אני...
...חתול, רובץ בעצלתיים באור השמש, פרוותו מתיזה גיצים של אור. שריריו רפויים, עיניו עצומות למחצה ואישוניו סדק דק, נראֶה ישֵן אך אוזניו זקופות וכרויות לכל רחש. גופו רפוי ונינוח אך דרוך לפעולה כהרף עין, מרוכז בעצמו אך מרגיש כל ניע בסביבתו. חש ויודע כל מילימטר בעורו, מכיר אותו בלשונו המחוספסת, מתמכר למגע החוֹם המלטף ומגרגר חרישית את שביעות רצונו. כפותיו רכות ועדינוֹת וטפריו אסופים בתמימות, אך נכונים להישלף בכל רגע. הדרת מלכוּת לתנועותיו, ברכּוּת ובדממה יהלֵך, מציב את כפותיו בדייקנות וצולח בגמישות כל מכשול, וגם אם ייפול, ייפול תמיד על רגליו וימשיך כאילו לא אירע דבר. אדוֹן רק לעצמו, ואין אלוהים בלבבו.
...שוֹר, חזק וכבד ואיטי, תנועותיו מדודות וקצובות, צווארו שחוח וכתפו נטויה לשאת בעול. בבוקר ישכים ולא יתלונן, נאמן למשימתו, ולעת ערב ישוב בשמחה למעונו, לארוחתו ולמנוחתו. אין שונאים לשור; רבים לא יבחינו בו כלל, אך מכריו יאהבוהו ויעריכוהו. גדולות ורכות עיני השור, בוחנות בשקט ובתשומת לב את סביבתו. את מחשבותיו ישמור לעצמו, כל כובד עולמו וכבוד עולמו פנימה. חומה בצורה בלבבו, אך שערים בה הרבה; הנוגח בחומה יובס וייסוג בבושת פנים, ורק מוצֵא המפתח יעבור בשער.
...ברוש, תמיר ואיתן וגמיש, נטוע היטב בקרקע ועומד בכל רוח. גזעו חשוף ועגול וחלק, אדיב לאדם ולחיה ומניח להם לעבור לצידו, אך לא לטפס במעלהו. ענפיו צפופים וסבוכים, מרחוק יִדְמוּ לגוש אטוּם, ורק המתקרב יבחין בסעיפים ובבני הסעיפים, עולם שלם של עלווה סבוכה ומסובכת, ופירות קטנים ועגולים חבויים בין פתותי העלים. מתגבֵּהַּ הברוש, מיתמר לשמיים, כתפיו צרות וצמרתו מַדקיקה והולכת וקצה מחטו מתנודד ברוח, שואף לִגבּוה עוד ועוד, להתנתק ולהמריא, אך שורשיו עמוקים ואינם מניחים לו.
...מחשב, יודע הכול ואינו יודע דבר, זוכר הכול ואינו זוכר דבר. עושה רְצון אדונו בלי לדעת מי הוא ובלי להבין מדוע; מהיר כברק, הכול עובר דרכו, אך הוא נותר לוח חלק. קשריו חובקי עולם, אך הוא בודד; סבלנותו אין־סופית, אך רוחו קצרה. אין גבול לכוחו, אך מקור עוצמתו מִחוצה לו; נתקֵהו, וְימוּת.
