מערבה מכאן

הרוח
 

לָהּ הַלַּיְלָה אָמַר: אֲהַבְתִּיךְ לְעוֹלָם

אַתְּ בִּתִּי הַצּוֹחֶקֶת בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם.

הִיא דָּבָר לֹא אָמְרָה, רַק נָשְׁבָה בּוֹ דּוּמָם

וְלָפְתָה אֶת רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד, הָעֵירֹם.

הוּא אָמַר: אֲהַבְתִּיךְ עַל שֶׁאֵין אַתְּ הוֹגָה

עַל שֶׁאֵין בָּךְ דְּמָעוֹת, עַל צְחוֹקֵךְ שֶׁנָּדַם

עַל שֶׁאֵין בָּךְ חָכְמָה, אַף שֶׁאַתְּ הַמִּלִּים

עַל שֶׁאֵין בָּךְ מַמָּשׁ, אַף שֶׁאַתְּ הָעוֹלָם.

לֹא הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ. בַּשַּׁלֶּכֶת עָמְדָה

סְעָרָה וּמָטָר וְשִׁירִים בְּקִרְבָּהּ

בַּשַּׁלֶּכֶת עָמְדָה עֲרִירִית וּשְׁקֵטָה

וְהַלַּיְלָה אָרֹךְ וְצוֹחֵק בְּקִרְבָּהּ.