אין זו אגדה

הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה

 

 

זֶה קָרָה בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה. לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ הַתַּלְמִידִים לַהַפְסָקָה, הוֹדִיעָה הַמְּחַנֶּכֶת: "הַמּוֹרֶה לִסְפּוֹרְט מְחַכֶּה בָּאוּלָם לְנִבְחֶרֶת הַכַּדּוּרְסַל שֶׁל הַכִּתָּה."

 

"נִבְחֶרֶת כַּדּוּרְסַל?" חָזַר עִדּוֹ עַל הַנֶּאֱמָר, כִּי חָשַׁד שֶׁהַמּוֹרָה הִתְבַּלְבְּלָה.

 

"הִתְכַּוַּנְתְּ כַּדּוּרֶגֶל," קָפַץ דָּנִי מֵהַכִּסֵּא.

 

"הִתְכַּוַּנְתִּי בְּדִיּוּק לְמָה שֶׁאָמַרְתִּי," עָנְתָה הַמּוֹרָה.

 

 

כְּשֶׁהַצִּלְצוּל הִדְהֵד, הֵרִים דָּנִי אֶת הַיָּד וְקָרָא לְחַבְרֵי הַנִּבְחֶרֶת. דָּנִי, אַלְמֹג, רְאוּבֵן, אֵלִי וְעִדּוֹ רָצוּ לְאוּלַם הַסְּפּוֹרְט. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ, הֵם רָאוּ שֶׁסְּבִיב הַמּוֹרֶה כְּבָר הָיְתָה הַנִּבְחֶרֶת שֶׁל הַכִּתָּה הַמַּקְבִּילָה. הֵם הָיוּ אַחֲרֵי מִשְׂחָק, לְבוּשִׁים בִּגְדֵי סְפּוֹרְט. כְּשֶׁדָּנִי וְחַבְרֵי הַנִּבְחֶרֶת הִגִּיעוּ, הֵחֵל הַמּוֹרֶה לְהַסְבִּיר: "בְּעוֹד חֹדֶשׁ וָחֵצִי תֵּעָרֵךְ תַּחֲרוּת כַּדּוּרְסַל בֵּין בָּתֵּי הַסֵּפֶר בָּעִיר. הַמְּנַהֶלֶת וַאֲנִי הֶחְלַטְנוּ שֶׁהַכִּתָּה הַטּוֹבָה בְּכַדּוּרְסַל בַּשִּׁכְבָה שֶׁלָּכֶם תְּיַצֵּג אוֹתָנוּ בַּתַּחֲרוּת. לָכֵן בַּחֹדֶשׁ הַבָּא נַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת פְּנִימִית בֵּין הַכִּתּוֹת שֶׁלָּכֶם. הַכִּתָּה הַזּוֹכָה תְּיַצֵּג אוֹתָנוּ בַּתַּחֲרֻיּוֹת בֵּין בָּתֵּי הַסֵּפֶר בָּעִיר."

 

"יֵשׁ!" צָעַק אַחַד הַבָּנִים מֵהַכִּתָּה הַמַּקְבִּילָה. הוּא הֵרִים אֶת יָדוֹ לְמַעְלָה וְקָפַץ קְפִיצָה לַגֹּבַהּ.

 

"וָואוּ! אֵיזוֹ קְפִיצָה לַגֹּבַהּ!" הִתְפַּעֵל רְאוּבֵן.

 

"מִי זֶה הַגִּ'ינְגִ'י שֶׁקָּפַץ?" שָׁאַל עִדּוֹ.

 

"הוּא שַׂחְקַן כַּדּוּרְסַל מְעֻלֶּה," עָנָה רְאוּבֵן.

 

"זֶה אוּרִי, מֶלֶךְ הַכִּתָּה הַמַּקְבִּילָה, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הֲכִי טוֹב," עָנָה דָּנִי.

 

 

  

 

"הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ לוֹקַחַת אֶתְכֶם בַּסִּיבוּב," קָרָא אוּרִי הַגִּ'ינְגִ'י בְּבִטָּחוֹן רַב.

 

"מִי קָבַע?" שָׁאַל דָּנִי, וְהַפָּנִים שֶׁלּוֹ הִבִּיעוּ כַּעַס.

 

"זֶה בָּרוּר. אֵין לָכֶם בִּכְלָל שַׂחְקָנִים," עָנָה אוּרִי.

 

כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁאוּרִי צוֹדֵק. אֲבָל דָּנִי, הַמֶּלֶךְ, לֹא הָיָה מוּכָן שֶׁיַּשְׁפִּילוּ אֶת הַכִּתָּה שֶׁלּוֹ: "תִּבְדֹּק אֶת הַקְּבוּצָה שֶׁלְּךָ לִפְנֵי שֶׁאַתָּה בּוֹדֵק אֶת הַקְּבוּצָה שֶׁלָּנוּ."

 

אוּרִי הִתְקָרֵב לְדָנִי, נֶעֱמַד מוּלוֹ וְאָמַר: "אִם אַתָּה כָּל־כָּךְ בָּטוּחַ בְּעַצְמְךָ, בּוֹא נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו תַּחֲרוּת."

 

"אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה כְּשֶׁיַּתְאִים לָנוּ," מִהֵר דָּנִי לַעֲנוֹת.

 

"אַתֶּם מְשֻׁחְרָרִים לַהַפְסָקָה," הִכְרִיז הַמּוֹרֶה.

 

דָּנִי סִמֵּן בְּיָדוֹ לָבוֹא אַחֲרָיו. הַבָּנִים שֶׁל הַנִּבְחֶרֶת הָלְכוּ אַחֲרָיו לְעֵץ הָאַלּוֹן שֶׁעָמַד בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה. הֵם נֶעֶמְדוּ מִסָּבִיב לְדָנִי וְהִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם. רְאוּבֵן, אֵלִי וְאַלְמֹג חָשְׁבוּ שֶׁהַהֶפְסֵד יְבַיֵּשׁ אוֹתָם, אֲבָל דָּנִי וְעִדּוֹ הִתְעַקְּשׁוּ לְשַׂחֵק. הֵם דִּבְּרוּ עַל אִמּוּנִים שֶׁיִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת בַּחֹדֶשׁ הַקָּרוֹב. "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא גְּרוּעִים," אָמַר דָּנִי, "אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים יָפֶה מְאוֹד בַּהַפְסָקוֹת."

 

"לָמָּה אַתָּה מִתְוַכֵּחַ? הֵם בֶּאֱמֶת טוֹבִים מֵאִתָּנוּ!" הִזְכִּיר אַלְמֹג.

 

"אַלְמֹג צוֹדֵק," אָמַר רְאוּבֵן, "מִשְׂחֲקֵי הַכַּדּוּרְסַל בַּהַפְסָקוֹת הֵם לֹא כְּמוֹ הָאִמּוּנִים שֶׁלָּנוּ בַּכַּדּוּרֶגֶל. אֵין סִכּוּי שֶׁנַּצְלִיחַ."

 

"תַּגִּיד לַמּוֹרֶה שֶׁאֲנַחְנוּ מְוַתְּרִים," אָמַר אֵלִי.

 

"מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ מֵבִיא מֵדַלְיָה לְבֵית הַסֵּפֶר. זֶה כָּבוֹד גָּדוֹל!" הִזְכִּיר דָּנִי.

 

"אִם נְשַׂחֵק נֶגְדָּם, תִּהְיֶה לָנוּ פָדִיחָה," קָבַע אַלְמֹג.

 

"אַתֶּם מְרִימִים יָדַיִם כָּל־כָּךְ מַהֵר?" הִתְפַּלֵּא עִדּוֹ.

 

"עִדּוֹ צוֹדֵק, חַיָּבִים לְנַסּוֹת לְהִתְמוֹדֵד מוּלָם," קָבַע דָּנִי.

 

"אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵין סִכּוּי," קָבַע רְאוּבֵן וְנִעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ לַצְּדָדִים.

 

"אִלּוּ זוֹ הָיְתָה תַּחֲרוּת כַּדּוּרֶגֶל, הָיִינוּ מְנַצְּחִים. אֲבָל בְּכַדּוּרְסַל זֶה בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי," עָנָה לוֹ רְאוּבֵן.

 

"כְּשֶׁיֵּשׁ מַטָּרָה, אֲנִי עוֹשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהַצְלִיחַ," נִסָּה דָּנִי לְגָרוֹת אֶת חֲבֵרָיו.

 

"אֲנִי מַסְכִּים! בּוֹאוּ נֵרָתֵם כֻּלָּנוּ לַמְּשִׂימָה," אָמַר עִדּוֹ בְּקוֹל.

 

"אֲנִי לֹא מוּכָן לַעֲשׂוֹת מֵעַצְמִי פָדִיחוֹת," עָנָה רְאוּבֵן.

 

"גַּם אֲנִי לֹא רוֹצֶה פָדִיחוֹת, אֲנִי לֹא אֲשַׂחֵק," אָמַר אַלְמֹג.

 

 

 

הַפְסָקַת עֶשֶׂר הִסְתַּיְּמָה. הַבָּנִים רָצוּ לַבִּרְזִיָּה, וְכָל אֶחָד נִסָּה לְהִדָּחֵף רִאשׁוֹן כְּדֵי לִשְׁתּוֹת.

 

"יָאלְלָה! תֵּן כְּבָר לִשְׁתּוֹת," כָּעַס דָּנִי עַל רְאוּבֵן שֶׁשָּׁתָה לְאַט.

 

"תַּשְׁאִיר לָנוּ מַיִם. גַּם אֲנַחְנוּ צְמֵאִים," צָעַק אַלְמֹג.

 

"אוּף, לְמִי יֵשׁ חֵשֶׁק עַכְשָׁו לִלְמֹד הִיסְטוֹרְיָה."

 

"לִי יֵשׁ!" צָחַק דָּנִי, וְהָאֲחֵרִים צָחֲקוּ, כִּי יָדְעוּ שֶׁכְּשֶׁדָּנִי יִרְאֶה אֶת הַמּוֹרָה, הוּא יַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ עַל הַשֻּׁלְחָן וְיַחְלֹם עַל הַמִּשְׂחָק. כְּשֶׁסִּיְּמוּ לִשְׁתּוֹת, הִמְשִׁיכוּ בַּהֲלִיכָה מְהִירָה לְכִוּוּן הַכִּתָּה.