מבין הספרים הכי יפים, הכי מרגשים, הכי קורעי לב שקראתי השנה לא הפסקתי לבכות ולצחוק ברמה שלקח לי כמעט שעתיים להתאפס על עצמי מהבכי. ספר שגורם לי להעריך יותר כל רגע בחיים, להגיד תודה על הטוב והרע, על מה שיש ומה שאין🙏🏻🤍
אהבתי מאוד, בעיקר את הסוף כי הוא שונה ולא צפוי ועדיין שובה את הלב למרות הכל
ספר רומנטי ומרגש בצורה מופלאה!!! המון רגעים עצובים והרבה דמעות אבל עדיין מרגש ונפלא... אני אפשר לעזוב את הספר לרגע.
כבד מאוד מטען לא פשוט רומן סוער אהבה ללא תנאי ספר שמשאיר חותם לחיים
רומן רומנטי אירוטי להפליא שמגיע עם המון תובנות לחיים שנוגעים בקרביים של הנפש
הוצאה טורקיז הוצאה לאור אתן הרגתן אותי !!!! שם ספר : כבר לא זרים סופרת : ג'ייד ווסט וואווו הספר הזה מושלם ברמות מרגש עד דמעות סיימתי אותו ועד עכשיו לא מספיקה לבכות ממנו הלב כואב ונשמה כואב הוא הזכיר לי את הסבא ז"ל שנפטר מסרטן ריאות , הוא כל כך עצמותי, יש בו כל כך הרבה דברים כל כך רגש , הוא אין לי מילים ממולץ לקרוא אותו אני כנראה לא אצליח כרגע לרקוא שום דבר או להירדם הוא עשה לי כזה היפוך בבטן שגרם לי בחילה נוראית של כאב בבטן 😭😭😭😭 הנסה בכל זאת כדי לחלום על סבא שלי ז"ל גם אני לא מאמינה כמה אני מתגעגעת עליו עבור יותר מ7 שנים שהוא לא פה 😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭😭
אני חושבת שבסוף הספר יצא לי הלב מהמקום וחזר. אהבה בעוצמות זה הדבר האמיתי !!
אחסוך לכן מילים מיותרת ספר שחובה לקרוא הדמעות לא הפסיקו לאורך הספר מסע שכולו רגש וכמיהה לסוף טוב
זהו סיפור אהבה💗 סיפור רומנטי בין שני אנשים שונים אך זהים. סיפור אהבה, ומסירות בין אמא לבן, בין בן לאמא. מומלץ מאד!!!
ספר מהמים ומדהים!! נקרא בנשימה אחת והתאהבתי בדמויות ובאהבה שיש להם אחד לשני לא הפסקתי לבכות כשנגמר ספר חובההההה עוד פעם הוצאת טורקיז מפגיזה עם ספר מדהים!
מרגש, דמעתי לא מעט.. העלילה לא מאוד עמוקה אך מספק מבט על מה שחשוב לכולנו לזכור ומה באמת חשוב בחיים ❤ לחיות 😇
ספר מרתק! התרגשתי, חייכתי ואהבתי. כתוב טוב, ברגע שמתחילים לא רוצים להפסיק לקרוא.
ספר מרגש ויפיפה התלבטתי מאוד אם לרכוש אותו התקציר הזכיר לי ספר אחר - כמה טעיתי. כתוב יפה, מעצים שווה כל רגע
רומן מרגש בנושא כבד ובכל זאת הספר לא כבד. כתוב טוב ומהנה לקריאה. עיצוב העטיפה לא קשור בשום צורה לסיפור.
איזו אהבה גדולה. כמה מרגש הסיפור הזה. וכמה עצוב הסוף, אבל אילו החיים וזאת האהבה.
זה מסוג הספרים שאני אוהבת ספר שמטלטל את הלב, יש בספר עצב ושמחה, בכי וצחוק יש בו נשמה של 2 אנשים זה ספר עצוב אבל עם תובנות לחיים לא יכולתי להניח אותו מהיד...
ממכר. עצוב וגם שמח. הכל מוביל לעצב בסופו שמהול בשמחת חיים עם הרבה תאווה לחיים של הרגע הזה , הנוכחי. סיפור אהבה מקסים של לוגן וקלואי, מתובל בסיפורים על סרטן, מחלות אחרות קשות, ממושכות וסופניות ועל ההתמודדות עם חיים מלאים באופטימיות ושמחת חיים ביחד ולצד עם המחלה.יפה לקבל כוחות לחיים שלנו. אהבתי וממליצה בחום. 10 כוכבים לפחות.
ספר מקסים, נתקלתי בו במקרה... ונשחפתי, כל כך רגיש, יפה ומלא באופטימיות... למרות הסוף ה...
ווווווווווואו איזה ספר!!!!!!!!!!!! ותודה על מסר כל כך חשוב בחיים שלנו ❤❤❤❤ הדמעות לא מפסיקות, ספר חובה ❣❣❣❣
ספר מרגש, דרמתי וכתוב בצורה יפה. אמנם קטעי הסקס קצת מוגזמים אבל בסה״כ מומלץ מאד.
ספר נפלא ומרגש . מעורר השראה ונותן המון כוחות לחיים האמיתיים. קלואי איזו דמות נפלאה , מלאת כוחות ומאושרת בחיקה. ולוגן מדהים וקסום מומלץ בחום
ספר מקסים ומרגש. גורם לך למחשבות על החיים. אהבתי את החיבור של הדמויות והקשר המיוחד שנוצר ביניהם. מומלץ מאוד ❤
כתיבה זורמת , הקפיצות קצת לא חלקות ויש איזה שאלה של רגע, כמה זמן עבר? מתי ?למה ?איך ? אבל בגדול ספר טוב וסיפור שנוגע
סיפור יפייפה, שמחה ועצבות ביחד, גורמים למחשבה נוספת על החיים. מומלץ ביותר
לוגן וקלואי💖💖💖 שהיקום עונה לתפילותייך ושני עולמות מתנגשים זה בהחלט לא פשוט אבל אמאלההה כמה שזה מושלם אחד הספרים המעולים ביותר שקראתי נכנס לטופ שלי בעשרייה העליונה ספר עוצמתי ,מלא באופטימיות ואהבה מומלץ באהבה ענקית
"האופטימיות, החיוך והתקווה. מה מעט נחוץ כדי שהחיים יהיו מאושרים, והכל נמצא בנו, ובאופן המחשבה שלנו". - מרקוס אורליוס עבר הרבה זמן מאז שקראתי ספר שנגע לי ככה בלב! כל כך נגע בי שקשה לי למצוא את המילים הנכונות לכתוב את מה שהרגשתי, מה שהוא עשה לי. ללא ספק זה ספר שישאר איתי עוד הרבה זמן וחובה בספריה. אמנם הסיפור הוא של קלואי ולוגן, אבל לא רק. הייתה זו אהבתם לקריאה ולספרים שאיחדה בין שני לבבות שונים אך מאוד דומים❤ הספר מלא תובנות לחיים, אנושי מאוד ושייך לכל אחת מאיתנו בדרך כזאת או אחרת. המוות הוא חלק מגלגל החיים! אנחנו לומדים לקבל אותו, להבין אותו ולהפנים אותו. בסופו של דבר הוא יתפוס את כולנו.. איך שאנחנו נותנים לו להשפיע עלינו זה מה שיגדיר אותנו ואת הדרך בה נחליט לחיות את החיים שלנו. הספר לימד אותי דבר אחד: #מחשבה_יוצרת_מציאות!!! אם מאמינים מספיק חזק - זה יקרה!! דמויות כל כך אמיתיות, רגשות חשופים ונטולי מניירות, סיפור אמיתי שכובש את הלב ונכנס מתחת לעור.
אלוהים!!!!!!!!! ממליצה בחום מזמן לא קראתי ספר שהוא כל כך אנושי, חלק מהחיים שלי שלך של כולנו, כל אחד יכול לקחת חלק מהספרים ולהזדהות איתו ממליצה בחום!!!!!
ספק נדיר!מדהים!מרתק!מלא מלא תובנות לחיים!אי אפשר להניח מהיד! וואוווו הוא ישאר חקוק בי עוד זמן רב. ממליצה מאודדדדדד!
רגיש ויפה. משלב תובנות על החשיבות של להיות חיובי ולחיות את הרגע.
ספר קשוח ולא קל רגשית, לא לבעלי לב חלש... השילוב בין סיפור אהבה אפי ולוהט לבין סיפור קשה של ליווי בן משפחה אהוב בימיו האחרונים ואובדן נשמע אולי מופרך, אבל הסופרת גרמה לזה לעבוד איכשהו למרות הניגודים. אהבתי את ההתנגשות שבין הגישה האופטימית שלה לחיים והגישה הפסימית והקודרת שלו, התובנות והסיום בנימה חיובית למרות כל הצער והאובדן. מומלץ מאוד (בתנאי שיש לכם הרבה טישיו ורצון לעלילה קצת יותר מעמיקה ותובנות לחיים)
אמאלההה סיפור שובה לב באמת לא ציפיתי מרתק עצוב ומלא מסרים ואופטימיות ממש אהבתי מלא מוסר
עלילה יפה רגישה ועצובה. לפעמים הרגיש לי קצת חופר וחוזר על עצמו.
ספר יפה ומרגש כל כך. סוחף ועצוב עם תובנות מאוד יפות לחיים. ממליצה ברמות רק תכינו טישו אתכן.
ספר נוגע ללב על כוחה של אופטימיות ואהבה. כמה חשוב שנחייה כל יום בצורה הטובה ביותר ונסתכל רק על חצי הכוס המלאה!
ספר יפה ומרגש, אבל הוא מאוד עצוב, לאורך כל הספר דובר. על מוות ומחלות וגם הסוף עצוב…
ספר שיש בו המון עצב וכאב יחד עם אופטימיות מרהיבה. שני קצוות שמשתלבים יחד לסיפור.
עם כמה שהוא כתוב רגיש ומיוחד (ואיטי) ועד כמה שגם הצד האופטימי בו חזק, חשוב לדעתי להדגיש שהוא דיי עצוב לכל אורכו ומונכח שם נושא המחלות הסופניות עם כל הסבל והכאב שבו. זה לא קל לקריאה, יכל להוות טריגר ולא מתאים לכל אחד...( אין כאן ספויילר זה מונגש ממש בהתחלת הספר.)
הספר לא גרוע פשוט לא הסגנון שאני אוהבת לקרוא מבחינת עלילה. בטח שלא בתקופה כזו. בהתחלה כמעט והפסקתי..חבל שהמשכתי
סיפור אהבה מתוק. ישר ולעניין. פחות התחברתי לסיפור שמלווה את סיפור האהבה.
התחיל עם פוטנציאל אבל מהר מאוד נפל לקלישאה דביקה... ספר ארוך מדי עם הרבה תיאורים מיותרים. ולא ממש אמין. הסוף נחמד
סיפור על אהבה עוצמתית ויפה אך לאורך כל הספר נוגעים בנושאים עצובים וכואבים
לפי הביקורות שהיו על הספר היו לי ממש ציפיות אך לצערי התאכזבתי מאוד דומה ללכת בדרכך אך הרבה פחות מוצלח
כתוב נפלא, נושא קצת קשוח למרות המסרים של תקווה שפזורים בדפים ומוסר ההשכל שצריך לחיות בכל הכוח כל עוד אפשר. לסיכום, ספר על אהבה, אהבת אם וסופניות. פחות אוהבת ספרים שמבאסים אותי אבל אין ספר טוב.
לכאורה, סיפור מעניין ועם הרבה פוטנציאל. הלכה למעשה, אכזבה ורמת כתיבה בהחלט בינונית. ערבוב של שפה גבוהה ופשוטה, שפע של דימויים כמו בשיעור על מטאפורות (היא פצצת אנרגיה, רוח סערה, קשת בשמים, ציפור דרור, גוזל קטן וכו וכו). בסדר לקריאה כדי להעביר את הזמן אבל בינוני מאוד.
ספר עם פוטנציאל טוב אבל כתוב כל כך לא טוב. לא ברור אם זה כך במקור או שהתרגום מזעזע אבל אין ספק שזה פוגם מאד בהנאה שבקריאה. יש המון חזרות על אותו הדבר וגם החלקים המרגשים ביותר לא מצליחים לגעת בגלל השפה, בגלל הכתיבה. ממש ספר שאפשר לוותר עליו.
ספר מלא קלישאות ומתיש. דמויות לא אמינות, סיפור צפוי וכתיבה משעממת. דילגתי על עמודים שלמים. בערך חצי מהספר זה שיחות על ספרים ישנים. החצי השני - תיאורי סקס. נחמד אבל אחר כך גם זה חוזר על עצמו ומשעמם. לא ממליצה על הספר.
שימוש מוגזם במילים מדהים מופלא ומגניב כאילו אין עוד מילים לתיאור התפעלות… כתיבה דלה. הדינמיקה בספר מוזרה, הכל נורא רוחני ואז סקס פרוע ולא קשור, לא אמין בכלל
לפי הביקורות ציפיתי ליותר. הספר התחיל טוב, ההמשך היה לא עמוק מספיק ביחס לעלילה. הרבה פסקאות מיותרות לעומת הרבה מאוד חסרות.
זה נמתח ממש, לא מתאים לכל אחד , המוות מככב פה אבל לא בצורה שוברת לב אלא פשוט קיים הרגשתי שמנסים לשאוב אותי לתוך דיכאון מול דמות אופטמית שמאמינה בעולם שכולו ורוד ומודה לייקום על כל דבר שקורה הרגשתי שזה מאולץ
כמו עוד ספר ב 10 שקלים, שוב עוגמת הנפש גדולה. שילוב מזעזע של קיטש, מרי פופינס, זיונים מלוכלכים והוספיס בית משולב עם מחלות כרוניות ליזול וטרגדיות. אם נוסיף ספויילר ונספר על הסוף הרע והמר, לפניכם פיאסקו ספרותי מושלם בעליבותו.
לא לקנות , ממש גרוע אולי הרעיון טוב הביצוע גרוע אני בשוק שכולם מרוממות ספר זה .
רכשתי את הספר בגלל התגובות והתאכזבתי קשות ספר מבולבל המון ביטויים חוזרים על עצמם שוב ושוב דילגתי על המון עמודים בקיצור אפשר לוותר
לצערי מ שעמם צפוי חוזר על עצמו וקיטשי. התחלה טובה. והמשך מרוח. תעשו לעצמכן טובה ותוותרו.
פרק 1
לוגן
היא ישבה לה בצד השני של הקרון, רק כמה מושבים לפניי, והביטה מהחלון על העולם שבחוץ.
שמש הבוקר האירה את לחייה המנומשות. המראה הלם אותה.
שערה, חום בהיר עם נגיעות של זהב, היה אסוף גבוה על ראשה וקווצות שיער סוררות השתלשלו על צווארה. גם המראה הזה הלם אותה.
על המושב לידה היה מונח תיק בצבע כחול דהוי, ומתחת לזרועה היא החזיקה ספר עבה ובלוי בכריכה רכה.
עצבנית.
הבחורה הייתה עצבנית.
הבחורה גם הייתה יפה.
שוב ושוב שיחקה עם אצבעותיה שהיו מונחות על ברכיה ופיתלה אותן. יכולתי לשמוע את נשימותיה המהירות גם כשהרכבת שרקה והחלה בנסיעתה אל מחוץ לתחנה.
אחרי תשע שנים רצופות של נסיעה יום־יומית, כבר הכרתי את המסלול בעל־פה. הכרתי את שדרת עצי האלון אחרי גשר סאנידייל. הכרתי את שלט החנות הפינתית בקאלו רואד, שעליו הופיעה כותרת חדשה מהעיתון בכל בוקר. הכרתי את חמשת השערים האדומים לאורך תחנת וונטון – אפילו את זה עם פס הצבע החסר.
הכרתי את האנשים שחייהם, כמו גם חיי שלי, התנהלו כמו שעון. את האישה שעולה על הרכבת בתחנת איסטוורת' ותמיד מקלידה בטלפון שלה, תוך כדי התעלמות מהעוברים והשבים. את האיש בעל הזקן הבלונדיני הפרוע שעולה בתחנת ניוסטון, ותמיד מקלל מתחת לשפם כשהוא מנסה למצוא את הכרטיס שלו. את האישה המבוגרת בצ'רצ'לי, תמיד עם אותו מבט זועף ועם אותו צעיף צעקני שהיא עוטה כבר שנים, שקשור בצורה עקומה מתחת לסנטרה.
לא בירכתי אותם לשלום במהלך הנסיעה, אף לא פעם אחת. לא חייכתי, לא נופפתי בידי, שלא לדבר על מלמול ברכת בוקר טוב. בקושי הסתכלתי לכיוון שלהם.
ובכל זאת, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה. על הבחורה שעלתה לרכבת באותו בוקר.
היא זינקה אל הקרון בתחנת אדינגטון, לחייה היו סמוקות, אף שנשארו שתי דקות תמימות עד שהרכבת תעזוב את הרציף. היא צנחה על המושב ופלטה נשיפה ארוכה. בשלב זה הייתי בדרך כלל שולף ספר מתיק המנהלים שלי, אך לא הפעם.
לא יכולתי להוריד את עיניי מהבחורה שהוציאה את הספר מתחת לזרועה ופתחה אותו באמצע. הסימנייה שלה הייתה בצבע ורוד דהוי. היא תחבה אותה בין ברכיה ואני הספקתי להציץ בכריכה.
חלף עם הרוח מאת מרגרט מיטשל.
מעניין.
הופתעתי לראות רומן קלאסי בידיים צעירות כל כך. זו הייתה צרות אופקים ושיפוטיות מצידי והייתי צריך להתבייש בעצמי. ממרומי ארבעים־ואחת שנותיי, ציפיתי שאהיה אדם טוב יותר.
הסתכלתי עליה שוב, הפעם בלי דעות קדומות, וחיפשתי סימנים לטעמה הספרותי, אבל לא היה שום דבר שבלט לעין. היא נשארה אותה נערה מנומשת בתחילת שנות העשרים לחייה, שהקפיצה את רגלה בעצבנות ברכבת המזדחלת לכיוון לונדון.
תהיתי לאן מועדות פניה ומה יש לה לחפש בעיר לפני שמונה בבוקר.
שאלתי את עצמי מדוע היא עצבנית כל כך.
רציתי לדעת מה שמה ואם אראה אותה שוב, על אף שזה לא היה אמור להיות לי אכפת כלל.
לונדון התקרבה.
אנשים הלכו ובאו, התחלפו מתחנה לתחנה. הקרון התמלא, אנשים עלו וירדו אחרי תחנה או שתיים מוכנים להתחיל את יומם. ורק היא נשארה לשבת, בדיוק כמוני.
עד שהגענו להארו.
הרכבת עצרה בתחנה הקבועה שלי וכמו תמיד אותם אנשים ירדו מהקרון. הרמתי את התיק שלי והתכוננתי לעבור ממש לידה בדרכי החוצה, רק כדי לראות אותה מקרוב. אבל הבחורה קמה מהר יותר מכולנו, זרקה את התיק שלה על כתפה, דחפה את הספר לכיס צדדי, ואז זינקה כמו כלב רוח לאורך המעבר, בלי להביט לאחור.
היא לא הבחינה שהשאירה את הסימנייה הוורודה והחבוטה שלה על הרצפה מאחוריה.
רק אני, שהבטתי על המושב הריק שלה, הבחנתי ברגע העצוב הזה.
הרמתי אותה.
היא הייתה עשויה מעור ישן ובלוי. הפכתי אותה וראיתי שם חקוק באותיות זהב.
קלואי.
אם כך, שמה של גברת ספר בלוי הקטנה היה קלואי.
עקבתי אחריה אל התחנה כדי להחזיר לה את הסימנייה, אבל היא כבר נעלמה במעלה גרם המדרגות הראשי, מדלגת על שתי מדרגות בכל פעם. נזכרתי בארנב הלבן של אליס בארץ הפלאות. כמוהו גם היא הייתה ארנבת לבנה, תמיד ממהרת.
קלואי.
הכנסתי את הסימנייה אל הכיס הפנימי של מעילי וצפיתי בה ממהרת אל היציאה מהרציף, בצד השני של המסילה.
היִי שלום, קלואי.
הנחתי שלא אראה אותה שוב.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
