המלך מתיא באי השומם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המלך מתיא באי השומם
מכר
מאות
עותקים
המלך מתיא באי השומם
מכר
מאות
עותקים

המלך מתיא באי השומם

5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2839מקורי
ספר מודפס
67.2 מחיר מוטבע על הספר 84
תאריך לסיום המבצע 01/07/2025

עוד על הספר

  • תרגום: אורי אורלב
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער צעיר
  • מספר עמודים: 231 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 51 דק'

יאנוש קורצ'ק

יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak‏; 22 ביולי 1878 או 1879, ורשה, פולין הרוסית – 7 באוגוסט 1942‏ טרבלינקה, הגנרלגוברנמן (פולין הכבושה), גרמניה הנאצית) הוא שם העט שבו נודע הֶנְרִיק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי פולני.

קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. בתי היתומים שהקים וניהל היו אחד הניסיונות המוקדמים בחינוך דמוקרטי, שכללו גם בית דין של ילדים. אחד מהחלוצים בתחום שיקום ילדים ובני נוער ואבחון חינוכי, ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד. חיבר ספרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, לצד ספרי ילדים. יהודי פולני שהצהיר כל חייו על השתייכותו לשני העמים‏. בימי השואה, כשהגיע תורם של ילדי בית היתומים שלו בגטו ורשה להישלח לטרבלינקה, סירב להצעה להינצל לבדו ובחר ללכת למוות בטרבלינקה עם חניכיו, ובכך הפך לאחד הסמלים ההיסטוריים-יהודיים הגדולים של ימינו‏.

תקציר

מַתְיָא, נָסִיךְ בֶּן עֶשֶׂר, מִתְיַתֵּם מֵאָבִיו, וְכָךְ, עַל פִּי חֻקֵּי הַמַּמְלָכָה וְעַל אַף גִּילוֹ הַצָּעִיר, הוּא הוֹפֵךְ לְמֶלֶךְ.

קָשֶׁה לִהְיוֹת מֶלֶךְ, וּמַתְיָא - כְּפִי שֶׁסִּפֵּר יָאנוּשׁ קוֹרְצַ'אק בְּ"הַמֶּלֶךְ מַתְיָא הָרִאשׁוֹן" - לוֹמֵד זֹאת עַל בְּשָׂרוֹ.

בְּסֵפֶר הַהֶמְשֵׁךְ, "הַמֶּלֶךְ מַתְיָא בָּאִי הַשּׁוֹמֵם", חַי מַתְיָא בָּאִי הַרְחֵק מֵחֲבֵרָיו, וְגַם שָׁם יִלְמַד שֶׁהָעוֹלָם מְסֻבָּךְ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁחָשַׁב. כַּאֲשֶׁר חֲבֶרְתּוֹ הָאַמִּיצָה תָּבוֹא לְעֶזְרָתוֹ, הוּא יִמְצָא בְּעַצְמוֹ כּוֹחוֹת לְהַמְשִׁיךְ, וּכְנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים יַצְלִיחַ לְהַחֲזִיר אֶת שִׁלְטוֹן הַצֶּדֶק, אִם כִּי בִּמְחִיר כָּבֵד.

פרק ראשון

א

 

 

*

 

כָּל כָּךְ רַע הָיָה לְמַתְיָא בְּבֵית הַסֹּהַר.

בְּעֶצֶם לֹא הָיָה לוֹ כָּל כָּךְ רַע, אֲבָל צַר הָיָה לוֹ הַמָּקוֹם.

צַר וּמְשַׁעְמֵם.

כִּי אִם מִישֶׁהוּ יוֹשֵׁב בְּבֵית סֹהַר וְעוֹמְדִים לְהוֹצִיאוֹ לְהוֹרֵג בִּירִיָּה, הוּא אֵינֶנּוּ מִשְׁתַּעְמֵם כְּלָל. אַךְ אֶת מַתְיָא עָמְדוּ לְהַגְלוֹת לְאִי שׁוֹמֵם.

מַתְיָא הִפְסִיד בַּמִּלְחָמָה, הוּא הָיָה שָׁבוּי מַלְכוּתִי, וּבְדִיּוּק כְּנַפּוֹלֵיאוֹן בִּשְׁעָתוֹ נִדּוֹן לְהִשָּׁלַח לְאִי שׁוֹמֵם.

בֵּינְתַיִם נֶאֱלַץ לְהַמְתִּין.

עָמְדוּ לְהַגְלוֹתוֹ כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ וּכְבָר עָבְרוּ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת - וְלֹא כְלוּם.

וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלוֹשֶׁת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר לָקְחוּ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי לֹא הִצְלִיחוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לָבוֹא לִידֵי הַסְכָּמָה. הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר כְּלָל לֹא הִסְתִּיר אֶת שִׂנְאָתוֹ לְמַתְיָא, וְיוֹתֵר מִכֹּל הָיָה רוֹצֶה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי. הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּב שׁוּב לֹא חָשַׁשׁ לְהוֹדוֹת שֶׁהוּא יְדִידוֹ שֶׁל מַתְיָא. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֻחְלַט שֶׁאֶת גּוֹרָלוֹ יִקְבַּע הַמֶּלֶךְ הַשְּׁלִישִׁי, יְדִידָם שֶׁל הַמְּלָכִים הַצְּהֻבִּים, זֶה שֶׁאֵין לוֹ עִנְיָן בְּמַתְיָא לְכָאן אוֹ לְכָאן.

וְיֵשׁ לְהַסְדִּיר אֶת הַדָּבָר כָּךְ שֶׁמַּתְיָא יִחְיֶה לוֹ בְּשַׁלְוָה, אַךְ לֹא יוּכַל לְהִתְעָרֵב בְּשׁוּם דָּבָר וְלֹא יוּכַל לְהִמָּלֵט.

מִשּׁוּם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַגְלוֹת אֶת מַתְיָא לָאִי מַארַאס, הַמְכֻסֶּה בִּצּוֹת וְהַנָּגוּעַ בְּקַדַּחַת צְהֻבָּה וּבַאֲבַעְבּוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת. אִי אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ אֶת מַתְיָא לָאִי לוּקוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָרוֹב מִדַּי לַיַּבָּשָׁה וְהַמְּלָכִים הַשְּׁחוֹרִים יְסַיְּעוּ לוֹ לְהִמָּלֵט. עַל כֵּן פֻּרְסַם מִכְרָז, זֹאת אוֹמֶרֶת הֻדְפְּסָה מוֹדָעָה בְּכָל הָעִתּוֹנִים בָּעוֹלָם, וְזוֹ לְשׁוֹן הַמּוֹדָעָה:

 

אִם אֶחָד מִן הַמּוֹרִים לְגֵאוֹגְרַפְיָה יַצְבִּיעַ לְפָנֵינוּ עַל אִי מַתְאִים לְמַתְיָא, הוּא יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל. נִתָּנִים בָּזֶה חָדְשַׁיִם יָמִים לִכְתֹּב לָנוּ הֵיכָן שׁוֹכֵן אוֹתוֹ אִי וּמַדּוּעַ הוּא מַתְאִים לְגָלוּתוֹ שֶׁל מַתְיָא.

 

הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ תְּשׁוּבוֹת. הַמְּלָכִים תָּלוּ עַל גַּבֵּי הַקִּירוֹת מַפּוֹת שֶׁל כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָם וְתָקְעוּ סִכּוֹת עִם דִּגְלוֹנִים בְּכָל הָאִיִּים אֲשֶׁר מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ בּוּם־דְּרוּם וַאֲחָדִים מִן הַמְּלָכִים הַשְּׁחוֹרִים וְהַצְּהֻבִּים הַחֲשׁוּבִים פָּחוֹת. הִגִּיעוּ הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה וַחֲמִשָּׁה מְלָכִים לְבָנִים אֲשֶׁר הֶעֱמִידוּ פָּנִים כִּי גַּם לָהֶם יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לוֹמַר.

הַהִתְיַעֲצוּיוֹת נֶעֶרְכוּ בְּעָרִים שׁוֹנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּלָכִים הָיוּ גַּאַוְתָנִים וְאָמְרוּ:

"אִם הֵם רוֹצִים לְקַבֵּל עֵצוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָּצֵר הָרשֶׁם כְּאִלּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם טוֹבוֹת."

וְכָל מֶלֶךְ גַּם רָצָה לְטַיֵּל קְצָת.

פַּעֲמַיִם הִתְאַסְּפוּ בַּעֲיָרָה עַל שְׂפַת הַיָּם, אַחַר כָּךְ הִתְכַּנְּסוּ בְּעִיר גְּדוֹלָה בֶּהָרִים, אַחַר כָּךְ נָסְעוּ אֶל הָעִיר שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת לַבִּירָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וּלְבַסּוֹף לְמָקוֹם הַיָּדוּעַ בְּאַקְלִימוֹ הַנּוֹחַ. לְכָל מֶלֶךְ הִתְלַוּוּ שָׂרִים אֲחָדִים, לְכָל שַׂר הִתְלַוּוּ מַזְכִּירִים אֲחָדִים, לְכָל מַזְכִּיר הִתְלַוּוּ מַזְכִּירוֹת אֲחָדוֹת אֲשֶׁר כָּתְבוּ אֶת דִּבְרֵי הַמְּלָכִים בִּמְכוֹנוֹת כְּתִיבָה, וְדָבָר זֶה מְכֻנֶּה - פְּרוֹטוֹקוֹל.

וּבֵינְתַיִם הִמְתִּין מַתְיָא בְּבֵית הַסֹּהַר.

בּוּם־דְּרוּם רָצָה מְאוֹד לְהִפָּגֵשׁ עִם מַתְיָא, אַךְ חָשַׁשׁ לְהַסְגִּיר אֶת רִגְשׁוֹתָיו וַאֲפִלּוּ הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁהוּא כּוֹעֵס עַל מַתְיָא.

"בְּמִרְמָה הוֹצִיא מִמֶּנִּי מַתְיָא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זָהָב," הִתְלוֹנֵן בּוּם־דְּרוּם. "הוּא הִבְטִיחַ לְלַמֵּד אֶת הַיְלָדִים הַשְּׁחוֹרִים, וּמָה? חֶלְקָם נָפַל בַּקְּרָב, חֶלְקָם יוֹשֵׁב בְּמַחֲנֵה שְׁבוּיִים. קְלוּ־קְלוּ הַמִּסְכֵּנָה בְּבֵית סֹהַר."

וּבּוּם־דְּרוּם בִּקֵּשׁ לִקְפֹּץ קְפִיצַת אֵבֶל, אַךְ נִזְכַּר שֶׁכְּבָר אֵינֶנּוּ פֶּרֶא וְעַל כֵּן רַק שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא בּוֹכֶה.

"אִם הוֹד מַלְכוּתְךָ מְבַקֵּשׁ לְשַׁחְרֵר אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ קְלוּ־קְלוּ, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַנּוֹשֵׂא לְדִיּוּן בַּיְשִׁיבָה שֶׁל מָחָר," אָמַר הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר אֲשֶׁר הִתְחִיל לְהִתְחַנֵּף לְבּוּם־דְּרוּם.

"לֹא," אָמַר בּוּם־דְּרוּם וּדְמָעוֹת עוֹמְדוֹת בְּעֵינָיו. "יֵשׁ לָכֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים, שֶׁחֲבָל לְבַזְבֵּז זְמַן עַל יַלְדָּה קַלַּת דַּעַת אַחַת."

בּוּם־דְּרוּם יָדַע שֶׁאֵצֶל הַלְּבָנִים מֻכְרָחִים לִבְכּוֹת כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עַל מַשֶּׁהוּ עָצוּב. מִשּׁוּם כָּךְ נָשָׂא עִמּוֹ בַּקְבּוּקוֹן עִם נַשְׁדּוּר וְהָיָה מֵרִיחַ מִמֶּנּוּ בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּן הַנִּימוּס הָיָה לְהִתְרַגֵּשׁ, שֶׁכֵּן נַשְׁדּוּר, חַרְדָּל וּבָצָל סוֹחֲטִים דְּמָעוֹת.

יִהְיֶה טוֹב. בַּיְשִׁיבָה הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כְּבָר יַחֲלִיטוּ לְאָן לְהַגְלוֹת אֶת מַתְיָא. הַוְּעִידָה תֵּעָרֵךְ בְּאַרְמוֹנָהּ שֶׁל קַמְפַּנֶלָה, אֲשֶׁר בְּאַרְצָהּ עָרְכוּ הַיְלָדִים, בְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל מַתְיָא, אֶת מֶרֶד הַיְלָדִים הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם וְהֵנִיפוּ בּוֹ דֶּגֶל יָרֹק.

הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה הָיְתָה יָפָה מְאוֹד. בַּעְלָהּ מֵת בְּחֹדֶשׁ מֶרְץ. לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים מִשֶּׁלָּהּ. הָאַרְמוֹן שֶׁלָּהּ שָׁכַן בְּגַן תַּפּוּחֵי זָהָב נֶהְדָּר עַל שְׂפַת אֲגַם.

הִגִּיעוּ שְׁלוֹשָׁה מוֹרִים לְגֵאוֹגְרַפְיָה בַּחֲלִיפוֹת עֶרֶב חֲגִיגִיּוֹת; אִיֵּיהֶם מָצְאוּ חֵן בִּמְיֻחָד בְּעֵינֵי הַמְּלָכִים. וּבְאֶחָד מִשְּׁלוֹשֶׁת הָאִיִּים עָמְדוּ לִבְחֹר כְּדֵי לְהַגְלוֹת לְשָׁם אֶת מַתְיָא.

"הָאִי שֶׁלִּי," אָמַר הַמּוֹרֶה הָרִאשׁוֹן, "נִמְצָא כָּאן."

הוּא הִצְבִּיעַ בְּסַרְגֵּל עַל הַמַּפָּה, אַךְ כֻּלָּם רָאוּ שָׁם רַק יָם וְשׁוּם אִי לֹא הָיָה.

"אַתֶּם מִתְפַּלְּאִים, הוֹד מַלְכוּתְכֶם, שֶׁהָאִי אֵינֶנּוּ מְסֻמָּן בַּמַּפָּה? מִיָּד אַסְבִּיר. עַל הַמַּפּוֹת מְצַיְּרִים רַק אֶת הָאִיִּים הַגְּדוֹלִים, כִּי אֵין מָקוֹם לְכֻלָּם. כַּאֲשֶׁר מְסַמְּנִים בַּמַּפָּה נְקֻדָּה זְעִירָה, זֶה כְּבָר סִימָן לְאִי גָּדוֹל. הָאִי שֶׁלִּי הוּא בֶּן שְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בִּלְבַד, וְהוּא זָעִיר בְּיוֹתֵר, אַךְ נוֹחַ מְאוֹד יִהְיֶה לִשְׁמֹר שָׁם עַל מַתְיָא. אֵין שָׁם עֵצִים גְּבוֹהִים, בִּכְלָל הָאִי דַּל בְּצִמְחִיָּה, רַק מְעַט עֵשֶׂב וְשִׂיחִים. זֶהוּ אִי בִּלְתִּי מְיֻשָּׁב וְהוּא נִמְצָא בְּמֶרְחָק רַב מִן הַיַּבֶּשֶׁת. הָאַקְלִים טוֹב לַבְּרִיאוּת, אֵין שָׁם חֹרֶף. דַּי לִבְנוֹת צְרִיף עֵץ אֶחָד לְמַתְיָא וְלַמִּשְׁמָר. פַּעַם בְּחֹדֶשׁ אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ מָזוֹן וְדַי בְּכָךְ. שֶׁיֵּשֵׁב לוֹ שָׁם."

מַזָּל שֶׁבּוּם־דְּרוּם הָיָה כּוּשִׁי, שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה שָׁחוֹר הָיָה מַחֲוִיר כָּל כָּךְ עַד שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רוֹאִים מִיָּד עַד כַּמָּה הִבְהִיל אוֹתוֹ הָאִי הַזֶּה.

"מָה שֵׁם הָאִי הַזֶּה?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

"וּבְכֵן, אֹמַר מִיָּד. אֶת הָאִי הַזֶּה גִּלָּה בּשְׁנַת 1750 הַנּוֹסֵעַ דּוֹן פֶּדְרוֹ. סְעָרָה שָׁבְרָה אֶת תָּרְנֵי אֳנִיָּתוֹ, בְּקשִׁי עָגַן לְיַד הַחוֹף וְנִשְׁאַר שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה. רַק בְּמִקְרֶה גִּלּוּ אוֹתוֹ שׁוֹדְדֵי יָם. דּוֹן פֶּדְרוֹ הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה מְגֻדָּל פֶּרֶא נִרְאָה בֶּאֱמֶת כְּשׁוֹדֵד וְעַל כֵּן צֵרְפוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם. אַרְבַּע שָׁנִים הָיָה שׁוֹדֵד יָם, לְבַסּוֹף נִמְלַט. אֶת הָאִי כִּנָּה בְּשֵׁם 'הָאִי חֲסַר הַתִּקְוָה'. כָּל זֶה מְתֹאָר בְּכֶרֶךְ עַב־כֶּרֶס, אֲשֶׁר בְּטוּחַנִי שֶׁשּׁוּם מוֹרֶה לְגֵאוֹגְרַפְיָה לֹא קָרָא מִלְּבַדִּי."

"הָאִי שֶׁלִּי," אָמַר הַמּוֹרֶה הַשֵּׁנִי, "יֵשׁ לוֹ פְּגָם אֶחָד: הוּא שׁוֹכֵן קְצָת קָרוֹב מִדַּי לַיַּבֶּשֶׁת. לְעֻמַּת זֹאת נִמְצָא בְּקִרְבַת מָקוֹם אִי קְטַנְטַן עִם מִגְדַּלּוֹר. בָּעֲרָפֶל אוֹ בַּלַּיְלָה הַמִּגְדַּלּוֹר דּוֹלֵק וְרוֹאִים אֶת הַכֹּל. בְּחֶלְקוֹ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי נִמְצָא כֵּף וּלְיַד הַכֵּף כַּר דֶּשֶׁא. שָׁם יֵשׁ בַּיִת מַתְאִים לְמַתְיָא. אֶת הָאִי אִכְלְסוּ בֶּעָבָר כּוּשִׁים שְׁלֵוִים מְאוֹד. מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁגִּלּוּ הַלְּבָנִים אֶת הָאִי נִבְנָה שָׁם בֵּית סֵפֶר. לִמְּדוּ אוֹתָם לְהִתְפַּלֵּל וּלְעַשֵּׁן מִקְטָרוֹת. הַמַּלָּחִים סִפְּקוּ לָהֶם טַבָּק תְּמוּרַת קְלִפַּת וָנִיל, קִנָּמוֹן וְצִפּוֹרִים קָנָרִיּוֹת. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים פָּתַח שָׁם סוֹחֵר אֶחָד חֲנוּת. וְהַכֹּל הָיָה מִתְנַהֵל לְמֵישָׁרִין, אִלְמָלֵא חָלוּ יְלָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר בְּאַדֶּמֶת. לַלְּבָנִים אַדֶּמֶת אֵינֶנָּה מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת, אַךְ כָּל הַיְלָדִים הַשְּׁחוֹרִים בָּאִי מֵתוּ מֵהַמַּחֲלָה, וּמִן הַמְבֻגָּרִים נִשְׁאֲרוּ לֹא יוֹתֵר מִמֵּאָה. אִם עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ שָׁם אֲנָשִׁים אֵין סָפֵק שֶׁמִּסְפָּרָם קָטָן מְאוֹד וְהֵם מִתְגּוֹרְרִים בַּיַּעַר בְּחֶלְקוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְלְטוּ מִן הָאַדֶּמֶת, מִן הַחֲנוּת וּמִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁל הַלְּבָנִים."

"הֵיכָן נִמְצָא הָאִי הַזֶּה?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּב.

"כָּאן," סִמֵּן הַמּוֹרֶה בְּסַרְגֵּל עַל הַמַּפָּה.

לְפֶתַע פִּתְאוֹם זִנֵּק הַמֶּלֶךְ בּוּם־דְּרוּם מִכִּסְּאוֹ וְהָלַם בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.

"אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה!" צָעַק, "הָאִי הַזֶּה קָרוֹב מִדַּי לַיַּבֶּשֶׁת וְשָׁם גָּרִים הַכּוּשִׁים. מַתְיָא יִבְרַח וְיַמְרִיד אֶת הַיְלָדִים שֶׁבְּאַרְצִי. מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם, לְכָל הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת!"

הַמְּלָכִים נֶעֶלְבוּ מְאוֹד.

הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה כִּמְעַט הִתְעַלְּפָה מֵרֹב פַּחַד וְהַסַּרְגֵּל נִשְׁמַט מִיָּדוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה לְגֵאוֹגְרַפְיָה, כִּי בּוּם־דְּרוּם רָצָה לְזַנֵּק עָלָיו וְאַךְ בְּקשִׁי עָצַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

"הֵרָגַע, יְדִידִי הַשָּׁחוֹר, עֲדַיִן לֹא נָגַעְנוּ בָּאִי שֶׁלְּךָ. אִם לֹא - אָז לֹא. הַאִם רַק אִי אֶחָד קַיָּם בָּעוֹלָם?"

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ הַמְּלָכִים הַלְּבָנִים לְבַדָּם בָּעֶרֶב בְּגַן תַּפּוּחֵי הַזָּהָב, שִׁבְּחוּ כֻּלָּם דַּוְקָא אֶת הָאִי הַזֶּה, עַל אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ שֶׁל בּוּם־דְּרוּם וְאוּלַי גַּם קְצָת מִתּוֹךְ הִתְנַגְּדוּת לַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

"הֲרֵי זֶה מְגֻחָךְ שֶׁנִּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא הַגַּס הַזֶּה. הוּא עוֹד יַחְשֹׁב שֶׁאֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ. אֵיךְ מַתְיָא יָכוֹל לִבְרֹחַ אִם יֻפְקַד עָלָיו מִשְׁמָר וּבַלַּיְלָה יוּאַר כָּל הַשֶּׁטַח בְּאוֹר הַמִּגְדַּלּוֹר?"

"הֲרֵי זֶה יֶלֶד קָטָן," אָמְרָה הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה, "צָרִיךְ לָתֵת לוֹ קְצָת עֵצִים, יֶרֶק, שִׁירָה שֶׁל צִפּוֹרִים. מַתְיָא גָּרַם לִי עָוֶל, אַךְ אֲנִי סוֹלַחַת לוֹ."

"לִבָּהּ הָאֲצִילִי שֶׁל הוֹד מַלְכוּתֵךְ מְעוֹרֵר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתֵנוּ הָעֲמֻקָּה," אָמַר הַמֶּלֶךְ מַלְטוֹ, הַמְפֻרְסָם בְּנִמּוּסָיו כְּלַפֵּי גְּבָרוֹת.

"לְלֹא סָפֵק," הֵעִיר הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, "אַךְ עִם כָּל הַעֲרָכָתֵנוּ לִרְגִישׁוּת לִבָּהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה, בְּעִנְיְנֵי מְדִינָה עָלֵינוּ לִנְהֹג קֹדֶם כֹּל בִּתְבוּנָה וּבִזְהִירוּת."

"אֲבָל זֶהוּ רַק יֶלֶד," חָזְרָה וְאָמְרָה הַמַּלְכָּה כְּשֶׁהִגִּישָׁה לַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר שְׁנֵי תַּפּוּזֵי דָּם וְשִׁבְעָה תְּמָרִים.

"הַכֹּל מַצְבִּיעַ עַל הָאִי הַזֶּה דַּוְקָא," אָמַר יְדִידָם שֶׁל הַמְּלָכִים הַצְּהֻבִּים. "הוֹבָלַת הָאַסְפָּקָה לְמַתְיָא וְלַמִּשְׁמָר תִּהְיֶה קַלָּה יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹם קָרוֹב יוֹתֵר וְהַיָּם כָּאן רָגוּעַ. אֵין צֹרֶךְ לִבְנוֹת שׁוּם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי בִּנְיַן בֵּית הַסֵּפֶר נִמְצָא שָׁם וְהֵם יְכוֹלִים לָגוּר בּוֹ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַגְזִים; אֲפִלּוּ אִם יְנַסֶּה מַתְיָא לִבְרֹחַ, הֲרֵי יִטְרְפוּ אוֹתוֹ חַיּוֹת טֶרֶף, וּבְלִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת שְׂפַת הַכּוּשִׁים - אֵיךְ יוּכַל לִיצֹר אִתָּם קֶשֶׁר? עַל כֵּן בָּרוּר לָנוּ שֶׁלֹּא רַק לִבָּהּ שֶׁל מְאָרַחְתֵּנוּ הַיְפֵהפִיָּה, אֶלָּא גַּם הַתְּבוּנָה וְהַזְּהִירוּת מוֹרִים לָנוּ לִשְׁלֹחַ אֶת מַתְיָא לְשָׁם."

הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר לֹא הוֹסִיף דָּבָר, אַךְ הִרְהֵר מֻטְרָד בְּעוֹדוֹ אוֹכֵל אֶת הַתְּמָרִים:

"כְּבָר יִהְיֶה לִי עֵסֶק עִם בּוּם־דְּרוּם."

יאנוש קורצ'ק

יאנוּש קוֹרצ'אק (בפולנית: Janusz Korczak‏; 22 ביולי 1878 או 1879, ורשה, פולין הרוסית – 7 באוגוסט 1942‏ טרבלינקה, הגנרלגוברנמן (פולין הכבושה), גרמניה הנאצית) הוא שם העט שבו נודע הֶנְרִיק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי פולני.

קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. בתי היתומים שהקים וניהל היו אחד הניסיונות המוקדמים בחינוך דמוקרטי, שכללו גם בית דין של ילדים. אחד מהחלוצים בתחום שיקום ילדים ובני נוער ואבחון חינוכי, ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד. חיבר ספרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, לצד ספרי ילדים. יהודי פולני שהצהיר כל חייו על השתייכותו לשני העמים‏. בימי השואה, כשהגיע תורם של ילדי בית היתומים שלו בגטו ורשה להישלח לטרבלינקה, סירב להצעה להינצל לבדו ובחר ללכת למוות בטרבלינקה עם חניכיו, ובכך הפך לאחד הסמלים ההיסטוריים-יהודיים הגדולים של ימינו‏.

עוד על הספר

  • תרגום: אורי אורלב
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: 2012
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער צעיר
  • מספר עמודים: 231 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 51 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
3 דירוגים
3 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
24/5/2024

זה הספר המוצלח ביותר על ילדים, צורת המחשבה נכונה ורצון לעצמאות, מתיא מוצג כילד עצמאי עם חיים עצובים שלא רוצה את המלחמות או את כל הדרמות. כרגיל, יאנוש קורצ'ק פוגע בוך במטרה.

1
6/11/2023

ספר מלא בפילוסופיה וברגש. הספר מביא נחמה ודעת לקטנים ולגדולים

1
12/2/2019

אהבתי מאד את הספר

המלך מתיא באי השומם יאנוש קורצ'ק

א

 

 

*

 

כָּל כָּךְ רַע הָיָה לְמַתְיָא בְּבֵית הַסֹּהַר.

בְּעֶצֶם לֹא הָיָה לוֹ כָּל כָּךְ רַע, אֲבָל צַר הָיָה לוֹ הַמָּקוֹם.

צַר וּמְשַׁעְמֵם.

כִּי אִם מִישֶׁהוּ יוֹשֵׁב בְּבֵית סֹהַר וְעוֹמְדִים לְהוֹצִיאוֹ לְהוֹרֵג בִּירִיָּה, הוּא אֵינֶנּוּ מִשְׁתַּעְמֵם כְּלָל. אַךְ אֶת מַתְיָא עָמְדוּ לְהַגְלוֹת לְאִי שׁוֹמֵם.

מַתְיָא הִפְסִיד בַּמִּלְחָמָה, הוּא הָיָה שָׁבוּי מַלְכוּתִי, וּבְדִיּוּק כְּנַפּוֹלֵיאוֹן בִּשְׁעָתוֹ נִדּוֹן לְהִשָּׁלַח לְאִי שׁוֹמֵם.

בֵּינְתַיִם נֶאֱלַץ לְהַמְתִּין.

עָמְדוּ לְהַגְלוֹתוֹ כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ וּכְבָר עָבְרוּ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת - וְלֹא כְלוּם.

וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלוֹשֶׁת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר לָקְחוּ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי לֹא הִצְלִיחוּ בְּשׁוּם אֹפֶן לָבוֹא לִידֵי הַסְכָּמָה. הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר כְּלָל לֹא הִסְתִּיר אֶת שִׂנְאָתוֹ לְמַתְיָא, וְיוֹתֵר מִכֹּל הָיָה רוֹצֶה לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי. הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּב שׁוּב לֹא חָשַׁשׁ לְהוֹדוֹת שֶׁהוּא יְדִידוֹ שֶׁל מַתְיָא. וּמִשּׁוּם כָּךְ הֻחְלַט שֶׁאֶת גּוֹרָלוֹ יִקְבַּע הַמֶּלֶךְ הַשְּׁלִישִׁי, יְדִידָם שֶׁל הַמְּלָכִים הַצְּהֻבִּים, זֶה שֶׁאֵין לוֹ עִנְיָן בְּמַתְיָא לְכָאן אוֹ לְכָאן.

וְיֵשׁ לְהַסְדִּיר אֶת הַדָּבָר כָּךְ שֶׁמַּתְיָא יִחְיֶה לוֹ בְּשַׁלְוָה, אַךְ לֹא יוּכַל לְהִתְעָרֵב בְּשׁוּם דָּבָר וְלֹא יוּכַל לְהִמָּלֵט.

מִשּׁוּם כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַגְלוֹת אֶת מַתְיָא לָאִי מַארַאס, הַמְכֻסֶּה בִּצּוֹת וְהַנָּגוּעַ בְּקַדַּחַת צְהֻבָּה וּבַאֲבַעְבּוּעוֹת שְׁחוֹרוֹת. אִי אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ אֶת מַתְיָא לָאִי לוּקוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָרוֹב מִדַּי לַיַּבָּשָׁה וְהַמְּלָכִים הַשְּׁחוֹרִים יְסַיְּעוּ לוֹ לְהִמָּלֵט. עַל כֵּן פֻּרְסַם מִכְרָז, זֹאת אוֹמֶרֶת הֻדְפְּסָה מוֹדָעָה בְּכָל הָעִתּוֹנִים בָּעוֹלָם, וְזוֹ לְשׁוֹן הַמּוֹדָעָה:

 

אִם אֶחָד מִן הַמּוֹרִים לְגֵאוֹגְרַפְיָה יַצְבִּיעַ לְפָנֵינוּ עַל אִי מַתְאִים לְמַתְיָא, הוּא יְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל. נִתָּנִים בָּזֶה חָדְשַׁיִם יָמִים לִכְתֹּב לָנוּ הֵיכָן שׁוֹכֵן אוֹתוֹ אִי וּמַדּוּעַ הוּא מַתְאִים לְגָלוּתוֹ שֶׁל מַתְיָא.

 

הִתְחִילוּ לְהַגִּיעַ תְּשׁוּבוֹת. הַמְּלָכִים תָּלוּ עַל גַּבֵּי הַקִּירוֹת מַפּוֹת שֶׁל כָּל חֶלְקֵי הָעוֹלָם וְתָקְעוּ סִכּוֹת עִם דִּגְלוֹנִים בְּכָל הָאִיִּים אֲשֶׁר מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ בּוּם־דְּרוּם וַאֲחָדִים מִן הַמְּלָכִים הַשְּׁחוֹרִים וְהַצְּהֻבִּים הַחֲשׁוּבִים פָּחוֹת. הִגִּיעוּ הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה וַחֲמִשָּׁה מְלָכִים לְבָנִים אֲשֶׁר הֶעֱמִידוּ פָּנִים כִּי גַּם לָהֶם יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לוֹמַר.

הַהִתְיַעֲצוּיוֹת נֶעֶרְכוּ בְּעָרִים שׁוֹנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּלָכִים הָיוּ גַּאַוְתָנִים וְאָמְרוּ:

"אִם הֵם רוֹצִים לְקַבֵּל עֵצוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלַי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָּצֵר הָרשֶׁם כְּאִלּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶם טוֹבוֹת."

וְכָל מֶלֶךְ גַּם רָצָה לְטַיֵּל קְצָת.

פַּעֲמַיִם הִתְאַסְּפוּ בַּעֲיָרָה עַל שְׂפַת הַיָּם, אַחַר כָּךְ הִתְכַּנְּסוּ בְּעִיר גְּדוֹלָה בֶּהָרִים, אַחַר כָּךְ נָסְעוּ אֶל הָעִיר שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת לַבִּירָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וּלְבַסּוֹף לְמָקוֹם הַיָּדוּעַ בְּאַקְלִימוֹ הַנּוֹחַ. לְכָל מֶלֶךְ הִתְלַוּוּ שָׂרִים אֲחָדִים, לְכָל שַׂר הִתְלַוּוּ מַזְכִּירִים אֲחָדִים, לְכָל מַזְכִּיר הִתְלַוּוּ מַזְכִּירוֹת אֲחָדוֹת אֲשֶׁר כָּתְבוּ אֶת דִּבְרֵי הַמְּלָכִים בִּמְכוֹנוֹת כְּתִיבָה, וְדָבָר זֶה מְכֻנֶּה - פְּרוֹטוֹקוֹל.

וּבֵינְתַיִם הִמְתִּין מַתְיָא בְּבֵית הַסֹּהַר.

בּוּם־דְּרוּם רָצָה מְאוֹד לְהִפָּגֵשׁ עִם מַתְיָא, אַךְ חָשַׁשׁ לְהַסְגִּיר אֶת רִגְשׁוֹתָיו וַאֲפִלּוּ הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁהוּא כּוֹעֵס עַל מַתְיָא.

"בְּמִרְמָה הוֹצִיא מִמֶּנִּי מַתְיָא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זָהָב," הִתְלוֹנֵן בּוּם־דְּרוּם. "הוּא הִבְטִיחַ לְלַמֵּד אֶת הַיְלָדִים הַשְּׁחוֹרִים, וּמָה? חֶלְקָם נָפַל בַּקְּרָב, חֶלְקָם יוֹשֵׁב בְּמַחֲנֵה שְׁבוּיִים. קְלוּ־קְלוּ הַמִּסְכֵּנָה בְּבֵית סֹהַר."

וּבּוּם־דְּרוּם בִּקֵּשׁ לִקְפֹּץ קְפִיצַת אֵבֶל, אַךְ נִזְכַּר שֶׁכְּבָר אֵינֶנּוּ פֶּרֶא וְעַל כֵּן רַק שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא בּוֹכֶה.

"אִם הוֹד מַלְכוּתְךָ מְבַקֵּשׁ לְשַׁחְרֵר אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ קְלוּ־קְלוּ, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַנּוֹשֵׂא לְדִיּוּן בַּיְשִׁיבָה שֶׁל מָחָר," אָמַר הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר אֲשֶׁר הִתְחִיל לְהִתְחַנֵּף לְבּוּם־דְּרוּם.

"לֹא," אָמַר בּוּם־דְּרוּם וּדְמָעוֹת עוֹמְדוֹת בְּעֵינָיו. "יֵשׁ לָכֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים, שֶׁחֲבָל לְבַזְבֵּז זְמַן עַל יַלְדָּה קַלַּת דַּעַת אַחַת."

בּוּם־דְּרוּם יָדַע שֶׁאֵצֶל הַלְּבָנִים מֻכְרָחִים לִבְכּוֹת כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עַל מַשֶּׁהוּ עָצוּב. מִשּׁוּם כָּךְ נָשָׂא עִמּוֹ בַּקְבּוּקוֹן עִם נַשְׁדּוּר וְהָיָה מֵרִיחַ מִמֶּנּוּ בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּן הַנִּימוּס הָיָה לְהִתְרַגֵּשׁ, שֶׁכֵּן נַשְׁדּוּר, חַרְדָּל וּבָצָל סוֹחֲטִים דְּמָעוֹת.

יִהְיֶה טוֹב. בַּיְשִׁיבָה הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כְּבָר יַחֲלִיטוּ לְאָן לְהַגְלוֹת אֶת מַתְיָא. הַוְּעִידָה תֵּעָרֵךְ בְּאַרְמוֹנָהּ שֶׁל קַמְפַּנֶלָה, אֲשֶׁר בְּאַרְצָהּ עָרְכוּ הַיְלָדִים, בְּהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל מַתְיָא, אֶת מֶרֶד הַיְלָדִים הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם וְהֵנִיפוּ בּוֹ דֶּגֶל יָרֹק.

הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה הָיְתָה יָפָה מְאוֹד. בַּעְלָהּ מֵת בְּחֹדֶשׁ מֶרְץ. לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים מִשֶּׁלָּהּ. הָאַרְמוֹן שֶׁלָּהּ שָׁכַן בְּגַן תַּפּוּחֵי זָהָב נֶהְדָּר עַל שְׂפַת אֲגַם.

הִגִּיעוּ שְׁלוֹשָׁה מוֹרִים לְגֵאוֹגְרַפְיָה בַּחֲלִיפוֹת עֶרֶב חֲגִיגִיּוֹת; אִיֵּיהֶם מָצְאוּ חֵן בִּמְיֻחָד בְּעֵינֵי הַמְּלָכִים. וּבְאֶחָד מִשְּׁלוֹשֶׁת הָאִיִּים עָמְדוּ לִבְחֹר כְּדֵי לְהַגְלוֹת לְשָׁם אֶת מַתְיָא.

"הָאִי שֶׁלִּי," אָמַר הַמּוֹרֶה הָרִאשׁוֹן, "נִמְצָא כָּאן."

הוּא הִצְבִּיעַ בְּסַרְגֵּל עַל הַמַּפָּה, אַךְ כֻּלָּם רָאוּ שָׁם רַק יָם וְשׁוּם אִי לֹא הָיָה.

"אַתֶּם מִתְפַּלְּאִים, הוֹד מַלְכוּתְכֶם, שֶׁהָאִי אֵינֶנּוּ מְסֻמָּן בַּמַּפָּה? מִיָּד אַסְבִּיר. עַל הַמַּפּוֹת מְצַיְּרִים רַק אֶת הָאִיִּים הַגְּדוֹלִים, כִּי אֵין מָקוֹם לְכֻלָּם. כַּאֲשֶׁר מְסַמְּנִים בַּמַּפָּה נְקֻדָּה זְעִירָה, זֶה כְּבָר סִימָן לְאִי גָּדוֹל. הָאִי שֶׁלִּי הוּא בֶּן שְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בִּלְבַד, וְהוּא זָעִיר בְּיוֹתֵר, אַךְ נוֹחַ מְאוֹד יִהְיֶה לִשְׁמֹר שָׁם עַל מַתְיָא. אֵין שָׁם עֵצִים גְּבוֹהִים, בִּכְלָל הָאִי דַּל בְּצִמְחִיָּה, רַק מְעַט עֵשֶׂב וְשִׂיחִים. זֶהוּ אִי בִּלְתִּי מְיֻשָּׁב וְהוּא נִמְצָא בְּמֶרְחָק רַב מִן הַיַּבֶּשֶׁת. הָאַקְלִים טוֹב לַבְּרִיאוּת, אֵין שָׁם חֹרֶף. דַּי לִבְנוֹת צְרִיף עֵץ אֶחָד לְמַתְיָא וְלַמִּשְׁמָר. פַּעַם בְּחֹדֶשׁ אֶפְשָׁר לִשְׁלֹחַ מָזוֹן וְדַי בְּכָךְ. שֶׁיֵּשֵׁב לוֹ שָׁם."

מַזָּל שֶׁבּוּם־דְּרוּם הָיָה כּוּשִׁי, שֶׁאִלְמָלֵא הָיָה שָׁחוֹר הָיָה מַחֲוִיר כָּל כָּךְ עַד שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רוֹאִים מִיָּד עַד כַּמָּה הִבְהִיל אוֹתוֹ הָאִי הַזֶּה.

"מָה שֵׁם הָאִי הַזֶּה?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

"וּבְכֵן, אֹמַר מִיָּד. אֶת הָאִי הַזֶּה גִּלָּה בּשְׁנַת 1750 הַנּוֹסֵעַ דּוֹן פֶּדְרוֹ. סְעָרָה שָׁבְרָה אֶת תָּרְנֵי אֳנִיָּתוֹ, בְּקשִׁי עָגַן לְיַד הַחוֹף וְנִשְׁאַר שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה. רַק בְּמִקְרֶה גִּלּוּ אוֹתוֹ שׁוֹדְדֵי יָם. דּוֹן פֶּדְרוֹ הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת שׁוֹדֵד, וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה מְגֻדָּל פֶּרֶא נִרְאָה בֶּאֱמֶת כְּשׁוֹדֵד וְעַל כֵּן צֵרְפוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם. אַרְבַּע שָׁנִים הָיָה שׁוֹדֵד יָם, לְבַסּוֹף נִמְלַט. אֶת הָאִי כִּנָּה בְּשֵׁם 'הָאִי חֲסַר הַתִּקְוָה'. כָּל זֶה מְתֹאָר בְּכֶרֶךְ עַב־כֶּרֶס, אֲשֶׁר בְּטוּחַנִי שֶׁשּׁוּם מוֹרֶה לְגֵאוֹגְרַפְיָה לֹא קָרָא מִלְּבַדִּי."

"הָאִי שֶׁלִּי," אָמַר הַמּוֹרֶה הַשֵּׁנִי, "יֵשׁ לוֹ פְּגָם אֶחָד: הוּא שׁוֹכֵן קְצָת קָרוֹב מִדַּי לַיַּבֶּשֶׁת. לְעֻמַּת זֹאת נִמְצָא בְּקִרְבַת מָקוֹם אִי קְטַנְטַן עִם מִגְדַּלּוֹר. בָּעֲרָפֶל אוֹ בַּלַּיְלָה הַמִּגְדַּלּוֹר דּוֹלֵק וְרוֹאִים אֶת הַכֹּל. בְּחֶלְקוֹ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הָאִי נִמְצָא כֵּף וּלְיַד הַכֵּף כַּר דֶּשֶׁא. שָׁם יֵשׁ בַּיִת מַתְאִים לְמַתְיָא. אֶת הָאִי אִכְלְסוּ בֶּעָבָר כּוּשִׁים שְׁלֵוִים מְאוֹד. מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁגִּלּוּ הַלְּבָנִים אֶת הָאִי נִבְנָה שָׁם בֵּית סֵפֶר. לִמְּדוּ אוֹתָם לְהִתְפַּלֵּל וּלְעַשֵּׁן מִקְטָרוֹת. הַמַּלָּחִים סִפְּקוּ לָהֶם טַבָּק תְּמוּרַת קְלִפַּת וָנִיל, קִנָּמוֹן וְצִפּוֹרִים קָנָרִיּוֹת. כַּעֲבֹר חָמֵשׁ שָׁנִים פָּתַח שָׁם סוֹחֵר אֶחָד חֲנוּת. וְהַכֹּל הָיָה מִתְנַהֵל לְמֵישָׁרִין, אִלְמָלֵא חָלוּ יְלָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר בְּאַדֶּמֶת. לַלְּבָנִים אַדֶּמֶת אֵינֶנָּה מַחֲלָה מְסֻכֶּנֶת, אַךְ כָּל הַיְלָדִים הַשְּׁחוֹרִים בָּאִי מֵתוּ מֵהַמַּחֲלָה, וּמִן הַמְבֻגָּרִים נִשְׁאֲרוּ לֹא יוֹתֵר מִמֵּאָה. אִם עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ שָׁם אֲנָשִׁים אֵין סָפֵק שֶׁמִּסְפָּרָם קָטָן מְאוֹד וְהֵם מִתְגּוֹרְרִים בַּיַּעַר בְּחֶלְקוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הָאִי, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְלְטוּ מִן הָאַדֶּמֶת, מִן הַחֲנוּת וּמִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁל הַלְּבָנִים."

"הֵיכָן נִמְצָא הָאִי הַזֶּה?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּב.

"כָּאן," סִמֵּן הַמּוֹרֶה בְּסַרְגֵּל עַל הַמַּפָּה.

לְפֶתַע פִּתְאוֹם זִנֵּק הַמֶּלֶךְ בּוּם־דְּרוּם מִכִּסְּאוֹ וְהָלַם בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.

"אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה!" צָעַק, "הָאִי הַזֶּה קָרוֹב מִדַּי לַיַּבֶּשֶׁת וְשָׁם גָּרִים הַכּוּשִׁים. מַתְיָא יִבְרַח וְיַמְרִיד אֶת הַיְלָדִים שֶׁבְּאַרְצִי. מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְעַצְמְכֶם, לְכָל הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת!"

הַמְּלָכִים נֶעֶלְבוּ מְאוֹד.

הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה כִּמְעַט הִתְעַלְּפָה מֵרֹב פַּחַד וְהַסַּרְגֵּל נִשְׁמַט מִיָּדוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה לְגֵאוֹגְרַפְיָה, כִּי בּוּם־דְּרוּם רָצָה לְזַנֵּק עָלָיו וְאַךְ בְּקשִׁי עָצַר בּוֹ הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

"הֵרָגַע, יְדִידִי הַשָּׁחוֹר, עֲדַיִן לֹא נָגַעְנוּ בָּאִי שֶׁלְּךָ. אִם לֹא - אָז לֹא. הַאִם רַק אִי אֶחָד קַיָּם בָּעוֹלָם?"

אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְאַסְּפוּ הַמְּלָכִים הַלְּבָנִים לְבַדָּם בָּעֶרֶב בְּגַן תַּפּוּחֵי הַזָּהָב, שִׁבְּחוּ כֻּלָּם דַּוְקָא אֶת הָאִי הַזֶּה, עַל אַפּוֹ וַחֲמָתוֹ שֶׁל בּוּם־דְּרוּם וְאוּלַי גַּם קְצָת מִתּוֹךְ הִתְנַגְּדוּת לַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר.

"הֲרֵי זֶה מְגֻחָךְ שֶׁנִּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַפֶּרֶא הַגַּס הַזֶּה. הוּא עוֹד יַחְשֹׁב שֶׁאֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת פּוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ. אֵיךְ מַתְיָא יָכוֹל לִבְרֹחַ אִם יֻפְקַד עָלָיו מִשְׁמָר וּבַלַּיְלָה יוּאַר כָּל הַשֶּׁטַח בְּאוֹר הַמִּגְדַּלּוֹר?"

"הֲרֵי זֶה יֶלֶד קָטָן," אָמְרָה הַמַּלְכָּה קַמְפַּנֶלָה, "צָרִיךְ לָתֵת לוֹ קְצָת עֵצִים, יֶרֶק, שִׁירָה שֶׁל צִפּוֹרִים. מַתְיָא גָּרַם לִי עָוֶל, אַךְ אֲנִי סוֹלַחַת לוֹ."

"לִבָּהּ הָאֲצִילִי שֶׁל הוֹד מַלְכוּתֵךְ מְעוֹרֵר אֶת הִתְרַגְּשׁוּתֵנוּ הָעֲמֻקָּה," אָמַר הַמֶּלֶךְ מַלְטוֹ, הַמְפֻרְסָם בְּנִמּוּסָיו כְּלַפֵּי גְּבָרוֹת.

"לְלֹא סָפֵק," הֵעִיר הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, "אַךְ עִם כָּל הַעֲרָכָתֵנוּ לִרְגִישׁוּת לִבָּהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה, בְּעִנְיְנֵי מְדִינָה עָלֵינוּ לִנְהֹג קֹדֶם כֹּל בִּתְבוּנָה וּבִזְהִירוּת."

"אֲבָל זֶהוּ רַק יֶלֶד," חָזְרָה וְאָמְרָה הַמַּלְכָּה כְּשֶׁהִגִּישָׁה לַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר שְׁנֵי תַּפּוּזֵי דָּם וְשִׁבְעָה תְּמָרִים.

"הַכֹּל מַצְבִּיעַ עַל הָאִי הַזֶּה דַּוְקָא," אָמַר יְדִידָם שֶׁל הַמְּלָכִים הַצְּהֻבִּים. "הוֹבָלַת הָאַסְפָּקָה לְמַתְיָא וְלַמִּשְׁמָר תִּהְיֶה קַלָּה יוֹתֵר, מִשּׁוּם שֶׁהַמָּקוֹם קָרוֹב יוֹתֵר וְהַיָּם כָּאן רָגוּעַ. אֵין צֹרֶךְ לִבְנוֹת שׁוּם דָּבָר, שֶׁהֲרֵי בִּנְיַן בֵּית הַסֵּפֶר נִמְצָא שָׁם וְהֵם יְכוֹלִים לָגוּר בּוֹ. וְאֵין צֹרֶךְ לְהַגְזִים; אֲפִלּוּ אִם יְנַסֶּה מַתְיָא לִבְרֹחַ, הֲרֵי יִטְרְפוּ אוֹתוֹ חַיּוֹת טֶרֶף, וּבְלִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת שְׂפַת הַכּוּשִׁים - אֵיךְ יוּכַל לִיצֹר אִתָּם קֶשֶׁר? עַל כֵּן בָּרוּר לָנוּ שֶׁלֹּא רַק לִבָּהּ שֶׁל מְאָרַחְתֵּנוּ הַיְפֵהפִיָּה, אֶלָּא גַּם הַתְּבוּנָה וְהַזְּהִירוּת מוֹרִים לָנוּ לִשְׁלֹחַ אֶת מַתְיָא לְשָׁם."

הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר לֹא הוֹסִיף דָּבָר, אַךְ הִרְהֵר מֻטְרָד בְּעוֹדוֹ אוֹכֵל אֶת הַתְּמָרִים:

"כְּבָר יִהְיֶה לִי עֵסֶק עִם בּוּם־דְּרוּם."