מעבר לקופה
אהבה ירוקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אהבה ירוקה
אהבה ירוקה
אהבה ירוקה

אהבה ירוקה

שמעון בארי ברונר

עוד על הספר

ספרייה ציבורית דיגיטלית
ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

שמעון בארי ברונר

שמעון בארי יליד 1944 הוא אב לארבעה ילדים בוגרים שעבד כרואה חשבון במשך שנים רבות דבר שלא מנע ממנו לכתוב שירים וסיפורים מילדותו. בעקבות פטירת אשתו החל ללמוד ספרות עברית ואמנות באוניברסיטת בן גוריון וסיים בה תואר שני.

לקרוא עוד...

נושאים

שירה עברית

תקציר

פְּרִי בַּר שִׁירִי
לֹא גָּדוֹל
לֹא עָגֹל
לֹא מָתוֹק
לֹא שָׁלֵם
קָטָן הוּא
מְחֻסְפָּס
קְלִפָּתוֹ דַּקָּה
פְּגוּמָה
חֲמַצְמַץ
פְּעָמִים מָרִיר
וְנוֹטֵף
כַּעֲסִי
אַךְ שֶׁלִּי הוּא
בֵּין בַּדַּי הִצְמַחְתִּיו
לְהַטְעִימְכֶם
עוֹד טֶרֶם
יַבְשִׁיל
שִׂמְחַת יְגוֹנִי
דִּמְעַת אַהֲבוֹתַי

לקרוא עוד...

פרק ראשון

אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל

השמש נטה לערוב, יושב הוא מול פתח האוהל ומצחק עם בניו. והינה עלה אבק ואחריו נשמעו פעמוני העדר ונביחות הכלבים. שבו הכבשים מהמרעה, ומתוך האבק נסתמנה דמות אהבתו.

 
שֶׁבַע שָׁנִים וְנַפְשִׁי לֵאָה
תָּרָה אַחַר מַחְמַלִּי
כּוֹף רָאשִׁי וּבְלֹעַ דִּמְעָתִי
דּוּמָם לַיְלָה בְּעֵינַיִם הוֹזוֹת
 
נַעַר הָיִיתִי עֵת בָּזְקָה דְּמוּתֵךְ
מוּל עֵינַי לְצֶרֶב אַלְמָוֶת
עֱזוּז נָכֹנְתִּי לְצֶדֶק לָבָן
גִּבּוֹר חֲסַר תְּבוּנָה
 
וַאֲנִי מְשַׁוֵּעַ לִדְמוּתֵךְ
בְּלֵילוֹת לְבָנִים אֲ רֻ כִּ י ם
וְנַפְשִׁי לֵאָה
לֹא נִחֲמוּנִי נַעֲרוֹתֶיהָ
 
הִנֵּה יְלָדַי סְבִיבִי אָפְפוּ
וַאֲנִי לִבִּי לְמַחְמַלִּי
קָשִׁים תַּעְתּוּעֵי הַזְּמַן
וְאֵין שֶׁקֶט לִרְחֵלִים
 
אָבִי אָבִי הֵם קוֹרְאִים לִי
וַאֲנִי לְמַחְמַלִּי
שֶׁבַע שָׁנִים נַפְשִׁי לֵאָה
וְשֶׁבַע שָׁנִים לְמַחְמַלִּי
 

29/1/2008

לקרוא עוד...

שמעון בארי ברונר

שמעון בארי יליד 1944 הוא אב לארבעה ילדים בוגרים שעבד כרואה חשבון במשך שנים רבות דבר שלא מנע ממנו לכתוב שירים וסיפורים מילדותו. בעקבות פטירת אשתו החל ללמוד ספרות עברית ואמנות באוניברסיטת בן גוריון וסיים בה תואר שני.

עוד על הספר

ספרייה ציבורית דיגיטלית
ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

נושאים

שירה עברית
אהבה ירוקה שמעון בארי ברונר

אֶל פֶּתַח הָאֹהֶל

השמש נטה לערוב, יושב הוא מול פתח האוהל ומצחק עם בניו. והינה עלה אבק ואחריו נשמעו פעמוני העדר ונביחות הכלבים. שבו הכבשים מהמרעה, ומתוך האבק נסתמנה דמות אהבתו.

 
שֶׁבַע שָׁנִים וְנַפְשִׁי לֵאָה
תָּרָה אַחַר מַחְמַלִּי
כּוֹף רָאשִׁי וּבְלֹעַ דִּמְעָתִי
דּוּמָם לַיְלָה בְּעֵינַיִם הוֹזוֹת
 
נַעַר הָיִיתִי עֵת בָּזְקָה דְּמוּתֵךְ
מוּל עֵינַי לְצֶרֶב אַלְמָוֶת
עֱזוּז נָכֹנְתִּי לְצֶדֶק לָבָן
גִּבּוֹר חֲסַר תְּבוּנָה
 
וַאֲנִי מְשַׁוֵּעַ לִדְמוּתֵךְ
בְּלֵילוֹת לְבָנִים אֲ רֻ כִּ י ם
וְנַפְשִׁי לֵאָה
לֹא נִחֲמוּנִי נַעֲרוֹתֶיהָ
 
הִנֵּה יְלָדַי סְבִיבִי אָפְפוּ
וַאֲנִי לִבִּי לְמַחְמַלִּי
קָשִׁים תַּעְתּוּעֵי הַזְּמַן
וְאֵין שֶׁקֶט לִרְחֵלִים
 
אָבִי אָבִי הֵם קוֹרְאִים לִי
וַאֲנִי לְמַחְמַלִּי
שֶׁבַע שָׁנִים נַפְשִׁי לֵאָה
וְשֶׁבַע שָׁנִים לְמַחְמַלִּי
 

29/1/2008