שוקו וביסקוויט 2 - בשיא המהירות

1
 

שׁוֹקוֹ צָבַר תְּנוּפָה וְהִתְהַפֵּךְ לַצַּד הַשֵּׁנִי. רַגְלָיו נָחֲתוּ בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב וְאַפּוֹ נִתְקַל בְּפֶרַח שֵׁן־הָאֲרִי. עֲנַן אַבְקָה דִּגְדֵּג אֶת נְחִירָיו. "אַפְּצִ'י!"

"לוֹבְּרִיאוּת!" מִלְמֵל קוֹל מֵאֲחוֹרָיו.

"תּוֹדָה, טוֹנִי," נִחְרֵר שׁוֹקוֹ וְהִתְמַתֵּחַ. הַשֶּׁמֶשׁ חִמְּמָה בְּנֹעַם אֶת בִּטְנוֹ הַמְּלֵאָה בְּעֵשֶׂב עֲסִיסִי. אִם הַדְּבָרִים הָיוּ תְּלוּיִים בּוֹ, הוּא הָיָה שָׂמֵחַ לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ לָנֶצַח: לֶאֱכוֹל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. מִדֵּי פַּעַם עָבְרָה שָׁם לוֹטָה, הַהוֹלֶכֶת־עַל־שְׁתַּיִם הָאֲהוּבָה עָלָיו, כְּדֵי לְפַטְפֵּט אִתָּם קְצָת. לִפְעָמִים הִיא הֵבִיאָה אִתָּהּ אֶת גְרֶטָה, וְגַם אוֹסְקָר הִגִּיעַ לְשָׁם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

שׁוֹקוֹ אָהַב בִּמְיֻחָד לִשְׁמוֹעַ מִפִּיהֶם שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו, עַל שׁוֹקוֹ סוּפֶּר־פּוֹנִי, שֶׁהִצְלִיחַ לִלְכּוֹד עִם חֲבֵרָיו אֶת אוֹסְקָר, "רוּחַ הָרְפָאִים". הוּא חִיֵּךְ. טוֹנִי, בִּיסְקְוִיט וְהוּא הָיוּ הַסּוֹכְנִים הַחֲשָׁאִיִּים הַטּוֹבִים בָּעוֹלָם לִלְכִידַת רוּחוֹת רְפָאִים.

"לָמָּה אַתָּה מְחַיֵּךְ?" לְנֶגֶד עֵינָיו הוֹפִיעוּ עַכְשָׁיו פַּרְסוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁל בִּיסְקְוִיט.

"אֲנִי נֶהֱנֶה מֵהַחַיִּים," מִלְמֵל שׁוֹקוֹ.

בִּיסְקְוִיט זָלַל מֵהָעֵשֶׂב סְבִיב רֹאשׁוֹ. "נָכוֹן שֶׁמְּעֻלֶּה כָּאן בַּחַוָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת בְּלִימְלַיין?"

"אְמְמְם." בַּהַתְחָלָה שׁוֹקוֹ הִתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד לַבַּיִת הַקֹּדֶם שֶׁלָּהֶם בְּדַמְבִּיל. אֲבָל כְּכָל שֶׁחָלַף הַזְּמַן מֵאָז שֶׁעָבְרוּ, הַחַוָה הַחֲדָשָׁה מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וַהֲרֵי הוּא - שׁוֹקוֹ סוּפֶּר־פּוֹנִי! — זֶה שֶׁדָּאַג לְכָךְ שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר שָׁם, אֲפִלּוּ אוֹסְקָר "רוּחַ הָרְפָאִים".

"בּוֹא נְשַׂחֵק תּוֹפֶסֶת," הִצִּיעַ בִּיסְקְוִיט וְהָדַף אוֹתוֹ קַלּוֹת בְּאַפּוֹ.

לָמָּה לֹא? שׁוֹקוֹ קָם עַל רַגְלָיו וְהִתְנַעֵר.

חֲבֵרוֹ הַשָּׁחוֹר־לָבָן כְּבָר דָּהַר בִּמְהִירוּת מִשָּׁם וָהָלְאָה. פּוּפְּסְסְס!

שׁוֹקוֹ רָץ בְּעִקְבוֹת בִּיסְקְוִיט. הוּא הִקִּיף פַּעֲמַיִם אֶת אוֹלֶה, שֶׁגִּלְגֵּל אֶת הָעֵינַיִם וְשִׁרְבֵּב קָדִימָה אֶת שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בִּתְנוּעָה מְאַיֶּמֶת. הֵם הִמְשִׁיכוּ לָרוּץ, עַכְשָׁיו לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר וּלְכִווּן הַכְּבִישׁ. הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם הָלַךְ וְהִצְטַמְצֵם. הֲרֵי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא לֹא יַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת בִּיסְקְוִיט! אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁשׁוֹקוֹ כְּבָר הָיָה קָרוֹב מְאוֹד אֶל אֲחוֹרָיו, בִּיסְקְוִיט נֶעֱצַר בְּבַת אַחַת, הִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר - פּוּפְּסְסְס! - וְדָהַר לְמֶרְכַּז הָאָחוּ, הַיְשֵׁר לְעֵבֶר הָרוֹזֶנֶת.

שׁוֹקוֹ הֵאֵט אֶת קֶצֶב הַדְּהִירָה שֶׁלּוֹ. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּיסְקְוִיט אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַסּוּסָה? אֲבָל פַּרְוָתָהּ זוֹהֶרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ רַמְזוֹר אָדוֹם!

הָרוֹזֶנֶת הִטְּתָה אֶת אָזְנֶיהָ לְאָחוֹר. "פּוֹנִים מְטֻרְלָלִים! אֲפִלּוּ לֶאֱכוֹל בְּשֶׁקֶט אִי אֶפְשָׁר כְּשֶׁאַתֶּם בַּסְּבִיבָה," הִיא הִתְלוֹנְנָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

"יֵשׁשׁשׁשׁשׁ," צָהַל בִּיסְקְוִיט וְקִמֵּר אֶת גַּבּוֹ. פּוּפְּסְסְס! וּבְמֶרְחָק קָצָר מִן הָרוֹזֶנֶת הוּא שִׁנָּה שׁוּב כִּווּן וְרָץ לְעֵבֶר טוֹנִי.

שׁוֹקוֹ הִתְחִיל שׁוּב לִדְלוֹק בְּעִקְבוֹתָיו. "טוֹנִי, תַּחְסוֹם לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ!"

אֲבָל בְּנִגּוּד לָרוֹזֶנֶת, טוֹנִי הִמְשִׁיךְ לֶאֱכוֹל בְּשַׁלְוָה. הוּא רַק הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ בִּתְהִיָּה. "מוֹ קוֹרֶה פֹּה?"

"עֲזוֹר לִי," קָרָא שׁוֹקוֹ לְעֶבְרוֹ. "אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִתְפּוֹס אֶת הַשָּׁחוֹר־לָבָן שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל הפּוּפְּסִים הָאֵלֶּה!"

"אוּף!" צָנַף טוֹנִי וְהִתְחִיל לָרוּץ בְּפֶה מָלֵא עֵשֶׂב. אֲבָל הוּא הָיָה אִטִּי מִדַּי. בִּיסְקְוִיט חָלַף עַל פָּנָיו בִּדְהָרָה, וְחָצָה שׁוּב אֶת הָאָחוּ לְכִווּן הַשַּׁעַר. שָׁם קָרְאוּ בְּדִיּוּק לוֹטָה וּגְרֶטָה: "שׁוֹקוֹוֹוֹוֹוֹוֹ!" - "בִּיסְקְוִייייט!"

שׁוֹקוֹ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת לוֹטָה מְנוֹפֶפֶת בְּגֶזֶר. כַּעֲבֹר רֶגַע חָלַף טוֹנִי בִּמְהִירוּת עַל פָּנָיו. כָּל כָּךְ אוֹפְיָנִי לוֹ! רַק לִפְנֵי שְׁנִיָּה הוּא בְּקֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהָזִיז אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ, וְעַכְשָׁיו דּוֹהֵר פּוֹנִי־הֶהָרִים הַבַּוָוארִי הַזֶּה בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה לְכִווּן הַגֶּזֶר!

"חַכֵּה רֶגַע! אֲנִי הָיִיתִי כָּאן קֹדֶם!" צָהַל שׁוֹקוֹ וְדִוֵשׁ בְּפַרְסוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת בִּמְהִירוּת הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת לְאֹרֶךְ הָאָחוּ.

הוּא הִגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר, מִתְנַשֵׁם וּמִתְנַשֵּׁף. בְּכָל מִקְרֶה הוּא לֹא הָיָה מַצְלִיחַ לָרוּץ הָלְאָה. בִּיסְקְוִיט כְּבָר הָיָה שָׁם וְטוֹנִי נֶעֱצַר בְּמֶרְחָק קָצָר מֵאֲחוֹרָיו.

"אֵיפֹה הַגְּזוּרִים הַכְּתוֹמִים?" גָּנַח טוֹנִי.

שׁוֹקוֹ חִיֵּךְ בַּהֲנָאָה. הֵם הָיוּ מֻנָּחִים בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, מַמָּשׁ כְּמוֹ לוֹטָה וּגְרֶטָה. שְׁתֵּי הַיְּלָדוֹת הִתְפַּתְּלוּ מֵרֹב צְחוֹק.

"הֵן צוֹחֲקוֹת עָלֵינוּ?" תָּהָה בִּיסְקְוִיט.

"בָּרוּרוֹ! מָה חָשַׁבְתָּ?" שׁוֹקוֹ גִּחֵךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. "וּבְיִחוּד עַל טוֹנִי, אֵיךְ שֶׁהוּא דָּהַר לְאֹרֶךְ הָאָחוּ עִם הַבֶּטֶן הַשְּׁמֵנָה שֶׁלּוֹ!"

"אוֹיְזֶה שְׁטֻיּוֹת!" טוֹנִי חָשַׂף שִׁנַּיִם לְעֻמָּתוֹ. "לְךָ יֵשׁ בֶּטֶן שְׁמוֹנָה, לֹא לִי!"

"כָּל אֶחָד מִשְּׁלוֹשְׁתְּכֶם יְקַבֵּל עַכְשָׁיו גֶּזֶר טָעִים אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ אוּלַי תְּקַבְּלוּ עוֹד כַּמָּה," הִרְגִּיעָה אוֹתָם לוֹטָה. הִיא כַּנִּרְאֶה חָשְׁשָׁה שֶׁהֵם יָרִיבוּ בִּגְלַל הַגְּזָרִים.

גַם אִם הִיא לֹא צָדְקָה, הַהַבְטָחָה שֶׁלָּהּ אָכֵן הִרְגִּיעָה אוֹתָם: שׁוֹקוֹ הִבִּיט בְּיָדָהּ שֶׁל לוֹטָה, וְכָךְ עָשׂוּ גַּם חֲבֵרָיו. לְאַחַר מִכֵּן הוּא מָעַךְ בְּנַחַת וּבַהֲנָאָה אֶת הַגֶּזֶר בֵּין שִׁנָּיו. אֲבָל לָמָּה הֵם לֹא יְכוֹלִים לְקַבֵּל כְּבָר עַכְשָׁיו עוֹד גְּזָרִים?

"בּוֹאוּ, נֵצֵא לְטִיּוּל בִּרְכִיבָה," צָהֲלָה עַכְשָׁיו גְרֶטָה וְכָרְכָה אֶת רְצוּעוֹת הָאַפְסָר סְבִיב רֹאשׁוֹ שֶׁל בִּיסְקְוִיט.

קֹדֶם לְהִתְבַּטֵּל בָּאָחוּ וְאַחַר כָּךְ לְטַיֵּל בַּחוּץ - לְיוֹתֵר טוֹב מִזֶּה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַווֹת. שׁוֹקוֹ מִלְמֵל בַּעֲלִיצוּת כְּשֶׁלוֹטָה כָּרְכָה אֶת הָאַפְסָר שֶׁלּוֹ סְבִיב רֹאשׁוֹ.

טוֹנִי הָלַךְ אִתָּם אֶל הָאֻרְוָה, לָעַס כַּמָּה שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל גְּזָרִים, וְנִמְנֵם בְּשָׁעָה שבִּיסְקְוִיט וְשׁוֹקוֹ זָכוּ לְהַבְרָשָׁה וּלְקִרְצוּף.

שׁוֹקוֹ הִתְעַנֵּג עַל הָעִסּוּי הַנִּפְלָא שֶׁהֶעֱנִיקָה לוֹטָה לַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ, אֲבָל פִּתְאוֹם הִיא שָׁמְטָה אֶת מִבְרֶשֶׁת הַגּוּמִי וְטָפְחָה בְּכַף יָדָהּ עַל מִצְחָהּ. "אֵיזוֹ טִפְּשָׁה אֲנִי!" הִיא קָרְאָה וְיָצְאָה הַחוּצָה בְּרִיצָה.

מָה קָרָה? שׁוֹקוֹ עָקַב אַחַר לוֹטָה בְּמַבָּט תּוֹהֶה. וְלָמָּה הִיא לֹא מַמְשִׁיכָה לְעַסּוֹת אֶת הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ?

זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן חָזְרָה לוֹטָה וְנוֹפְפָה בְּיָדָהּ בְּפִסַּת נְיָר. מֵאֲחוֹרֶיהָ הוֹפִיעַ בְּרוּנוֹ. מְעַנְיֵן שֶׁהוּא הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לָקוּם מִמַּצַּע הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ! שׁוֹקוֹ נֶאֱנַח. בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ הַכֶּלֶב לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ כְּלוּם.

"תִּרְאוּ!" קָרְאָה לוֹטָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "מֶרִי שָׁלְחָה לָכֶם, סוּסֵי הַפּוֹנִי, גְּלוּיָה מֵאִיטַלְיָה! כִּמְעַט שָׁכַחְתִּי אֶת זֶה."

"לָמָּה דַּוְקָא לְסוּסֵי הַפּוֹנִי הַמְּטֻפָּשִׁים הָאֵלֶּה?" רָטַן קוֹל דַּקִּיק מִמְּרוֹמָיו שֶׁל כַּדּוּר חָצִיר. נִרְאָה שֶׁאֶמִילִי הַחֲתוּלָה חָטְפָה שָׁם תְּנוּמָה קַלָּה.

"נָכוֹן מְאוֹד," נָבַח בְּרוּנוֹ. "לָמָּה רַק לָכֶם?"

"מִנַּיִן לִי לָדַעַת," צָנַף שׁוֹקוֹ. וּמָה זֶה בִּכְלָל... גְּלוּיָה?

"הִנֵּה." לוֹטָה הוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִתַּחַת לָאַף. צִבְעוֹנִי מְאוֹד. וְאָז הִיא הָפְכָה אוֹתוֹ. בַּצַּד הָאַחֵר גִּלָּה שׁוֹקוֹ קִשְׁקוּשׁ אוֹפְיָנִי לַהוֹלְכִים־עַל־שְׁתַּיִם.

"שׁוֹקוֹ הַיָּקָר, בִּיסְקְוִיט הַיָּקָר..." קָרְאָה לוֹטָה בְּאָזְנֵיהֶם.

"לָבָּה קֹדֶם הַשֵּׁמוֹת שֶׁלוֹכֶם?" צָנַף טוֹנִי.

"שֶׁקֶט!" - "שְׁשְׁשְׁשׁ!" - "דַּי!" קָרְאוּ שׁוֹקוֹ, בִּיסְקְוִיט וְלוֹטָה בְּמַקְהֵלָה.

"תַּמְשִׁיכִי כְּבָר, לוֹטָה," קָרְאָה גְרֶטָה. "מָה כָּתְבָה שָׁם הַדּוֹדָה שֶׁלִּי?"

לוֹטָה עִקְּמָה אֶת הָאַף, הֶעֱבִירָה מַבָּט מַתְרֶה בֵּין הַנּוֹכְחִים וְהִתְחִילָה שׁוּב לִקְרוֹא בְּאָזְנֵיהֶם.

שׁוֹקוֹ הַיָּקָר, בִּיסְקְוִיט הַיָּקָר

וְטוֹנִי הַיָּקָר!

אֳנִי מְבַקֶּרֶת עַכְשָׁיו אֵצֶל הוֹרַי בְּאִיטַלְיָה,

וְנֶהֱנֵית מְאוֹד. הַכֹּל מוֹלְטוֹ בֶּנֶה. אֳנִי מְקַוָה

שֶׁגַּם אֶצְלְכֶם! אַל תִּזְלְלוּ אֶת כָּל הַיְּרָקוֹת בַּגִּנָּה,

וְאַטֶנְטָטֶה בָּרְכִיבָה! תִּמְסְרוּ צָ'אוּ מִמֶּנִּי

לְלוֹטָה, לַבּוֹסִית וּלְאוֹסְקָר, לְאוֹלֶה וְלָרוֹזֶנֶת,

לִבְּרוּנוֹ, לְאֶמִילִי וְלַתַּרְנְגֹלוֹת. אֳנִי אָבִיא

לָכֶם גְּזָרִים אִיטַלְקִיִּים כְּשֶׁאֶחְזֹר!

שֶׁלָּכֶם, מֶרִי.

כֻּלָּם שָׁתְקוּ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת. שׁוֹקוֹ הָיָה נִרְגָּשׁ מִפְּנֵי שֶׁמֶרִי כָּתְבָה לוֹ וְלַחֲבֵרָיו גְּלוּיָה כָּזֹאת. וְהוּא רָאָה שֶׁגַּם הָאֲחֵרִים הִתְרַגְּשׁוּ כָּמוֹהוּ. אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ מֶרִי דִּבְּרָה כָּעֵת בְּצוּרָה מוּזָרָה. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא הֲרֵי הֵבִין כָּל מִלָּה שֶׁהִיא אָמְרָה.

"הִיא כּוֹתֶבֶת דְּבָרִים מְשֻׁנִּים," קָבַע בִּיסְקְוִיט. "מָה זֶה צָ'אוּ וּמוֹלְטוֹ בֶּנֶה וְהָאַטֶנְטָטֶה הַזֶּה?"

טוֹנִי לִקֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת שְׂפָתָיו. "הַגְזוֹרִים הָאִיקָלְטִיִים טוּבִים?"

בִּיסְקְוִיט גִּלְגֵּל אֶת הָעֵינַיִם וְשׁוֹקוֹ צִחְקֵק. "גַּם אַתָּה אוֹמֵר דְּבָרִים מְשֻׁנִּים."

"אוֹנִי לֹא אוֹמֵר שׁוּם דָפָר מְשׁוּדֶה!" צָנַף טוֹנִי בְּכַעַס וְהִטָּה אֶת אָזְנָיו לְאָחוֹר.

"תַּפְסִיקוּ!" נָזְפָה בָּהֶם לוֹטָה. "מָה קוֹרֶה אִתְּכֶם?"

גְרֶטָה טָפְחָה עַל צַוְארֵיהֶם בִּתְנוּעוֹת מַרְגִּיעוֹת. "אוּלַי הֵם רָבִים בִּגְלַל הַגְּלוּיָה שֶׁל הַדּוֹדָה שֶׁלִּי!"

"אֲנִי אֶתְלֶה אוֹתָהּ אַחַר כָּךְ עַל הַשַּׁעַר שֶׁל הַמִּתְחָם," צָחֲקָה לוֹטָה, "וְכָכָה הֵם יוּכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ מָתַי שֶׁיִּרְצוּ. וְהָאִיטַלְקִית הַזֹּאת נִשְׁמַעַת מַמָּשׁ מְפֹאֶרֶת," הִיא הִמְשִׁיכָה. "גַּם אֲנִי אֶרְצֶה לִלְמוֹד אִיטַלְקִית פַּעַם."

"אֲנִי יְכוֹלָה לְלַמֵּד אוֹתְךָ קְצָת," הִצִּיעָה גְרֶטָה.

שׁוֹקוֹ נָשַׁף בְּעַצְבָּנוּת. יִהְיֶה מוּזָר אִם לוֹטָה תַּתְחִיל פִּתְאוֹם לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּאִיטַלְקִית. אֲבָל אָז הוּא חִיֵּךְ. כִּי אִם הוּא לֹא יָבִין שׁוּם דָּבָר, הוּא גַּם לֹא יִצְטָרֵךְ לְהַקְשִׁיב וְלַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת!

אֲבָל עַכְשָׁיו הוּא רָצָה לָצֵאת סוֹף־סוֹף לַטִּיּוּל הַמֻּבְטָח. הוּא בָּטַשׁ בְּפַרְסוֹתָיו בְּקֹצֶר רוּחַ.

וּכְאִילוּ יָדְעָה בְּדִיּוּק מָה הוּא חוֹשֵׁב, לוֹטָה אָמְרָה: "עַכְשָׁיו נַנִּיחַ עֲלֵיכֶם אֶת הָאֻכָּפִים," וּמָשְׁכָה אִתָּהּ אֶת גְרֶטָה לְכִווּן מַחְסַן הַצִּיּוּד שֶׁל הַסּוּסִים.

"תְבוֹלוּ יָפֶה," נָהַם טוֹנִי וּפִהֵק פִּהוּק גָּדוֹל. "אוֹנִי צוֹרִיךְ לִישׁוֹן עַכְשָׁיו."

"אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת נְבַלֶּה יָפֶה," אָמַר שׁוֹקוֹ בְּחִיּוּךְ. אוּלַי יִהְיֶה לָהֶם אֲפִלּוּ מַזָּל וְהֵם יִפְגְּשׁוּ אֶת הַסּוּסִים שֶׁל אָדוֹן רַעַם־פּוּפִּיק. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הֵם יוּכְלוּ לְהַבְהִיל אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. הוּא דָּחַף קַלּוֹת אֶת בְּרוּנוֹ, שֶׁהִתְכַּרְבֵּל לְיָדוֹ. "אַתָּה בָּא אִתָּנוּ?"

"אֵין לִי חֵשֶׁק," רָטַן חֲבֵרוֹ הַכֶּלֶב בִּתְשׁוּבָה.

שׁוֹקוֹ נִעֵר אֶת הָרַעֲמָה שֶׁלּוֹ וְצָנַף. "נַעֲשֵׂיתָ מְשַׁעְמֵם לְגַמְרֵי! אֲפִלּוּ הַתַּרְנְגֹלוֹת מְעַנְיְנוֹת יוֹתֵר מִמְּךָ!"

בְּרוּנוֹ נָעַץ בּוֹ מַבָּט נֶעֱלָב. "אָז קַח אוֹתָן אִתְּךָ," הוּא נָהַם וְגָרַר אֶת עַצְמוֹ אֶל מִחוּץ לָאֻרְוָה.

אֲנִי חַיָּב לְבָרֵר בְּהֶקְדֵּם מָה קוֹרֶה עִם הֶחָבֵר שֶׁלִּי, חָשַׁב שׁוֹקוֹ בִּדְאָגָה. נִרְאֶה שֶׁמַּשֶּׁהוּ מֵעִיק עָלָיו. וְאוּלַי הוּא אֲפִלּוּ חוֹלֶה? שׁוֹקוֹ נָשַׁף — לֹא, הַבּוֹסִית הָיְתָה מַבְחִינָה בְּזֶה. מִכָּל מָקוֹם, כְּשֶׁיַּחְזְרוּ מֵהַטִּיּוּל בַּחוּץ הוּא יְדַבֵּר עִם בְּרוּנוֹ. הוּא הִבְטִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת זֶה. אֲבָל קֹדֶם כֹּל מַמְתִּין לוֹ עֹנֶג גָּדוֹל!