חוט"ם 3 - חיי הפרא של אמיץ־על

חוֹטֶ״ם, כֶּלֶב (כִּמְעַט) מֻשְׁלָם שֶׁיָּצָא מֵהַמַּעְבָּדָה, אוֹהֵב כַּדּוּרִים קְטַנִּים, אֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְאֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. בִּזְכוּת קוֹלַר־הַשָּׂפָה הַגְּאוֹנִי שֶׁלּוֹ הוּא יָכוֹל לְשׂוֹחֵחַ עִם בְּנֵי־אָדָם.

הָאָח וְהָאָחוֹת, פְלִיפּ וּמַיָה, שְׂמֵחִים כָּל כָּךְ שֶׁחוֹטֶ״ם עָבַר לָגוּר אֶצְלָם! בְּלִי הַכֶּלֶב שֶׁלָּהֶם עִם קוֹלַר־הַשָּׂפָה, הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם הָיוּ בְּוַדַּאי מְשַׁעְמְמִים מְאוֹד.

אַמִּיץ־עָל רַק נִרְאֶה כְּמוֹ כֶּלֶב פָּאג קָטָן.
בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ הוּא זְאֵב בּוֹדֵד אַמִּיץ,
וְהוּא אֵינוֹ מוּכָן בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן
לִהְיוֹת מְשָׁרְתָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם...

אֵיזֶה מַזָּל שֶׁלְּאַבָּא וּלְאִמָּא שֶׁל מַיָה וּפְלִיפּ יֵשׁ חוּשׁ הוּמוֹר מֻצְלָח כָּל כָּךְ! הוּא חִיּוּנִי מְאוֹד כְּשֶׁגָּרִים עִם כֶּלֶב כִּמְעַט מֻשְׁלָם שֶׁיָּכוֹל גַּם לְדַבֵּר.
 
הַחֲתוּלָה הִיא חֲבֶרְתָּם הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל חוֹטֶ״ם וְשֶׁל אַמִּיץ־עָל, גַּם אִם אֵינָהּ רוֹצָה לְהוֹדוֹת בְּכָךְ. אֲבָל בְּתוֹךְ הָעִיר הִיא אֵינָהּ מוּכָנָה לְהִתְלַוּוֹת אֲלֵיהֶם: יֵשׁ שָׁם יוֹתֵר מִדַּי מְכוֹנִיּוֹת, וְהִיא פּוֹחֶדֶת מֵהֶן מְאוֹד.

פִּיפֶּטָה, הַכַּלְבָּה הַקְּטַנָּה,
אָמְנָם עוֹנֶדֶת סְרָטִים וְרֻדִּים חֲמוּדִים,
אֲבָל בְּסֵתֶר לִבָּהּ הִיא מַעֲרִיצָה אֶת
אַמִּיץ־עָל, הַפָּאג הַפְּרָאִי הַגֵּאֶה.
גְּבֶרֶת וַאן־בּוֹמֶל אוֹהֶבֶת עוּגוֹת וְעוּגִיּוֹת,
סְרָטִים לַשֵּׂעָר וְאֶת הַצֶּבַע הַוָּרוֹד,
אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל הִיא אוֹהֶבֶת אֶת פִּיפֶּטָה,
הַכַּלְבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּהּ.

 
אַמִּיץ־עָל, כֶּלֶב הַפָּאג הַשָּׁחוֹר, צָעַד כְּבָר שָׁעָה אֲרֻכָּה עַל רַגְלָיו הַקְּצָרוֹת. הוּא רָצָה לְהַגִּיעַ אֶל אֲתַר הַפִּיקְנִיקִים בַּיַּעַר. אַמִּיץ־עָל יָצָא לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה הַזֹּאת רַק כְּשֶׁהָיָה רָעֵב בִּמְיֻחָד. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא לֹא אָהַב לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר מִדַּי מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יָשַׁן עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְהֶעֱדִיף לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֹכֶל לַאֲרוּחוֹת שֶׁלּוֹ רַק בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה. אֲבָל בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים יָרַד גֶּשֶׁם, וְלָכֵן רַק מְעַט אֲנָשִׁים יָצְאוּ לְטַיֵּל. כִּמְעַט לְאַף אֶחָד לֹא נָפַל בַּטִּיּוּל מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל.
לְעֻמַּת זֹאת, בָּאֲתַר הַפִּיקְנִיקִים הַגָּדוֹל בַּיַּעַר הָיָה אֶפְשָׁר תָּמִיד לִמְצוֹא מַשֶּׁהוּ. הָאֲנָשִׁים יָכְלוּ לִנְסוֹעַ בִּמְכוֹנִיּוֹתֵיהֶם מַמָּשׁ עַד לַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַסַּפְסָלִים, וְלָכֵן רַבִּים בִּקְּרוּ שָׁם.
הַכֶּלֶב הַקָּטָן זָקַר אֶת אַפּוֹ וְרִחְרֵחַ כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַפִּיקְנִיק הָרִאשׁוֹן. אֵיזֶה רֵיחַ נֶהֱדָר שֶׁל נַקְנִיק, שֶׁל לַחְמָנִיּוֹת וְשֶׁל עוּגִיּוֹת שְׁקֵדִים! "כַּמָּה טִפְּשִׁים הָאֲנָשִׁים," רָטַן הַפָּאג בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פַּח הָאַשְׁפָּה. "הֵם מַחְבִּיאִים אֶת הָאֹכֶל שֶׁלָּהֶם בְּצוּרָה רַשְׁלָנִית כָּזֹאת, שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לִמְצוֹא אוֹתוֹ." הוּא מָשַׁךְ בְּשִׁנָּיו חֲצִי לַחְמָנִיָּה מִתּוֹךְ הַפַּח. "אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה רַק כְּדֵי לְהַרְגִּיז אֶת הָאֲנָשִׁים," הוּא הִסְבִּיר לִדְרוֹר שֶׁהִבִּיט בּוֹ בְּתִמָּהוֹן.
אַמִּיץ־עָל הִמְשִׁיךְ הָלְאָה, אֶל הַשֻּׁלְחָן הַבָּא. הוּא הִרְכִּין אֶת הָאַף הַפָּחוּס שֶׁלּוֹ וְרִחְרֵחַ.
וְאָז הוּא קָפָא בִּמְקוֹמוֹ.
הוּא הֵרִיחַ מַשֶּׁהוּ.
אֲבָל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת.
זֶה הָיָה... חֲלוֹם. פֶּלֶא.
פֶּלֶא שֶׁל חֲלוֹם.
אֲפִלּוּ טוֹב יוֹתֵר מִגֶּשֶׁם שֶׁל נַקְנִיקִיּוֹת שֶׁהָיָה יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם.
טוֹב יוֹתֵר מֵהָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם הִשְׂתָּרֵעַ לוֹ בְּנַחַת עַל שְׂפַת הַנָּהָר עִם הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁלּוֹ, חוֹטֶ״ם וְהַחֲתוּלָה.
כְּאִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ הִפְצִיעָה מֵאֲחוֹרֵי עָנָן שָׁחוֹר, חֲמִימָה וְזוֹהֶרֶת בְּזָהָב אַחֲרֵי תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל מֶזֶג אֲוִיר גָּרוּעַ.
לִבּוֹ הָלַם בִּפְרָאוּת, אֲבָל הוּא לֹא פָּחַד. הוּא הָיָה אוּלַי בַּעַל הַחַיִּים הַיָּחִיד בְּכָל הַסְּבִיבָה שֶׁלֹּא חָשַׁשׁ כְּשֶׁהָרֵיחַ הַזֶּה עָלָה בְּאַפּוֹ.
וְלָמָּה הוּא צָרִיךְ לִפְחוֹד בִּכְלָל?
אַמִּיץ־עָל הֲרֵי הָיָה רַק הַקִּצּוּר שֶׁל הַשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ: "הַזְּאֵב הַבּוֹדֵד הָאַמִּיץ". אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה הוּא הֶעֱנִיק לְעַצְמוֹ, כִּי לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם אָדוֹן וְגַם לֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם גְּבֶרֶת. הוּא חַי לְבַדּוֹ בַּיַּעַר וְאָהַב לִחְיוֹת כָּךְ, וְלֹא רָצָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לִהְיוֹת מְשָׁרֵת שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.
אַמִּיץ־עָל רַק נִרְאָה מִבַּחוּץ כְּמוֹ כֶּלֶב מִסּוּג פָּאג. בְּתוֹךְ־תּוֹכוֹ הִסְתַּתֵּר זְאֵב אֲמִתִּי.
וְעַכְשָׁיו הוּא קָלַט אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל זְאֵב מַמָּשִׁי, זְאֵב פֶּרֶא אֲמִתִּי. זְאֵב עִם רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת, עִם חֹטֶם רַב־עָצְמָה, זָנָב עָבֹת, אָזְנַיִם מְחֻדָּדוֹת — כָּל מָה שֶׁיָּפֶה וּמַתְאִים לִזְאֵב.
זְאֵב שֶׁיְּצָרֵף אֶת אַמִּיץ־עָל לַלַּהֲקָה שֶׁלּוֹ, לַהֲקַת זְאֵבִים אֲמִתִּית.
אַמִּיץ־עָל פָּצַח בִּדְהָרָה, אַפּוֹ קָרוֹב כָּל הַזְּמַן לַקַּרְקַע. הָעֲקֵבוֹת הָיוּ טְרִיִּים עֲדַיִן. הֵם הוֹבִילוּ בֵּין סַפְסְלֵי הָעֵץ, דֶּרֶךְ סְבַךְ הַשִּׂיחִים, וְאָז חָלְפוּ עַל פְּנֵי עֲצֵי אֵלָה בּוֹהֲקִים בְּיָרוֹק, אֶל תּוֹךְ יַעַר עָבֹת וְחָשׁוּךְ שֶׁל עֲצֵי אַשּׁוּחַ.
אַיָּל מְבֹהָל קִפֵּץ מוּלוֹ בְּזִנּוּקִים גְּבוֹהִים. הוּא לֹא הִקְדִּישׁ כָּל תְּשׂוּמַת לֵב לַפָּאג, אֶלָּא חָלַף עַל פָּנָיו וְנֶעֱלַם בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר. כָּל הַחַיּוֹת בַּיַּעַר פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַזְּאֵב.
הָרֵיחַ נַעֲשֶׂה בָּרוּר יוֹתֵר. אַמִּיץ־עָל הִתְנַשֵּׁף בְּפֶה פָּעוּר וּבְלָשׁוֹן מְשֻׁרְבֶּבֶת.
הוּא מָעַד, קָם שׁוּב עַל רַגְלָיו
וְנִתֵּר הָלְאָה. וְאָז הוּא רָאָה אוֹתוֹ.
הַזְּאֵב עָמַד לְיַד הַנַּחַל, הִצִּיב אֶת רַגְלָיו הָאֲפוֹרוֹת וְהַשְּׁרִירִיּוֹת עַל אֶבֶן חֲלָקָה, וְהִבִּיט לַמֶּרְחַקִּים בְּעֵינַיִם צְהֻבּוֹת.
אַמִּיץ־עָל קָפָא בִּמְקוֹמוֹ.
הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לָזוּז.
הוּא עָמַד שָׁם, הָמוּם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהַזְּאֵב פָּנָה כַּעֲבוֹר זְמַן־מָה לְאָחוֹר, חָצָה אֶת הַנַּחַל הָרָחָב וְהַסּוֹחֵף בִּצְעָדִים גֵּאִים וּגְמִישִׁים, וְנֶעֱלַם בֵּין הָעֵצִים בְּצִדּוֹ הָאַחֵר.
אַמִּיץ־עָל צָנַח עַל אֲחוֹרָיו הָרְחָבִים. הוּא הִתְקַשָּׁה לִנְשׁוֹם. הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַחְצוֹת אֶת הַנַּחַל בְּרַגְלָיו הַקְּצָרוֹת. הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֶל הַזְּאֵב.
הוּא הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ לְאָחוֹר וְנִסָּה לְיַלֵּל, אֲבָל מִגְּרוֹנוֹ בָּקַע רַק צִיּוּץ דַּקִּיק, שֶׁהָפַךְ עַד מְהֵרָה לִגְנִיחָה צְרוּדָה.
אַמִּיץ־עָל נֶאֱלַץ לְהִשְׁתַּעֵל. דְּמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינָיו.
נִרְאָה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְרוֹץ בְּבֶכִי. אֲבָל זְאֵבִים בּוֹדְדִים אַמִּיצִים אֵינָם בּוֹכִים, כַּמּוּבָן.