מארז מחזות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564; נפטר ב־23 באפריל (הלוח היוליאני) או 3 במאי (הלוח הגרגוריאני) 1616), מחזאי ומשורר אנגלי.

שייקספיר נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב, כמו גם לאחד הדרמטורגים הגדולים שפעלו אי פעם. שייקספיר כתב את מחזותיו בין 1586 ל־1616, אף על פי שהכרונולוגיה המדויקת של המחזות אינה ודאית. הוא נמנה עם המחזאים המעטים שהצטיינו הן בכתיבת קומדיות והן בכתיבת טרגדיות. מחזותיו משלבים אפיון מעמיק של הדמויות, גדולה פואטית ועומק פילוסופי. הם מאופיינים בחידושי מילים רבים ומעולם לא איבדו את כוחם למשוך את קהל צופי התיאטרון.
עבודותיו של שייקספיר תורגמו כמעט לכל שפה קיימת, ומחזותיו ממשיכים להיות מוצגים על במות בכל העולם. בנוסף לכך מצויים ציטוטים מיצירתו בשימוש יום יומי, בכל שפות העולם ובתרבויות רבות.
פרטים רבים בנוגע לחייו של שייקספיר נותרו בגדר תעלומה. כך תאריך לידתו המדויק, שבע השנים בין 1592-1585 בהן אין כל תיעוד למעשיו, מקור הידע המעמיק שהפגין בנושאים רבים, ובעיקר העובדה ששום כתב יד שלו, מלבד חתימתו על צוואתו לא שרד. במהלך השנים רבים העלו השערות באשר לחייו, ואף באשר לעצם זהותו ככותב המחזות המיוחסים לו, כמו גם על נטייתו המינית.
לא ניתן להפריז בהשפעתו של שייקספיר על התיאטרון המודרני. שייקספיר יצר כמה מן המחזות הנערצים ביותר בתרבות המערב, אך גם שינה את הדרך שבה מתייחס הקהל אל התיאטרון. שייקספיר הרחיב מאוד את הציפיות שיש לקהל מתיאטרון. לאחריו נקבעו סטנדרטים חדשים בנוגע לאפיון הדמויות, העלילה, רמתה של השפה והעומק המחשבתי במחזאות. אמנותו של שייקספיר שינתה את האפיון של התיאטרון, והביאה לכך שגם אינטלקטואלים יוכלו ליהנות ממנו, מעבר להיותו כלי לבידור עממי המוני.
 

הנריק איבסן

הנריק יוהאן איבסן (Henrik Johan Ibsen;‏ 20 במרץ 1828 - 23 במאי 1906) היה מחזאי נורבגי רב השפעה האחראי במידה רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית.

איבסן שינה לחלוטין את חוקי הדרמה עם ריאליזם שאומץ בידי צ'כוב ואחרים, והנמצא בתיאטרון עד ימינו. מאיבסן ואילך, קריאת תיגר על מוסכמות ודיון ישיר בנושאים שונים הפכו לאחד הגורמים ההופכים מחזה לאמנות ולא לבידור גרידא.

מולייר

ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן, (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin), שנודע כמוֹלְיֵיר (Molière)‏; (15 בינואר 1622 - 17 בפברואר 1673), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי.

מחזותיו הראשונים של מולייר הושפעו מן הקומדיה האיטלקית של זמנו. מולייר הושפע גם מן הפילוסופים, המשוררים והמחזאים של העת העתיקה, כמו לוקרטיוס וטרנטיוס. מולייר כתב קומדיות בנושא מעמדה של האישה בצרפת של זמנו, כמו: "הענוגות הנלעגות" ו"בית ספר לנשים", הוא כתב גם קומדיות בלט לבקשתו של המלך לואי ה-14, כמו: "האוהבים הנפלאים" ו"גם הוא באצילים". אך יצירות המופת של מולייר הן אלה המטפלות באופי האדם, כמו: "טרטיף", "החולה המדומה", "שונא הבריות" ו"הקמצן". במחזות אלה מולייר חשף את הצביעות ששררה בחוגי החברה הגבוהה, השלטון ובחוגים הדתיים בצרפת של זמנו, ובמיוחד את הצביעות המתחסדת במעטה של דת. בסגנונו העוקצני והסאטירי הוא הסיר את המסכה מעל פניהם של המתחסדים למיניהם, המתחנפים והמעמידים פנים. במקום לכעוס הוא לגלג עליהם, דבר שהיווה ביקורת קשה יותר מן הכעס. לכן, הוא עורר את חמתם של חוגי החברה הגבוהה והחוגים הדתיים.

 

מולייר מעולם לא תקף את הנצרות במחזותיו, אך התעוררו ויכוחים בציבור בדבר נאמנותו הדתית. כך למשל, עם העלאתו על הבמה של המחזה "טרטיף" במאי 1664, פסח המלך לואי ה-14 על שני הסעיפים. מצד אחד אסר על העלאת המחזה על הבמה בפרהסיה, אולם העלים עין מהצגתו במסגרות פרטיות. רק ב-5 בפברואר 1669 הרשה המלך למולייר לשוב ולהציג בפני הציבור את המחזה "טרטיף" בגירסתו המלאה. מאז זכה מחזה זה למספר הצגות רב יותר מכל מחזה של מולייר.

תקציר

מארז חגיגי של שישה מחזות שכולם קלאסיקות משובחות העומדות במבחן הזמן, מתורגמות בידי מיטב המתרגמים לתאטרון - אלי ביז'אווי ודורי פרנס. 

פרק ראשון

רומאו ויוליה
מאת
ויליאם שייקספיר
 
נוסח עברי: אלי ביז‘אווי
 
פרולוג
 
נכנס הקוֹרוּס
 
קוֹרוּס:
בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים כִּבְדֵי־כָּבוֹד בָּעִיר,
שֶׁאֵיבָתָם נוֹדְעָה בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,
עִמּוּת חָדָשׁ סִכְסוּךְ רָדוּם הֵעִיר
וִידֵי אַחִים בְּדָם שׁוּב רוֹחֲצוֹת.1
רָצָה גּוֹרָל וּמִזַּרְעֵי־מָדוֹן
זוּג אוֹהֲבִים אֻמְלָל בָּא לָעוֹלָם.
אַהֲבָתָם — סְפוּגַת דָּם וְיָגוֹן
אֵיבַת־אָבוֹת קָבְרָה רַק בְּמוֹתָם.
קוֹרוֹת מוֹתָהּ שֶׁל אַהֲבָה מָרָה,
סִכְסוּךְ דָּמִים בֵּין מִשְׁפָּחוֹת אוֹיְבוֹת
בּוֹ קֵץ נוֹרָא שָׂם קֵץ לַדָּם הָרַע —
כָּל זֹאת בַּשְּׁעָתַיִם הַקְּרוֹבוֹת.
אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר, אַתֶּם הַקְשִׁיבוּ רַק
אֶת שֶׁנַּחְסִיר תַּשְׁלִים מְלֶאכֶת הַמִּשְׂחָק.
יוצא.
 
1 למבקשים לשמר את ציון מקום ההתרחשות:
בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים כִּבְדֵי־כָּבוֹד בָּעִיר
וֵרוֹנָה, שָׁם סִפּוּר זֶה מִתְרַחֵשׁ,
עִמּוּת חָדָשׁ סִכְסוּךְ רָדוּם הֵעִיר,
מֶרְחַץ דָּמִים שׁוּב עַל הַסַּף רוֹחֵשׁ.

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564; נפטר ב־23 באפריל (הלוח היוליאני) או 3 במאי (הלוח הגרגוריאני) 1616), מחזאי ומשורר אנגלי.

שייקספיר נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב, כמו גם לאחד הדרמטורגים הגדולים שפעלו אי פעם. שייקספיר כתב את מחזותיו בין 1586 ל־1616, אף על פי שהכרונולוגיה המדויקת של המחזות אינה ודאית. הוא נמנה עם המחזאים המעטים שהצטיינו הן בכתיבת קומדיות והן בכתיבת טרגדיות. מחזותיו משלבים אפיון מעמיק של הדמויות, גדולה פואטית ועומק פילוסופי. הם מאופיינים בחידושי מילים רבים ומעולם לא איבדו את כוחם למשוך את קהל צופי התיאטרון.
עבודותיו של שייקספיר תורגמו כמעט לכל שפה קיימת, ומחזותיו ממשיכים להיות מוצגים על במות בכל העולם. בנוסף לכך מצויים ציטוטים מיצירתו בשימוש יום יומי, בכל שפות העולם ובתרבויות רבות.
פרטים רבים בנוגע לחייו של שייקספיר נותרו בגדר תעלומה. כך תאריך לידתו המדויק, שבע השנים בין 1592-1585 בהן אין כל תיעוד למעשיו, מקור הידע המעמיק שהפגין בנושאים רבים, ובעיקר העובדה ששום כתב יד שלו, מלבד חתימתו על צוואתו לא שרד. במהלך השנים רבים העלו השערות באשר לחייו, ואף באשר לעצם זהותו ככותב המחזות המיוחסים לו, כמו גם על נטייתו המינית.
לא ניתן להפריז בהשפעתו של שייקספיר על התיאטרון המודרני. שייקספיר יצר כמה מן המחזות הנערצים ביותר בתרבות המערב, אך גם שינה את הדרך שבה מתייחס הקהל אל התיאטרון. שייקספיר הרחיב מאוד את הציפיות שיש לקהל מתיאטרון. לאחריו נקבעו סטנדרטים חדשים בנוגע לאפיון הדמויות, העלילה, רמתה של השפה והעומק המחשבתי במחזאות. אמנותו של שייקספיר שינתה את האפיון של התיאטרון, והביאה לכך שגם אינטלקטואלים יוכלו ליהנות ממנו, מעבר להיותו כלי לבידור עממי המוני.
 

הנריק איבסן

הנריק יוהאן איבסן (Henrik Johan Ibsen;‏ 20 במרץ 1828 - 23 במאי 1906) היה מחזאי נורבגי רב השפעה האחראי במידה רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית.

איבסן שינה לחלוטין את חוקי הדרמה עם ריאליזם שאומץ בידי צ'כוב ואחרים, והנמצא בתיאטרון עד ימינו. מאיבסן ואילך, קריאת תיגר על מוסכמות ודיון ישיר בנושאים שונים הפכו לאחד הגורמים ההופכים מחזה לאמנות ולא לבידור גרידא.

מולייר

ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן, (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin), שנודע כמוֹלְיֵיר (Molière)‏; (15 בינואר 1622 - 17 בפברואר 1673), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי.

מחזותיו הראשונים של מולייר הושפעו מן הקומדיה האיטלקית של זמנו. מולייר הושפע גם מן הפילוסופים, המשוררים והמחזאים של העת העתיקה, כמו לוקרטיוס וטרנטיוס. מולייר כתב קומדיות בנושא מעמדה של האישה בצרפת של זמנו, כמו: "הענוגות הנלעגות" ו"בית ספר לנשים", הוא כתב גם קומדיות בלט לבקשתו של המלך לואי ה-14, כמו: "האוהבים הנפלאים" ו"גם הוא באצילים". אך יצירות המופת של מולייר הן אלה המטפלות באופי האדם, כמו: "טרטיף", "החולה המדומה", "שונא הבריות" ו"הקמצן". במחזות אלה מולייר חשף את הצביעות ששררה בחוגי החברה הגבוהה, השלטון ובחוגים הדתיים בצרפת של זמנו, ובמיוחד את הצביעות המתחסדת במעטה של דת. בסגנונו העוקצני והסאטירי הוא הסיר את המסכה מעל פניהם של המתחסדים למיניהם, המתחנפים והמעמידים פנים. במקום לכעוס הוא לגלג עליהם, דבר שהיווה ביקורת קשה יותר מן הכעס. לכן, הוא עורר את חמתם של חוגי החברה הגבוהה והחוגים הדתיים.

 

מולייר מעולם לא תקף את הנצרות במחזותיו, אך התעוררו ויכוחים בציבור בדבר נאמנותו הדתית. כך למשל, עם העלאתו על הבמה של המחזה "טרטיף" במאי 1664, פסח המלך לואי ה-14 על שני הסעיפים. מצד אחד אסר על העלאת המחזה על הבמה בפרהסיה, אולם העלים עין מהצגתו במסגרות פרטיות. רק ב-5 בפברואר 1669 הרשה המלך למולייר לשוב ולהציג בפני הציבור את המחזה "טרטיף" בגירסתו המלאה. מאז זכה מחזה זה למספר הצגות רב יותר מכל מחזה של מולייר.

עוד על המארז

מארז מחזות ויליאם שייקספיר, הנריק איבסן, מולייר, אדמונד רוסטאן
רומאו ויוליה
מאת
ויליאם שייקספיר
 
נוסח עברי: אלי ביז‘אווי
 
פרולוג
 
נכנס הקוֹרוּס
 
קוֹרוּס:
בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים כִּבְדֵי־כָּבוֹד בָּעִיר,
שֶׁאֵיבָתָם נוֹדְעָה בְּרֹאשׁ חוּצוֹת,
עִמּוּת חָדָשׁ סִכְסוּךְ רָדוּם הֵעִיר
וִידֵי אַחִים בְּדָם שׁוּב רוֹחֲצוֹת.1
רָצָה גּוֹרָל וּמִזַּרְעֵי־מָדוֹן
זוּג אוֹהֲבִים אֻמְלָל בָּא לָעוֹלָם.
אַהֲבָתָם — סְפוּגַת דָּם וְיָגוֹן
אֵיבַת־אָבוֹת קָבְרָה רַק בְּמוֹתָם.
קוֹרוֹת מוֹתָהּ שֶׁל אַהֲבָה מָרָה,
סִכְסוּךְ דָּמִים בֵּין מִשְׁפָּחוֹת אוֹיְבוֹת
בּוֹ קֵץ נוֹרָא שָׂם קֵץ לַדָּם הָרַע —
כָּל זֹאת בַּשְּׁעָתַיִם הַקְּרוֹבוֹת.
אֲנַחְנוּ נְסַפֵּר, אַתֶּם הַקְשִׁיבוּ רַק
אֶת שֶׁנַּחְסִיר תַּשְׁלִים מְלֶאכֶת הַמִּשְׂחָק.
יוצא.
 
1 למבקשים לשמר את ציון מקום ההתרחשות:
בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים כִּבְדֵי־כָּבוֹד בָּעִיר
וֵרוֹנָה, שָׁם סִפּוּר זֶה מִתְרַחֵשׁ,
עִמּוּת חָדָשׁ סִכְסוּךְ רָדוּם הֵעִיר,
מֶרְחַץ דָּמִים שׁוּב עַל הַסַּף רוֹחֵשׁ.