בס"ד
הקדמה
היום נעסוק בזוהר הקדוש עם ביאור מתוק מדבש, מתוך קונטרס "עונג שבת".
עונג שבת על שם מה? — הפסוק בספר ישעיהו אומר: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יהו"ה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו נח, יג).
ממשיך הפסוק אחריו: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" (ישעיהו נח, יד).
ומה השכר? — ממשיך הפסוק: "וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ; כִּי פִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיהו נח, יד).
נמצאנו למדים, פסוק אחרי פסוק. בתחילה: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", אחר כך כתוב: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'".
מה זה העונג, איך מתענגים ביום השבת? — את זה אנחנו יכולים ללמוד מהקיטרוג של המן הרשע כשבא לפני המלך אחשוורוש ואמר לו: "ישנו עַם אחד."
אומרים חז"ל במדרש: מה הוא אומר לאחשוורוש: "שיניהון רברבן". אוכלים ושותים הרבה. לעַם ישראל יש שיניים גדולות, הם אוכלים ושותים הרבה ואומרים: "עונג שבת, עונג יום טוב."
מכאן למדנו, עונג שבת זה אוכל. והשיעור שלנו היום נסוב על:
- מה זה האוכל של שבת?
- מה יש במאכלי שבת קודש, איזה קדושה?
- מה אנחנו מקיימים באכילה הזאת?
ובפרט כשהמן הרשע קיטרג, הקדוש־ברוך־הוא לא נשאר לו חייב. וכל פעם שהמן מקטרג, בא מיכאל המלאך ומלמד סניגוריה על עַם ישראל.
בסוף אומר הקדוש־ברוך־הוא למיכאל: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יהו"ה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל" (שמואל א יב, כב).
בין חייבים, בין זכאים, הקדוש־ברוך־הוא לא עוזב את עַם ישראל. אי־אפשר להניחם. אי־אפשר לעולם בלי ישראל. אי־אפשר לעולם בלי העונג שבת של עַם ישראל.
מהו
עונג שבת
פירוש הפסוק
עונג שבת, נסוב על הפסוק שהתחלנו בו, ונהגו לומר אותו בקידוש של שבת בבוקר. מפרש המצודות את הפסוק:
"אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ": אם תשיב מחמת קדושת השבת מלילֵך ברגליך חוץ לתחום, כי יש עניין שאסור ללכת ברגל מחוץ לתחום.
"עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי": וכן תשמור את עצמך מלעשות מלאכת חול ביום השבת שקידשו המקום.
"וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג": שיהיה מיוחד לך להתענג בו.
"לִקְדוֹשׁ יהו"ה מְכֻבָּד": ליום השבת שקידשו המקום תקרא יום מכובד.
"וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ": וכיבדתו לא בקריאת שם לבד, אלא תכבדו מעשות בו עניינך.
"מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר": וגם תכבדו מבלי מצוא בו חפצי חול, ומבלי לדבר בו דבר הנאסר בשבת.