פתח דבר
בשנות השמונים של המאה הקודמת הוזמנתי, כמתמטיקאי, לסייע בפרויקט של האוניברסיטה העברית שעסק בנושא ה’קודים’ הטמונים בתורה. הנושא היה אז בחיתוליו, ובהמשך הוא עורר את תשומת לב הציבור הרחב בישראל ובעולם, יהודים ולא־יהודים כאחד. בפרויקט זה התייחסו לטקסט התורה כרצף של אותיות, וחיפשו בו קודים – מילים ומסרים מוצפנים – שלכאורה ‘קודדו’ בתורה על ידי המחבר בעזרת דילוג קבוע ברצף האותיות. במהלך העבודה אמר מישהו לידי שהנוסח שאותו בדקנו במחשב הוא הנוסח על פי ‘קודקס לנינגרד’ (Leningrad Codex). ‘מה זה קודקס לנינגרד?’ שאלתי. ‘זה כתב יד שנוצר לפני כאלף שנה ובו הנוסח המוסמך של התורה’, נעניתי. ‘האם יש קודקסים אחרים?’ שאלתי, ונעניתי בחיוב. ‘האם הנוסח בהם זהה?’ – ‘כמעט’ הייתה התשובה. הגילוי המפתיע הזה סקרן אותי ודרבן אותי להמשיך ולבדוק את הנושא. נוכחתי לדעת שלא רק שישנם הבדלים בין הנוסחים בקודקסים השונים, אלא שכולם שונים מהנוסח המקובל כיום בספרי התורה ובחומשים. תגלית זאת דחקה את העניין שלי בקודים המוצפנים בתורה, משום שאין טעם לחפש קודים מקודדים אם אין נוסח ייחודי, אך היא הובילה אותי לחקור לעומק את ההבדלים שבין הנוסחים השונים של התורה.
כך נולדה התעניינותי בעולמו של נוסח התורה ובתולדות מסירתו. אט־אט ליקטתי חומרים ממקורות תורניים ומחקריים, ונוכחתי לדעת שקיימים אמנם ספרי שו”ת רבים ושפע מאמרים (ואף דפי אינטרנט) העוסקים בהיבטים שונים של הנושא, אבל לא מצאתי ולו ספר אחד המקיף אותו באופן מלא, או אפילו חלקי. העניין המתעורר שלי בנושא הביא אותי לפגישות אישיות עם שני אישים נכבדים שהוסיפו לי רבות ממעיין הידע שלהם: הרב מרדכי ברויאר ז”ל, תלמיד חכם וחוקר נוסח התורה המוביל בעולם בדורות האחרונים; ויבדל”א הרב יוסף קלזאן, סופר תימני בכיר וותיק, סמכות במסורות תימן. פגישות אלו רק הגבירו את סקרנותי בנושא ובמשך שנים רבות המשכתי לחקור יותר לעומק ויותר לרוחב.
הנושא שנפרשׂ לנגד עיניי התגלה כמורכב ומרתק, וכלל תפניות מעניינות וסיפורים פיקנטיים. מכיוון שאנשים רבים, וביניהם מלומדים, אינם מודעים כלל לקיומו של נושא זה – ממש כפי שאני לא הייתי מודע אליו עד להיכרותי המאוחרת עמו – לקחתי על עצמי את המשימה ללקט את שלל החומרים שאספתי לספר. ניסיתי לחבר ספר שיהיה שווה לכל נפש, שיקיף את הנושא, יבליט ממצאים שעבורי היו מעניינים או מפתיעים במיוחד, ויצביע על עניינים הראויים למחקר נוסף. הספר מהווה מין ספר לימוד או ספר הכרה של הנושא.
***
אוסיף כמה מילים על מקור ידיעותיי בנושא הספר. אני אוטודידקט, לא למדתי את הנושא במוסד אקדמי או תורני כלשהו. במשך שנים רבות העמקתי בנושא ואספתי חומרים רבים מספרים, מאתרים אמינים באינטרנט וגם משיחות ומהתכתבויות עם אנשים המלומדים באספקטים שונים של הנושא. היתרון הוא שהמידע והדעות שאני מציג בספר אינם מוטים לאסכולה או למחנה כלשהו, ולא עברו מסנן חיצוני. התאמצתי לכתוב רק דברים בדוקים, ציינתי את המקומות שבהם אני מציג את דעותיי האישיות, והשתדלתי תמיד לציין בספר את המקורות והאסמכתאות לדברים שכתבתי.
***
הספר עוסק בעיקר בנוסח התורה לאותיותיו, כפי שהוא מופיע בספרי התורה. הדיון מתמקד בהבדלים שנמצאו בין הנוסחים במקורות שונים, בדרכי מסירת הנוסח מדור לדור ובמנגנונים כמו המסורה, שנועדו לשמור על הדיוק במסירת הנוסח. הספר נוגע גם מעט בנושא הפרשיות הפתוחות והסתומות ובמבנה שירת הים ושירת האזינו. במהלך הספר נתייחס גם לנושאים של ניקוד וטעמי המקרא, אך לא נדון בצורתן הגרפית של האותיות בספר התורה.
מי קבע את נוסח התורה המקובל היום? מהם ההבדלים בין הנוסחים השונים של התורה? כיצד נמסר ספר התורה מדור לדור בתקופת התנ”ך? מה קרה לנוסח התורה בגלות בבל ומה היה מפעלם של עזרא ואנשי כנסת הגדולה? מי הוסיף לטקסט את הניקוד וטעמי המקרא ומדוע? ממתי החלה ההקפדה על כתיב מלא וכתיב חסר? מהי המסורה? מהו סיפורו של ספר התורה של הרמ”א? מהו מפעלו של הרב מרדכי ברויאר? הספר עוסק בשאלות אלה ובשאלות רבות נוספות, תוך שהוא מבקש להקיף את הנושא ולתת לקורא טעימות מזוויות רבות. הספר מיועד לכל מי שמתעניין ביהדות, בהיסטוריה יהודית או בהיסטוריה של הספרים; לבעלי ידע תורני ולמי שאינם כאלה. במקומות המתאימים הוספתי ביאורים והגדרות למונחים תורניים או אקדמיים כדי להקל על הקורא מבלי להלאות את הבקיאים בתחום.
אני תקווה שה’ יצליח דרכי במשימה זו.
