ג'ורג' סילבסטר פיראק ראיין את אדולף היטלר לראשונה ב־1923. הריאיון הופיע בהירחון האמריקני[2] שערך והוציא לאור פיראק עצמו. קהל היעד של ירחון זה היו אמריקנים אוהדי גרמניה או אמריקנים ממוצא גרמני ומספר קוראיו היה קטן. הקוראים הכירו את היטלר כבר אז וידעו פחות או יותר מה מתרחש בגרמניה.
הריאיון ראה אור שוב ב־1932, הפעם בכתב העת האמריקני ליברטי,[3] לאחר עריכה יסודית של פיראק והשמטות רבות כגון אזכור היחס ליהודים, ובתוספות עדכניות.
שני הנוסחים מובאים להלן, הריאיון הערוך ואחריו המקורי.
[2] American Monthly, ירחון מיסודו של פיראק ובעריכתו. שמו הקודם היה The Fatherland וקוראיו אמריקנים ממוצא גרמני. ב־1923 היטלר כמעט לא היה מוכר לאמריקני הממוצע, אך קוראי הירחון הזה ידעו מה מתרחש בגרמניה וייתכן שאהדו את היטלר. [כל ההערות הן של המתרגמת אלא אם צוין אחרת.] [חזרה]
[3] Liberty, שבועון שראה אור בניו יורק משנת 1931 עד 1950 והיה פופולרי בכל ארצות הברית. בין כותביו נמנו פוליטיקאים, סופרים, אמנים וסלבריטאים. השבועון הצטיין בצבעוניות של דמויות, תמונות ואיורים ובמגוון רב של דעות.
הריאיון הערוך שפורסם ב־1932 בליברטי
אדולף היטלר רוקן את הכוס שלו כאילו לא הכילה תה אלא את דמו של הבולשביזם.
"בולשביזם," המשיך מנהיג החולצות החומות, הפשיסטים הגרמנים, בעודו מביט אליי במבט עוין, "הוא האִיום הכי גדול שלנו. חִיסָלת את הבולשביזם בגרמניה ושיקמת שבעים מיליון איש. כוחה של צרפת אינו נובע מן הצבא שלה אלא מכוחות הבולשביזם ומהמחלוקות שבתוכנו. הסכם ורסאי והסכם סן ז'רמן ממשיכים את קיומם בגרמניה בשל הבולשביזם. הסכם השלום[4] והבולשביזם הם שני ראשים של מפלצת אחת. עלינו לערוף את שניהם."
פגשתי את היטלר לא במפקדה שלו, בבית החום במינכן, אלא בבית פרטי — במעונו של אדמירל לשעבר בצי הגרמני. שוחחנו 'על כוס תה' על גורלה של גרמניה.
"מדוע," שאלתי את היטלר, "אתה מכנה את עצמך 'סוציאליסט לאומי'[5] כאשר המצע של המפלגה שלך הוא ממש אנטיתזה של כל מה שבדרך כלל מיוחס לסוציאליזם?"
"סוציאליזם," השיב היטלר בחריפות ובטון לוחמני בעודו מניח את כוס התה שלו, "הוא המדע שעוסק ברווחת הכלל. קומוניזם אינו סוציאליזם. מרקסיזם אינו סוציאליזם. המרקסיסטים גזלו את המונח ובלבלו את מובנו. אני אקח את הסוציאליזם מן הסוציאליסטים.
סוציאליזם הוא מוסד אָרי גרמני עתיק. אבותינו הגרמנים אחזו באדמות מסוימות במשותף. הם טיפחו את הרעיון של רווחת הכלל. למרקסיזם אין זכות להתחפש לסוציאליזם. הסוציאליזם, שלא כמו הקומוניזם, אינו שולל רכוש פרטי. שלא כמו המרקסיזם הוא אינו כולל שלילת האישיות, ולא כמו המרקסיזם — הוא פטריוטי.
היינו יכולים לכנות את עצמנו המפלגה הליברלית. בחרנו לכנות את עצמנו סוציאליסטים לאומיים. איננו בין־לאומיים. הסוציאליזם שלנו הוא לאומי. אנו דורשים שהמדינה תמלא את הדרישות הצודקות של המעמדות היצרניים על בסיס סולידריות גזעית. עבורנו מדינה וגזע הם אחד."
היטלר עצמו אינו טיפוס גרמני טהור. שערו הכהה מסגיר קיומו של אב קדמון מהאַלפּים. במשך שנים הוא סרב שיצלמו אותו. זה היה חלק מאסטרטגיה שלו — שיהיה מוכר אך ורק לידידיו כדי שבעת משבר יוכל להופיע פה ושם ובכל מקום מבלי שיזהו אותו. בימים אלה הוא לא יוכל יותר להופיע בלתי מוכר אפילו בכפרון נידח שבנידחים בגרמניה. הופעתו מנוגדת בצורה מוזרה לדעותיו התוקפניות. מעולם לא הטביע רפורמטור בעל אופי נעים הליכות ממנו ספינת מדינה או שיסף צוואר פוליטי.
"מה הם," המשכתי בחקירה הנגדית, "העקרונות הבסיסיים של המצע שלכם?"
"אנחנו מאמינים בנפש בריאה בגוף בריא. הגוף הפוליטי חייב להיות חסון כדי שהנפש תהיה בריאה. בריאות מוסרית ופיסית הם מונחים נרדפים," הוא השיב.
"מוסוליני," הערתי, "אמר לי אותו הדבר."
פניו של היטלר אורו.
"שכונות העוני," הוא הוסיף, "אחראיות לתשע עשיריות האלכוהול, ולעשירית השחיתות האנושית. אדם בריא אינו יכול להיות מרקסיסט. אנשים בריאים מכירים בערכה של האישיות. אנחנו נאבקים נגד כוחות האסון וההתנוונות. בוואריה היא יחסית בריאה כי היא לא לגמרי מתועשת. אולם כל גרמניה כולל בוואריה נידונים לתיעוש אינטנסיבי בשל ממדיה הקטנים של הטריטוריה שלנו. אם אנחנו רוצים להציל את גרמניה עלינו לוודא שהאיכרים שלנו יישארו נאמנים לאדמה. וכדי שיעשו זאת הם זקוקים למרחב נשימה ומקום לעבוד בו."
"היכן תמצא את המקום לעבוד בו?" שאלתי.
"אנחנו חייבים להחזיק במושבות שלנו ואנחנו חייבים להתפשט מזרחה. הייתה תקופה שהיינו יכולים לחלוק עם אנגליה את השליטה בעולם. עכשיו אנחנו יכולים למתוח את אברינו המכווצים אך ורק לצד מזרח. הים הבלטי הוא בהכרח אגם גרמני."
"האם אין אפשרות," שאלתי, "שגרמניה תכבוש מחדש את העולם מבחינה כלכלית מבלי להרחיב את שטחה?"
היטלר הניע את ראשו בפנים רציניות.
"אימפריאליזם כלכלי, כמו אימפריאליזם צבאי, תלוי בכוח. לא יכול להיות סחר עולמי בקנה מידה גדול ללא כוח עולמי. האנשים שלנו לא למדו לחשוב במונחים של כוח עולמי וסחר עולמי. אולם, גרמניה לא תוכל להתרחב מסחרית או טריטוריאלית עד אשר תקבל מחדש את מה שאיבדה, עד אשר תמצא את עצמה.
אנחנו נמצאים במצבו של איש אשר ביתו נשרף. הוא חייב שיהיה לו גג מעל ראשו לפני שיוכל להרשות לעצמו תוכניות אמביציוזיות יותר. הצלחנו ליצור מקלט חירום שמגן מפני הגשם. לא היינו מוכנים לנחיתת אבני ברד, אבל פורענויות ניחתו עלינו. גרמניה חיה ממש בתוך סופת שלג של אסונות לאומיים, מוסריים וכלכליים.
שיטת המפלגות הנואשת שלנו היא תסמין של הקטסטרופה שלנו. הרוב בפרלמנט מתחלף בהתאם למצב הרוח של הרגע. ממשלה פרלמנטרית פותחת את השער לבולשביזם."
"שלא כמו כמה מיליטריסטים גרמנים, אתה אינך מצדד בברית עם רוסיה הסובייטית?"
היטלר התחמק מתשובה ישירה לשאלתי זו. הוא התחמק שוב כאשר לאחרונה מערכת ליברטי ביקשה ממנו להגיב להצהרתו של טרוצקי שעלייתו לשלטון בגרמניה תביא למאבק של חיים ומוות באירופה, שינהיגו גרמניה ורוסיה הסובייטית.
"הצירופים הפוליטיים אשר עליהם תלויה החזית המאוחדת," אמר לי היטלר, "הם יותר מדי בלתי יציבים. הם כמעט אינם מאפשרים להגדיר מדיניות ברורה. אני רואה בכל מקום את מהלכי הזיגזג של פשרה וויתור. הכוחות הקונסטרוקטיביים שלנו נחסמים על ידי הרודנות של המספרים. אנחנו עושים את הטעות ומחילים את האריתמטיקה והמכניקה של העולם הכלכלי על המדינה החיה. אנחנו מאוימים על ידי מִספרים שהולכים ומתרבים ואידיאלים שהולכים ומתמעטים. מספרים כשלעצמם אינם חשובים."
"אבל מה אם צרפת תבקש לנקום פעם נוספת ותפלוש אל אדמתכם? היא פלשה אל הרוהר בעבר. היא עלולה לפלוש שוב."
"זה לא חשוב," השיב היטלר בחריפות, כולו משולהב, "כמה קילומטרים מרובעים יכול האויב לכבוש אם הרוח הלאומית מתעוררת. עוצמתם של עשרה מיליון גרמנים חופשיים המוכנים למות כדי שמדינתם תחיה גדולה יותר מחמישים מיליון, שכוח רצונם משותק ושתודעתם הגזעית הזדהמה על ידי זרים.
אנחנו רוצים גרמניה גדולה יותר שמאחדת את כל השבטים הגרמניים. אבל הישועה יכולה להתחיל מהפינה הקטנה ביותר. אפילו אם יהיו לנו עשרה אקרים של אדמה, שנהיה מוכנים להגן עליהם בחיינו, עשרת האקרים האלה יהיו מוקד של צמיחה מחדש. לפועלים שלנו יש שתי נשמות: אחת היא גרמנית, השנייה היא "מרקסית".[6] עלינו לעורר את הנפש הגרמנית. עלינו לעקור את סרטן המרקסיזם. מרקסיזם וגרמניזם הם אנטי תזות. במתווה שלי למדינה הגרמנית לא יהיה מקום לזרים ולא יהיה צורך בבטלנים, במלווים בריבית, בספסרים או בכל מי שאינו מסוגל לעשות עבודה יצרנית."
העורקים במצחו של היטלר בלטו בצורה מפחידה, קולו מילא את החדר. נשמע רעש מעבר לדלת. היו אלה תומכיו, אשר נמצאים תמיד בקרבתו, מוכנים לקריאתו כמו שומרי ראש.
היטלר לגם את שארית התה שלו בלגימה אחת וקם מכיסאו.
[4] מלחמת העולם הראשונה הסתיימה במפלתה של גרמניה. בוועידת השלום ב־1919 בפריז דרשו הצרפתים להעניש את גרמניה בפיצויים בסכומי עתק ובהחזרת שטח אלזס־לורן לשליטת צרפת, שטח שנכבש על ידי הגרמנים ב־1870. התוצאה הייתה משבר כלכלי ופוליטי בגרמניה.
[5] המפלגה הנאצית בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומנית־סוציאליסטית.
[6] הכוונה כמובן לקרל מרקס.
