אנשים גדולים במדינה קטנה ולהפך...

הקרב על העמק

אני ממליצה על ספגטי ברוטב פירות ים.
אני לא באיטליה, מלמל פרידריך לעצמו, כמה עוד אמתין לו.
לו היה המאחר איש כשאר אנשי העסקים, כבר מזמן היה יוצא את המסעדה ופונה ימינה וישר ל...
עד מתי יימשך הסבל הזה?
אה, מנה טבעונית, המהמה נערת הטבע, תוך שהיא מצמצמת עצמה לכדי גוהרת עירונית מצויה.
אזמין לך מרק כתום, לא תתחרט.
הלוואי שלא אתחרט, גורלי בידייך, מצא עצמו ממלמל משפט שתכנן לומר לאיש שיחו המבושש,
או שמא ממאן הוא...
פלג גופה העליון הזדקר מעליו באחת, ופרידריך, שהייתה לו ממלכה מפוארת בלב תחתוניו, תהה בחופזה מתי הנקודה במרכז חזייתה תהפוך ללב הפועם שלו.
הוא חי על זמן שאול. עוד רגע קט ותגיע נקודת האל חזור.
לרגע עורפלה הכרתו, פרידריך היה מרגל מורעל.
רק לפני מרכז החזייה בעיר הדביקה ייחל לקץ סבלו, ועתה נדמה שליבו שלו, שהחסיר פעימות כה רבות, מנסה להשלים את החסר.
יש כאן ממש במרחק הבל פה לב, אולי אזכה ואשכרנוּ לשעה קלה.
יש מצב, המלצרית זורמת.
או אקנהו.
בדקותיי האחרונות, אהיה דייר מוגן.
מרחוק, במרחק הבל הבלים, ראה את תקוות שארית חייו נושאת עיניה להלעיטו מן הכתום-הכתום הזה.
הזדקרותו הפנימית הפכה לנטל. פרידריך חש עשרות זוגות עיניים צדות ותרות אחר המעיין המתגבר העולה מבין מבושיו ואינו צופה עוד פני עתיד.
פריד (כך כינה עצמו ברגעים קשים, שבהם אִפשר לעצמו לזכור שמו ומוצאו), עליך ללכת לשירותים. זוז.
איזו הקלה, השירותים צמודים.
כשבאה יד ימינו אל הנייר, לייבש את עיסת הניגר, מעטפית קטנה נקרתה אל מרכז כף ידו, שהייתה ללב פועם, ובה זריקה והוראות הפעלה.
הקרב על מרכז החזייה המחפה על עמק הלב הפועם — מתחיל כאן וכעת!

קדיש
יתגדל ויתקדש שמיה רבא.
מאיר היה תמיד כה מסתורי, אף פעם לא חשב לשתף אותנו בנפתולי חייו, וזה לא הולך להשתפר.
אילו ידעתי שהבלתי ידוע היה כרות בברית הנישואין עם הלא יאומן.
"אומן," התפלל והתפלפל יוד'קה, "הוא היה מחסידי ברסלב?"
קרולה העלתה טון והילוך בהליכת רכיל.
איזה ברסלב ואיזה...
יהא שמיה רבא מבורך לעולם...
ששש...
אבל אצל קרולה נפרץ הסכר. 
האצבע שהמתינה למאיר פריד לא עמדה עוד בפרץ.
ברסלב שמסלב, מה לו וללב.
הוא תמיד ראה לבבות דרך הכוונות שבחזייה.
פיני, תגידי לו שינוח בשלום על משכבו.
אני עוד לא משחררת פיני.
לא רק אני חלקתי את יצועו, אז למה רק אני כאן?
קרולה בשלה כפרי בטנא צעיר.
היא לא נפרדת.
מתייחדת מן המניין.
אני הולכת איתו מעלה-מעלה,
כוחות טמירים.
עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו...
וחיבוטי הגוף והנפש של קרולה עשו יד אחת לעשות רצונו בלבב שלם, עד יגולו עפר על עיניה ובתם היחידה איה...

אל מלא רחמים
מעט מוקירי זיכרון מאיר פריד פרשו בתום האמן הראשון אל הערוצים שכוונו מבעוד מועד לשעת השין.
המצא מנוחה נכונה, צחקק ד'.
ח', סגן אלוף הכיבושים, התקשה לכבוש נהמה אדירה של שביעות רצון.
בהתראה של שמונה שעות, להכניס אבן מסותתת בת 70 ק”ג, לסמם שני חברה קדישא, לארגן כפיל לבן ולשלח הארון אלי קבר.
זאת מועמדות בטוחה לפרס ביטחון ישראל, את נשמת מאיר פריד...
הפעם גם מי שלא שמע — צחק.
ח', אל תשאל, לפני יומיים הוא יצא מטהרן אחרי ניתוח פלסטי מדהים, וכרגע הוא תוקע לי בקישינב עם מבוגרת נדיבת חמוקיים.
הוא לא גמר?
הוא אומר שמאז שהוא התחתן הוא לא יכול לחזור לאשתו. תבין, הוא אמר לי, גדלתי בקיבוץ, האחרון שהקפיד על לינת ילדים. פי טי אס די. אני לא יכול לישון בלילות בבית ותמיד מחפש את דמות המטפלת שלי מאז.
שאלת אותו לאן פניו מועדות כשהטראומה תחלוף?
כן, מלמל ח. מניה וביה, הוא רוצה לבדוק עד כמה הניתוח הצליח.
איך?
מחר ברבע לאחת בלילה, הוא עולה לרכבת לקרקוב.
נו ו...
שני קילומטרים משם אושוויץ, הוא רוצה לבדוק אם הוריו יזהו אותו...