כמה שאהבתי את הראשון את זה אהבתי הרבה יותר, הזדמנות שניה לאהבה אמברלי וקייסון דמויות מדהימות ממשיכה לספר הבא ממליצה בחום

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
20/5/2022

כל הסדרה ממש מקסימה, אבל החלק האחרון ממש מושלם, מרגש, סוחף.. מאוד מומלץ!

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
7/5/2022

וואוו, איזה ספר, עונג צרוף, אתן חייבות לקרוא, הלב נשבר לרסיסים

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
14/4/2022

הספר הכי טוב בסדרה לא יכולתי להפסיק לקרוא

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/4/2022

מתה על ספרים שמתחילים בשנאה וממשיכים לאהבה. ספר שאפשר לקרוא בפני עצמו או כחלק מסדרה.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
11/4/2022

ספר מתוק על גברים שבורים ולבבות מרוסקים. ממשיכה לספרים הבאים.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
10/4/2022

מקסים ומרגש! מומלץ!

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
8/4/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
4/4/2022

כמו הראשון, הספר השני מקסים, כתיבה יפה, זורמת, סיפור על כאב, ומשקעים מהעבר, ובתוך כל אלה, אהבה חזקה ועוצמתית ממשיכה לספר הבא.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
4/4/2022

איך אני אוהבת אותם שבורים,מהמם

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
26/3/2022

ספר יפיפה ככ הרבה כאב כתוב יפה נהנתי

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
24/3/2022

מושלם!!

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
22/3/2022

הסדרה הכי יפה. מרגשת. סוחפת לא יכולה להפסיק לקרוא. בכל ספר אני מתאהבת מחדש...

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
20/3/2022

כתוב טוב, רגיש וסוחף

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
20/3/2022

מקסים!!! מומלץ מאוד.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
19/3/2022

סוגר את כל הקצוות

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
17/3/2022

מ ו ש ל ם!!

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
16/3/2022

המשך ישיר ונפלא לסדרה. מהנה ומרתק

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
15/3/2022

הספר הראשון בסדרה היה בינוני והסדרה משתפרת מספר לספר , הספר כתוב מדהים , קראתי בלי הפסקה , מומלץ בחום

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/3/2022

מעולה! סופסוף הגיע ההמשך של הדיקסונים מומלץ מאוד ממשיכה לסיפור של האנטר

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/3/2022

הספר מרתק ומרגש. קייסון ואמברלי נכנסים ללב בקלות רבה. באשר לאימו של קייסון - האישה האיומה הזו זקוקה להדרכת הורים דחופה! העלילה מתמקדת באב המתעלל והאם מוצגת בצורה די סלחנית. בניה מתוארים כמי ששומרים על ליבה הרך והפגיע משל הייתה ילדה חסרת אונים ולא אישה מבוגרת ש"טומנת את ראשה בחול". האישה הזו נטולת מודעות עצמית, חסרת חמלה ואמפתיה, אגוצנטרית וקשת עורף. בכל פעם שדמותה הופיעה רציתי לצרוח. אני מאוד מקווה שבספרים הבאים תשלוף את ראשה מעכוזה ותכה על חטא.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/3/2022

ממש ממש מצויין

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/3/2022

מושלם מרגש וכובש

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
13/3/2022

סדרת ספרים נפלאה

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
13/3/2022

הספר הכי טוב מכל הסדרה!!!!

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
7/1/2023

כ"כ חבל על איזי... כן...כמו שהיה קשה להאנטר עם שתי הדמויות הנשיות בסיפור, גם לי היה קשה - אהבתי יותר את איזי...🤷‍♀️ מה שכן, אני ממש אוהבת את דמותה של אוולי - איזו ילדה מתוקה ומיוחדת - דרכה הצלחתי להבין מה האנטר אהב כ"כ במדיסון... עוברת לספר האחרון...

1
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
2/8/2022

הסדרה טובה. יש המון רגש, אהבה וסבל בסיפור. עושה חשק להמשיך לקרוא, לא משעמם.אבל יש הרגשה שבין 4 אחים הסיפורים חוזרים על עצמים בצורות שונות. הזוג אהבה אחד את השניה ואז נפרד ואחרי שנים נפגש מחדש. הספר כתוב בצורה טובה ויש המשכויות שכן אהבתי , שהסיפורים שזורים אחד בשני ואבל חסרה מקוריות ולכן נתתי רק 4 מתוך 5.

1
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
8/2/2025

לקח לי מלא זמן לסיים את הספר אבל שמחה שסופסוף קראתי אותו חמוד מאוד למרות ש.. יש פה טיפטיפה טריגריון קטן.. שונאת יש מתח מעצבן לאורך כל הספר ואז כשסיבה למה עזבה מתגלה - יש את הסיבה ואז תוך שנייה וחצי נפתר.. ושוב... הכל בגלל חוסר "הבנה/תקשורת".. ברור שמובן וצריך לזכור שמדובר בנוער שמחליטים החלטות דביליות הרות גורל עם פחד להתמודד עם מציאות - אז כן ברור למה הוחלט דברים.. אבל עדיין המתח כל הספר ואז נפתר בשנייה..

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
26/1/2025

פחות מוצלח מהראשונים. המעבר התמידי בין עבר והווה בספרים השלישי והרביעי בסדרה די מתישים. היו חלקים מסקרנים בסיפור, והוא כן נותן הרגשה טובה. אבל הרבה פחות לוהט משני הראשונים בסדרה.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
2/11/2024

נחמד ממש. הראשון יותר טוב ומלא יותר בסקס😏 זה פחות אבל עדיין ממש זורם וקליל ונחמד

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
21/1/2024

סדרה מעולה וזה היה הדובדבן שבקצפת

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
6/1/2024
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
18/11/2023

הסידרה הזו פשוט שווה! האחים דיקסון לוהטים והספר הזה פשוט כייפי. אהבתי מאוד את סוואנה וגם את בו - מערכת היחסים שלהם לא שיגרתית - בוגרת - כואבת - האהבה שלהם סוחפת והסוף מושלם! פשוט כיף 🧚🏻🧚‍♀️

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
22/5/2023

העלילה מעניינת בטירוף, גרמה לי לשנוא את המשפחה הדפוקה של קייסון ובפרט את האבא הדרק שלו. צרם לי שהוא הצליח לבטא את עצמו בכל פעם שניסה להסביר, כי כולם פשוט נאטמו עבורו. יחד עם זאת מרגיש לי שהספר יכל להסתיים הרבה לפני וזה פשוט נימרח ועל זה חבל. לסיכום ספר יפה ומרתק אבל ארוך שלא לצורך.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
28/2/2023

4.5⭐️ בו וסוואנה הם הלב שלי באמת, כל כך אהבתי לקרוא על הרכבת הרים שהם עברו במהלך השנים ובהווה, הספר התחיל במשבר רציני וכבד בנישואים שלהם, הכל התפרק סביבם והם מנסים להתמודד עם ההשלכות וגם על ההשפעה שנגרמת בעקבות כך על הילדים שלהם לבו יש בעיית כעסים, אבל אם מכירים אותו מעבר מגלים שהוא חווה את כל קשת הרגשות שלו בדרך עוצמתית יותר, סאוונה מבינה ומכירה אותו ואת הלב שלו הכי טוב מכולם בו וסוואנה הם ההגדרה לsoulmates, מאז הילדות הסביבה ניסתה להפריד בניהם אבל הקשר החזק שלהם הוא מה שהשאיר אותם יחד מלוכדים אני עדיין לא יודעת מי הזוג האהוב עליי בסדרה, אבל הם הזוג שהכי הוציא ממני רגש וכאב לי עליהם ברמות כשהם היו בנפרד כי המקום הכי טוב בשביל שניהם זה יחד החסרון העיקרי בספר הזה, אלו הפרקי העבר בכמות המטורפת וזה באמת הרגיש שיש יותר פרקי עבר מאשר אלו שבהווה אני הבנתי שזה נחוץ מאוד כדי לדעת מה הם עברו בעבר, אבל זה הרגיש לי יותר מידי והיא יכלה להוריד קצת מהכמות אבל מה שכן, הספר הזה היה סגירת מעגל מעולה לסדרה הזאת שנכנסה לי ללב, המשפחה והאחים סוף סוף מאוחדים ושמחתי על זה מאוד

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
9/1/2023

נחמד

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
8/1/2023

כל הסידרה ממש זורמת... הספר הזה קצת נמרח... אבל מלבד זאת נהניתי.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
30/12/2022

יפייפה... קייסון הוא לא דמות של גבר אלפא אבל איזו דמות מדהימה - איזו נפש עדינה...דמות מהממת!!!! אמברלי - רגישה וחסרת ביטחון אבל כנה ברגשותיה וזה מתאים בול לקייסון... היו הרבה מקרים שלא ברור מי אומר למי... מי מדבר עם מי...וזה קצת מקלקל את הנאת הקריאה...אבל מלבד זאת - סיפור כואב ושווה קריאה!

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
25/12/2022

מרוח ומבולגן קצת יותר מדי

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
17/12/2022

הרעיון הכללי נחמד מבולגן וארוך מדי ואפילו קצת צפוי

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
3/10/2022

הרבה יותר טוב מהראשון. טוב ומרגש

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
28/9/2022

נחמד מאוד ומהנה

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
4/9/2022

התחלה מהממת לקראת האמצע מתחיל לחזור על עצמו בלופים בילתי נגמרים… הסוף נחמד שורה תחתונה: לקרוא, לדלג קצת, לקרוא…🤪

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
20/8/2022

חמוד מאוד... יותר מדי חזרות אחורה בעיניי אבל סך הכל, סיפור מקסים ונהנתי מאוד

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
19/8/2022

זורם מאוד. קצת ארוך לרגעים ואז פתאום הסוף מהיר ספר חמוד ללכת בו לאיבוד לכמה שעות

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
19/8/2022

יותר טוב מהקודם. אם כי סיפור משפחתי קצת הזוי

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
17/8/2022

זורם וסוחף ויחד עם זאת הסיפור נוגע ורגיש. הסוף קצת קופצני ופשטני ומקפיץ אותי ישר לספר הבא...

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
7/8/2022

יותר טוב מהראשון, אבל עדיין ציפיתי ליותר

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
6/8/2022

הספר הרביעי הכי טוב, היא הוא משלים את הסיפור של כולם. כל האחים נמצאים בו. ואפשר להתרגש ביחד איתם עם כל שינוים שהם עוברים. הספר כתוב טוב. היה כיף להעביר איתו את הזמן. התגובות של רוב הזוגות מוגזמות, היה קשה להתחבר לסיפור בגלל התגובות המוגזמות. אבל הספר כללי ונחמד.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
18/7/2022

סדרה מהממת.... היתה קצת חפירה וחזרו כל הזמן על אותם דברים בספר הרביעי והאחרון, אבל בגדול ממש נהנתי מהסדרה. הכי אהבתי את הספר השני של קייסון.. צריך לקרוא את כל הסדרה לפי הסדר כדי להבין..

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
24/4/2022

הספר הטוב בסדרה וגם סוגר את הקצוות בצורה טובה. כל הסדרה מקסימה אבל ארוכה מידי ויש חזרה על כל אירוע מכמה כיוונים שזה מתיש. אבל בסהכ ספר כיפי ורומנטי מאד

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
23/4/2022

הספר טוב אבל ארוך וכולם נורא קיצוניים בתגובות שלהם… קצת מוגזם…❤️

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
18/4/2022

אחרי שקראתי את כל הסידרה אפשר לסכם שהבנתי מהספרים מאוד למרות שכל ספר נמרח מידי ואפשר לקצר והסיפורים מתוקים וקיטשיים מידי אבל תמיד כיף לחלום ולפנטז על אהבה כזאת… מומלץ לקריאה כשבאמת רוצים להעביר את הזמן בפנטזיות.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
16/4/2022

קצת מוזר ועיתים מייגע לא תמיד ברור על מה ההתלבטות

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
8/4/2022

מקסים! באמת 🧚🏻‍♀️

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
5/4/2022

אהבתי. כן הלכתי לאיבוד בין האחים. כן היה נורא שסיפור האונס סופר כלאחר יד טלא טופל והוגשה תלונה. אבל סיפור נחמד.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
16/3/2022

כל כך כאב לי על קייסון, איזה חוסר תקשורת מתסכל במשפחה הזו.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
15/3/2022

הסדרה הזו משתפרת מספר לספר והספר הזה מעולה , בו וסוואנה ישברו לכם את הלב , הילד האלים והילדה שרואה אותו מתחת לבוץ והמלחמה של שניהם על האהבה ועל החיים המשותפים , מומלץ בחום .

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
5/4/2022

אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שהתחברתי ממש לדמות של כביכול האישה האחרת,איזבל, מאשר הדמות הראשית,מדיסון, שהייתה די מעצבנת. מערכת היחסים שתוארה בין איזי להאנטר הייתה הרבה יותר מבוססת בפן הרגשי והחברי מאשר עם מדיסון. מאוכזבת שאיזי לא זכתה לסוף הטוב שהיה מגיע לה…

2
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
19/8/2022

דעה לא פופולרית וספוילר... האנטר מהמם, איזבל הורסת, מדיסון עיצבנה אותי כל הספר.. התבאסתי שהוא ויתר ככה על איזבל, תוך שבועיים הוא ומדיסון חזרו להיות ביחד כאילו כלום לא קרה, לא אמין בעיניי וקיצ'י בטירוף.. הסוף היה יותר טוב. נחמד אבל הכי פחות בסדרה בעיניי.

1
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
1/5/2022

סיפור ע"פ פוטנציאל שלא מומש עד הסוף. 3 כוכבים כי סיימתי את הספר וסיפור לגמרי בנוני , ועדיין טוענת שהרעיון של הסיפור יפה אך נבנה באיטיות, ודמות הגבר מתנהלת "חם" ו"קר" עד כעס ובילבול...הסופרת התישה אותי ב"אובר" מלל כאילו אני בסרט דיסני.

1
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
31/5/2025

נחמד שלכל זוג יש את המקום שלו ושהדמויות מהספרים האחרים נשזרות בעלילה, בסוף זה סיפור על משפחה. קצת חופר מדי לטעמי, הרבה דיבורי רגשות ופחות מדי התקדמות בעלילה.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
30/5/2025

השתפר מאוד לעומת הראשון

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
27/5/2025

באסה כתוב מצויין אבל הסיפור מבאס... גבר בוגר, אחראי, מנוסה, חכם, מתפתח... שנמצא בזוגיות טובה שהתפתחה לאורך עשור וזורק הכל בשביל אהבת נעורים שלא ראה 13 שנים??? לא אהבתי.... גם לא לגמרי ברור מה יש בין השנים מלבד קשר קוסמי בן 25 שנים, הזוג לא מתפתח, פשוט מתחיל מהנקודה בה עצר בין רגע כאילו 13 שנים לא שינו דבר באף אחד מהם... לא מציאותי...

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
30/11/2024

מעט נמרח , אבל מסתיים בצורה מותחת מאוד ואני ממשיכה לספר הבא בסידרה

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
28/10/2024

הספר השלישי מהווה שיפור מהספר השני: כל הסיפורים כל כך מסובכי ודמויות מתוסבכות. תסבוכות מוגזמות ונימתחות כמו מסטיק , אבל אי אפשר להפסיק לקרוא ..

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
16/10/2022

פחות טוב מכולם, חטזר על עצמו הרבה מידי פעמים.

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
7/10/2022

פחות טוב מהשני יותר טוב מהראשון

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
14/9/2022

יותר מידי חזרות לעבר לגיל הנעורים… אז בגדול זה היה ספר על אהבת נעורים ואני ציפיתי למשהו בוגר יותר… שורה תחתונה: אמנם התאכזבתי אבל מי שאוהב אהבה צעירה, יאהב…

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
14/9/2022

העלילה טובה אבל היא מרוכזת בעשרים אחוזים מהספר… התחלה טובה אמצע המון ברברת! כל הסיפור נדחס לעשרה אחוזים בסוף… שורה תחתונה: פוטנציאל שלא התממש…

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
24/8/2022

האמת שהספר האחרון והרביעי כבר היה מעייף רוב הסיפור כבר ידוע וחזר שוב ושוב ושוב.... מיותר... חבל.

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
21/8/2022

מוגזם ונמרח. בקושי הגעתי לסוף

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
13/8/2022

כתיבה טובה, באותו הסגנון של הקודמים אבל איכשהו לא זרם. מיותר

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
1/5/2022

רעיון יפה נוגע בנושאים חשובים. בעיני נמרח יותר מדי.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
11/4/2022

הסוף היה מקסים, סגירת מעגל מרגשת. אבל עד סוף הספר, היה מתיש מהחזרה על כל הסיפור שהיה ידוע כבר בספר הראשון. והחזרה לעבר, גם היתה מתישה.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
20/3/2022

הסיפור טוב יש פוטנציאל אבל הכתיבה קצת מעצבנת אני פחות אהבתי שכל הזמן היא נותנת טיפטופים של מידע על העבר.פחות התחברתי

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
20/3/2022

קראתי את כל הסדרה. הספר הראשון היה הכי טוב עם טעימה לעוד. המשכתי לשאר הספרים והתאכזבתי מאוד. הספרים נמרחים ברמות שמדלגים המון על קטעים שכאילו חוזרים על עצמם שוב ושוב וחבל כי העלילות טובות.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
26/1/2025

די מיותר. אמנם סוגר קצוות על כל האחים אבל הסיפור של בו וסוואנה מתיש ביותר. נאבקתי לסיים אותו בזמן שאת שני הראשונים והמצוינים בסדרה סיימתי בתוך כמה שעות, הספר האחרון פשוט נמתח ונמתח. ונמתח.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
12/1/2025

אפשר לוותר. יש אפילוג חמוד, אבל לא גרם לי לפתח אהדה ל-בו, למרות שכנראה יהיו כאלה שכן. מה שנקרא meh

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
6/12/2024

לא הצלחתי לסיים , נמרח ולא מושך , נטשתי ב -50%

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
26/10/2024

נמשך מידי..מסטיק כואב

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
2/10/2024

מסורבל, הווה ועבר מעורבבים. גם את הפעם הראשונה שהם עושים סקס בהווה, הסופרת מספרת את זה כזיכרון ביום למחרת. הגיבורה סתומה ומתישה, רוצה אותו, אבל פוחדת שיעזוב וכל הספר זה חם קר.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
1/5/2024

הספר הכי פחות מוצלח בסדרה. מרגיש כמו אפילוג אחד ארוך, רק חיכיתי שיגמר.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
7/8/2023

הראשון היה בינוני. החלטתי לתת הזדמנות לשני לאור התקציר המבטיח. בקיצור: מסורבל, משעמם,מייגע,מסופר רע. הגברת הזו לא יודעת לכתוב. נוותר על ההמשך

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
27/8/2022

מתיש

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
1/5/2022

סיפור חמוד, קליל, וחמדמד. ספר ארוך ללא סיבה ומתיש כמו הספר השני... כמו שציינתי בתקציר עושה רושם שהסיפור יפה..אך בפועל נבנה בינוני ומטה. עוד בזבוז של עלילה

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
13/4/2022

לא התחברתי לעלילה שהייתה מאוד לא אמינה בעיני ולא לדמויות. ספר מאכזב, מזל שלא קניתי את המארז.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
3/6/2025

וואו, אחד החופרים! הסיפור של בו וסוואנה, קפיצות הן הווה לעבר, לא מעניין בעליל, אכילת ראש מוגזמת.

שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
24/5/2022

זה היה מתיש לאללה. הסיפור על בו וסוואנה היה צריך להסתכם ב400 עמודים, כל השאר ה490 עמודים מסתכמים בדיאלוגים משמימים ומתישים כמו לראות פרק בויוה. מה נסגר עם הסופרת?! נגמרו הסיפורים? מה??? אין עלילה מעניינת להמציא? מה בלבול השכל וכל השיט הזה שנכתב לאפילוג של 890 עמודים על בלה בלה בלה. לא הייתי אומרת אפילו, שזה סיפור קליל לטיסה ממש לא!!! (מזל שאת הספר קראתי מהספריה הדיגיטלית) לא ממליצה לאלה שאוהבות עלילות מורכבות מרתקות.

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
14/7/2025
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
19/3/2025
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
17/3/2025
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
8/1/2025
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
13/12/2024
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
8/10/2024
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
21/6/2024
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
1/5/2024
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
18/4/2024
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
21/2/2024
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
4/12/2023
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
4/12/2023
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
4/12/2023
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
19/3/2023
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
18/3/2023
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
26/12/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
2/12/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
18/11/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
22/10/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
11/10/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
10/10/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
9/10/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
23/9/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
21/9/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
9/9/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
8/9/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
20/8/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
15/7/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
10/7/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
3/7/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
29/6/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
28/6/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
18/6/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
15/4/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
14/4/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
11/4/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
9/4/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
8/4/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
31/3/2022

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
30/3/2022

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
30/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
28/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
25/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
25/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
23/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
22/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 4 - האמת שבינינו
19/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
19/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
18/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
18/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
17/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
15/3/2022

שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
13/3/2022

שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
13/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 3 - האור שבינינו
12/3/2022
שם הספר: חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו
12/3/2022
מארז המשך חלומות תוססים מולי מקאדמס

*חלומות תוססים 2 - הכאב שבינינו*

פרולוג

קייסון
גיל שמונה־עשרה
זינקתי על אדן החלון הגדול ונלחמתי בחיוך שעלה על שפתיי בזמן שחיכיתי במסדרון העמוס של בית הספר.

"קייס," קרא אחד מחבריי, וקולו הדהד מעל לקולותיהם של מאות התלמידים. "מבריזים?"

"לא," לחשתי ואז יריתי מבט מרגיע לאחת המורות שלנו שהסתכלה עליי מהכניסה לדלת הכיתה שלה, שם היא חיכתה לתלמידים של השיעור הבא. "ברור שלא, מתי הברזתי אי־פעם?"

"לא היית בשיעור שלי הבוקר, מר דיקסון."

פי נפער כשהתאמצתי לחשוב על הסבר. "הייתי עסוק... היו שם ברווזים..."

עיניה התגלגלו כשהיא נכנסה לתוך הכיתה שלה. "ריתוק, מר דיקסון. לך לכיתה שלך."

שווה את זה.

"אז מבריזים?" שאל החבר שלי כשהוא ניגש לעמוד לידי, והפעם בנימה עדינה יותר ובמבט מתנצל ומשועשע בו־זמנית.

"לא, אני רק חייב לראות משהו."

מהמקום שבו ישבתי היה לי נוף מושלם.

"יש כל כך הרבה מה לראות," הוא גנח בקול. "מה אני אמור לחפש?"

"חכה רגע, גבר."

היא תבוא, הייתי בטוח בזה. היא תמיד נעצרה ליד הלוקר שלה בהפסקה, לוקר שהיה קל מדי לחטט בתוכו, כי היא הפסיקה להשתמש במנעולים מזמן.

מעשי קונדס גרמו לימים לעבור מהר יותר. בין שזה היה משהו קטן כמו להעביר את השדכן מצד לצד על השולחן כשהמורה לא הסתכלה, או לרכוב על פרה דרך מסדרונות בית הספר.

אבל למתוח את אמברלי אולסן? חייתי בשביל זה.

בשביל הרגעים הקטנים שבהם הרשיתי לעצמי להתקרב אליה. התגובות שלה היו מתוקות כל כך. הדרך שבה היא רקעה ברגלה בעדינות וצעקה, "קייסון דיקסון!" לא מודעת בכלל לכך שהשתוקקתי לשמוע אותה אומרת את שמי בכל מיני דרכים.

שהייתי מאוהב בה נואשות.

אותו גיחוך שנלחמתי בו התפרץ לחיוך בלתי מרוסן כשהיא ניגשה ללוקר שלה והיססה כשקלטתי אותה הולכת.

אמברלי קיפצה לכל מקום, כדור קטנטן של התרגשות שהתנועע בצורה שנראתה כמעט כמו ריקוד.

מכל הימים שבהם היא לא הייתה אמורה לרקד, יום הולדתה לא היה אחד מהם.

הייתי ממוקד כל כך בלנסות להבין מה לא בסדר, עד שכמעט פספסתי אותה כשהיא פתחה את הלוקר שלה ואת כל ברווזי הגומי הקטנים שדחפתי לשם נשפכים החוצה.

אנשים השתנקו. אחרים צחקו וקראו יום הולדת שמח. אחי הצעיר, שעמד לידה, נעץ בי מבט זועם. מישהו דחף אותי בצחוק.

אבל לא יכולתי להתלהב.

כי היא לא רקעה ברגלה. היא לא צעקה.

היא רק עמדה בשלולית הברווזים על הרצפה במשך שניות ארוכות לפני שהרימה את ראשה ומצאה אותי במהירות.

מבטה היה קורע לב ושיפד אותי במקום, כי היא בהתה בי כאילו ריסקתי לה את הנשמה.

ואני נשבע שלא הצלחתי להבין מה עשיתי.

אבל זו הייתה הפעם האחרונה שמתחתי את אמברלי אולסן.

פרק 1

קייסון
היו כל כך הרבה סיבות שבגללן לא האמנתי שאהיה פה שוב אי־פעם.

במקום הזה. ליד האנשים האלה.

עבר כמעט עשור, ובכל זאת, מצאתי את עצמי חוזר הנה כאילו נשמתי הובילה אותי לכאן. כשיצאתי מהטנדר שלי במרכז אמבר, תחושה מטרידה נחתה עליי ואיימה למוטט אותי.

שילוב של חרטה ואשמה ובושה... וגם בית.

כמעט עזבתי באותו רגע, כי בית לא היה משהו שהגיע לי. לא אחרי מה שעשיתי.

אבל איכשהו, מצאתי את עצמי בתוך ברוד – בית קפה משולב עם בר – נמשך לעבר הסיבה שבגללה נעצרתי באמצע הרחוב מלכתחילה.

בהיתי ובהיתי, ניסיתי לגרום לעצמי להבין שמה שאני רואה אמיתי.

אבל כשראיתי אותו הכול השתנה.

השהות שלי הרחק מפה הפכה אמיתית.

העבר חזר במהירות.

החזה שלי כאב.

כי הבחור שבהה בי כאילו הייתי הזיה או בדיחה גרועה היה גבר בוגר, בזמן שבמשך כל השנים האלה זכרתי אותו כנער מתבגר ומציק. כאב לי לראות את השינוי שהתחולל בו בתשע וחצי השנים שעברו.

כאב לראות שאחי הקטן נראה בדיוק כמו אבא שלנו... שכל בני משפחתי האשימו אותי במותו.

העברתי את ידיי בשערי ועל פניי כשיצאתי מבית הקפה שהיה שקט בצורה מוזרה, והתרחקתי ממנו, מהאנשים שבהו בי, ומאמברלי אולסן.

"תעוף מפה. אתה לא רצוי פה."

הדרישה והתזכורת שלה כשהיא בהתה בי באימה ובזלזול, התרוצצו בראשי וגרמו לי להפנים את העובדה שהייתי צריך להישאר רחוק מפה.

לא היה לי מושג למה חשבתי בכלל שזה יהיה רעיון טוב לחזור לפה.

"קייסון."

נעצרתי מטרים ספורים מהטנדר שלי כששמעתי את הנימה הקשה בקולו של אחי, והתלבטתי אם להמשיך ללכת או לא.

לשמוע מה יש לו להגיד או להתנצל על שחשבתי שאוכל לעשות את זה...

קיללתי בליבי והסתובבתי, מצאתי אותו עומד שם עצבני.

"תשע שנים – אפילו יותר," הוא אמר בשיניים חשוקות. "למה עכשיו?"

פרשתי ידיים לצדדים לפני שהנחתי להן ליפול. "חשבתי שאתה לפחות תשמח. פאק."

"תשע. שנים," הוא אמר בכעס. "נאלצתי לראות את אימא נשברת במשך תשע שנים בגללך. אז תגיד לי למה חזרת עכשיו."

לעזאזל, זה כאב.

ניסיתי לשמור על הבעה ניטרלית כשהמילים שלו חלחלו... כשניסיתי לפלס את דרכי מתוך הכאוס בראשי.

כל כך הרבה זמן ניסיתי להצדיק את היעדרותי וסירבתי להכיר בכאב שהתלווה להבנה שלא ידעתי עד כמה התגעגעתי למשפחתי עד שראיתי את סוייר עומד מולי.

רציתי לחבק אותו.

רציתי להתנצל על כל כך הרבה דברים.

אבל חלק גדול יותר ממני רצה לעזוב לפני שאחמיר את המצב.

הכאב שהרגשתי? גם המשפחה שלי הרגישה אותו. ואחרי התגובה הראשונית שלו – אחרי תגובתה של אמברלי – לא יכולתי שלא לתהות אם העובדה שאני פה רק תפתח מחדש פצעים ישנים שנדרשו שנים לרפא.

כחכחתי בגרוני ועניתי, "אין עבודה על האסדה כרגע. כמעט כולם נשלחו הביתה עד להודעה חדשה."

ההבעה על פניו השתנתה לפקפוק וגרמה לליבי להאיץ כשהתחננתי אליו בדממה לקבל את זה, בידיעה שהוא עלול לחשוף את השקר שלי. "זו לא הפעם הראשונה שזה קרה מאז שעזבת."

"אני יודע, סוייר. אני יודע." הייתי מודע מדי לכל שאר הפעמים שהייתה לי הזדמנות לחזור לכאן ולא חזרתי.

כשהוא רק המשיך להסתכל עליי וחיכה להסבר טוב יותר, העברתי אצבעות בשערי וחשבתי מה להגיד... אילו אמיתות לספר לו. נלחמתי להדחיק את ההתנצלויות ואת התחינות כדי שיסלח לי על משהו שהוא לא היה מסוגל להבין.

פלטתי קללה חרישית, וזרועותיי נפלו לצידי גופי כשאמרתי לו את האמת היחידה שהייתי מוכן לחשוף. "אחרי מה שקרה איתך לפני כמה חודשים, הרגשתי כאילו אני מאכזב אותך. כאילו לא הייתי שם בשבילך כשהיית זקוק לי. אז אני פה."

"היינו צריכים אותך לפני תשע שנים," הוא אמר בנימה נוטפת טינה שהוא לא הצליח להדחיק. "ובקשר לזה שאכזבת אותי?" צחוק קשה נפלט מפיו. "קודם כול, כמו שאמרת, זה היה לפני חודשים. חוץ מזה, יש עוד שני אחים אחרים ששכחת מהם לגמרי."

קפאתי במקום כשהוא דיבר עליהם.

הידקתי את הלסת שלי בחוזקה כדי לא להגיב.

אגרפתי את כפות ידיי בניסיון להתעלם מהכאב העמוק ומהמרירות שהרגשתי בכל פעם שחשבתי עליהם.

סוייר היה היחיד שמההתחלה המשיך לנסות ליצור איתי קשר מכל מיני סיבות, ולא כדי להאשים אותי. כשהחברה שהייתה לו במשך שנים מתה שבועות אחדים אחרי אבא שלנו, התחלתי להתקשר אליו מדי שבוע כדי לבדוק מה איתו – כדי שידע שעדיין אכפת לי. הוא היה היחיד ששמרתי איתו על קשר בתשע השנים האחרונות.

אבל בו והאנטר... האחים הגדולים שלנו? שלושתנו לא דיברנו במשך כל הזמן הזה.

היה גבול לכמות השיחות שיכולתי להתמודד איתן שבהן הם האשימו אותי שהרסתי את המשפחה שלנו, שהתחלתי אפקט דומינו שהרס גם את החיים שלהם.

היה גבול לכמות ההודעות שיכולתי לקבל שבהן הם האשימו אותי שהרגתי את אבא שלנו אף על פי שהייתי במרחק של חצי מדינה.

היה גבול לכמות הפעמים שיכולתי להקשיב להם סוגדים לגבר שהתנהג אליי בצורה מחפירה.

"גם אם אין עבודה ברגע זה," סוייר המשיך בגבות מכווצות בהתרסה, "חייבת להיות עבודה איפשהו שם. ומה עם החברה שלך?"

הלחץ שהפעלתי על הלסת התחיל לכאוב.

הכאב שהתפרץ בחזה שלי השתלט על כל דבר אחר שהעיירה הארורה הזו עוררה, אבל הכרחתי את עצמי להדחיק אותו. להדחיק אותו בכוח.

כי לא הייתה לי הזכות להרגיש את הכאב הזה.

מעולם לא הייתה.

"אין עבודה," חזרתי בקול צרוד. "שלחו את כולנו הביתה."

ראשו של סוייר נע בהנהון מהוסס, והבעתו השתנתה למשהו קרוב יותר להבנה. כאילו העובדה שהתעלמתי מהשאלה על החברה שלי הייתה תשובה בפני עצמה.

הוא זז במקום, ושפת גופו נרגעה. "חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, לעזאזל. אבל אני אצטרך זמן כדי להתגבר על העובדה שלא היית פה כשהיית צריך להיות."

"ברור."

"יש לך איפה לגור?" ראשו נטה הצידה והוא כיווץ גבות. "אימא יודעת?"

"לא. לא ידעתי אם..." אם אסתובב ואעזוב ברגע שאגיע לפה. אם אגיע לכאן בכלל... "עדיין לא," אמרתי לבסוף.

"אם אתה מתכנן לעזוב שוב, תעזוב עכשיו לפני שהיא תגלה," הוא צמצם חלק מהמרחק בינינו, וקולו הקשיח תוך כדי. "אתה נשאר? אז תישאר. אבל תדע שאם תקום ותעזוב שוב, ארדוף אחריך ואקרע אותך במכות על איך ששברת לאימא שלנו את הלב. ברור?"

הנהנתי.

גוש נוצר בגרוני כשחשבתי על האישה הזאת. על כל מה שהיא כבר עברה וכל הדברים שהייתה עיוורת להם.

ועל העובדה שהיא כנראה כבר ידעה שאני בעיר, כי ככה זה עבד באמבר, טקסס.

עד כמה שהתחשק לי לברוח, להימלט מהביקורת ומהלחשושים שיכולתי להרגיש אותם זוחלים על עורי, לא הייתי בטוח שאוכל לעשות לה את זה – לא שוב.

"אתה צריך להחליט מה אתה מתכוון לעשות."

"אני לא עוזב."

הוא הסתכל עליי במשך כמה רגעים ונראה כמנסה להחליט אם להאמין לי או לא, לפני שהנהן והחזיר את מבטו לעבר המבנה. "אני צריך לדבר עם ריי, אבל אתה יכול לגור בחדר האורחים שלנו בינתיים."

גל של הפתעה והכרת תודה שטף אותי, אבל התפוגג כשהוא נעצר מול הדלתות של ברוד ואמר, "ותעשה לי טובה, תתרחק מאמברלי."

לא הייתי בטוח אם אני רוצה לצחוק או לדרוש לדעת למה... אבל יכולתי להרגיש את זה – את החשדות הישנים, את הכאב וההשתוקקות שקברתי עמוק בפנים, מנסים לעלות מחדש.

מבטי נדד לעבר ברוד, אבל יכולתי לראות רק את האנשים שישבו ליד החלונות, שלא ניסו להעמיד פנים אפילו שהם מסתכלים על משהו אחר מלבדנו.

אבל ידעתי שאיפשהו שם בפנים נמצאת אמברלי אולסן.

הבחורה שביליתי את שנות נעוריי בלהכריח את עצמי להתרחק ממנה כמה שיותר.

הבחורה שהשתנתה למישהי כמעט בלתי מוכרת.

הבחורה שהיה ברור ששנאה אותי.

הבחורה שראתה יותר מדי לפני כל אותן שנים...

"כן, טוב, זה יהיה קל לאור העובדה שהיא העיפה אותי מהמקום שלה."

"אני רציני, קייס. היא לא צריכה להתמודד עם החרא שלך שוב. היא סבלה מזה מספיק כשגדלנו."

הסתכלתי על סוייר, ופניי נפלו כשהבנתי את עומק תחינתו ואת מה שקרה בברוד.

ושוב התחלתי לתהות למה חשבתי שזה רעיון טוב לחזור.

לא משנה שעבר כמעט עשור. היו יכולים לעבור שניים או שלושה עשורים, וזה לא היה משנה שום דבר. העיירה הזו הייתה קטנה, והיה לה זיכרון ארוך.

"סמוך עליי," התחלתי להגיד בקול קודר, "אני לא רוצה שום קשר עם אמברלי אולסן."

הוא הניד בראשו, משך את אחת הדלתות ונעלם לתוך בית הקפה.

אחרי כמה רגעים הוא יצא החוצה עם אותה בחורה שהיה איתה כשנכנסתי לראשונה לברוד. זו שהייתה צמודה אליו לפני שהוא ראה אותי.

ריי.

הזרה שזעזעה את העיירה לפני חודשים אחדים כשחשפה מי האימא הביולוגית שלה, והפכה לאחותה הבכורה של אמברלי. הבחורה שגרמה לסוייר להתאהב שוב. אבל לא הצלחתי ממש להתמקד בה קודם. הייתי המום מדי מהשינויים שחלו באחי.

ועכשיו?

אלוהים אדירים, היא באמת נראתה כמו אמברלי.

לאור העובדה שאמברלי וסוייר היו תמיד קרובים, עד כדי כך שלא יכולת למצוא אותם האחד בלי האחר, זה היה ממש מוזר.

שיער שחור ארוך. עיני שקד צלולות. שפתיים מלאות כל כך, מהפנטות ממש.

אבל לעומת העיניים של ריי, שהיו שובבות ומלאות התרגשות, עיניה של אמברלי היו מלאות טינה. לעומת פיה של ריי, שנטה מעלה כאילו היא מסתירה סוד, פיה של אמברלי נטף בוז – לא השתנה שם משהו יותר מדי מאז שהיינו ילדים.

זהות ושונות לחלוטין.

מבטה עבר לסוייר לפני שחזר אליי כשהם נעצרו מולי, ושפתיה התעקלו לחיוך. "אני ריי."

"אני יודע."

"ייקח לו אולי רגע להתגבר על ההלם," היא אמרה ודחפה את אחי בצחוק, "אבל אני ממש מתרגשת שאתה פה."

סוייר נראה מזועזע יותר ממני מההצהרה שלה. "באמת?" הוא נראה מבולבל, כאילו שקל שוב את הצעתו. "שיניתי את דעתי, אתה לא יכול לגור איתנו."

"אוי אלוהים," מלמלה ריי כששאלתי, "רגע, מה?"

"פאק, ריי," אמר סוייר כשהיא נתנה לו אגרוף במותן והמשיכה פשוט לחייך אליי כאילו שום דבר לא קרה.

"אל תתייחס אליו. הוא עובר רגע מיותר של איש מערות. ברור שאתה יכול לגור איתנו." היא ירתה לעברו מבט כועס מזויף לפני שהתמקדה בי שוב. "אני מתרגשת כי אני יודעת עד כמה התגעגעו אליך. זה הכול."

"אני מקווה מאוד שזה הכול," מלמל סוייר לעצמו ותפס את ידה של ריי כשהיא הרימה אותה שוב כדי להרביץ לו. הוא הצמיד אותה לגבה ומשך אותה לצידו. "אז, הבית שלנו. רוצה לנסוע אחריי?"

שפשפתי את העורף והנהנתי בניגוד למילים הבאות שלי. "נראה לי שכדאי שאלך..." בלעתי רוק בניסיון להוריד את הגוש שנוצר בגרוני כשהחוויתי בראשי לעבר האזור שמאחורי סוייר וריי. כשהמשכתי לדבר, המילים נשמעו מאולצות. "אתה יודע... אימא. כדאי שאלך אליה."

הדאגה והכעס שהחלו לעלות על פניו של סוייר התפוגגו במהירות לשילוב של הבנה ושעשוע. "טוב שאתה מוכן לראות אותה, כי היא כבר בדרך לבית."

ברור שהיא בדרך לבית.

העיירה המזוינת הזו.

"היא יודעת?"

סוייר משך בכתפיו והתחיל לגרור את ריי לאחור. "אולי. כנראה. רק אמרתי לה שזה חשוב."

חשוב... לא הייתי בטוח שאוכל לקרוא לזה ככה.

מפחיד, אולי.

משתק.

לא דיברתי עם אימא שלי כבר תשע שנים. איך הייתי אמור לדבר איתה אחרי זה? איך הייתי אמור לעמוד מולה כשכולם האשימו אותי במה שקרה לאבא?

פאק, בשלב כלשהו התחלתי להאשים את עצמי.

"קייס." הרמתי את עיניי לשמע הנימה הקשה בקולו וגיליתי שהוא בוחן אותי באותה הבעה כמו קודם. בחוסר אמון ושנאה. "אם אתה מתכנן לעזוב, תעזוב עכשיו."

ראשי נע לאט כשהסתובבתי לעבר הטנדר שלי וקראתי מעבר לכתפי, "אסע אחריך לשם."

נדמה לי ששאלתי את עצמי עשרות פעמים בזמן הנסיעה הקצרה מה בדיוק חשבתי שאני עושה. למה בחרתי לחזור לאמבר מכל המקומות בעולם. למה חשבתי שאוכל לחזור לפה ולהיכנס בחזרה לתוך החיים שלהם אחרי שדאגתי להוציא את עצמי מהם.

מצחיק שמעולם לא החשבתי את עצמי כפחדן, אבל מאז שכף רגלי דרכה בעיירה המיקרוסקופית הזו, זה כל מה שהרגשתי.

כל הכאב והלחישות והלא ידוע... יהיה קל כל כך להפנות להם את הגב ולברוח. יהיה קל כל כך להמשיך את חיי רחוק מכאן – להעמיד פנים ששום דבר מזה לא קורה.

אבל כשחניתי ליד הטנדר של סוייר בשביל הגישה, ידעתי שאני לא מסוגל.

לא משנה עד כמה קשה זה יהיה, עד כמה טיפשי יהיה לחשוף את עצמי ואת משפחתי לכל זה, ידעתי שיש סיבה שבגללה חזרתי לפה.

הפסקתי לברוח מסיבה כלשהי.

לקחתי את התיקים שלי מהמושב האחורי והסתובבתי לעבר אחי והחברה שלו, שניהם עמדו שם כשעל פניהם אותה הבעת ציפייה ודאגה.

סוייר חייך אליי חיוך מאולץ והושיט את ידו לתיקים, אבל תפסתי אותם חזק, כי הייתי חייב משהו להחזיק בו. "אני מסתדר."

"יהיה בסדר, גבר."

"היא התגעגעה אליך כל כך," הוסיפה ריי.

"כל מה שהיא רוצה זה שהמשפחה שלנו תחזור להיות יחד," המשיך סוייר. "זה שאתה פה, זו ההתחלה."

לא אמרתי שום דבר.

לא הייתי בטוח שאני מסוגל.

הם נראו בטוחים כל כך, אבל הם לא היו אמורים להיות. כי הם לא ידעו מה באמת אימא חשבה או הרגישה. הם לא ידעו מה אני חשבתי או הרגשתי. הם אפילו לא ידעו מה הוביל אותי לעזוב מלכתחילה.

אף אחד לא ידע.

טוב, כמעט אף אחד.

מבחינת המשפחה שלי, קמתי ועזבתי כי הייתי ילד בעייתי שהשתוקק ליותר תשומת לב. ולא חזרתי בגלל אותן סיבות.

לא היה להם שום מושג.

יותר מזה, אף אחד מהם לא ניסה אף פעם לגלות למה – הם פשוט התחילו עם ההאשמות. אבל הם היו צריכים להאשים מישהו. הם היו צריכים מישהו להפנות אליו את הכעס שלהם.

הסכמתי לכל זה בזמן שיצרתי לעצמי חיים שבהם לאף אחד לא היה שום מושג מה קורה איתי. במקום שבו יכולתי להיות כל אחד. יצרתי לעצמי חיים שהייתי גאה בהם, וגדלתי להיות מסוג הגברים שלא היו מאפשרים לי להיות אילו הייתי נשאר באמבר.

בסופו של דבר, ידעתי שהייתי עושה את כל זה שוב.

אבל זה לא הקל את החלק הזה.

שתקתי כשהלכתי אחריהם לתוך הבית והתחלתי לצעוד במורד המסדרון שסוייר הצביע עליו, בדיוק כשנשמעה דפיקה על דלת הכניסה.

בנשימה מאומצת המשכתי לחדר האורחים כדי להניח את התיקים לפני שהסתובבתי.

כששמעתי את הקול שלה, פשוט עמדתי שם והקשבתי, בניסיון לגייס את הכוח למה שעמד להגיע – לכל האפשרויות.

"כולם בסדר? אתם מאורסים? ריי בהיריון?" היא ירתה את השאלות.

"אוי אלוהים, לא. לא – שום דבר. שום דבר מכל מה שאמרת," אמרה ריי כשסוייר רטן, "אלוהים אדירים, אימא."

"אמרת שזה חשוב," היא אמרה בנזיפה שגרמה לי להרגיש עשרים שנה צעיר יותר.

"כן, טוב," סוייר התחיל להגיד ומשך את המילים. "זה –" עיניו הכחולות כקרח ננעלו עליי במבט מעודד כשיצאתי למסדרון.

נדרשו לאימא כמה שניות לעקוב אחר מבטו, והבעתה קפאה לרגע כשהיא ראתה אותי עומד שם. ואז הלם, תדהמה, אושר וצער נלחמו על מקומם לפני שהבעתה התרוקנה והיא זקפה את כתפיה.

"היי, אימא," אמרתי בזהירות.

יבבה חזקה נפלטה מפיה לפני שהיא הצליחה לסגור את הפה. לאחר כמה שניות היא התחילה לצמצם את המרחק בינינו.

צעד אחר צעד, לאט.

ובכל צעד היא נראתה כאילו היא בטוחה שאני עומד להיעלם לפני שהיא תספיק את הבא.

היא הושיטה יד רועדת כדי לגעת בלחי שלי, וראשה זז בתנועה דומה להנהון כשהיא נגעה בי.

בלי לומר מילה היא הניחה לידה ליפול לצידי גופה והסתכלה על סוייר כשהדמעות הראשונות התחילו לזלוג על לחייה. "איך יכולת?" היא שאלה אותו, ואז הסתובבה ומיהרה לדלת.

ברגע שנסגרה הדלת, סוייר זינק קדימה ויצא החוצה כשהוא מסתכל לאחור בהבעה לא ברורה.

הידקתי את הלסת שלי ונלחמתי בכאב המייסר שפילח את החזה שלי.

"טוב, פאק," המילים נפלטו מפי בנשימה כואבת.

"קייסון," ריי התחילה להגיד, אבל התעלמתי ממה שהיא עמדה לומר והסתובבתי לעבר המסדרון.

"לא הייתי צריך לצפות למשהו אחר."

כנראה הגיע לי גרוע יותר מזה.

המלצות נוספות