אנדי ג׳קסון 1 - בולי קינג
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אנדי ג׳קסון 1 - בולי קינג
מכר
אלפי
עותקים
אנדי ג׳קסון 1 - בולי קינג
מכר
אלפי
עותקים

אנדי ג׳קסון 1 - בולי קינג

4.2 כוכבים (177 דירוגים)
ספר דיגיטלי
15
ספר מודפס
35 מחיר מוטבע על הספר 98

תקציר

עלילת בולי קינג כוללת הסכמה בעייתית, תקיפה מינית, שיח על התאבדות. 
מיועד לקוראי 18+ בלבד. לא לבעלי לב חלש.

"זה אחד הספרים האהובים עליי. הסיפור הזה צריך להיחשף לעולם!"
- קייט ביילי, סופרת

אני בנו של הכומר.
הוא שחקן הפוטבול הכוכב של התיכון בעיירה קטנה בקנטאקי.
כל העיירה סוגדת לו, ואני מתפלל לאלוהים שיגאל אותי מייסוריי.
הוא מענה אותי, הופך את חיי לגיהינום עלי אדמות, ואני הקורבן שלו.
המשחק המלוכלך הזה שלנו עשוי להיות הסוף של שנינו.
איך משהו שעושה הרגשה טובה כל כך יכול להיות רע?
אם ניחשף – המחיר יהיה מוות, אך אני לא מסוגל לעצור.
גם הוא לא.
אסור שאף אחד ידע.
האם אני יכול להסתכן כך?
האם רומן קינג שווה שאמות בשבילו?

בולי קינג מאת אנדי ג'קסון הוא סיפור MM שמתאים לכולם. 
הסופרת יצרה דמות אחת שאפשר לשנוא ולאהוב בו־זמנית, ודמות אחרת ששוברת את הלב כבר מההתחלה.
אם אתם מחפשים רכבת הרים של רגשות שתשאיר אתכם משתוקקים לעוד בסופה – זה הספר בשבילכם.

פרק ראשון

פרק 1

ג'ונה

אני בודק את התיק שלי כדי לוודא שלא שכחתי כלום ובטני מתהפכת בעצבנות. זה היום הראשון שלי בשנתי האחרונה בבית הספר. זה תיכון שבו לא למדתי מעולם ובעיירה שבה בקושי הספקתי להתמקם. אנשים חדשים שאצטרך להכיר וחוויות חדשות שאצטרך להיות נוכח בהן. אני עוצם את עיניי ונשימתי נעתקת בגרוני כשאני לוחש תפילה קצרה.

בבקשה, אלוהים, תעשה שהיום הזה יהיה טוב.

דלת חדר השינה שלי נפתחת במפתיע וקוטעת את מחשבותיי. אני זורק מבט מהיר מעבר לכתפי ומחייך כשאני רואה את התרגשותה של מרי, אחותי.

הבד הוורוד העדין של שמלתה מתנופף סביב ברכיה, ותלתליה בצבע שוקולד מקפצים בעליזות. היא נמוכה יחסית, כמו אימא שלנו, ולשנינו יש את עיני השקד של אבא שלנו. היא בת חמש־עשרה, צעירה ממני רק בשנתיים, והיא חברתי הטובה ביותר בעולם.

"בוא כבר! אנחנו נאחר!" היא אומרת, רוקעת בנעליה השטוחות על גבי רצפת העץ.

השמחה שלה מרחפת באוויר סביבנו בתנועה היחידה הזאת. זה כמעט מידבק. היא חברותית כל כך וספרה את הימים עד שתוכל להכיר אנשים חדשים שנולדו באותה המאה כמוה.

"אני בא. תירגעי." אני מניף את התיק שלי מעבר לכתפי, תוחב את חולצת הפולו הכחולה שלי למכנסי הדגמ"ח וחולף על פניה במסדרון.

אני לוקח שני ופלים בלגיים, דוחף אחד לפי ובקושי מצליח לחמוק מהנשיקות של אימא כשאני יוצא מהמטבח.

"תזדרזו, אתם צריכים לצאת, אחרת תאחרו!" אימא צועקת מהמטבח.

אני נועל את נעלי הוואנס השחורות שלי, פותח את הדלת וצועק "ביי!" מעבר לכתפי. מרי דוחקת אותי החוצה.

אנחנו מלוּוים בברכת "ישו אוהב אתכם!" שבקושי נשמעת.

"אלוהים, מרי. את יודעת שבית הספר לא יברח לשום מקום, נכון?"

"אני לא רוצה לאחר ביום הראשון שלי," היא אומרת ומגלגלת את עיניה בצורה המעצבנת האופיינית אך ורק לאחיות קטנות, ומאיצה את קצב הליכתה ככל שבית הספר ניגלה לפנינו.

העצבים נדרכים שוב בקרבי. זו שנתי האחרונה בתיכון. אני אמור להיות עם החברים המוכרים שלי, לא לנסות למצוא את מקומי בבית ספר חדש.

אני נושם נשימה עמוקה ומכריח את עצמי להיזכר בסיבה שאנחנו כאן.

אלוהים זימן את המשפחה שלנו לכאן כדי לעשות את עבודתו.

אני מסיים לאכול את הוופל שלי, רץ כדי להשיג את אחותי שמתלהבת באופן היסטרי, ויחד אנחנו הולכים לעבר המזכירות. החלל עמוס לקראת תחילת פעילויות היום.

המזכירות שקועות במחשבים או מדברות בטלפון. תלמידים נכנסים ויוצאים בחיפזון וחולפים על פנינו בדרכם לכיתות או ללוקרים. זמזום המדפסת המופעלת כמעט מרגיע. אנחנו ניגשים לדלפק ורואים אישה מבוגרת בעלת שיער לבן ונפוח.

"בוקר טוב לכם, במה אוכל לעזור?" שואלת האישה, סגנון הדיבור הדרומי שלה מעלה חיוך על פניי.

"זה היום הראשון שלנו," מרי ואני אומרים בו־זמנית. אנחנו מביטים זה בזה, ואני מגחך.

"מה השמות שלכם?" היא פונה אל רשימת השמות המונחת על שולחנה.

"שם המשפחה כהן, מרי וג'ונה," אני אומר לה.

היא פותחת מגירה ועוברת על התיקיות עד שהיא מגיעה לתיקים האישיים שלנו.

"מרי כהן," היא מקריאה מהתיקייה ומדפדפת בה.

מרי מתקרבת לדלפק.

"הנה מערכת השעות שלך, מספר הלוקר והצירוף של המנעול, והמפה של בית הספר."

"תודה לך," אומרת מרי, לוקחת את המסמכים הדרושים לה ויוצאת מהמשרד בלי להביט לאחור אפילו.

"וג'ונה כהן, בבקשה. מערכת השעות, מספר הלוקר והצירוף של המנעול, והמפה של בית הספר."

"תודה רבה, גברתי." אני מהנהן לעברה ופונה למצוא את מספר הכיתה של השיעור הראשון שלי.

בעודי מרוכז במפה, אני נתקל במישהו, מועד ונופל בכבדות על התחת שלי.

"אאוץ'."

"מה לכל הרוחות?" נוהם קול ממורמר.

"אני מצטער," אני אומר בלי להרים את מבטי ואוסף את הדפים שלי שהתפזרו על הרצפה.

"לא שמתי לב."

"מה אתה אומר," הוא מגיב בכעס.

ובשלושת המילים האלה הוא מטיל את האשמה אך ורק עליי, קולו רווי בגועל ובסלידה מהמפגש שלנו. ידיי נקפצות לאגרופים לשמע נימת קולו.

אני מביט מעלה והבחור הסקסי ביותר שראיתי מימיי מעקם לעברי את שפתיו. כתפיו רחבות, זרועותיו שריריות והוא גבוה כל כך. גבוה כמו העצים, ופתאום אני רוצה להיות סנאי. שערו הבלונדיני נופל באופן מושלם על מצחו, ועיניו בצבע כחול־עמוק משוות לו את המראה האמריקאי שאנשים כה רבים בחברה שלנו שואפים אליו.

הזין שלי מקפץ בתוך מכנסיי למראה חולצת הפוטבול העוטפת באופן מושלם את חזהו העוצמתי, ומכנסי הג'ינס שגורמים לי לקנא ברוכסן שלו. החלום הרטוב של כל אישה וכל גבר הומו עומד לפניי, מפיץ סקס אפיל לכל עבר.

"תסתכל לאן אתה פאקינג הולך."

קולו הנוקשה בקושי מצליח לחדור לתוך מוחי. אני לא מסוגל להוריד את עיניי ממנו, בקושי נושם. האדם היפה הזה שעומד לפניי הוא כל מה שאני מעלה בדמיוני כשאני מאונן. הוא הפיתוי המושלם, ולפי המבט על פניו, הוא נשלח אליי מטעם השטן בכבודו ובעצמו.

אני בקושי קם על רגליי כשהגב שלי מוטח על שורת הלוקרים הצמודה לקיר. המנעול של אחת הדלתות לוחץ בחוזקה בגבי.

"על מה אתה מסתכל, לעזאזל?" נובח לעברי האדוניס שמולי, האמה שלו לוחצת על חזי ומצמידה אותי ללוקרים.

"שאלתי, על מה אתה מסתכל, חתיכת מתרומם?"

קולו שקט והוא מביט בי מקרוב, ידיו לופתות את חולצתי. אני מכריח את עצמי להתגבר על החרדה המאיימת לכבות את מוחי לחלוטין. הוא מדליק אותי ובו־זמנית, אני מפחד ממנו.

מה אם הוא מבחן שנשלח אליי על ידי אלוהים כדי לבחון את מסירותי? הבחור הזה מחריד ללא קשר לאיום באלימות פיזית שהוא מפגין כלפיי. ובכל זאת, איכשהו, כל עולמי סובב סביב הבחור החושף שיניים לעברי. ואף על פי שאני בטוח שאני עומד לחטוף אגרוף, אני לא מסוגל להסיט את מבטי.

רגע.

מתרומם?

איך הוא יודע?

עיניי פונות בחדות לעבר עיניו בחיפוש אחר רמז כלשהו לכך שהוא יודע את הסוד שלי. אני בוחן כל תו בפניו, כל צללית, נואש לדעת האם הסוד אודות הסטייה שלי עדיין בטוח.

ככל שאני בוהה בו יותר זמן, כך אני מתקשה לעצור את זרם הדם הממלא את איברי, וזאת למרות הפאניקה הפושטת בי ומאיצה את הדופק שלי למהירות מרבית. קרח זורם בוורידיי כשהפחד מציף את כל גופי.

תפסיק. לא, לא, לא. לעזאזל.

"תענה לי!" הוא צועק, וההד מידו המוטחת בדלת הלוקר שליד ראשי מקפיץ אותי במקומי.

החברים שלו עומדים מאחוריו וצוחקים, אך הם לא הדאגה שלי כרגע.

"כ...כ...כ...כלום," אני מגמגם את המילה האחת שאני אומר.

איך הגעתי למצב הזה? אני שוקע למערבולת של בלבול ושל פחד. מעולם לא הייתי מעורב בקטטה. אני לא יודע מה לעשות!

"ככה חשבתי." הוא מחייך בזחיחות ומשחרר את אחיזתו, מיישר את הקמטים שהוא עשה בבגדיי וטופח קלות בידיו על זרועותיי. ידיו החולפות על פני חזי כמעט מוציאות ממני גניחה. הוא מפנה את גבו אליי והולך משם, מוקף בחבורה של שחקני פוטבול. הם צפו במה שקרה, אך לא עשו כלום. מה קרה הרגע?

זו עומדת להיות שנה ארוכה מאוד.

אני אוסף את הדפים שהתפזרו שוב על הרצפה ומנסה לקרוא את המפה הארורה. הצלצול נשמע ובטני מתהפכת. אין דבר טוב יותר מלאחר ביום הראשון שלך.

"הלכת לאיבוד?" אומר קול רך מאחוריי.

האדרנלין גורם לי להסתובב במקומי במהירות ולהסיט את השיער מפניי. ברונטית בעלת שיער חלק וארוך, לבושה בג'ינס ובגופייה סגולה עומדת שם ומתבוננת בי.

"אה, כן. אני אבוד." כתפיי נשמטות בתבוסה.

היא מחייכת, אך מנסה להסתיר את השעשוע שלה. "מה השיעור הראשון שלך?"

המבטא שלה אינו כבד כמו זה של המזכירה, הוא הרבה יותר נעים לאוזן.

אני מביט במערכת השעות שלי ואומר, "פרקר, פוליטיקה אמריקאית."

"אה, זה בכיתה מספר שלוש מאות ואחת. זה גם השיעור הראשון שלי. בוא איתי."

היא פוסעת לעברי ומהר מאוד אני הולך לצידה.

"תודה רבה לך." לא נשמעתי נואש מדי, נכון?

"על לא דבר. אני אנה." היא מושיטה את ידה ללחיצה.

"ג'ונה." אני מחייך לעברה בחזרה ולוחץ את ידה.

"מאיפה אתה, ג'ונה?"

אני צוחק. "זה כל כך ברור?"

"טוב, זו עיירה קטנה, וכולם מכירים את כולם," היא מסיימת את דבריה בגלגול עיניים.

"ממדינת וושינגטון, כשעה נסיעה מסיאטל. אה, את יכולה להגיד לי איפה אמור להיות לוקר מספר ארבע מאות שלושים ושתיים?" אני נזכר שאין לי מושג איפה זה נמצא.

"איזה מזל יש לך! מיקום מעולה. שלי נמצא ממש רחוק. אני מספיקה להגיע אליו רק בזמן הפסקת הצהריים."

"אין זמן בין השיעורים?" בבית הספר הקודם שלי הייתה לנו הפסקה בת שמונה דקות בין השיעורים. היה מספיק זמן.

"יש זמן אבל לא מספיק כי אז אני אצטרך למהר. יותר קל לי ככה."

אני הולך בעקבותיה כשהיא פונה למסדרון אחר.

"אילו עוד שיעורים יש לך? אני יכולה לכוון אותך."

"אה, תודה." אני מוצא את מערכת השעות שלי ומקריא לה.

אנה מהנהנת. "ובכן, ווּדמן ובות', שניהם נמצאים בסוף המסדרון הזה."

אני מביט לכיוון שהיא מראה לי ומציין זאת במפה שלי.

"פארלי וספנסר יהיו שם." היא מצביעה לעבר מסדרון קרוב. "הלוקר שלך נמצא בשורה הקרובה לשם." היא מצביעה קדימה. "ועכשיו זה השיעור הראשון שלנו."

אני מרגיש הקלה ונרגע. "תודה רבה לך."

היא מחייכת לעברי. "בבקשה."

אני פותח את הדלת, מאפשר לה להיכנס קודם ואז נכנס אחריה. כולם מסתובבים ולוטשים מבטים לעברי. אני בולע בחוזקה את הגוש הנוקשה בגרוני.

אנחנו עושים את עבודת האל. יש סיבה טובה לכך שהוא הוביל אותנו לכאן.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
177 דירוגים
109 דירוגים
29 דירוגים
15 דירוגים
7 דירוגים
17 דירוגים
14/5/2024

וואו. ספר מדהים ומטורף ברמות! לא הצלחתי להזיז את העיניים שלי ממנו. מומלץ ברמות. הספר מדבר על כמה נושאים חשובים מאוד ומסובכים.

3
25/9/2022

ספר מושלם

1
10/12/2024

ספר כל כך טוב, חובה קריאה! ספר הלה"טב בין הראשונים שלי. האהבה האסורה, התשוקה שלהם אחד לשני, המסרים העמוקים שיש בתוכו, איך שהוא מנסה להשתנות בשבילו ולהיות אדם טוב יותר. ויותר מכל, האהבה שלהם! מ.ו.ש.ל.ם!!!💗✨️✨️

28/11/2024

אחד הספרים הכי יפים שקראתי.

6/9/2024

אוהבת מאד את הספר ואת החיבור בין הדמיות קניתי את המשך הסידרה זה ספר שאני קראתי מספר פעמיים

22/7/2024

ספר סוחף ומככר. נהנתי לקרוא על ג׳ונה ורומן וכבר עכשיו ממשיכה לפגום. מקווה שהוא יהיה מעולה כמו זה!!

30/4/2024

סוחף, נוגע בהמון נקודות.

9/3/2024

ספר סוחף!! מחכה כבר להתחיל את ספרי ההמשך.

7/11/2023

זה הספר הראשון שלי בז’אנר הזה ואני התאהבתי ברמות על … רומנטי, מרגש סקסי מלא בעוצמה של אהבה ורגש וכתוב בצורה מעולה מומלץ

5/11/2023

עלילה מאד מרגשת.

19/10/2023

וואו אחד הספרים היפים. אהבתי את הדמויות את השיח על יציאה מהארון והתהליך המסובך שעטוף בכל כך הרבה אהבה וסקס... מומלץ

14/7/2023

הספר האהוב עליי

12/6/2023

מקסים ומרגש

27/5/2023

ספר מושלם! הרבה זמן לא נהניתי ככה מספר.. (והתחרמנתי בטירוף...) הסוף עשה לי צמרמורת... (בקטע טוב...) תודה רבה!!

5/5/2023

מדהיםםםם

30/4/2023

ספר מדהיםםם כל כך סוחף ואמיתי, מתחברים לדמויות ולזוגיות שלהם במהירות גורם לך להאמין באהבה שוב, ולהבין שאסור להתפשר חובה בטירוף!!

21/3/2023

ספר מהמם

11/1/2023

אהבתי❤️❤️❤️

22/11/2022

ספר מדהים! אחד הטובים שקראתי

5/11/2022

ספר מאוד חשוב להבנה של הומופוביה,המיית הלב וסטיגמות. תודה🤗

30/10/2022

ספר מדהים סיימתי אותו תוך יומיים ולא יכולתי להפסיק לקרוא

18/7/2022

ספר מ ע ו ל ה !!!!

5/6/2022

אהבתי ברמות ממליצה!!!!!

21/4/2022

וואוו. ספר חובה על קבלת השונה ולקבל את עצמך!

17/4/2022

וואו, איזה ספר קשה, מורכב, מעורר כל כך הרבה רגשות ספר נפלא ספר חובה

3/4/2022

מה קראתי פה??? וואו קשה להתאושש כשהמציאות מכה ככה בפרצוף מהמילים הראשונות התאהבתי בסופרת בתובנות שלה במילים הלא מתפשרות בכאב שהן נושאות בלהבין כמה קל לשנוא את מה ששונה וכמה קשה להכיל אפילו כשאוהבים כנראה שלאהבה יש מחיר וגם היא לא מנצחת מכשולים כאלה ממליצה בחום לקרוא על האהבה הקשוחה הכואבת אני נתנה לה לדמם עד טיפת הדם האחרונה בכדי שאנחנו נלמד להעריך את טיבה וווואו אני עדיין בהלם מדהים מטורף עמוק ונוגע ללב ❤️

31/3/2022

ספר חובה. מדהים. לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. לא יודעת אם הספר הזה או ההמשך שלו יותר יפהה ממליצה ממליצה ממליצהה!!!

23/2/2022

וואוו ספר mm ראשון שקראתי ופשוט ווואווו!!

14/2/2022

שווה קריאה! הספר מאוד מרתק והכתיבה מדהימה

10/2/2022

חייבת לציין שזה הספר mm הראשון שלי ואחרי הרבה שכנועים נתתי לזה צ׳אנס וכמה אני שמחה שנתתי לזה צ׳אנס! סיפור אהבה מדהים נגד כל המוסכמות בו יש הכל מהכל, אלימות, אהבה, שנאה והכי חשוב לדעת לקבל את השונה! ספר מצוין ממליצה בחום!!!!

9/2/2022

וואווווו איזה ספר ! ממליצה בחום! מלמד אותנו לקבל את האחר עם המון תשוקה 💖

7/2/2022

ספר מרתק עם מסר חשוב .. אהבתי מאד והסקס ... ואוו

21/1/2022

ספר יפה אמרו שהוא עצוב הוא לא כול כך עצוב הוא ספר יפה שמעביר מסר יפה לא לפחד להיות מי שאתה

20/1/2022

וואו ספר הmm הראשון שלי כל כך נהניתי ממנו. לכולם מגיע אהבה

10/1/2022

מדהים!

4/12/2021

יפהההה! לא יכולתי לעזוב עד שסיימתי.

17/11/2021

בטעות "הרמתי" את הספר הזה חשבתי במדובר בסיפור אהבה קלאסי ונוכחתי לגלות די מהר שזה הכי לא אני והכי לא הזאנר שלי אבל התאהבתי מיד. דמויות מקסימות שקשה לא להתאהב בהן. סיפור קלאסי על אהבה אסורה בעיירה קטנה ומלאת שנאה וישו אבל כתוב מקסים ושובה העלילה זריזה והסקס אלוהים הסקס גרם לי להסמיק לא פעם. האמת ממליצה. צריך לצאת לפעמים מהקווים.

13/11/2021

חזק. נוגע ללב. כתוב טוב. מומלץ.

1/11/2021

אהבתי את הספר, אהבתי את הכתיבה, אהבתי את הדמויות כן היה לי חסר עוד קצת מהסוף, כמו מה בסוף עם ההורים שלו

29/10/2021

התלבטתי מאוד כמה לתת, מצד אחד כתוב מדהים, יש עומק לדמויות. מצד שני, סיפור אכזרי ומלא אלימות ואהבת כאב.

30/9/2021

מעוות בהרבה רמות אבל אי אפשר להפסיק לקרוא

28/9/2021

מרתק! קראתי כל הלילה... מעבר לרומן האירוטי, יש כאן תיאור חזק ומעורר מחשבה על הומוסקסואליות בחברה דתית ושמרנית. הייתי רוצה שרומן יהיה אחר, ייכתב שונה, אבל מבינה איך נבנית דמות כסו מתוך הרקע המשפחתי והסביבתי שנכתב.

21/9/2021

מעולה

17/9/2021

ספר יפה שמעלה סוגיה חשובה של אנשים חשוכים. קראתי, נהניתי.. הסוף קצת אכזב אבל, לא הוריד מהערך של הספר

2/9/2021

לא הפסקתי לקרוא ספר מהממם

29/8/2021

וואווווווווווו איזה ספר חזק. סיפור אהבה כנגד הסיכויים... נשאבתי לעלילה לכתיבה הסוחפתתתת

29/8/2021

מטלטל ולא קל לעיכול...אבל אחד הטובים שקראתי השנה.

21/8/2021

ספר חשוב כל כך! מרגש, עוצמתי וסקסי :) ממתינה לעוד תרגומים של הסופרת

18/8/2021

מקסים, רגיש ומרגש

14/8/2021

מהמם !!!

13/8/2021

מרגש, מותח וכיף לקריאה

12/8/2021

ספר מצוין , חשוב ומעורר מחשבה סוחף אי אפשר לעזוב

8/8/2021

באמת וואאאאאוווו נפלא

7/8/2021

וואו ספר חזק ממש!! ולוהט לא פחות. ממליצה בחום

5/8/2021

כתוב נפלא אהבתי מאד את סיפור אהבתם של רומן וג׳ונה

5/8/2021

אחד מספרי mm הטובים שקראתי! בועט בבטן, מטלטל, כובש ומרגש! אהבה זאת אהבה!

3/8/2021

מטורףףף פשוט קראתי את הספר ביום שלם ומאוד מתבאס שנגמר 😰

3/8/2021

וואווווו איזה ספר עוצמתי !!! התחלתי לקרוא בשעות הערב המאוחרות אל תוך הלילה ולא יכולתי להניח מהיד. ספר עוצמתי ביותר, חדר לי ללב ברמות . ליבי יצא אל הדמויות הראשיות, היו מעט קטעים שהיו קשים לקריאה אבל לא משהו שלא קראתי בספרים אחרים שיש בהם חרם חברתי, אלימות במשפחה וכו. ספר עם מסר חשוב ביותר לקבלת השונה. קטעי הסקס לוהטים אך לדעתי מתגמדים לעומת העלילה עצמה . ממליצה מאוד❤

3/8/2021

ספר עוצמתי ומרגש היו אומנם קטעים שנפתרו מהר מידי אבל זה לא גרע ממנו.

3/8/2021

ספר חזק,וואווו לחשוב שעדיין יש מקומות קטנים בעולם עם דעה חשוכה.

3/8/2021

ווואווו ועוד פעם וואוו Mm הכי משובח שקראתי בן של כומר.. עירייה שתקועה בימי הביניים ושחקן פוטבול חתיך.... הכל ביחד לוקח את הספר הזה למקום מושלם ❤ רומן וג'ונה נהנתי מכל רגע מומלץ בטירוף נהנתי עכשיו תורכם 😘

2/8/2021

ספר מדהים מלמד הרבה על איך לקבל את האחר

1/8/2021

וואוו, החיים האמיתיים, אחד הטובים שקראתי

1/8/2021

נפלא! כתוב ובנוי נפלא, סוחף, מותיר אותך ללא נשימה, סקסי בטירוף. אחד הטובים!

1/8/2021

לא פשוט לקריאה ויחד עם זאת אי אפשר להניח את הספר מהיד.

31/7/2021

אהבתי

31/7/2021

אהבתי מאוד קראתי פעמיים ברציפות

31/7/2021

ספר מהמם הלב שלי היה עם ג'ונה מרי ורומן. תודה 💖💖💖💖💖

30/7/2021

ממש יפה!!! מומלץ!

30/7/2021

4.6 ספר נחמד ממש נהנתי לקרוא אותו

30/7/2021

מושלם, רומן קינג וג'ונה נכנסו לי ללב. ספר מדהים

30/7/2021

ספר טוב מאוד, משך אותי מהרגע הראשון וטלטל אותי לאורך כל הדרך. היו כמה חלקים קשים לעיכול אבל בגדול ספר mm מעולה! בין הטובים שקראתי

29/7/2021

אחד הספרים אם לא הספר mm שתורגם פה!!!!! לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, חוזרת לקריאה שניה!!!! תודה להוצאה שתרגמה אותו

29/7/2021

ווואו! מה קראתי עכשיו?!?! נשבעת שזה בטופ של ספרי הmm. זה ספר תיכון בריונות mm! מה צריך יותר מזה?!?! תוסיפו את זה שהכתיבה מעולה, דמויות עמוקות ועלילה שונה ומעניינת! קיצר, ספר פצצה! אבל ממששש! הולכת לקרוא אותו שוב!

28/7/2021

וואו, וואו ועוד פעם וואו

1/6/2025

הספר אולי לא מושלם, אבל הוא נגע בי. בלי לחשוב פעמיים – 4 מתוך 5. הייתה בו עדינות שקטה, עוצמה שמתגלת לאט. לפעמים כאב לי בשביל ג'ונה – הרגשתי שמגיע לו מישהו שיאהב אותו יותר, שיראה אותו באמת. אבל לאט־לאט רומן פתח את הלב, הראה שהוא אחר, שהוא יודע לאהוב, גם אם בדרכו. ובסוף, כשהכול התחבר, זה הפך לסיפור שיישאר איתי. יפה, עדין, ופשוט נכון.

1
6/7/2025

ספר מרגש וסוחף. מעורר הרבה מחשבה על כמה קל לשנוא את מה ששונה ממך, ועל המשמעות של הומוסקסואליות בחברה שהיא דתית שמרנית בעיירה קטנה. מעביר מסר חשוב להיות מי שאתה ולקבל את השונה. מומלץ

6/3/2025

ספר סוחף, כתוב טוב, מצחיק, עצוב מכניס את המוח למעורבות של רגשות

16/5/2024

זה ספר ממשח חמוד! לדעתי אולי חלק מהסמאטים לא היו נצרכים, אבל אהבתי את הספר, הכתיבה ממש טובה. ובתור בן אדם שלפעמים פורשת מהספרים באמצע הקריאה, פה לא פרשתי.

23/10/2022

אמאלה וואו!!! כשסיימתי אותו ממש הרגשתי שאיבדתי חבר.

5/9/2022

בואו, זה ספר על סקס, וזה נהדר. עלילה לא מסובכת מידי, דמויות שקל לאהוב ובכלל האהבה לאורך הספר באמת מרגשת. אם הגעתם לעמוד של הספר הזה ואחרי התיאור מספיק אכפת לכם לקרוא ביקורות, שווה קנייה!

26/7/2022

קצת טראומטי אבל אהבתי בטירוף

12/5/2022

מישהו כתב בביקורות שאין סוף טוב. זה עצבן אותי ובכל זאת רכשתי את הספר. נחשו מה? הביקורת ההיא הייתה שטות גמורה. כל שנייה חיכיתי שיקרה משהו רע וזה פגם בקריאה. בשביל מה לכתוב סתם? הספר נחמד. לא ברמה של "הוא" או "משחק ידידות".

1/3/2022

מצד אחד הספר מאוד מושך לקריאה, דמויות שנכנסות ללב, סקס לוהט. מצד שני היו בו קטעים לא הגיוניים, והסוף...מה נסגר עם סופים נמהרים? כאילו מישהו עמד לסופרת עם סטופר מעל הראש והיתה חייבת לסיים את הספר תוך שתי דקות. לא בהתאמה לשאר הספר שהיה לכל אורכו מפורט במעשים, מחשבות, רגשות ופתאום בום טראח, סוף!

30/1/2022

ספר נחמד, כתיבה קצת בסגנון של סיפורים שאפשר למצוא ב-wattpad. אז זה די מוריד

25/1/2022

ספר מדהים! הרגיש לי שיש יותר מידי סמאט, אבל למרות זאת לספר יש משמעות מדהימה.

27/10/2021

יחסית לז'אנר זה ספר לא רע בכלל. מעניין כמה נשים (רוב הקוראים, הן קוראות) נהנו/התגרו מהסקס בין שני בחורים.

1/10/2021

הספר בהחלט מכיל הרבה סצינות שלא מביישות רומן אירוטי גאה, אך רובו אינו נושא פשוט לקריאה ממליץ לקרוא את הספר הזה בידיעה כי הוא אינו ספר של סוף טוב חח

20/8/2021

סיפור טוב, קולח, תופס אבל הרבה יותר מדי סקס

4/8/2021

סיפור קסום ושונה , ביג לייק!

29/7/2021

דילגתי על הרבה פסקאות היה צריך לערוך יותר ולקצר את הספר הסיפור יפה הכתיבה מעניינת אבל ההרגשה שהוא צריך עוד עבודה

18/12/2022

יש בספר סצנה בלתי נסלחת שלא הצלחתי להתגבר עליה. עד הנקודה הזאת ספר מושלם... ממנה פשוט התנתקתי ממנו רגשית.

1
2/12/2024

הספר זרם לי, במיוחד בתחילתו. בהמשך התחיל להיות מעיק, דילגתי על מלא קטעי סקס שמיצו. לא התחברתי לדמויות. ג'ונה דמות רכה, לא שם שום גבול בהתנהגות של רומן כלפיו. לא עבר שום תהליך או התפתחות כלשהי. רומן דמות פצועה ואכזרית, שלאט לאט עוברת שינוי. יחד עם זאת, לא הצלחתי להנות מהשינוי שעבר. אולי כי כל הספר סופר במהירות וללא עומק.

18/8/2024

הכתיבה הייתה מוזרה. היה לעלילה פוטנציאל ענק ומרגיש לי שהוא התפספס בגלל הכתיבה של הסופרת. לא ספר נוראי, אבל גם לא יכולה להגיד שהוא מהנה.

21/1/2024

תחילת הספר לא זרמה לי. לא היה פיתוח דמויות. העניינים רצו באופן לא טבעי. מה שכן, ככל שהמשכתי, סיפורם של רומן וג'ונה סחף גם אותי. רק חבל שהיו נושאים שלא קיבלו התייחסות 3.5 כוכבים

25/12/2023

מוזר וקצת לא אמין לא עפתי

2/10/2023

חביב. הסוף ללא מעוף, הרס לי את כל הספר המון דברים במהלך הספר שפחות התחברתי אליהם באופן כללי, ספר נחמד.

24/7/2022

אי אפשר להתעלם מזה שהעלילה מאוד קשה, גם לא כל כך הבנתי איך כל כך מהר הדמויות מתאהבות במיוחד שאחת הדמויות מתעללת... כן הלב שלי יצא אליו בגלל הסיפור חיים שלו שזה עוד צד אכזר בסיפור. לצערי באמת יש מקרים כאלה ויכול להיות שהספר הזה הוא בריחה למי שחווה את אותם דברים..

29/12/2021

לומר שנהנית: ממש "לא, ציפתי להרבה יותר, לקחתי את הספר בגלל המלצות שכתובות. אומנם יש בסיפור עלילה אך היה לי מאוד קשה להתחבר אליה.

11/10/2021

לא אהבתי במיוחד. לדעתי התגובות מאדירות את הספר קצת יותר מדי. הוא בסדר. יש כל מיני דברים והתפתחויות בעלילה שלא נראו לי הגיונית לגמרי... הסוף יפה אבל חייבת להודות שהתאכזבתי ):

8/10/2021

נחמד אבל לא כל כך אהבתי, העלילה התקדמה מהר מידי לטעמי

13/8/2021

אנ'לא יודעת..אנ'לא נהנת..🤔

25/12/2021

לא אהבתי. אונס מוצג כאן כדבר חיובי והגיוני. אין התעמקות בדמויות אלא בעיקר בסקס אלים ופוגעני, הסיפור לא היה לי רציף והעלילה כשהתחילה טיפה להיות מעניינת- פשוט הייתה בצד.. לא מפותחת מספיק

1
22/6/2025

ספר חמוד כתיבה נוראית לא אשקר חשבתי שאני קוראת בווטפאד לקח לי המון זמן לקרוא שזה מבאס אבל הספר היה לי מוזר קצת והיה לי מוזר שרומן היה עם אחות של ג׳ונה זה היה מאוד מוזר ציפיתי ליותר

11/3/2023

פעם ראשונה שקראתי ספר על זוגיות בין גבר לגבר...סיקרן אותי...אז יש כמובן רגשות, אהבה, אירוטיקה ויותר - ולא רק בין גבר לאשה ... סיגנון הכתיבה של הסופרת - בינוני ומטה ...מבאס לגמריי... לא מצטערת שקראתי כי מבחינתי הסיפור היה שונה וההיכרות עם הנושא היתה שווה - המלצה שלי, למצוא ספר אחר בנושא הזה שאולי יתן חווית קריאה טובה יותר🤷‍♀️🤷

30/7/2022

לא כל כך אהבתי:(

9/12/2021

מאכזב.. יש המון חורים וקפיצות בעלילה, כתוב בצורה לא מסודרת. המעבר מ"אויב" ל"אוהב" מאוד קיצוני, חד ולא אמין..

29/7/2021

לא זורם. חסר עומק. ממש אוהבת ספרי MM אבל זה פשוט לא טוב וחבל.

15/7/2023

גיבוב של אינפנטיליות וקלישאות עם עלילה מטופשת. ומצטער על הזמן האבוד והמאמץ שהספר הזה לקח לי. תעשו לעצמכם טובה ותקראו משהו יותר טוב מהדבר השטותי הזה. לא ממליץ בכלל.. להתרחק.

1
3/5/2025

כתיבה גרועה, הדמויות לא ברורות, שום התפתחות וגדילה של הדמויות... בקיצור, לא מומלץ

6/3/2025

ספר קשה לעיכול. על אף הסוף הטוב, לכאורה, קשה להתעלם ממערכת היחסים הרעילה בין חלק מהדמויות. כבר קראתי בעבר ספרים עם מסרים דומים שהועברו בצורה פחות בוטה ומוקצנת.

27/11/2023

פורנו גייז כתוב רע

18/11/2023

סופרת גרועה

3/11/2023

לא התחברתי לסגנון

1/11/2023

מאכזב, כתוב לא טוב, עלילה שהיא רק מין... צפוי ממש.. התאכזבתי

14/12/2022

לא חושבת שאפשר לכתוב מספיק כמה התאכזבתי מהספר. עוד מהדפים הראשונים שמתי לב שהכתיבה לא הייתה מיוחדת ואף רדודה וזה החמיר יותר בהמשך. לעלילה עצמה יש הרבה פוטנציאל אבל הסופרת נטשה אותה ובחרה להתמקד בסקס בין שני הבחורים בזמנים הלא נכונים ובצורה מזעזעת. היו גם הרבה נושאים מפוספסים שאילו הייתה כותבת עליהם קצת יותר מאשר שורה או שתיים, הספר היה מקבל את העומק שחסר בו. בנוסף, בחלקים מסוימים בספר הרגיש לי כי לא הדמות היא זו שמדברת אלא הסופרת שאומרת את דעתה (וזה הרס לי ממש). טריגרים: פגיעה מינית, אלימות במשפחה, בריונות, הומופוביה, מוות.

13/10/2022

אפילו ספרי וואטפד טובים מזה 😮‍💨🙄

26/2/2022

ספר מאכזב ומגוחך. התגובות פה משבחות את הספר יתר על המידה ולא בצדק. סיפור חסר עומק עם כתיבה בינונית ומטה, שבכלל הורידה מהאיכות שלו. הרגיש בכנות כמו סיפור וואטפד שכתבה ילדה בת 14. מסרים עקומים (על פגיעות מיניות, ואונס שקרה שם וכאילו הוחלק), דמויות לא משכנעות ולא אמינות- עם כמה שסיפור המסגרת ככ "מבטיח". תחסכו לעצמכם ומעצמכם.

7/1/2022

קניתי את הספר בגלל הביקורות הטובות. אבל את האמת: זה ספר וואטפד רצח. ויש שם משהו שגובל בעיניי על גבול גילוי עריות. יש שם קטעים של פגיעה מינית, שמוצגת כמשהו טוב ורומנטי וזה פשוט מחריד שהכותבת חושבת שככה נראת אהבה. כל התגובות מדברות על כמה הספר כבד ומרגש ועצוב. אבל אני חושבת שקראתי פה פשוט 90% פורנו. ואני נשבעת שזה מה שזה. קיצר, מצטערת על הכסף שלי ועל זה שאי אפשר לקבל החזר כספי כי זה פשוט ספר שנראה שילדה בת 14 כתבה בוואטפד. פשוט ספר מגוחך ואם אתם רוצים לקנות תעשו לעצמכם טובה תקנו ספר פיזי שלפחות אותו תוכלו להחזיר אחרי שתקראו כמה פרקים ותבינו כמה רע זה ותקבלו את הכסף חזרה. גם הכתיבה לא מי יודע מה .

28/12/2021

בין הספרים הגרועים שקראתי, מסופר עך אוהס כאילו זה דבר חיובי, הסיפור פתח משהו כמו 200 כווי עליךה שבסוף התעלם מהם, לא הבנתי איך הם מאוהבים אם אפילו שיח נורמלי אחד לא היה להם, מלא בתיאורי סקס זולים, סוף הספר נגמר כאילו שכחו מהספר נגמר. סיימתי לקרןא אותו רק מהתקווה שהוא ישתפר מה שלא קרה לרגע. בהחלט הספר הכי גרוע שקראתי בחיים.

10/12/2021

יש בו המון סקס ולהט אבל כבר הגעתי לנקודה שהוא ממש איבד מהטעם הטוב שלו. אין בו מספיק רגש או דיאלוגים. על סמך מה הגיבורים מאוהבים? לא הרגשתי שהם מכירים מספיק כדי לצאת בהצהרות בכלל. התאכזבתי כל כך.

30/9/2021

מאכזב גס וילדותי

25/9/2021

לא אהבתי

30/7/2021

אני לא אהבתי לא זרם לי

אנדי ג׳קסון 1 - בולי קינג אנדי ג'קסון

פרק 1

ג'ונה

אני בודק את התיק שלי כדי לוודא שלא שכחתי כלום ובטני מתהפכת בעצבנות. זה היום הראשון שלי בשנתי האחרונה בבית הספר. זה תיכון שבו לא למדתי מעולם ובעיירה שבה בקושי הספקתי להתמקם. אנשים חדשים שאצטרך להכיר וחוויות חדשות שאצטרך להיות נוכח בהן. אני עוצם את עיניי ונשימתי נעתקת בגרוני כשאני לוחש תפילה קצרה.

בבקשה, אלוהים, תעשה שהיום הזה יהיה טוב.

דלת חדר השינה שלי נפתחת במפתיע וקוטעת את מחשבותיי. אני זורק מבט מהיר מעבר לכתפי ומחייך כשאני רואה את התרגשותה של מרי, אחותי.

הבד הוורוד העדין של שמלתה מתנופף סביב ברכיה, ותלתליה בצבע שוקולד מקפצים בעליזות. היא נמוכה יחסית, כמו אימא שלנו, ולשנינו יש את עיני השקד של אבא שלנו. היא בת חמש־עשרה, צעירה ממני רק בשנתיים, והיא חברתי הטובה ביותר בעולם.

"בוא כבר! אנחנו נאחר!" היא אומרת, רוקעת בנעליה השטוחות על גבי רצפת העץ.

השמחה שלה מרחפת באוויר סביבנו בתנועה היחידה הזאת. זה כמעט מידבק. היא חברותית כל כך וספרה את הימים עד שתוכל להכיר אנשים חדשים שנולדו באותה המאה כמוה.

"אני בא. תירגעי." אני מניף את התיק שלי מעבר לכתפי, תוחב את חולצת הפולו הכחולה שלי למכנסי הדגמ"ח וחולף על פניה במסדרון.

אני לוקח שני ופלים בלגיים, דוחף אחד לפי ובקושי מצליח לחמוק מהנשיקות של אימא כשאני יוצא מהמטבח.

"תזדרזו, אתם צריכים לצאת, אחרת תאחרו!" אימא צועקת מהמטבח.

אני נועל את נעלי הוואנס השחורות שלי, פותח את הדלת וצועק "ביי!" מעבר לכתפי. מרי דוחקת אותי החוצה.

אנחנו מלוּוים בברכת "ישו אוהב אתכם!" שבקושי נשמעת.

"אלוהים, מרי. את יודעת שבית הספר לא יברח לשום מקום, נכון?"

"אני לא רוצה לאחר ביום הראשון שלי," היא אומרת ומגלגלת את עיניה בצורה המעצבנת האופיינית אך ורק לאחיות קטנות, ומאיצה את קצב הליכתה ככל שבית הספר ניגלה לפנינו.

העצבים נדרכים שוב בקרבי. זו שנתי האחרונה בתיכון. אני אמור להיות עם החברים המוכרים שלי, לא לנסות למצוא את מקומי בבית ספר חדש.

אני נושם נשימה עמוקה ומכריח את עצמי להיזכר בסיבה שאנחנו כאן.

אלוהים זימן את המשפחה שלנו לכאן כדי לעשות את עבודתו.

אני מסיים לאכול את הוופל שלי, רץ כדי להשיג את אחותי שמתלהבת באופן היסטרי, ויחד אנחנו הולכים לעבר המזכירות. החלל עמוס לקראת תחילת פעילויות היום.

המזכירות שקועות במחשבים או מדברות בטלפון. תלמידים נכנסים ויוצאים בחיפזון וחולפים על פנינו בדרכם לכיתות או ללוקרים. זמזום המדפסת המופעלת כמעט מרגיע. אנחנו ניגשים לדלפק ורואים אישה מבוגרת בעלת שיער לבן ונפוח.

"בוקר טוב לכם, במה אוכל לעזור?" שואלת האישה, סגנון הדיבור הדרומי שלה מעלה חיוך על פניי.

"זה היום הראשון שלנו," מרי ואני אומרים בו־זמנית. אנחנו מביטים זה בזה, ואני מגחך.

"מה השמות שלכם?" היא פונה אל רשימת השמות המונחת על שולחנה.

"שם המשפחה כהן, מרי וג'ונה," אני אומר לה.

היא פותחת מגירה ועוברת על התיקיות עד שהיא מגיעה לתיקים האישיים שלנו.

"מרי כהן," היא מקריאה מהתיקייה ומדפדפת בה.

מרי מתקרבת לדלפק.

"הנה מערכת השעות שלך, מספר הלוקר והצירוף של המנעול, והמפה של בית הספר."

"תודה לך," אומרת מרי, לוקחת את המסמכים הדרושים לה ויוצאת מהמשרד בלי להביט לאחור אפילו.

"וג'ונה כהן, בבקשה. מערכת השעות, מספר הלוקר והצירוף של המנעול, והמפה של בית הספר."

"תודה רבה, גברתי." אני מהנהן לעברה ופונה למצוא את מספר הכיתה של השיעור הראשון שלי.

בעודי מרוכז במפה, אני נתקל במישהו, מועד ונופל בכבדות על התחת שלי.

"אאוץ'."

"מה לכל הרוחות?" נוהם קול ממורמר.

"אני מצטער," אני אומר בלי להרים את מבטי ואוסף את הדפים שלי שהתפזרו על הרצפה.

"לא שמתי לב."

"מה אתה אומר," הוא מגיב בכעס.

ובשלושת המילים האלה הוא מטיל את האשמה אך ורק עליי, קולו רווי בגועל ובסלידה מהמפגש שלנו. ידיי נקפצות לאגרופים לשמע נימת קולו.

אני מביט מעלה והבחור הסקסי ביותר שראיתי מימיי מעקם לעברי את שפתיו. כתפיו רחבות, זרועותיו שריריות והוא גבוה כל כך. גבוה כמו העצים, ופתאום אני רוצה להיות סנאי. שערו הבלונדיני נופל באופן מושלם על מצחו, ועיניו בצבע כחול־עמוק משוות לו את המראה האמריקאי שאנשים כה רבים בחברה שלנו שואפים אליו.

הזין שלי מקפץ בתוך מכנסיי למראה חולצת הפוטבול העוטפת באופן מושלם את חזהו העוצמתי, ומכנסי הג'ינס שגורמים לי לקנא ברוכסן שלו. החלום הרטוב של כל אישה וכל גבר הומו עומד לפניי, מפיץ סקס אפיל לכל עבר.

"תסתכל לאן אתה פאקינג הולך."

קולו הנוקשה בקושי מצליח לחדור לתוך מוחי. אני לא מסוגל להוריד את עיניי ממנו, בקושי נושם. האדם היפה הזה שעומד לפניי הוא כל מה שאני מעלה בדמיוני כשאני מאונן. הוא הפיתוי המושלם, ולפי המבט על פניו, הוא נשלח אליי מטעם השטן בכבודו ובעצמו.

אני בקושי קם על רגליי כשהגב שלי מוטח על שורת הלוקרים הצמודה לקיר. המנעול של אחת הדלתות לוחץ בחוזקה בגבי.

"על מה אתה מסתכל, לעזאזל?" נובח לעברי האדוניס שמולי, האמה שלו לוחצת על חזי ומצמידה אותי ללוקרים.

"שאלתי, על מה אתה מסתכל, חתיכת מתרומם?"

קולו שקט והוא מביט בי מקרוב, ידיו לופתות את חולצתי. אני מכריח את עצמי להתגבר על החרדה המאיימת לכבות את מוחי לחלוטין. הוא מדליק אותי ובו־זמנית, אני מפחד ממנו.

מה אם הוא מבחן שנשלח אליי על ידי אלוהים כדי לבחון את מסירותי? הבחור הזה מחריד ללא קשר לאיום באלימות פיזית שהוא מפגין כלפיי. ובכל זאת, איכשהו, כל עולמי סובב סביב הבחור החושף שיניים לעברי. ואף על פי שאני בטוח שאני עומד לחטוף אגרוף, אני לא מסוגל להסיט את מבטי.

רגע.

מתרומם?

איך הוא יודע?

עיניי פונות בחדות לעבר עיניו בחיפוש אחר רמז כלשהו לכך שהוא יודע את הסוד שלי. אני בוחן כל תו בפניו, כל צללית, נואש לדעת האם הסוד אודות הסטייה שלי עדיין בטוח.

ככל שאני בוהה בו יותר זמן, כך אני מתקשה לעצור את זרם הדם הממלא את איברי, וזאת למרות הפאניקה הפושטת בי ומאיצה את הדופק שלי למהירות מרבית. קרח זורם בוורידיי כשהפחד מציף את כל גופי.

תפסיק. לא, לא, לא. לעזאזל.

"תענה לי!" הוא צועק, וההד מידו המוטחת בדלת הלוקר שליד ראשי מקפיץ אותי במקומי.

החברים שלו עומדים מאחוריו וצוחקים, אך הם לא הדאגה שלי כרגע.

"כ...כ...כ...כלום," אני מגמגם את המילה האחת שאני אומר.

איך הגעתי למצב הזה? אני שוקע למערבולת של בלבול ושל פחד. מעולם לא הייתי מעורב בקטטה. אני לא יודע מה לעשות!

"ככה חשבתי." הוא מחייך בזחיחות ומשחרר את אחיזתו, מיישר את הקמטים שהוא עשה בבגדיי וטופח קלות בידיו על זרועותיי. ידיו החולפות על פני חזי כמעט מוציאות ממני גניחה. הוא מפנה את גבו אליי והולך משם, מוקף בחבורה של שחקני פוטבול. הם צפו במה שקרה, אך לא עשו כלום. מה קרה הרגע?

זו עומדת להיות שנה ארוכה מאוד.

אני אוסף את הדפים שהתפזרו שוב על הרצפה ומנסה לקרוא את המפה הארורה. הצלצול נשמע ובטני מתהפכת. אין דבר טוב יותר מלאחר ביום הראשון שלך.

"הלכת לאיבוד?" אומר קול רך מאחוריי.

האדרנלין גורם לי להסתובב במקומי במהירות ולהסיט את השיער מפניי. ברונטית בעלת שיער חלק וארוך, לבושה בג'ינס ובגופייה סגולה עומדת שם ומתבוננת בי.

"אה, כן. אני אבוד." כתפיי נשמטות בתבוסה.

היא מחייכת, אך מנסה להסתיר את השעשוע שלה. "מה השיעור הראשון שלך?"

המבטא שלה אינו כבד כמו זה של המזכירה, הוא הרבה יותר נעים לאוזן.

אני מביט במערכת השעות שלי ואומר, "פרקר, פוליטיקה אמריקאית."

"אה, זה בכיתה מספר שלוש מאות ואחת. זה גם השיעור הראשון שלי. בוא איתי."

היא פוסעת לעברי ומהר מאוד אני הולך לצידה.

"תודה רבה לך." לא נשמעתי נואש מדי, נכון?

"על לא דבר. אני אנה." היא מושיטה את ידה ללחיצה.

"ג'ונה." אני מחייך לעברה בחזרה ולוחץ את ידה.

"מאיפה אתה, ג'ונה?"

אני צוחק. "זה כל כך ברור?"

"טוב, זו עיירה קטנה, וכולם מכירים את כולם," היא מסיימת את דבריה בגלגול עיניים.

"ממדינת וושינגטון, כשעה נסיעה מסיאטל. אה, את יכולה להגיד לי איפה אמור להיות לוקר מספר ארבע מאות שלושים ושתיים?" אני נזכר שאין לי מושג איפה זה נמצא.

"איזה מזל יש לך! מיקום מעולה. שלי נמצא ממש רחוק. אני מספיקה להגיע אליו רק בזמן הפסקת הצהריים."

"אין זמן בין השיעורים?" בבית הספר הקודם שלי הייתה לנו הפסקה בת שמונה דקות בין השיעורים. היה מספיק זמן.

"יש זמן אבל לא מספיק כי אז אני אצטרך למהר. יותר קל לי ככה."

אני הולך בעקבותיה כשהיא פונה למסדרון אחר.

"אילו עוד שיעורים יש לך? אני יכולה לכוון אותך."

"אה, תודה." אני מוצא את מערכת השעות שלי ומקריא לה.

אנה מהנהנת. "ובכן, ווּדמן ובות', שניהם נמצאים בסוף המסדרון הזה."

אני מביט לכיוון שהיא מראה לי ומציין זאת במפה שלי.

"פארלי וספנסר יהיו שם." היא מצביעה לעבר מסדרון קרוב. "הלוקר שלך נמצא בשורה הקרובה לשם." היא מצביעה קדימה. "ועכשיו זה השיעור הראשון שלנו."

אני מרגיש הקלה ונרגע. "תודה רבה לך."

היא מחייכת לעברי. "בבקשה."

אני פותח את הדלת, מאפשר לה להיכנס קודם ואז נכנס אחריה. כולם מסתובבים ולוטשים מבטים לעברי. אני בולע בחוזקה את הגוש הנוקשה בגרוני.

אנחנו עושים את עבודת האל. יש סיבה טובה לכך שהוא הוביל אותנו לכאן.

המלצות נוספות