שַׂגִּית וְיוּבַל קִבְּלוּ מַתָּנָה מֵהַהוֹרִים:
מַחְשֵׁב לוּחַ נוֹצֵץ עִם כִּסּוּי מְהֻדָּר, מָסַךְ מַגָּע וְכַפְתּוֹרִים.
אַבָּא בַּמַּחְשֵׁב קְצָת הִתְעַסֵּק,
וּבָדַק שֶׁלַּמִּרְשֶׁתֶת הוּא מִתְחַבֵּר וּמִתְנַתֵּק.
יוּבַל הִתְקִין בַּמַּחְשֵׁב הֲמוֹן יִשּׂוּמִים,
כּוֹלֵל תָּכְנוֹת לְצֵ'ט, מִשְׂחֲקֵי רֶשֶׁת וְגַם רְקָעִים מַרְשִׁימִים.
גַּם שַׂגִּית לָמְדָה אֶת הַמַּחְשֵׁב הֵיטֵב,
חִפְּשָׂה מֻשָּׂגִים מְעַנְיְנִים בָּרֶשֶׁת וְאָהֲבָה עִם הַחֲבֵרוֹת לְהִתְכַּתֵּב.
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הָיָה לְשַׂגִּית בְּבֵית הַסֵּפֶר שִׁעוּר חָפְשִׁי.
אֶת מַחְשֵׁב הַלּוּחַ הִיא שָׁלְפָה מֵהַתִּיק, וְקִבְּלָה פְּנִיָּה מִיַּלְדָּה שֶׁלֹּא הִכִּירָה – הַזְמָנָה לְהִכָּנֵס אִתָּהּ לְצֵ'ט אִישִׁי.
שַׂגִּית הֵחֵלָּה לְהִתְכַּתֵּב עִם הַחֲבֵרָה הַחֲדָשָׁה בַּצֵּ'ט
וְלֹא הוֹרִידָה מֵהַמַּחְשֵׁב אֶת הָעֵינַיִם.
הֵן הִתְכַּתְּבוּ וְהִתְכַּתְּבוּ עַד שֶׁהַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר שְׁתַּיִם.
שַׂגִּית פִסְפְסָה אֶת הַשִּׁעוּר הַבָּא וְגַם אֶת הַמִּשְׂחָקִים בַּהַפְסָקָה.
לֹא שָׂמָה לֵב שֶׁכְּבָר כִּמְעַט הִגִּיעַ סוֹף הַיּוֹם וְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה.