משה (מוריס) זילקה נולד בבגדד בשנת 1929, עלה לישראל והתיישב ברמת גן בשנת 1935. עם הקמת שבט הצופים ברמת גן, בשנת 1944, הצטרף עם חבריו לשבט.
ב־1946 יצא לקורס מ"כים של הגדנ"ע בג'וערה, וכעבור שנתיים התגייס לפלמ"ח להכשרת הצופים נען שילר, והיה חלק מפלוגת המטה בגדוד השביעי בחטיבת הנגב.
בפברואר 1948 סיים את קורס הקצינים במחנה, והפך למפקד מחלקת סיירים בגדוד. במסגרת השירות, השתתף בקרבות בעמק הירדן ולאחר מכן בנגב בקרבות חוליקאת, עיראק סווידן ועיראק אל מנשיה, בכיבוש באר שבע, במבצע חורב ובכיבוש אילת. לאחר מכן נלחם כסגן מפקד פלוגה בחטיבה 12 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
משך רוב חייו לאחר השירות הצבאי שירת במגזר הציבורי: כמפקח על החינוך המשלים בחברה הערבית במשרד החינוך; כקצין החינוך בגדה המערבית לאחר מלחמת ששת הימים; כסמנכ"ל המחלקה לנוער והחלוץ בסוכנות היהודית, וכן כראש המחלקה במערב אירופה ובסקנדיביה ולאחר מכן בצפון אמריקה. היה היועץ לענייני מזרח ירושלים של ראש העיר האגדי, טדי קולק, מנכ״ל מחלקת ההסברה של ההסתדרות הציונית וסגן נשיא JNF - קק"ל קנדה.
מוריס כיהן בדירקטוריונים רבים ובין השאר היה יו"ר דירקטוריון האקדמיה למוזיקה, ממקימי עמותת ״סובלנות״ יחד עם השופט בדימוס חיים כהן ז"ל, חבר לכל החיים בוועד הפועל הציוני ועוד.
על אף כל אלה, הפעילות הממושכת ביותר ומרכז חייו במשך רוב שנותיו היתה בתנועת הצופים ובהתאחדות הצופים. מוריס כיהן כמדריך, ראש גדוד, מרכז שבט, מדריך ארצי של התנועה, ראש הנהגה, ראש התאחדות הצופים, וכיום הוא מכהן כנשיא התאחדות הצופים בישראל. במסגרת חלקו בתנועה פעל גם באפריקה, בשישה קורסי תג היער, בשש מדינות. הוא חבר ועדת הכספים העולמית של ארגון הצופים העולמי ונושא את אות ״זאב הארד Bronze wolf״, תואר כבוד הניתן למעטים בעולם.
מוריס הוא יקיר העיר ירושלים, ובמהלך שנות חייו היה לו חלק באירועים המרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. את כל זמנו ומרצו הקדיש לחברה הישראלית כולה, לשיפורה ולטובתה.