מסע אל המוח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מסע אל המוח
מכר
מאות
עותקים
מסע אל המוח
מכר
מאות
עותקים

מסע אל המוח

4.4 כוכבים (16 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

בתחילת המאה ה־21 היתה מהפכה. 
היא התרחשה הרחק מכיכרות הערים. ואף על פי שלא התלוו לה הפגנות המונים וכותרות ענקיות בעיתונים, היא היתה חשובה להדהים. היא מוכרת בכינוי מהפכת המוח הגמיש, וביסודה עמדה שורה של מחקרים שמצאו כי למוח האנושי יש יכולת טבעית קבועה להשתנות, להשתפר ואף לתקן את עצמו.
על אף חשיבותה העצומה, התיאוריה על המוח הגמיש עדיין לא פגשה את הפרקטיקה הרפואית. גם היום, יותר מעשרים שנה אחרי פרוץ המהפכה, חוקרי מוח רבים עדיין מתחבטים בשאלה כיצד אפשר לרתום את הבנת המוח הגמיש לשיפור בריאותו הפיזית והנפשית של האדם.
מסע אל המוח, ספרו החדש של הרופא וחוקר המוח ד"ר יוסי חלמיש, ממלא את החסר הזה, ותוך שילוב של ידע מדעי וקליני הוא מקדם את התחום המדעי החדש והמרתק של רפואת המוח הגמיש. 14 פרקי הספר מביאים מידע מעודכן על המוח ותפקודיו החשובים, ובתוך כך מציעים כלים מעשיים לשיפור תפקודים שונים, משיפור הזיכרון וחיזוק החסינות למחלות ועד התמודדות עם פחדים וחרדות.

ד"ר יוסי חלמיש הוא רופא וחוקר מוח, המלמד את גישת "רפואת המוח הגמיש" (פסיכו־נוירותרפיה) ומטפל בה. ד"ר חלמיש פיתח את אפליקציית Do4Brain ואת תוכנית מועדון האימון של Brainways לשיפור הזיכרון והתפקוד המוחי.
dryossichalamish@gmail.com

פרק ראשון

על מה אני מדבר כשאני מדבר על המוח...

אם אבקש מכם לחשוב על המוח האנושי, תראו קרוב לוודאי לנגד עיניכם גוש עגלגל בעל מרקם של ג'לי, שפני השטח שלו מורכבים מגבעות ועמקים המזכירים אגוז מלך.

ובכן, זה נכון, אך זהו רק קצה האגוז...

בואו ונכיר יותר את המוח שלנו.

המוח מורכב מכ־100 מיליארד תאי עָצָב (נוֹירוֹנים), שהם תאים ארוכים דמויי חוטים המותאמים להעברת אותות חשמליים זה לזה. כל נוירון מורכב מגוף התא (פריקריון), ומשלוחות שיוצאות ממנו ומקשרות בין הנוירונים (אַקסוֹנים). מכיוון שכל נוירון מחובר לנוירונים אחרים, המבנה שמתקבל בסופו של דבר הוא של רשת עצבית אחת עצומה שיש בה טריליוני טריליונים של חיבורים. והרשת העצבית העצומה הזאת מאפשרת לנו לנוע, לחוש, להרגיש, לחשוב, לזכור, להיות מרוכזים וחדורי מוטיבציה, וגם מפקחת על הפעילות של הגוף שלנו ומאפשרת לנו לבצע אלפי פעולות בכל רגע נתון.

הפעילות של המוח נעשית בארבעה ערוצים: מוטורי (תנועת השלד), סנסורי (עיבוד המידע החושי), קוגניטיבי (כל התפקודים המנטליים), וערוץ הפיקוח על פעולת כל מערכות הגוף (ובשפת המדע — הומיאוסטזיס ויסצרלי).

היצורים החיים הראשונים בעלי המוח היו הדגים. מוח הדגים חשוב לענייננו משום שבהמשך ההתפתחות האבולוציונית בעלי החיים רק צברו חלקי מוח נוספים ולא נגרעו מהם אזורי מוח ששימשו את אבות־אבותיהם. במילים אחרות, כל מה שקיים במוח הדגים קיים גם במוחנו, אך מובן שמוח האדם מכיל אזורים נרחבים נוספים.

מוח הדגים הוא החלק העמוק והקדום במוח שלנו ומוכר בשמות המוח העמוק וסאב־קורטקס (Sub-Cortex). יש חוקרים הרואים בו מוח נפרד וטוענים כי "מוח" האדם מורכב למעשה משני מוחות: המוח החיצוני (הקורטקס; קליפת המוח) והמוח העמוק (הסאב־קורטקס). המוח נוצר כדי למלא ייעוד אחד בלבד והוא קידום ההישרדות במובן הרחב של המילה (הישרדות של הפרט והישרדות של צאצאיו). מוח הדגים — המוח העמוק שלנו — עושה זאת באמצעות קידום ההישרדות כאן ועכשיו, והוא אינו זקוק למודעות לשם יישום מושלם של יעודו. הוא קולט בכל רגע אלפי גירויים מהסביבה החיצונית (העולם הסובב) ומהסביבה הפנימית (מסרים מתוך גופנו) שלנו. הגירויים הנקלטים על ידו עוברים עיבוד, והתוצאה של העיבוד הזה היא דחפים התנהגותיים לקידום ההישרדות המיידית.

בהמשך התפתחות המינים (החל בצבים) החלה צמיחה של מבנה מוחי חדש, שהוא מעין קליפה העוטפת את המוח העמוק. המבנה הזה נקרא קורטקס (קליפת המוח), והוא הרחיב את תפקיד המוח מקידום ההישרדות כאן ועכשיו המאפיינת את הדגים לקידום ההישרדות בעתיד (בעוד יום, שבוע, שנה...). מאפיין חשוב בפעילותו של הקורטקס לקידום ייעודו הוא היכולת להיות מודע הן לגירויים הנקלטים בו והן להתנהגות שהוא מוציא לפועל. במהלך האבולוציה הלך הקורטקס וגדל עד קבלת הקורטקס הרחב והמפותח ביותר המאפיין אותנו בני האדם. כמה רחב? יותר מזה שהיה יכול להידחס כפי שהוא אל תוך הגולגולת שלנו... וזאת הסיבה להתפתחות הקפלים הרבים המאפיינים את הקורטקס האנושי ומגדילים במידה רבה את שטח הפנים שלו. הקורטקס האנושי הרחב מעניק לנו תפקודים מוחיים מפותחים וייחודיים כמו שפה, מודעות גבוהה, יכולת לפעול מתוך משמעות עמוקה, וכמובן היכולת ללמוד מיומנויות מוחיות חדשות.

גם ההישרדות ארוכת הטווח שהקורטקס מעניק לנו מושגת בזכות קלט עשיר מהעולם החיצוני והפנימי. הקלט הזה עובר עיבוד ברשת העצבית בקורטקס והתוצאה היא מחשבות ודחפים להתנהגות שמטרתה קידום ההישרדות לטווח הארוך.

בשנים האחרונות גילו חוקרי מוח כי הרשת העצבית יכולה לעבור ניתוקים וחיבורים בכל רגע נתון ולשנות באופן הזה את המבנה והתפקוד המוחי. השינויים האלה נובעים מ"הבנה מוחית בסיסית" ששינויים ברשת העצבית בקורטקס ובסאב־קורטקס עשויים להועיל לקידום ההישרדות המיידית או ארוכת הטווח. מהי אותה הבנה מוחית בסיסית? מדובר למעשה באלגוריתם מוחי המכונה "הקוד המוחי", שנכתב ונערך במשך מיליוני שנים, והוא האורים והתומים המוחיים למה חשוב ולדרך שבה יש להתנהל בכל מצב נתון. הקוד המוחי הוא המצאה נפלאה, אלא שלהמצאה הנפלאה הזאת יש בעיה: הקוד "נכתב" לפני מיליוני שנים, ולמיטב הבנתנו לא עבר כל שינוי מזה עשרות אלפי שנים. אלא שכפי שאנו יודעים, בשנים שחלפו מאז חלו כמה שינויים בסביבה ובאורח החיים של האדם... אנחנו חיים כיום חיי שפע, ומאוימים בעיקר משעות הסגירה המוקדמות של המסעדות. בעלי חיים גדולים אינם מאיימים עלינו, אבל בוס נבזי או סכנת פיטורים בהחלט כן... האם כל זה אומר שאנו נתונים לחסדיו של אלגוריתם שמתאים ביסודו לאדם הקדמון? ממש לא. אף על פי שהקוד המוחי, שהוא המסגרת לפעילות המוחית, לא ממש מעודכן, אנו נהנים מיכולת (כן, גם זה כתוב בקוד המוחי) לשנות תבניות מוחיות ולהתאים אותן לצרכינו. מדובר ביכולת טבעית וקבועה, אך לשם יישומה עלינו קודם להכיר את המוח, את הסביבה המוחית ואת הקוד המוחי לפעולה.

עוד על הספר

מסע אל המוח יוסי חלמיש

על מה אני מדבר כשאני מדבר על המוח...

אם אבקש מכם לחשוב על המוח האנושי, תראו קרוב לוודאי לנגד עיניכם גוש עגלגל בעל מרקם של ג'לי, שפני השטח שלו מורכבים מגבעות ועמקים המזכירים אגוז מלך.

ובכן, זה נכון, אך זהו רק קצה האגוז...

בואו ונכיר יותר את המוח שלנו.

המוח מורכב מכ־100 מיליארד תאי עָצָב (נוֹירוֹנים), שהם תאים ארוכים דמויי חוטים המותאמים להעברת אותות חשמליים זה לזה. כל נוירון מורכב מגוף התא (פריקריון), ומשלוחות שיוצאות ממנו ומקשרות בין הנוירונים (אַקסוֹנים). מכיוון שכל נוירון מחובר לנוירונים אחרים, המבנה שמתקבל בסופו של דבר הוא של רשת עצבית אחת עצומה שיש בה טריליוני טריליונים של חיבורים. והרשת העצבית העצומה הזאת מאפשרת לנו לנוע, לחוש, להרגיש, לחשוב, לזכור, להיות מרוכזים וחדורי מוטיבציה, וגם מפקחת על הפעילות של הגוף שלנו ומאפשרת לנו לבצע אלפי פעולות בכל רגע נתון.

הפעילות של המוח נעשית בארבעה ערוצים: מוטורי (תנועת השלד), סנסורי (עיבוד המידע החושי), קוגניטיבי (כל התפקודים המנטליים), וערוץ הפיקוח על פעולת כל מערכות הגוף (ובשפת המדע — הומיאוסטזיס ויסצרלי).

היצורים החיים הראשונים בעלי המוח היו הדגים. מוח הדגים חשוב לענייננו משום שבהמשך ההתפתחות האבולוציונית בעלי החיים רק צברו חלקי מוח נוספים ולא נגרעו מהם אזורי מוח ששימשו את אבות־אבותיהם. במילים אחרות, כל מה שקיים במוח הדגים קיים גם במוחנו, אך מובן שמוח האדם מכיל אזורים נרחבים נוספים.

מוח הדגים הוא החלק העמוק והקדום במוח שלנו ומוכר בשמות המוח העמוק וסאב־קורטקס (Sub-Cortex). יש חוקרים הרואים בו מוח נפרד וטוענים כי "מוח" האדם מורכב למעשה משני מוחות: המוח החיצוני (הקורטקס; קליפת המוח) והמוח העמוק (הסאב־קורטקס). המוח נוצר כדי למלא ייעוד אחד בלבד והוא קידום ההישרדות במובן הרחב של המילה (הישרדות של הפרט והישרדות של צאצאיו). מוח הדגים — המוח העמוק שלנו — עושה זאת באמצעות קידום ההישרדות כאן ועכשיו, והוא אינו זקוק למודעות לשם יישום מושלם של יעודו. הוא קולט בכל רגע אלפי גירויים מהסביבה החיצונית (העולם הסובב) ומהסביבה הפנימית (מסרים מתוך גופנו) שלנו. הגירויים הנקלטים על ידו עוברים עיבוד, והתוצאה של העיבוד הזה היא דחפים התנהגותיים לקידום ההישרדות המיידית.

בהמשך התפתחות המינים (החל בצבים) החלה צמיחה של מבנה מוחי חדש, שהוא מעין קליפה העוטפת את המוח העמוק. המבנה הזה נקרא קורטקס (קליפת המוח), והוא הרחיב את תפקיד המוח מקידום ההישרדות כאן ועכשיו המאפיינת את הדגים לקידום ההישרדות בעתיד (בעוד יום, שבוע, שנה...). מאפיין חשוב בפעילותו של הקורטקס לקידום ייעודו הוא היכולת להיות מודע הן לגירויים הנקלטים בו והן להתנהגות שהוא מוציא לפועל. במהלך האבולוציה הלך הקורטקס וגדל עד קבלת הקורטקס הרחב והמפותח ביותר המאפיין אותנו בני האדם. כמה רחב? יותר מזה שהיה יכול להידחס כפי שהוא אל תוך הגולגולת שלנו... וזאת הסיבה להתפתחות הקפלים הרבים המאפיינים את הקורטקס האנושי ומגדילים במידה רבה את שטח הפנים שלו. הקורטקס האנושי הרחב מעניק לנו תפקודים מוחיים מפותחים וייחודיים כמו שפה, מודעות גבוהה, יכולת לפעול מתוך משמעות עמוקה, וכמובן היכולת ללמוד מיומנויות מוחיות חדשות.

גם ההישרדות ארוכת הטווח שהקורטקס מעניק לנו מושגת בזכות קלט עשיר מהעולם החיצוני והפנימי. הקלט הזה עובר עיבוד ברשת העצבית בקורטקס והתוצאה היא מחשבות ודחפים להתנהגות שמטרתה קידום ההישרדות לטווח הארוך.

בשנים האחרונות גילו חוקרי מוח כי הרשת העצבית יכולה לעבור ניתוקים וחיבורים בכל רגע נתון ולשנות באופן הזה את המבנה והתפקוד המוחי. השינויים האלה נובעים מ"הבנה מוחית בסיסית" ששינויים ברשת העצבית בקורטקס ובסאב־קורטקס עשויים להועיל לקידום ההישרדות המיידית או ארוכת הטווח. מהי אותה הבנה מוחית בסיסית? מדובר למעשה באלגוריתם מוחי המכונה "הקוד המוחי", שנכתב ונערך במשך מיליוני שנים, והוא האורים והתומים המוחיים למה חשוב ולדרך שבה יש להתנהל בכל מצב נתון. הקוד המוחי הוא המצאה נפלאה, אלא שלהמצאה הנפלאה הזאת יש בעיה: הקוד "נכתב" לפני מיליוני שנים, ולמיטב הבנתנו לא עבר כל שינוי מזה עשרות אלפי שנים. אלא שכפי שאנו יודעים, בשנים שחלפו מאז חלו כמה שינויים בסביבה ובאורח החיים של האדם... אנחנו חיים כיום חיי שפע, ומאוימים בעיקר משעות הסגירה המוקדמות של המסעדות. בעלי חיים גדולים אינם מאיימים עלינו, אבל בוס נבזי או סכנת פיטורים בהחלט כן... האם כל זה אומר שאנו נתונים לחסדיו של אלגוריתם שמתאים ביסודו לאדם הקדמון? ממש לא. אף על פי שהקוד המוחי, שהוא המסגרת לפעילות המוחית, לא ממש מעודכן, אנו נהנים מיכולת (כן, גם זה כתוב בקוד המוחי) לשנות תבניות מוחיות ולהתאים אותן לצרכינו. מדובר ביכולת טבעית וקבועה, אך לשם יישומה עלינו קודם להכיר את המוח, את הסביבה המוחית ואת הקוד המוחי לפעולה.