השרביט והחרב 19 - ניקסה שגרירת המוות

בִּרְכוֹת שָׁלוֹם, אַחַי וְרֵעַי הָעוֹקְבִים בְּעִנְיָן אַחַר מְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ.

טֶרֶם נִפְגַּשְׁנוּ, אֲבָל בְּדוֹמֶה אֲלֵיכֶם, צָפִיתִי מִקָּרוֹב בְּהַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל תוֹם. הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? הַאִם שְׁמַעְתֶּם עַל טָלָדוֹן הַמָּהִיר, אֲדוֹן חַיּוֹת הַפֶּלֶא? שַׁבְתִּי — בְּדִיּוּק בַּזְּמַן כְּדֵי שֶׁבְּנִי, תוֹם, יוּכַל לְהַצִּיל אוֹתִי מִגּוֹרָל נוֹרָא מִמָּוֶת. מֶלְוֶל, הַמְּכַשֵּׁף הָאָפֵל, גָּנַב מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ יְקַר־עֵרֶךְ, וְעַד שֶׁתּוֹם יַצְלִיחַ לְהַשְׁלִים מְשִׂימַת חִפּוּשׂ נוֹסֶפֶת, אֲנִי נֶאֱלָץ לְהַמְתִּין בֵּין הָעוֹלָמוֹת, לֹא חַי וְלֹא מֵת. אֲנִי רַק צֵל שֶׁל מָה שֶׁהָיִיתִי בֶּעָבָר, וְתוֹם הוּא הַיָּחִיד שֶׁיּוּכַל לְהָשִׁיב לִי אֶת תִּפְאַרְתִּי הָאֲבוּדָה.

הַאִם יִהְיֶה לְתוֹם עֹז הַלֵּב הַנִּדְרָשׁ לַעֲזֹר לְאָבִיו? הַמְּשִׂימָה הַחֲדָשָׁה תִּהְיֶה קָשָׁה אֲפִלּוּ לַגִּבּוֹר הַנָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר. וְאִם בְּנִי יָבִיס שֵׁשׁ חַיּוֹת פֶּלֶא נוֹסָפוֹת, הוּא עוֹד עָלוּל לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר כָּבֵד...

אֲנִי יָכוֹל רַק לְקַוּוֹת שֶׁתּוֹם יַצְלִיחַ, וְשֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם אָשׁוּב לִמְלוֹא כּוֹחִי. הַאִם תִּתְמְכוּ בְּתוֹם וְתַעַמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו? הַאִם תְּיַחֲלוּ לְהַצְלָחָתוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל בְּנִי — הַאִם אוּכַל לִסְמֹךְ גַּם עֲלֵיכֶם? אָסוּר לְבַזְבֵּז אַף רֶגַע. הַרְבֵּה תָּלוּי בִּמְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת, שֶׁיּוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ.

עַל כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים.

טָלָדוֹן

פְּרוֹלוֹג

הַחַקְלַאי גְרֶטְלִין עָמַד בִּקְצֵה שְׂדֵה הַחִטָּה שֶׁלּוֹ. יוֹמַיִם קֹדֶם לָכֵן הִגִּיעָה הַחִטָּה לְגֹבַהּ הַמָּתְנַיִם וּבָהֲקָה זְהֻבָּה בַּשֶּׁמֶשׁ. עַכְשָׁו צִבְעָהּ הָיָה אָפֹר עָכוּר, כִּמְעַט שָׁחֹר, וְרֵיחַ עָבֵשׁ עָלָה מִמֶּנָּה.

"זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמָּה שֶׁקָּרָה בַּשְּׂרֵפָה, כְּשֶׁהַיְּבוּלִים נֶחְרְכוּ," מִלְמֵל גְרֶטְלִין לְעַצְמוֹ. "הַאִם אֵרִינֵל שׁוּב בְּסַכָּנָה?"

הַחַקְלַאי נִכְנַס אֶל תּוֹךְ שְׂדֵה הַחִטָּה וּפִלֵּס דֶּרֶךְ בֵּין הַשִּׁבּוֹלִים הַגּוֹוְעוֹת. הוּא חִפֵּשׂ נוֹאָשׁוֹת אַחַר חֲלָקוֹת שֶׁעוֹד לֹא נִזּוֹקוּ עַל יְדֵי הַפֶּגַע הַמְּרֻשָּׁע הַזֶּה. בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשָּׂדֶה הַחִטָּה עֲדַיִן הָיְתָה זְהֻבָּה, אֲבָל רֹב הַיְּבוּל שֶׁלּוֹ הֻשְׁמַד.

קַרְנֶיהָ הָאַכְזָרִיּוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר נִשְׁלְחוּ כְּלַפֵּי מַטָּה וְסִנְוְרוּ אֶת גְרֶטְלִין כְּשֶׁפָּגְעוּ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁנָּח עַל הַקַּרְקַע. גְרֶטְלִין הֵצֵל עַל עֵינָיו, וּפִסַּת מַתֶּכֶת זְעִירָה נִגְלְתָה לוֹ, קְבוּרָה לְמֶחֱצָה בָּאֲדָמָה.

בִּזְמַן שֶׁהִתְכּוֹפֵף לְהָרִים אוֹתָהּ, הַחִטָּה סְבִיבוֹ הִשְׁמִיעָה אִוְשָׁה, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיְתָה רוּחַ. הַגִּבְעוֹלִים הִתְקַמְּרוּ וְעָטוּ עָלָיו, כְּמוֹ עֶשְׂרוֹת יָדַיִם שֶׁמְּנַסּוֹת לְהַשְׁאִירוֹ בִּמְקוֹמוֹ.

גְרֶטְלִין הַמְּבֻלְבָּל נָסוֹג מֵהַחֵפֶץ הַמַּתַּכְתִּי. הַחִטָּה לִחֲשָׁה וּבָחֲשָׁה סְבִיבוֹ. "זֶה חַי!" הוּא מִלְמֵל וּפָנָה לִבְרֹחַ.

הוּא נִדְחַק דֶּרֶךְ גִּבְעוֹלֵי הַחִטָּה הָרוֹחֲשִׁים וְהַמִּתְפַּתְּלִים, הִגִּיעַ עַד קְצֵה הַשָּׂדֶה, וְאָז עָצַר כְּשֶׁשָּׁמַע קוֹל נִשָּׂא בָּרוּחַ. הוּא הִצְמִיד אֶת כַּפּוֹת יָדָיו לָאָזְנַיִם — הַצְּלִיל הִכְאִיב לוֹ, וְהוּא הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ תַּעַר מְשַׁסֵּף אֶת עוֹר הַתֹּף שֶׁלּוֹ.

גְרֶטְלִין חִפֵּשׂ מֵהֵיכָן מַגִּיעַ הַקּוֹל וְהִבְחִין בְּאִשָּׁה שֶׁעָמְדָה בַּקָּצֶה הַמְּרֻחָק שֶׁל שְׂדֵה הַחִטָּה, בַּמָּקוֹם שֶׁהַיְּבוּלִים עֲדַיִן גָּדְלוּ גְּבוֹהִים וַחֲזָקִים. הִיא הָיְתָה דְּקִיקָה, עִם שֵׂעָר בְּלוֹנְדִּינִי אָרֹךְ; הִיא לָבְשָׁה גְּלִימַת מֶשִׁי בְּצֶבַע אַרְגָּמָן, שֶׁכְּמוֹ רִחֲפָה מִסְּבִיבָהּ בִּזְמַן שֶׁצָּעֲדָה לְעֵבֶר הַחַקְלַאי. הִיא פִּזְּרָה עַל הַחִטָּה מְלוֹא הַחֹפֶן אָבָק נוֹצֵץ, וּבַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם נָפַל הַשִּׁבּוֹלִים הַזְּהֻבּוֹת הִצְטַמְּקוּ וְהֶאֱפִירוּ. סְבִיב רַגְלֶיהָ הָיוּ שְׂרוּעִים בְּנֵי כְּפָר אֲחֵרִים, שֶׁנִּדְמוּ חַסְרֵי חַיִּים.

"הֵי!" צָעַק גְרֶטְלִין. "תַּפְסִיקִי עִם זֶה!" הוּא הֵחֵל לָרוּץ לְעֵבֶר הָאִשָּׁה בְּכַעַס, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנוֹפֵף בְּיָדָיו מֵעַל הָרֹאשׁ. "תִּתְרַחֲקִי מֵהַחִטָּה!"

הָאִשָּׁה הֶחְלִיקָה עַד אֵלָיו, רַגְלֶיהָ הַיְּחֵפוֹת בְּקשִׁי נוֹגְעוֹת בַּקַּרְקַע. הִיא הוֹשִׁיטָה אֵלָיו יָד. בְּכַף יָדָהּ הִיא הֶחְזִיקָה עֶצֶם מְשֻׁנֶּה וּבוֹ רְסִיס אֵמַיְל כָּחֹל, דּוֹמֶה לַדָּבָר שֶׁגְּרֶטְלִין רָאָה טָמוּן לְמֶחֱצָה בָּאֲדָמָה.

גְרֶטְלִין צִמְצֵם אֶת עֵינָיו בַּשֶּׁמֶשׁ וְזִהָה שֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲתִיכָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה מֵחֵפֶץ גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה. הוּא הִבְחִין רַק בְּקשִׁי בְּסִימָנִים חֲרוּטִים עַל צִדָּהּ. אָז פִּיו נִפְעַר בְּתַדְהֵמָה, כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁפִּסַּת הַמַּתֶּכֶת לֹא נָחָה בְּכַף יָדָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה — הִיא רִחֲפָה קְצָת מֵעָלֶיהָ!

"מִי אַתְּ?" שָׁאַל גְרֶטְלִין בְּקוֹל נִחָר מֵרֹב פַּחַד. לֹא הָיָה לוֹ סָפֵק שֶׁהִיא לֹא אֱנוֹשִׁית!

"שְׁמִי הוּא נִיקְסָה." עַכְשָׁו קוֹלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הָיָה נָעִים וְרַךְ.

אֲבָל בִּזְמַן שֶׁדִּבְּרָה, שְׁמֵי הַבֹּקֶר הַבְּהִירִים שִׁנּוּ אֶת צִבְעָם לְסָגֹל מְאַיֵּם. עֲנָנִים הֶעֱלִימוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. הַסָּגֹל הֶעֱמִיק וְהָפַךְ לְשָׁחֹר.

"מָה קוֹרֶה פֹּה?" הִשְׁתַּנֵּק גְרֶטְלִין.

הָאֲוִיר רָטַט מִצְּלִיל דְּמוּי־רַעַם. הַחַקְלַאי הִבִּיט בְּאֵימָה בָּאִשָּׁה, שֶׁהִתְחִילָה לְשַׁנּוֹת צוּרָה. זְרוֹעוֹתֶיהָ הִתְפַּצְּלוּ וְהָפְכוּ לִסְבַךְ שֶׁל זְרוֹעוֹת תְּמָנוּן מַצְלִיפוֹת. שְׁתֵּי עֵינֶיהָ הִתְחַלְּקוּ לְאֶשְׁכּוֹל שֶׁל כַּדּוּרִים בּוֹלְטִים, נוֹצְצִים. גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן שֶׁלָּהּ הִתְמוֹסְסָה, וְגוּפָהּ רָפַס בְּאַלְפֵי קְמָטִים. רִיר יָרֹק זָלַג מִמֶּנָּה וְנָטַף עַל הַקַּרְקַע. גְרֶטְלִין נֶחְנַק מֵהַצַּחֲנָה הַגָּעֳלִית שֶׁגָּאֲתָה סְבִיבוֹ.

"שְׁמִי הוּא נִיקְסָה," חָזְרָה הַמִּפְלֶצֶת וְאָמְרָה. קוֹלָהּ עֲדַיִן נִשְׁמַע כְּמוֹ דִּנְדּוּן פַּעֲמוֹנִים עָדִין, אֲבָל הוּא נִנְעַץ כְּסַכִּינִים בְּאָזְנָיו שֶׁל גְרֶטְלִין. הוּא הִדֵּק אֶת יָדָיו אֶל צִדֵּי רֹאשׁוֹ וְהִרְגִּישׁ זֶרֶם שֶׁל דָּם קוֹלֵחַ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.

הַחַקְלַאי גְרֶטְלִין צָרַח בִּזְמַן שֶׁזְּרוֹעוֹת אֵימְתָנִיּוֹת נִשְׁלְחוּ לְעֶבְרוֹ.