הערפילאים 3 - גיבור העידנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הערפילאים 3 - גיבור העידנים
מכר
מאות
עותקים
הערפילאים 3 - גיבור העידנים
מכר
מאות
עותקים

הערפילאים 3 - גיבור העידנים

4.6 כוכבים (22 דירוגים)
ספר דיגיטלי
49
ספר מודפס
89.6 מחיר מוטבע על הספר 128

עוד על הספר

ברנדון סנדרסון

ברנדון סנדרסון (באנגלית: Brandon Sanderson; נולד ב-19 בדצמבר 1975) הוא סופר פנטזיה אמריקאי. סנדרסון מוכר בזכות כתיבת שלושת הכרכים הנועלים של סדרת הפנטזיה האפית "מחזור כישור הזמן" מאת הסופר רוברט ג'ורדן, שנפטר בטרם הספיק לסיימה בעצמו. סנדרסון עבד בתור עורך המגזין "Leading Edge", בזמן שלמד באוניברסיטת בריגהם יאנג, שם הוא מעביר מדי שנה, קורס כתיבה יוצרת.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

מיהו גיבור העידנים?
 
כדי להפיל את האימפריה האחרונה ולהחזיר שלום לעולם, הרגה וין את השליט הגדול, אך יש לכך מחיר כבד: ערפילים קטלניים חוזרים אל העולם ויחד איתם ממטרי אפר תכופים, ההולכים ומתגברים, ורעידות אדמה אדירות. האנושות ניצבת על סף אבדון.
 
וין ואלנד יוצאים בעקבות רמזים שהשאיר להם השליט הגדול ברחבי העולם, רמזים שהם מקווים שיעניקו להם את הכוח הדרוש כדי להביס את ההרס ולמנוע ממנו להביא את העולם אל קצו. אך האומנם יש ביכולתם להתמודד עם הכוח רב העוצמה, שנוכח בכל, רואה הכל ושומע הכל?
 
הספר השלישי והאחרון בסדרת "הערפילאים" מקיים את ההבטחה שגולמה בשני הספרים הראשונים במלואה: רצוף תגליות, קצוות נשכחים שנקשרים לפתע ותפניות מטלטלות, הוא מוביל אותנו אל סיום שאין שני לו במקוריות ובתעוזה.
 
ברנדון סנדרסון נחשב לאחד הכוכבים העולים בתחום הפנטזיה. בעקבות סדרת "הערפילאים" הוא נבחר להמשיך את דרכו של רוברט ג'ורדן המנוח ולסיים את כתיבת סדרת "כישור הזמן". שלושת ספרי "כישור הזמן" שכתב וסדרת "The Stormlight Archive" הפכו גם הם לרבי-מכר.

פרק ראשון

פתח דבר
 
 
מארש אימץ את כל כוחות הנפש שלו כדי להרוג את עצמו.
 
ידו רעדה בשעה שניסה לאזור כוח להושיט את ידו לאחור, לשלוף את היתד הנעוצה בגבו ולשים קץ לקיומו המחריד. הוא כבר ידע שאין לו סיכוי להשתחרר מגורלו. שלוש שנים. הוא היה אינקוויזיטור במשך שלוש שנים, ובהן היה כלוא בתוך מחשבותיו. אותן שנים הוכיחו לו שאין שום אפשרות לברוח. אפילו כעת, מוחו היה מעורפל.
 
ואז הוא השתלט עליו. העולם רעד סביבו; ולפתע פתאום היה ביכולתו לראות בבירור. מדוע הוא נאבק? מדוע הוא דואג? הכול היה כפי שהיה צריך להיות.
 
הוא צעד קדימה. אף שכבר לא ראה כמו שראו בני אדם רגילים - אחרי הכול, היו לו יתדות פלדה שננעצו בתוך ארובות עיניו - הוא חש את החדר סביבו. היתדות בצבצו החוצה מעורפו; אילו היה מושיט לשם את ידו, הוא היה חש בחודים. לא זלג משם דם.
 
היתדות העניקו לו עוצמה. כל חפץ היה מוקף בקווים אלומנטיים כחולים שהאירו את העולם. ממדיו של החדר היו בינוניים וכמה מחבריו - שגם הם היו מוקפים בכחול, כשהקווים האלומנטיים מצביעים אל המתכות שבתוך דמם - עמדו לצדו. בעיניו של כל אחד מהם היו יתדות.
 
בעיני כולם, פרט לאדם שהיה קשור לשולחן שמולו. מארש חייך, לקח יתד מהשולחן שלצדו והניף אותה מעלה. פיו של האסיר לא היה חסום. הם רצו לשמוע את הצעקות.
 
“בבקשה”, לחש האסיר, רועד כולו. אפילו משרת טריסאי נשבר ומתחנן כשהוא ניצב בפני המוות. האיש נאבק בחולשה. מצבו היה לא נוח במיוחד, מכיוון שהוא נקשר אל השולחן מעל אדם אחר. עיצובו של השולחן כלל שקעים שנועדו לספק מקום לאדם שלמטה.
 
“מה אתם רוצים ממני?” שאל הטריסאי. “איני יכול לספר לכם עוד דבר על מועצת הסינודה!”
 
מארש ליטף את יתד הפליז. מלאכה רבה נכונה לו אבל הוא היסס, נהנה מהכאב והאימה בקולו של האיש. הוא היסס כדי שיוכל...
 
מארש השתלט על מוחו. ריחות החדר איבדו את מתיקותם, ובמקום זה הוא הריח את צחנת הדם והמוות. האושר שחש הפך לאימה. האסיר היה שומר טריסאי - אדם שפעל כל חייו למענם של אחרים. הרצח שלו לא יהיה רק פשע. זו תהיה טרגדיה. מארש ניסה לשלוט בגופו, ניסה להשתלט על זרועו כדי שיוכל ללפות את היתד המרכזית שבגבו - הוא ימות אם יצליח להוציא אותה.
 
אבל הוא היה חזק מדי. הישות. הכוח. באופן כלשהו הוא השתלט על מארש - והיה זקוק למארש ולשאר האינקוויזיטורים כדי שישמשו כידיו. הוא היה חופשי - מארש הרגיש באושר שחש - אבל משהו עדיין מנע ממנו להשפיע ישירות על העולם. התנגדות. כוח שעטף את הארץ כמו מגן.
 
הוא עדיין לא היה מושלם. הוא היה זקוק לעוד. למשהו אחר... למשהו נסתר. ומארש ימצא את אותו הדבר ויביא אותו לאדונו. האדון שווין שחררה. הישות שנכלאה בתוך באר האלוהות.
 
הוא קרא לעצמו הרס.
 
מארש חייך כשהאסיר התחיל לבכות. הוא צעד אליו והניף את היתד בידו. הוא הניח אותה על חזהו של האדם המייבב. היתד תצטרך לחדור את גופו של האיש, לעבור דרך לבו ולהינעץ בגופו של האינקוויזיטור הקשור מתחתיו. המלורגיה הייתה עניין מלוכלך ביותר.
 
ובדיוק בשל כך היה העיסוק באומנות הזאת מהנה כל-כך. מארש הרים את המקבת והחל להלום ביתד.

ברנדון סנדרסון

ברנדון סנדרסון (באנגלית: Brandon Sanderson; נולד ב-19 בדצמבר 1975) הוא סופר פנטזיה אמריקאי. סנדרסון מוכר בזכות כתיבת שלושת הכרכים הנועלים של סדרת הפנטזיה האפית "מחזור כישור הזמן" מאת הסופר רוברט ג'ורדן, שנפטר בטרם הספיק לסיימה בעצמו. סנדרסון עבד בתור עורך המגזין "Leading Edge", בזמן שלמד באוניברסיטת בריגהם יאנג, שם הוא מעביר מדי שנה, קורס כתיבה יוצרת.

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
22 דירוגים
14 דירוגים
7 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
29/12/2024

סיום מטורף לסדרה, למי שממש אהב אני ממליץ לקרוא גם את "הארקאנום נחשף"

1
19/12/2024

אני לא מאמינה שסיימתי את שלושת הספרים! איזה מסע מדהים עברנו שם יחד. ללא ספק, אחד הספרים הטובים שקראתי. סיום נפלא.

1
21/11/2024

אני אהבתי מאוד את הספר, והסדרה ליוותה אותי בתקופות קשות ואני מחכה כבר לקרוא את ספרי ההמשך

1
29/7/2024

הספר נתן סיכום טוב לטרילוגיה

1
13/3/2024

מי שאוהב את הז'אנר, ייהנה מאוד. עולם מרהיב

1
19/11/2022

ספר מצוין, סדרה נהדרת! כתמיד, ברנדון סנדרסון מבריק. בספרים שלו הוא יוצר עולם שלם ומפורט, אשר כולל גם הסטוריה, תרבויות, דתות, אקלים, עמים שונים, ועוד... כל זאת, תוך בניה של גיבורים בעלי אופי מורכב, אשר משתנים ומתפתחים לאורך כל הסיפור. זו הגדולה של הספרים של סנדרסון: השילוב הזה- בין המאקרו-קוסמוס של העולם כולו, לבין המיקרו של הדמות הבודדת וסיפורה האישי. תענוג לקרוא!

1
2/10/2022

סיום מדהים לטרילוגיה יפהפיה. הספר מוכיח שהעלילה היתה הרבה יותר מורכבת ממה שחשבתי בתחילה, הסיפור נגמר מדהים.

1
30/4/2022

הספר הראשון מטורף! מומלץ מאוד! הספר השני טוב מאוד והספר השלישי סוגר בצורה מבריקה את הכל. אין חורים בעלילה - והעלילה מרתקת

1
20/5/2025

ואוווווו!!!!!!

15/3/2025

סיום מופלא לסיפור. 10/10

23/7/2024

היה מהנה ומותח לפרקים

6/9/2022

ספר מעולה, סיום מעולה לטירילוגיה טובה. יש עוד טרילוגיה, ספרי המשך, אבל אין להם תרגום.

21/11/2021

טרילוגיה מעולה. לפעמים קצת קשה עם תיאורים ארוכים מידי. אבל באמת ששווה את זה

23/7/2021

מאד יפה איך שכל הדברים מתחברים ביחד לבסוף. טרילוגיה בהחלט ראוייה לקריאה! הנאה צרופה!

הערפילאים 3 - גיבור העידנים ברנדון סנדרסון
פתח דבר
 
 
מארש אימץ את כל כוחות הנפש שלו כדי להרוג את עצמו.
 
ידו רעדה בשעה שניסה לאזור כוח להושיט את ידו לאחור, לשלוף את היתד הנעוצה בגבו ולשים קץ לקיומו המחריד. הוא כבר ידע שאין לו סיכוי להשתחרר מגורלו. שלוש שנים. הוא היה אינקוויזיטור במשך שלוש שנים, ובהן היה כלוא בתוך מחשבותיו. אותן שנים הוכיחו לו שאין שום אפשרות לברוח. אפילו כעת, מוחו היה מעורפל.
 
ואז הוא השתלט עליו. העולם רעד סביבו; ולפתע פתאום היה ביכולתו לראות בבירור. מדוע הוא נאבק? מדוע הוא דואג? הכול היה כפי שהיה צריך להיות.
 
הוא צעד קדימה. אף שכבר לא ראה כמו שראו בני אדם רגילים - אחרי הכול, היו לו יתדות פלדה שננעצו בתוך ארובות עיניו - הוא חש את החדר סביבו. היתדות בצבצו החוצה מעורפו; אילו היה מושיט לשם את ידו, הוא היה חש בחודים. לא זלג משם דם.
 
היתדות העניקו לו עוצמה. כל חפץ היה מוקף בקווים אלומנטיים כחולים שהאירו את העולם. ממדיו של החדר היו בינוניים וכמה מחבריו - שגם הם היו מוקפים בכחול, כשהקווים האלומנטיים מצביעים אל המתכות שבתוך דמם - עמדו לצדו. בעיניו של כל אחד מהם היו יתדות.
 
בעיני כולם, פרט לאדם שהיה קשור לשולחן שמולו. מארש חייך, לקח יתד מהשולחן שלצדו והניף אותה מעלה. פיו של האסיר לא היה חסום. הם רצו לשמוע את הצעקות.
 
“בבקשה”, לחש האסיר, רועד כולו. אפילו משרת טריסאי נשבר ומתחנן כשהוא ניצב בפני המוות. האיש נאבק בחולשה. מצבו היה לא נוח במיוחד, מכיוון שהוא נקשר אל השולחן מעל אדם אחר. עיצובו של השולחן כלל שקעים שנועדו לספק מקום לאדם שלמטה.
 
“מה אתם רוצים ממני?” שאל הטריסאי. “איני יכול לספר לכם עוד דבר על מועצת הסינודה!”
 
מארש ליטף את יתד הפליז. מלאכה רבה נכונה לו אבל הוא היסס, נהנה מהכאב והאימה בקולו של האיש. הוא היסס כדי שיוכל...
 
מארש השתלט על מוחו. ריחות החדר איבדו את מתיקותם, ובמקום זה הוא הריח את צחנת הדם והמוות. האושר שחש הפך לאימה. האסיר היה שומר טריסאי - אדם שפעל כל חייו למענם של אחרים. הרצח שלו לא יהיה רק פשע. זו תהיה טרגדיה. מארש ניסה לשלוט בגופו, ניסה להשתלט על זרועו כדי שיוכל ללפות את היתד המרכזית שבגבו - הוא ימות אם יצליח להוציא אותה.
 
אבל הוא היה חזק מדי. הישות. הכוח. באופן כלשהו הוא השתלט על מארש - והיה זקוק למארש ולשאר האינקוויזיטורים כדי שישמשו כידיו. הוא היה חופשי - מארש הרגיש באושר שחש - אבל משהו עדיין מנע ממנו להשפיע ישירות על העולם. התנגדות. כוח שעטף את הארץ כמו מגן.
 
הוא עדיין לא היה מושלם. הוא היה זקוק לעוד. למשהו אחר... למשהו נסתר. ומארש ימצא את אותו הדבר ויביא אותו לאדונו. האדון שווין שחררה. הישות שנכלאה בתוך באר האלוהות.
 
הוא קרא לעצמו הרס.
 
מארש חייך כשהאסיר התחיל לבכות. הוא צעד אליו והניף את היתד בידו. הוא הניח אותה על חזהו של האדם המייבב. היתד תצטרך לחדור את גופו של האיש, לעבור דרך לבו ולהינעץ בגופו של האינקוויזיטור הקשור מתחתיו. המלורגיה הייתה עניין מלוכלך ביותר.
 
ובדיוק בשל כך היה העיסוק באומנות הזאת מהנה כל-כך. מארש הרים את המקבת והחל להלום ביתד.

עוד ספרים של ברנדון סנדרסון