נוּּרָא בֵי עַמְרָם
ר' נתן ג'ייאן [אלג'יריה)
נוּּרָא בֵי עַמְרָם גָּרַם בֶּצַע בְּדָמִי.
דּוׄדִי, אוׄר עֵינַי, סִינַי, קָרוׄב, אָח, עַצְמִי.
אֵיךְ תַּנָּא דִּידָן לָן דָּן דִּינָא דְּגַרְמֵי?
שִֹלַּח בְּעִירֹה בִּשְֹדֵה חֲבֵרוׄ,
עַל יְדֵי שִֹירוׄ מֶתֶק לְשׁׁוׄנוׄ.
תּוׄרָה שֶֹבִּכְתָב כָּתַב הֵצִיץ מִן חַלּוׄן.
בִּלְשֹוׄן הַזָּהָב רָהַב גַּם נָטָה לָלוּּן.
עֹצֶם אַהֲבָה הִרְבָּה לִשְֹאֹל אֶת מַחְלוׄן
עַל הֶפְסֵק טַעְמוׄ. אָסַף שְֹלוׄמוׄ,
נָתַן מִלַּחְמוׄ, הֵשִֹיב יְמִינוׄ.
מתוך אעירה שחר, שירת הבקשות של יהודי מרוקו
ﬨה מﬡצ'ה
הַיֶּלֶד הָיָה נִפְעָם
רָצָה לִשְׁתּוֹת תֵּה מָאצָ'ה וְנִרְדַּם
כְּשֶׁהוּא חוֹלֵם עַל דּוֹנַלְד דָּאק וְהַסְּנָאִים שֶׁלּוֹ.
קוֹלוֹת מְצַרְצְרִים אֶצְלִי בָּרֹאשׁ
כְּמוֹ בִּירִיּוֹת אֲדֻמּוֹת נִלְחָצוֹת עַל תָּאֵי הַמּוֹחַ
שׁוֹמַעַת מֵאִיר בַּנַּאי,
הַיֶּלֶד מְסַיֵּם לְהִתְקַלֵּחַ.
קַוֵּי הָעֶרֶב נִמְתָּחִים מִן הַגַּלִּים אֶל הַסְּלָעִים
נִדְלָק לִי אוֹפַנּוֹעַ בַּגּוּף.
