מלכודת כפולה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מלכודת כפולה
מכר
אלפי
עותקים
מלכודת כפולה
מכר
אלפי
עותקים

מלכודת כפולה

4.2 כוכבים (76 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2837מקורי
ספר מודפס
68.6 מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/04/2025

עוד על הספר

  • תרגום: יעל צובארי
  • הוצאה: ידיעות ספרים, פן
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 349 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 49 דק'

קארין גרהרדסן

קארין גרהרדסן נולדה בשוודיה בשנת 1962. לאחר שרכשה השכלה במתמטיקה פנתה לעסוק בתחום המחשבים, אולם היא תמיד נמשכה לכתיבה, ולפיכך חיברה את סדרת ספרי המתח המרבי (על שם תחנת המשטרה החוקרת את הפשעים), שזכתה להצלחה מיד עם פרסומה בשוודיה ותורגמה ל-15 שפות.

תקציר

האנה בת השלוש מתעוררת לבית ריק. היא יודעת שאביה ביפן – אבל איפה אמא? האם ייתכן שעזבה את הבית והותירה את האנה מאחור?

למחרת בבוקר מוצאת החוקרת פטרה וסטמן ממשטרת המרבי תינוק חסר הכרה מונח בין השיחים, ומיד לאחר מכן היא נתקלת בגופתה של האם.

מוזר, אך איש לא דיווח על היעדרם.

כבר בתחילת החקירה ניצבת המשטרה בפני אירוע נוסף: נערה צעירה נרצחה על סיפון ספינת המעבורת "סינדרלה", ועד מהרה מסתבר שגורל דומה מזומן גם לאחותה. שני המקרים מהווים אתגר לא פשוט למפקח הראשי קוני שיוברג ולצוותו, גם משום שהצוות עצמו סובל מבעיות פנימיות ומטרגדיות אישיות.

קארין גרהרדסן נולדה בשוודיה בשנת 1962. לאחר שרכשה השכלה במתמטיקה פנתה לעסוק בתחום המחשבים, אולם היא תמיד נמשכה לכתיבה, ולפיכך חיברה את סדרת ספרי המתח המרבי (על שם תחנת המשטרה החוקרת את הפשעים), שזכתה להצלחה מיד עם פרסומה בשוודיה ותורגמה ל-15 שפות. מלכודת כפולה הוא הספר השני בסדרה; קדם לו בית הממתקים ובקרוב יראו אור בעברית ספריה הנוספים.

"ספר מותח שכתוב בכשרון רב. אני מצפה לספרים הבאים בסדרה"

- Andres Wennberg, Gefle Dagblad

פרק ראשון

1964

 

 

לישון, לישון, זה חייב לקרות מהר. לעצום את העיניים אבל להשאיר את הפה פתוח למחצה, כדי שזה ייראה אמין. הנשימות חייבות להיות אטיות וסדורות, אף על פי שהלב דופק כמו אגרוף בחזה. אבל זה מצליח אם מוכרחים. הוא שומע את הפסיעות במדרגות, כעת אלו פסיעות שלוות, לא קשות וכעוסות כמו קודם. כעת הן מפויסות ומבקשות לרצות. הוא שומע כיצד הדלת נפתחת ונסגרת שוב - לעזאזל, זה בכל זאת יום כזה. אבל הנשימות שלו ארוכות, שלוות, מושלמות. הראש מונח טיפה באלכסון על הכרית, חוט דק של רוק זולג מזווית הפה ומוצא את דרכו לכרית. הרפיון חייב להיות מוחלט, אף על פי שכל השרירים בגוף מכווצים עד כאב, אבל לא רואים את זה, לא רואים את זה מבחוץ.

"אתה ישן, חמודי?" לוחש הקול השנוא בנימה עדינה, נוטפת דבש. "ואני חשבתי לתומי שנירדם כמו חברים, זה תמיד נחמד, לא?"

העיניים תמיד מסגירות. אי־אפשר לעצום עיניים ברפיון.

"אני רואה שאתה ער, העפעפיים שלך רועדים. אל תהיה טיפש, אתה הרי לא שומר טינה, נכון? אנחנו רק רוצים בטובתך, אתה בטח מבין את זה. בוא נתפייס, בבקשה?"

ואז כבר אי־אפשר להמשיך לעצום עיניים והוא חייב לנגב את הרוק שנזל לתוך האוזן. ואז היד הגרומה, הקרה, עם הציפורניים הארוכות והמלוכלכות, גולשת פנימה אל תוך חולצת הפיג'מה. כל הגוף מתקשח והוא נועץ באיש מבט שכולו אומר סלידה ואימה, אבל את זה הוא מפספס, המנוול. לרעד קטן בעפעף הוא שם לב, אבל בגוף שכולו מחאה הוא לא מבחין.

כעת עולה רעש של קרקוש כלים שמוכנסים לתוך ארונות המטבח וסכו"ם שמוטח לתוך המגירות. הוא נרעד כאשר פיסת עור ליד הפופיק נצבטת על ידי ציפורן ארוכה. האצבע נעה סחור סחור בתוך הפופיק - שנראה קשור באופן ישיר, לא נעים ואפילו כמעט כואב, לאיבר המין - וממשיכה בגישושים אטיים לתוך מכנסי הפיג'מה.

בשלב הזה הוא נוהג להיעלם למגרש הכדורגל או לחוף הים ללכוד ראשנים, אבל היום הוא עומד ליד מסילת הרכבת ובוהה באנשים שחולפים מולו בתוך הקרונות, וזו התמונה שמשום מה נצרבת בתודעתו. התמונה לא נעימה אך גם לא מזיקה, ובכל מקרה אי־אפשר להיפטר ממנה. מעתה ואילך תמיד יימצא לצד המסילה ברגעים שבהם הוא מבקש להיעלם לתוך עצמו, מעצמו. אבל את זה הוא עוד לא יודע. המסילה צווחת במפגש עם הרכבת.

קארין גרהרדסן

קארין גרהרדסן נולדה בשוודיה בשנת 1962. לאחר שרכשה השכלה במתמטיקה פנתה לעסוק בתחום המחשבים, אולם היא תמיד נמשכה לכתיבה, ולפיכך חיברה את סדרת ספרי המתח המרבי (על שם תחנת המשטרה החוקרת את הפשעים), שזכתה להצלחה מיד עם פרסומה בשוודיה ותורגמה ל-15 שפות.

עוד על הספר

  • תרגום: יעל צובארי
  • הוצאה: ידיעות ספרים, פן
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 349 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 49 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
76 דירוגים
38 דירוגים
24 דירוגים
11 דירוגים
0 דירוגים
3 דירוגים
27/11/2024

בתור ספר בלשי היה אחלה

10/8/2024

לא מעט דמויות בתחילת הספר, שבהמשך מתברר תפקיד כל אחת מהן. הקושי הוא בשמות משום שאינם "מתגלגלים" בלשון המוכרת לנו. בהמשך ולאחר שהדברים מתחברים, נשמר המתח לכל אורכו של הספר. מומלץ

26/9/2023

ספר מותח. מתחילתו ועד סופו. סוף שלא נגמר עדין, משאיר רצון להמשיך לקרוא ולהבין מה עוד קרה לחוקרת.

19/5/2023

ספר טוב שמחזיק אותך במתח ואי ודאות עד הסוף

30/1/2023

הדבר הראשון שעבר בראשי כשהעברתי לעמוד האחרון היתה:מה? נגמר? ספר מרתק עם טוויסטים בעלילה ורק השימוש המרובה בשמות מסובכים של רחובות בסטוקהולם עצרו את השטף. נפלא

4/9/2022

מצויין

17/3/2022

ספר מתח מיוחד. הקצב לעיתים איטי במקצת (קצב של ספרי מתח סקנדינביים להבדיל מהספרים האמריקאיים), אך הספר מותח ונקרא בנשימה אחת (קראתי אותו בתוך כחמש שעות). מומלץ!

23/2/2022

מרתק

1/1/2022

מותחן מצויין כתוב יפה בנוי היטב מרתק

7/9/2021

ספר מתח מעולה. תורגמו שלושה ספרים של הסופרת. הלוואי שיתורגמו ספרים נוספים.

11/8/2021

עיצוב דמויות מצויין . העלילה רקומה ומורכבת שתי וערב . הסוף הכרחי אבל פחות חשוב .

25/7/2021

מרתק.

9/6/2021

טוב מאוד יותר טוב מהספר הראשון

13/3/2021

מותח ומעניין.

27/2/2021

מתח במיטבו

24/2/2021

ספר שבו מספר עלילות במקביל וכל עלילה מותחת בפני עצמה, כשהדמויות שבחרה הסופרת להביא כולן דמויות שלהן פנים רבות, ספר מאוד מומלץ

29/1/2021

נהניתי מאוד...זורם...מותח

4/1/2021

מדהים, לא יכולתי להפסיק לקרוא. קראתי במשך כמה שעות במתח רב. ספר מהמם.

28/12/2020

סיפור טוב, מותח מאוד.

11/9/2020

ספר מתח מצויין, קראתי ביומיים

5/8/2020

מעולה!!! מותח וממשיך להפתיע עד לסופו, ממש אי אפשר לעזוב עד הדף האחרון, מומלץ ביותר.

5/8/2020

הרבה דמויות ואירועים. קשה לעקוב בפרקים הראשונים. בסוף כל החוטים מתחברים...

18/7/2020

מותחן שוודי ראוי

17/7/2020

עוצר נשימה. התחלתי לקרוא בערב והמשכתי כל הלילה עד שסיימתי.

12/5/2020

עוצר נשימה, מותח ומרתק

23/12/2019

ספר מצויין!

20/12/2017

חשבתי שהראשון היה די צפוי ומשעמם והופתעתי לטובה מהשני , גם השלישי בסדרה לא רע

7/7/2023

ספר מותח, התחלה קצת איטית וקשה היה להבין את העלילה הסוף גם היה חד מדי

9/1/2022

שונה

1/1/2022

מאד מותח אבל מפוזר וקשה למעקב עם כל העלילות והקשרים. מסתיים במפתיע ובלי סגירה של כל הקצוות.

4/12/2021

מותח מאוד, ומעניין לראות איך כל הפרשיות מתחוורות אט אט. מרגיש שהסוף סוגר את העלילה באופן של פרק קלוז'ר בסדרה, אך יש ציפיה לשמוע עוד, אם כי ניתן להסיק את העוד הזה גם לבד.

30/11/2021

אחלה. סיפור מתח מהז’אנר שבו כביכול כל הנתונים מוצגים לקורא וניתן לפתור את התעלומה יחד עם התקדמות העלילה. קצת מפותל וקצת מאולץ אבל תמיד זה ככה, לא?! סהכ נהניתי, לא הורדתי מהיידים עד שנגמר. זה צמיד קשה כשילדים מעורבים בפשעים למיניהם, גם פה לא חסר.

24/8/2021

התחלה אישית, לב הסיפור מרתק וסוחף הסוף לא לגמרי סוף

18/7/2021

ספר מרתק ומעניין. הסוף קצת מאכזב ומשאיר שאלות פתוחות בעיקר בנוגע לשוטרים. בכל מקרה מומלץ לקריאה

14/7/2021

נחמד ומעניין.

5/5/2021

הייתי נותנת חמישה כוכבים,אבל סוף הספר די מרושל ולא ברור.הרבה עיניינים נשארו פתוחים.

2/4/2021

מותח ברובו, יחסית קריא למרות ריבוי העלילות והדמויות.

26/3/2021

מעניין אבל לא סוחף ולא מרתק.

2/12/2020

מותח

9/8/2020

סיפור מעניין ומותח.

6/5/2020

היה ספר מרתק . היה מפחיד לקרוא על הילדה בבית לבד .הספר נגמר לי מהר כי בעצם יש עוד דברים שלא פתורים לגמרי

17/9/2019

ספר מעולה ההתחלה קצת איטית ומבלבלת .

21/11/2018

ספר מצויין

11/8/2023

מרתק. לא מדהים.

25/1/2023

מתח צפוי מראש

20/9/2022

כתוב מצוין, אבל נקטע. חסרים סופים של הפרשות. יוצא שזה כמו סיפור בהמשכים ולא ספר שלם.

28/8/2022

לא הצלחתי להתחבר לספר.

2/10/2021

מורכב לכאורה אבל תבנית של כל הזמן הכי רע, הכי פחות סביר…

4/5/2021

בנוי יפה, סוף חפוז מידי ולא כל כך הגיוני. כמה סיפורים צדדיים שלא הגיעו לסיומם. כאילו הסופר קיבל טלפון ואמרו לו להגיש את כתב היד למחרת ואז הוא פשוט כתב "סוף" בקצה הדף ושלח. חבל

11/3/2021

מתח סביר ועלילה סבוכה מידי.

11/11/2020

רוב הספר לא מרגש, שמות רחובות בשפה זרה וקשה, אוירה קרה ומנוכרת שמוליכה את הקורא לאט לסוף דרמטי וקודר.

2/8/2020

ספר מותח מאוד. לקראת אמצע הספר חשבתי שפתרתי את התיק ומצאתי את הרוצח, אבל התבדתי. היו עוד כמה פיתולים בעלילה והמתח גבר עד לפיתרון התעלומה. הספר קריא ומותח אבל מלא בסטראוטיפים ונראה שכמעט כל המשפחות בו פגומות כמעט כל הגברים סוטי מין וכמעט כל הנשים כנועות או קורבנות. וקיימת ביקורת מוסתרת על המדיניות הסוציאלית של שוודיה. מצד אחד יותר מידי כסף מחולק לתושבים שמונע מהם לעבוד בעבודה מספקת ומצד שני רשויות הרווחה לא יודעות על המקרים הקשים של התעללות בילדים. צרוף המקרים של הרוע בספר הזה נראה לי מוגזם ולא מציאותי

מלכודת כפולה קארין גרהרדסן

1964

 

 

לישון, לישון, זה חייב לקרות מהר. לעצום את העיניים אבל להשאיר את הפה פתוח למחצה, כדי שזה ייראה אמין. הנשימות חייבות להיות אטיות וסדורות, אף על פי שהלב דופק כמו אגרוף בחזה. אבל זה מצליח אם מוכרחים. הוא שומע את הפסיעות במדרגות, כעת אלו פסיעות שלוות, לא קשות וכעוסות כמו קודם. כעת הן מפויסות ומבקשות לרצות. הוא שומע כיצד הדלת נפתחת ונסגרת שוב - לעזאזל, זה בכל זאת יום כזה. אבל הנשימות שלו ארוכות, שלוות, מושלמות. הראש מונח טיפה באלכסון על הכרית, חוט דק של רוק זולג מזווית הפה ומוצא את דרכו לכרית. הרפיון חייב להיות מוחלט, אף על פי שכל השרירים בגוף מכווצים עד כאב, אבל לא רואים את זה, לא רואים את זה מבחוץ.

"אתה ישן, חמודי?" לוחש הקול השנוא בנימה עדינה, נוטפת דבש. "ואני חשבתי לתומי שנירדם כמו חברים, זה תמיד נחמד, לא?"

העיניים תמיד מסגירות. אי־אפשר לעצום עיניים ברפיון.

"אני רואה שאתה ער, העפעפיים שלך רועדים. אל תהיה טיפש, אתה הרי לא שומר טינה, נכון? אנחנו רק רוצים בטובתך, אתה בטח מבין את זה. בוא נתפייס, בבקשה?"

ואז כבר אי־אפשר להמשיך לעצום עיניים והוא חייב לנגב את הרוק שנזל לתוך האוזן. ואז היד הגרומה, הקרה, עם הציפורניים הארוכות והמלוכלכות, גולשת פנימה אל תוך חולצת הפיג'מה. כל הגוף מתקשח והוא נועץ באיש מבט שכולו אומר סלידה ואימה, אבל את זה הוא מפספס, המנוול. לרעד קטן בעפעף הוא שם לב, אבל בגוף שכולו מחאה הוא לא מבחין.

כעת עולה רעש של קרקוש כלים שמוכנסים לתוך ארונות המטבח וסכו"ם שמוטח לתוך המגירות. הוא נרעד כאשר פיסת עור ליד הפופיק נצבטת על ידי ציפורן ארוכה. האצבע נעה סחור סחור בתוך הפופיק - שנראה קשור באופן ישיר, לא נעים ואפילו כמעט כואב, לאיבר המין - וממשיכה בגישושים אטיים לתוך מכנסי הפיג'מה.

בשלב הזה הוא נוהג להיעלם למגרש הכדורגל או לחוף הים ללכוד ראשנים, אבל היום הוא עומד ליד מסילת הרכבת ובוהה באנשים שחולפים מולו בתוך הקרונות, וזו התמונה שמשום מה נצרבת בתודעתו. התמונה לא נעימה אך גם לא מזיקה, ובכל מקרה אי־אפשר להיפטר ממנה. מעתה ואילך תמיד יימצא לצד המסילה ברגעים שבהם הוא מבקש להיעלם לתוך עצמו, מעצמו. אבל את זה הוא עוד לא יודע. המסילה צווחת במפגש עם הרכבת.

המלצות נוספות