אסופת קריאה לעזרה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אסופת קריאה לעזרה
מכר
מאות
עותקים
אסופת קריאה לעזרה
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

אסופת קריאה לעזרה

5 כוכבים (6 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

כל ההכנסות מן הספר ייתרמו למען המאבק באלימות נגד נשים.

אם תראו אותן סתם ככה ברחוב, אולי תחלפו על פניהן בלי לדעת. הן נשים מוכות. האלימות נגד נשים היא הבעיה החברתית הקשה והחמורה ביותר במדינת ישראל של 2021 ואנחנו בעברית החלטנו לתרום את חלקנו להעלאת המודעות ולמאבק בסיוט המתמשך והנורא הזה. באנתולוגיה #קריאה_לעזרה תמצאו שישה סיפורים אישיים של שש נשים שהיו קורבנות לאלימות מצד בני זוגן ומתארות בגוף ראשון ובאומץ את רגעי האימה, החרדה והפחד, וגם את החיים שאחרי, השיקום וההיחלצות מהמצוקה.

כל ההכנסות מרכישת האסופה קודש לעמותת בת מלך - סיוע לנשים דתיות וחרדיות הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן, שבעזרתה הן ורבות אחרות ניצלו מהתופת וזכו בחיים חדשים. למען כל אלו שעדיין זקוקות לסיוע ועזרה, והן רבות מספור – הצטרפו אלינו, קנו, קראו, תרמו, ויחד נצטרף למאבק בנגע החברתי הנורא הזה – ובסוף גם ננצח!

פרק ראשון

מתוך עדותה של א:
לאלימות הפיזית לקח זמן להגיע. הוא רצה כנראה לוודא שהוא מנתק אותי ממשפחתי ומסביבתי הקרובה, שהוא שולל ממני כל תחושת עוצמה ובטחון, הוא הכין את הקרקע. אז זה התחיל בסטירה. אח"כ הוא שבר לי את האצבע, איים על חיי על בסיס יומיומי, והפליא בי את מכותיו. האמנתי שזה יעבור ורציתי לשמור על שלמות המשפחה בשביל הילדים. אז נשארתי איתו.

מתוך עדותה של ח: 
נשים שבורחות ממעגל האלימות לא באמת נחות על זרי הדפנה. רק אז מאבקם לחיים באמת מתחיל. הן צריכות להתמודד במספר מישורים: במישור המשפטי, מול מחלקות הרווחה, בצד הרגשי, בטיפול בילדים, בליקוק הפצעים, בפוסט טראומה, ובנוסף גם בפן הכלכלי.
אבל אני בטוחה שאצליח להתגבר עכשיו גם על המכשולים הללו.
בשבילי ובשביל הילדים.

מתוך עדותה של ל: 
ערב החתונה היה היום הטוב ביותר עבורי בכל השנים האלו. הרבה שמחה, ריקודים, התעלות רוחנית. כשהתקרב אלי להסיר את ההינומה, לא הפסיקו הדמעות לזלוג מעיני. דמעות של שמחה אמיתית. לא ידעתי שרק מספר ימים אח"כ דמעות אלו יהפכו לדמעות של צער ושל סבל... 
לפני החתונה הוא עוד ידע להתנצל כדי לתת תחושה שאכפת לו ממני. בערב הכלולות הוא הבהיר לי שמעכשיו אני שלו ומצד שני שגם לא אכפת לו ממני. את שלי ואני לא צריך אותך. לא הבנתי. קשה לעכל. היה פער בין המציאויות שלא נתפס.

מתוך עדותה של ר:
הפעם הראשונה שקיבלתי ממנו בעיטה הייתה רק בגלל שלא רצה שאראה את אח שלו שישן בסלון. שבטעות לא אסתכל עליו. חשבתי שהוא צחק כשאמר לי לא לצאת מהחדר. מסתבר שזה לא היה בצחוק. רציתי להגיש תלונה אבל דחיתי את הרעיון אחרי שהוא בא עם מתנות לבקש סליחה. סלחתי כמובן. הוא היה קנאי ואובססיבי כלפי. שלט בכל דבר בחיי. הרחיק אותי לאט-לאט מכל החברות שלי ולא אפשר לי להיות אני האמיתית. 
כל אותה תקופה חטפתי ממנו קללות, איומים ומכות ועדיין נשארתי איתו. עד היום אני לא מבינה איך.

מתוך עדותה של ג:
אם תראו אותי ברחוב, או באקדמיה, שם אני עובדת בתפקיד בכיר ועם כמה תארים אקדמאיים, אין לי ספק שלא תצליחו להאמין שאני זו שמאחורי סיפור האלימות הקשה שליווה את חיי...
...הייתי אבודה ורציתי לעשות הכל בשביל שלום בית. הוא אמר שמעכשיו בגלל שהרגיש שאני עומדת על שלי, אני צריכה איפוס מחדש, צריך לעשות לי לו"ז. שאם אני רוצה שלום בית אני צריכה לעמוד בו – לו"ז מפורט לפי דקות מתי אני מנקה, מתקלחת וכו. הייתי צריכה לחתום על החוזה, ועל כך שאסור לי לדבר על הלו"ז עם איש, אחרת הוא יוכל לנקוט בכל האמצעים כדי להעניש אותי.

מתוך עדותה של ט:
לגברים אלימים אין קרניים. הם לא הולכים עם שלט "זהירות גבר אלים לפניך". הם כריזמטיים, וסוחפים, ומצחיקים, ומעוררי חמלה. הרי גם אנחנו התאהבנו בהם פעם. והאמנו להם. האמנו לכל סיפור שהם סיפרו. האמנו לנרטיב שלהם. האמנו שהם יכולים להשתנות, שאולי זה בכלל אשמתנו. שאנחנו לא בסדר. האמנו שנצליח לגרום לזה לעבוד. עד שכבר לא...

עוד על הספר

אסופת קריאה לעזרה ללא שם

מתוך עדותה של א:
לאלימות הפיזית לקח זמן להגיע. הוא רצה כנראה לוודא שהוא מנתק אותי ממשפחתי ומסביבתי הקרובה, שהוא שולל ממני כל תחושת עוצמה ובטחון, הוא הכין את הקרקע. אז זה התחיל בסטירה. אח"כ הוא שבר לי את האצבע, איים על חיי על בסיס יומיומי, והפליא בי את מכותיו. האמנתי שזה יעבור ורציתי לשמור על שלמות המשפחה בשביל הילדים. אז נשארתי איתו.

מתוך עדותה של ח: 
נשים שבורחות ממעגל האלימות לא באמת נחות על זרי הדפנה. רק אז מאבקם לחיים באמת מתחיל. הן צריכות להתמודד במספר מישורים: במישור המשפטי, מול מחלקות הרווחה, בצד הרגשי, בטיפול בילדים, בליקוק הפצעים, בפוסט טראומה, ובנוסף גם בפן הכלכלי.
אבל אני בטוחה שאצליח להתגבר עכשיו גם על המכשולים הללו.
בשבילי ובשביל הילדים.

מתוך עדותה של ל: 
ערב החתונה היה היום הטוב ביותר עבורי בכל השנים האלו. הרבה שמחה, ריקודים, התעלות רוחנית. כשהתקרב אלי להסיר את ההינומה, לא הפסיקו הדמעות לזלוג מעיני. דמעות של שמחה אמיתית. לא ידעתי שרק מספר ימים אח"כ דמעות אלו יהפכו לדמעות של צער ושל סבל... 
לפני החתונה הוא עוד ידע להתנצל כדי לתת תחושה שאכפת לו ממני. בערב הכלולות הוא הבהיר לי שמעכשיו אני שלו ומצד שני שגם לא אכפת לו ממני. את שלי ואני לא צריך אותך. לא הבנתי. קשה לעכל. היה פער בין המציאויות שלא נתפס.

מתוך עדותה של ר:
הפעם הראשונה שקיבלתי ממנו בעיטה הייתה רק בגלל שלא רצה שאראה את אח שלו שישן בסלון. שבטעות לא אסתכל עליו. חשבתי שהוא צחק כשאמר לי לא לצאת מהחדר. מסתבר שזה לא היה בצחוק. רציתי להגיש תלונה אבל דחיתי את הרעיון אחרי שהוא בא עם מתנות לבקש סליחה. סלחתי כמובן. הוא היה קנאי ואובססיבי כלפי. שלט בכל דבר בחיי. הרחיק אותי לאט-לאט מכל החברות שלי ולא אפשר לי להיות אני האמיתית. 
כל אותה תקופה חטפתי ממנו קללות, איומים ומכות ועדיין נשארתי איתו. עד היום אני לא מבינה איך.

מתוך עדותה של ג:
אם תראו אותי ברחוב, או באקדמיה, שם אני עובדת בתפקיד בכיר ועם כמה תארים אקדמאיים, אין לי ספק שלא תצליחו להאמין שאני זו שמאחורי סיפור האלימות הקשה שליווה את חיי...
...הייתי אבודה ורציתי לעשות הכל בשביל שלום בית. הוא אמר שמעכשיו בגלל שהרגיש שאני עומדת על שלי, אני צריכה איפוס מחדש, צריך לעשות לי לו"ז. שאם אני רוצה שלום בית אני צריכה לעמוד בו – לו"ז מפורט לפי דקות מתי אני מנקה, מתקלחת וכו. הייתי צריכה לחתום על החוזה, ועל כך שאסור לי לדבר על הלו"ז עם איש, אחרת הוא יוכל לנקוט בכל האמצעים כדי להעניש אותי.

מתוך עדותה של ט:
לגברים אלימים אין קרניים. הם לא הולכים עם שלט "זהירות גבר אלים לפניך". הם כריזמטיים, וסוחפים, ומצחיקים, ומעוררי חמלה. הרי גם אנחנו התאהבנו בהם פעם. והאמנו להם. האמנו לכל סיפור שהם סיפרו. האמנו לנרטיב שלהם. האמנו שהם יכולים להשתנות, שאולי זה בכלל אשמתנו. שאנחנו לא בסדר. האמנו שנצליח לגרום לזה לעבוד. עד שכבר לא...