פֶּרֶק 1
סְפּוֹרְט אוֹלִימְפִּי חָדָשׁ
כְּמוֹ הַרְבֵּה סִפּוּרִים, גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה מַתְחִיל בְּחִפּוּשׂ אַחַר מַשֶּׁהוּ, שֶׁהוֹפֵךְ לְבַסּוֹף לְחִפּוּשׂ אַחַר מַשֶּׁהוּ אַחֵר.
וְהַכֹּל מַתְחִיל כָּכָה:
קָארֶן רָדְפָה אַחֲרֵי הַזָּנָב שֶׁל עַצְמָהּ.
קָארֶן הִיא כַּלְבַּת הַתַּחַשׁ, כְּפִי שֶׁאַתֶּם בְּוַדַּאי זוֹכְרִים. הִיא אוֹהֶבֶת לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַזָּנָב שֶׁלָּהּ. וְכֶלֶב־קַו, מוֹרָב, פּוּ־פּוּ וּפַס־פַּס יָשְׁבוּ כֻּלָּם מִסָּבִיב וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּקָארֶן רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי הַזָּנָב שֶׁלָּהּ. זֶה מַצְחִיק בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ.
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת כֻּלָּם, נָכוֹן? פַּס־פַּס הִיא דַּלְמָטִית. לַפּוּדֶל קוֹרְאִים פּוּ־פּוּ. וּמוֹרָב הוּא, אַתֶּם יוֹדְעִים, מְעֹרָב.
וְכֶלֶב־קַו, כַּמּוּבָן, הוּא הַדְּמוּת הָרָאשִׁית שֶׁלָּנוּ. הַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְסִפְרוּת אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִקְרֹא לוֹ "גִּבּוֹר" הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, כִּי זֶה נִשְׁמָע מִקְצוֹעִי וּרְצִינִי יוֹתֵר.
אָז, אְמְמְ, הוּא הַדְּמוּת הָרָאשִׁית שֶׁלָּנוּ — וּשְׁמוֹ נוֹבֵעַ מִכָּךְ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב.
אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהֵם תָּמִיד מְחַפְּשִׂים אֹכֶל. וְאַתֶּם בֶּטַח זוֹכְרִים שֶׁהַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם הָיָה עַל חֲמֵשֶׁת הַכְּלָבִים שֶׁנִּסּוּ לְהַשִּׂיג הַמְבּוּרְגֶּרִים וְנַקְנִיקִיּוֹת, נָכוֹן?
הֲכִי חָשׁוּב, אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ? הַהֶסְכֵּם בֵּינֵיכֶם (הַקּוֹרְאִים) לְבֵינִי (הַמְּחַבֵּר וְהַצַּיָּר־הַלֹּא־כָּל־כָּךְ־טוֹב)?
מָה אֲמַרְתֶּם? שְׁכַחְתֶּם אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ?
אָפְיָנִי כָּל כָּךְ.
בְּסֵדֶר, מַר וּגְבֶרֶת שׁוֹכְחִים־הַכֹּל־כָּל־הַזְּמַן, אֲנִי אַזְכִּיר לָכֶם.
הַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ כָּכָה:
אֲנִי מַבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר הַרְפַּתְקָאוֹת מְעַנְיֵן (וְגַם מַצְחִיק, אֲנִי מְקַוֶּה) עַל כֶּלֶב־קַו וְעַל אַרְבַּעַת הַחֲבֵרִים הַטֶּמְבֵּלִים שֶׁלּוֹ. וְאַתֶּם מַבְטִיחִים לֹא לְהָצִיק לִי אִם הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי לֹא טוֹבִים כָּל כָּךְ, אוֹ אִם הַסִּפּוּר בּוֹרֵחַ לְכִוּוּנִים אֲחֵרִים פֹּה וָשָׁם.
אָז עָשִׂינוּ עֵסֶק? בְּסֵדֶר, בּוֹאוּ נַחְזֹר לְקָארֶן שֶׁרוֹדֶפֶת אַחֲרֵי הַזָּנָב שֶׁל עַצְמָהּ. אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהִיא תִּתְפֹּס אוֹתוֹ? אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם רֶמֶז.
מוּכָנִים?
הִיא לֹא תִּתְפֹּס.
הֲכִי הִצְחִיק אֶת הַכְּלָבִים הָאֲחֵרִים כְּשֶׁקָּארֶן הִתְעַיְּפָה וְהִנִּיחָה אֶת הָרֹאשׁ, הִתְכַּרְבְּלָה וְעָצְמָה עֵינַיִם כְּדֵי לָנוּחַ רֶגַע. כְּשֶׁהִיא פָּקְחָה אוֹתָן, הַזָּנָב הָיָה שָׁם בְּדִיּוּק מוּלָהּ — כִּמְעַט בְּהֶשֵּׂג יָדָהּ.
אוֹי, הִיא חַיֶּבֶת לִתְפֹּס אוֹתוֹ. הַפַּעַם הִיא תַּצְלִיחַ, בָּטוּחַ. הִיא הֵרִימָה אֶת הַסַּנְטֵר שֶׁלָּהּ מֵהָאֲדָמָה וְהִשְׁתַּמְּשָׁה בְּרַגְלֵי הַתַּחַשׁ הַחֲזָקוֹת שֶׁלָּהּ, בְּאֹרֶךְ עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים, כְּדֵי לְהִסְתַּעֵר עַל הַזָּנָב שֶׁלָּהּ. כְּשֶׁהִיא עָשְׂתָה זֹאת, הַגּוּף שֶׁלָּהּ נִמְתַּח, וְאָז — כַּמּוּבָן — הַזָּנָב הִתְרַחֵק מִמֶּנָּה שׁוּב. וְהִיא הִתְחִילָה לְהִסְתּוֹבֵב שׁוּב סְבִיב עַצְמָהּ.
"קָדִימָה, קָארֶן," אָמַר מוֹרָב. "קְצָת יוֹתֵר מַהֵר. רַק קְצָת יוֹתֵר מַהֵר!"
"כֵּן," אָמְרָה פַּס־פַּס וְנִסְּתָה לְהַחְנִיק אֶת צְחוֹקָהּ. "כִּמְעַט הִצְלַחְתְּ. תִּתְמַתְּחִי עוֹד קְצָת. רַק עוֹד קְצָת."
"כִּמְעַט הִצְלַחְתְּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה," אָמַר פּוּ־פּוּ, וְהַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ, הַמְּכֻסָּה פַּרְוָה, עָלְתָה וְיָרְדָה בְּהִתְנַשְּׁפוּיוֹת צְחוֹק.
כֶּלֶב־קַו הִתְבּוֹנֵן בְּשֶׁקֶט בַּמִּתְרַחֵשׁ, מְשֻׁעֲשָׁע. כֵּן, הוּא נֶהֱנָה כְּמוֹ כֻּלָּם מִנִּסְיוֹנוֹת רְדִיפַת הַזָּנָב חַסְרֵי הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל קָארֶן. אֲבָל הוּא גַּם נֶהֱנָה מְאוֹד לְהִסְתַּכֵּל עַל פַּס־פַּס, פּוּ־פּוּ וּמוֹרָב, שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עַל קָארֶן. זֶה קוֹרֶה לְכֶלֶב־קַו לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. הוּא אוֹהֵב לִצְפּוֹת בַּחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ צוֹחֲקִים, כִּי זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ הַרְגָּשָׁה טוֹבָה.
בַּסּוֹף קָארֶן נֶאֶלְצָה לְהַפְסִיק לִרְדֹּף אַחֲרֵי הַזָּנָב שֶׁלָּהּ, כַּמּוּבָן. וּכְשֶׁעָשְׂתָה זֹאת, הַסִּפּוּר הַזֶּה הִתְחִיל בֶּאֱמֶת.
"אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר," קָארֶן הִתְנַשְּׁפָה וְצָנְחָה שׁוּב עַל הַבֶּטֶן שֶׁלָּהּ עִם הַסַּנְטֵר עַל הָאֲדָמָה.
"חֲבָל," אָמְרָה פַּס־פַּס. "בֶּאֱמֶת חָשַׁבְתִּי שֶׁתַּצְלִיחִי לִתְפֹּס אוֹתוֹ הַפַּעַם."
"גַּם אֲנִי," אָמַר מוֹרָב. הוּא נִסָּה לְהַסְתִּיר חִיּוּךְ. "זְ'תוֹמֶרֶת, נִדְמֶה לִי שֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל פַּעַם. אַתְּ מִתְאַמֶּנֶת עַל זֶה?"
"לֹא, לֹא מַמָּשׁ."
"טוֹב, בְּהֶחְלֵט נִרְאֶה שֶׁכֵּן," הוֹסִיף פּוּ־פּוּ. "הַמְּהִירוּת שֶׁלָּךְ מַמָּשׁ הִשְׁתַּפְּרָה, וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתְּ מִתְפַּתֶּלֶת וּמִסְתּוֹבֶבֶת יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר קֹדֶם."
"אַתֶּם בֶּאֱמֶת חוֹשְׁבִים כָּכָה?"
"כֵּן, בֶּטַח," אִשְּׁרָה פַּס־פַּס. "זֶה נָכוֹן לְגַמְרֵי. אִם יִהְיֶה פַּעַם סְפּוֹרְט אוֹלִימְפִּי שֶׁל רְדִיפָה אַחֲרֵי הַזָּנָב בְּלִי לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַתְּ תִּזְכִּי בְּמֵדַלְיַת זָהָב!"
"כָּל כָּךְ יָפֶה מִצִּדֵּךְ לוֹמַר אֶת זֶה," אָמְרָה קָארֶן וְהֵחֵלָּה לְהִתְרוֹמֵם מֵהָאֲדָמָה. הִיא חִיְּכָה וְנָדָה קַלּוֹת בְּרֹאשָׁהּ, שׁוֹאֶבֶת מְעַט כּוֹחַ מֵהָעִדּוּד הַזֶּה. "תּוֹדָה רַבָּה."
"אַתָּה מַסְכִּים אִתָּנוּ, כֶּלֶב־קַו?" שָׁאֲלָה פַּס־פַּס. "אַתָּה מַסְכִּים שֶׁאִם הָיָה סְפּוֹרְט אוֹלִימְפִּי שֶׁל רְדִיפָה אַחֲרֵי הַזָּנָב בְּלִי לִתְפֹּס אוֹתוֹ, קָארֶן הָיְתָה זוֹכָה בְּמֵדַלְיַת זָהָב?"
עַכְשָׁו תַּקְשִׁיבוּ, כֶּלֶב־קַו יָדַע שֶׁשְּׁאַר הַכְּלָבִים צוֹחֲקִים עַל קָארֶן. וְאִם לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, גַּם הוּא צָחַק מִכָּל הָעִנְיָן. אֲבָל הוּא גַּם יָדַע מָתַי צְחוֹק קָרוֹב מִדַּי לְלַעַג. וְכֶלֶב־קַו לֹא אָהַב לִלְעֹג. לָכֵן בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת הוּא פָּנָה אֶל קָארֶן וְשָׁאַל, "מָה אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו?"
כֶּלֶב־קַו יָדַע בְּדִיּוּק מָה קָארֶן עוֹמֶדֶת לַעֲנוֹת.