ובלילה השלוש מאות ארבעים ותשעה
סיפורו של עלי שַאר ומה שאירע לו עם הנערה זֻמֻרֻד
אמרה שִׁהרְזָאד: נודע לי, המלך בר המזל, כי בימי קדם ובנִבכי הזמן חי לו סוחר אחד בארץ חֻ׳רָאּסָאן ושמו מָגְ׳ד אלדִין ולו ממון רב ועבדים וממלוּכּים ונערים, אך שישים שנה מלאו לו וטרם נולד לו בן. כעבור זמן בירכוֹ אללה יתעלה בבן זכר וקרא את שמו עַלִי וכשגדל הנער היה יפה כירח במילוּאו. כשהגיע לגיל בגרות וקוּבּצו בו יחד אותות השלמוּת נפל אביו למשכב ותם לגווֹע. קרא לבנו ואמר לו: בני, קִצי קרֵב וברצוני לצוות לך צוואה. אמר לו: ומהי, אבי? אמר לו: מצווה אני אותך כי לא תתרועע עם איש ותתרחק מכל מה שמביא צרה ופגע וחלילה לך לשבת במושב לֵצים והריהו דומה לנפּח, שאם לא תשרופך אשו יזיק לך עשנוֹ, כדבריו היפים של המשורר:
לֹא תִּמְצָא אִיש שֶׁיִהְיֶה יְדִידְךָ
שֶׁאֵינֶנּוּ בּוֹגֵד וְיִשְׁמוֹר אֱמוּנִים
שְׁמַע, אֲחִי, לְדִבְרַי וַחֲיֵה לְבַדְּךָ
וְרַק כָּך תַּאֲרִיךְ יָמִים וְֹשָנִים
אמר עלי: כדבריך אעשה, אבי! אך כיצד? אמר לו: עשֵׂה טוב ככל יכולתך ואל תחדל לגמול חסד לבריות ועשֵׂה את הישר בעיני אללה, כי לא בכל עת תשיג את מבוקשך, כדבריו היפים של המשורר:
לֹא כָּל רֶגַע יָבִיא לְיָדְךָ הִזְדַּמְּנוּת
לְהַשְׁפִּיעַ טוֹבָה וְלִגמֹל חֲסָדִים
אִם תּוּכַל לְמָצְאָם הִזְדָּרֵז לְבַצְּעָם
פֶּן הָרֶגַע יַחֲלוֹף וְיִהְיוּ נִפְסָדִים
אמר עלי: כדבריך אעשה!
השתתקה שהרזאד כי הלילה עבר
והזמן שהוקצב לדבריה נגמר