ובחרתם בחיים

הקדמה
חמישה חומשי תודעה

עולם הרוח הוא חלק ממני, חלק בלתי נפרד ממהותי, מאז אני זוכרת את עצמי. תמיד הרגשתי שרוח אלוהים מרחפת בתוכי.

בילדותי אהבתי לשהות בבית סבתי, שהייתה אישה דתייה. השקט ששרר שם, ומלמולי התפילה שנשאה תמיד בפיה, מילאו אותי בתחושה עמוקה ומרגשת במיוחד, שאז לא ידעתי להסבירה במילים, והיום אני יודעת שזו פשוט תחושת חיבור; חיבור לאלוהות, לקולות הפנימיים של נשמתי, חיבור לידיעה הברורה שאני אף פעם לא לבד.

בגיל 38 עברתי משבר מטלטל, אשר ערער את ביטחוני ולווה בתחושות קשות וכואבות: בדידות, חוסר שייכות ופחד. זאת הייתה תקופה של עצב גדול, וקשה מכול – של מרירות. אך כמאמר המשפט, "במקום שבו נסגרת דלת נפתח חלון", בדיוק אז החל המסע שלי אל עצמי.

יצאתי למסע אישי פנימה, אל תוך עולם המודעות. מסע שהוביל אותי להיכרות מעמיקה עם עצמי; עם הטבע שלי, עם רצונותיי העמוקים, עם החלומות. אפשרתי לעצמי להישאב אליו, להתמסר לו, ובמהלכו התבררה לי גם השליחות שלי, הייעוד שלי בעולם הזה, והפכתי למאמנת, מטפלת אישית ומנחת קבוצות בשיטת המודעות.

הרגשתי שקיבלתי את המפתח לארץ הפלאות; אפשרות להתבוננות, להציץ אל מאחורי הקלעים של המציאות. אך אני חייבת להודות כי היו בתוכי לא מעט התנגדויות לדרך שבה בחרתי ללכת; הייתי מלאת ספקות וחשדות, ובעיקר תהיתי אם עולם המודעות המרגש שגיליתי אינו סותר את עולם התנ"ך והמקרא שממנו ינקתי כל חיי וקיבלתי השראה בכל רגע.

תחושת הבטן שלי, שתמיד מלווה אותי ומכוונת אותי למקומות הנכונים הרבה לפני שאני מבינה זאת בשכלי, כיוונה אותי גם הפעם וביקשה ממני לצאת לחקור, לבדוק, לצלול לעומק ולחפש את האמת שמצאתי בעולם המודעות גם בין המילים והדפים בתנ"ך המופלא. וכך מצאתי את עצמי נשאבת אל עומקם של חמשת חומשי התורה.

קראתי את הטקסטים שוב ושוב, מנסה להתבונן בהם בעיניים "חדשות" ומנקודת מבט נטולת מסגרות ותבניות. מהר מאוד הבנתי כי ככל שהעמקתי בקריאת פרשות השבוע, כך התרחבה תודעתי יותר ויותר, ותמיד בסנכרון מושלם ומדויק להפליא עם הזמן והמקום שלי בדרך. זאת הייתה תקופה מיוחדת במינה. עוד ועוד רבדים נחשפו בפניי, התמלאתי תובנות משנות חיים ומאירות. תודעתי המשיכה להתרחב, ואני נפעמתי מהשפע שהלך והתגלה בפניי בעת הקריאות החוזרות.

בזכות הקריאה החדשה, האחרת, הצלחתי לראות את הדמויות המככבות בתנ"ך בעיניים אנושיות. הבנתי שגם הן, בדיוק כמונו וכמו כל בן אנוש, מוּנעות מרגש, מתמודדות עם פחדים, פיתויים ויצרים, כועסות, נעלבות ומתרגשות. הצלחתי להבין את החולשות ואת החוזקות שלהן, הצלחתי לפענח את דרכי הפעולה שלהן, את המניעים, את הקונפליקטים.

ההארות הללו הפכו את התנ"ך לספר הדרכה עבורי; הדרכה דינמית, אקטואלית ורלוונטית בכל שלב בחיים. דרך התנ"ך וההתחברות אליו למדתי – ואני עדיין לומדת – כיצד לחיות את חיי היום-יום שלי.

הקריאה החדשה שלי, העֵרה, המודעת, הובילה לעוד ועוד תובנות, מסרים שהתגלו לי מתוך הפרשות. ראיתי כיצד רעיונות מטאפיזיים – על התפתחות התודעה, על מימוש ועל הגשמה – באים לידי ביטוי בכתובים, והבנתי שספר הספרים שלנו הוא מעל הזמן והמקום, נצחי ואין-סופי, כמו התודעה שלנו, ואם קוראים אותו באספקלריה הזאת, הכול מתגלה.

התחלתי לכתוב. בכל שבוע כתבתי את הפרשנות התודעתית שלי על פרשת השבוע. הבשורה שלי עשתה לה כנפיים; המילים שחיברתי הגיעו לקוראים נוספים ורבים עד שהרגשתי שהן צריכות לקבל בית. זה היה הרגע שבו התחלתי לכתוב את הספר הזה.

לאורך ההיסטוריה נכתבו תילי-תילים של מילים על פרשות השבוע. ארון הספרים היהודי עמוס וגדוש באין-ספור כרכים וקונטרסים שבהם מדרשים ופירושים לפרשות השבוע.

אך אני רציתי משהו אחר. רציתי לכתוב ספר מעשי, שמילותיו יעניקו לקוראים כלים אפקטיביים להתפתחות תודעתית בחיים; ספר שיעזור לקוראים בו לבחור בחירות טובות מיטיבות; ספר שכל החפץ בכך יוכל ליהנות מתובנות שיחברו אותו אל עצמו.

בחרתי לארגן את הפרשות בסדר אחר, לא כהופעתן בתנ"ך אלא לפי הנושאים העמוקים העולים מהן. הספר עצמו, כמו התורה, מחולק לחמישה חלקים, חמש קטגוריות המשקפות את סדר ההתפתחות שלנו כבני אנוש:

בחירה, מודעות, אמונה, מנהיגות, אהבה.

אלו חמישה חומשי תודעה.

סדר זה התגבש מתוך הבנה עמוקה של מבנה הנפש האנושית והוא מבטא תהליך אוניברסלי שעובר כל אדם בעולמנו.

בחירה – נקודת ההתחלה.

בחירה היא הצעד הראשון שלנו בדרך. כבר בתחילת חומש בראשית מסופר על הבחירה של אדם וחווה, לאכול מפרי עץ הדעת, ולאחר מכן התפתחה אצלם מודעות.

מכאן אנו מבינים שבחירה מובילה להתפתחות של מודעות.

מודעות – התפתחות.

אנחנו מבינים שלבחירות בחיינו יש מחיר, תוצאות והשלכות שנצטרך ללמוד לחיות איתן. למשל, בעקבות בחירתם של אדם וחווה לאכול מפרי עץ הדעת, השתנו החיים בעולם.

הבחירה מובילה בהכרח להתפתחות תודעתית, והמודעות היא בעצם הסיבה והתכלית לחיים האנושיים.

אמונה – התקדמות.

לאחר הבנת כוחה של המודעות, מתעורר הצורך לפתח אמונה.

האמונה היא שמניעה את הדמויות בתורה, והיא מניעה אותנו כבני האדם. האמונה הכרחית כדי להתקדם בחיים וכדי לממש את הפוטנציאל הגבוה הטמון בכל אחד ואחת מאיתנו.

מנהיגות – הבשלה.

אחרי שבחרנו בעצמנו, התוודענו לכוחה האין-סופי של המודעות, פיתחנו והגברנו את האמונה, אנחנו יכולים להתחיל להנהיג; קודם כול את עצמנו, ואז גם אחרים.

משה רבנו, המנהיג הגדול ביותר שידע העם היהודי, הוא דוגמה מופלאה לכך:

ככל שמודעותו של משה הלכה והתפתחה – כן גברה אמונתו, ובהלימה לתהליכים שעבר, הוא נעשה מנהיג רהוט וברור יותר, לעצמו ולעמו.

תהליך דומה עבר כל עם ישראל, בארבעים שנות הנדודים במדבר ובמתח שבין שתי תודעות הפוכות: תודעת עבדות, היא מצרים, ותודעת הבחירה החופשית, היא הארץ הטובה, ארץ הבחירה, ארץ ישראל.

כאשר גברה אמונתם של בני ישראל בכך שהם אכן יגיעו אל הארץ המובטחת – הם בשלו להיות המנהיגים של עצמם.

במקום שיש בחירה, המודעות מתפתחת, האמונה גדלה וכך גם האמון שלנו בעצמנו, עד שנוצרת מנהיגות. מנהיגות פירושה מצב שבו אנו לוקחים אחריות על מעשינו, מתוך ביטחון ורצון למלא את שליחותנו ולחיות את חיינו.

אהבה – הכוח המניע.

כאשר ארבע התכונות הללו מושרשות בתוכנו, האהבה היא פועל יוצא.

בשלב זה של התהליך האהבה הופכת להיות לנו לטבע, החמצן המזין אותנו, הרטט שמניע אותנו בעולם. האהבה היא הכול.

אנו מצווים לאהוב את אלוהים בכל לבבנו ובכל מאודנו. זו הכְוונה להיות מי שאנחנו באמת, להיזכר באופן בריאתנו, בעצם היותנו צלם אלוהים. כדי שנוכל לאהוב את אלוהים בכל מאודנו, עלינו למצוא את האהבה בתוכנו, ולהפוך אותה לחיה ופועמת.

כאשר אנחנו אוהבים, האהבה מוקרנת מאיתנו החוצה, אנחנו הופכים להיות נאהבים ומעגלי האהבה הולכים וגדלים ומתעצמים. וזאת כל התורה כולה.

ברוח זו, הספר מציע חלוקה חדשה, התבוננות אחרת על התובנות, על המסרים ועל השיעורים שמעניקה לנו התורה.

אם נסכים לקבל כי הטקסט טומן בחובו רבדים נסתרים, אשר יתגלו בפנינו רק כאשר נפתח את הלב ונקרא אותם מתוך הלב הפתוח, אזי נוכל לגלות בהם מרחבים אין-סופיים, הארות שעוצמתן מחשמלת. לא פחות.

ניסיוני מלמד כי קריאה ערה, מודעת, בתנ"ך מביאה לתובנות נשגבות בתהליך שאינו מסתיים לעולם.

תוכלו לקרוא את הספר מתחילתו ועד סופו לפי הסדר המוצע, או לבחור את אחד החומשים ולהתעמק בו, או אפילו לפתוח את הספר אקראית ולקרוא את המסר הטמון בפרשה.

תופתעו לגלות, בכל פעם מחדש, עד כמה המסר מדויק ומסונכרן לחייכם, תזכורת למידת החיות והרלוונטיות של הטקסט.

כולי תקווה שכל אלו יעזרו לכם לפתוח את תודעתכם למרחבים חדשים, אין-סופיים ועמוקים של חיבור פנימי, חיבור לרוח הגדולה, חיבור לחיים, חיבור לאלוהים שמפעם בכולנו, ושתשתמשו בספר ככלי וכמצפן בדרך הנפלאה של חייכם.