1
רועי כץ, בן עשרים ושמונה, 'חייל' מספר אחת של ראש ארגון הפשע מתל אביב, היה איש סודו הקרוב והנאמן ביותר של מפקדו, דוד שטיינברג. במהלך השנים רועי הספיק לצבור ניסיון רב.
חיסולים רבים מדי נזקפו לזכותו, או לחובתו, תלוי בעיני המתבונן. השירות הצבאי בחיל הנדסה קרבית צייד אותו בידע בכל הקשור בהכנה ובהטמנה של פצצות מכל הסוגים, שהשתמש בהם בהתנקשויות ובחיסולים של יריבים בעולם הפשע, בעיקר מארגונים מתחרים, שהפריעו לשטיינברג בדרך ונגסו ברווחיו.
מלבד ניסיון וידע רב בפצצות, רועי היה לוחם מעולה, קרבות ידיים או קרבות סכינים תמיד הסתיימו ב'טעות' במותו של יריבו.
רועי ידע את כל מה שעובר בראשו של דוד עוד לפני שזה דיבר. הוא ידע לקרוא מה עובר על מפקדו גם בלי לדבר על כך. טוב, בכל זאת הוא ה'חייל', ואפשר לומר, הסגן של דוד שטיינברג, שהיה מכונה בפי האחרים דוד 'המשוגע', מאחר שהיו לו רעיונות יוצאי דופן והברקות לגבי אפשרויות הכנסה נוספות, כגון שוד בנק מורכב ומוצלח בדיוק ביום שה'ברינקס' ביקר אצלו כחצי שעה לפני כן.
דוד שטיינברג דאג לגייס, בשוחד כמובן, עובדי בנקים, קופאים, ואפילו סגן מנהל הבנק היה אצלו בכיס, מאחר שהכיס הגדול שלו הכיל טובות מהרבה אנשים משוחדים וחייבים. הייתה לו מכה אחת של שוד בורסת יהלומים ברמת גן. שוד שהכניס לו כמעט עשרה מיליון שקלים. 'רק' כמעט עשרה מיליון כי היה צריך לתת לכל מי שהשתתף בשוד את חלקו. רועי לבדו קיבל מיליון וחצי שקלים רק על כך שפיקד על המבצע.
משפחת שטיינברג שלטה בכל אזור דרום תל אביב, כולל אזור התחנה המרכזית הישנה. הם לקחו דמי חסות מכל בעלי העסקים, גדולים או אפילו דוכנים קטנים ואקראיים באזור. גם התחנה המרכזית החדשה, שכבר שנים לא חדשה, הייתה בשליטתו, כולל אחוזים מנסיעות של חברות האוטובוסים והמוניות השונות והרבות שעושות נסיעות לכל חלקי העיר והארץ. צפונה עד קריית שמונה ומטולה, דרומה עד אילת. קווי שירות או נסיעות מיוחדות. היה לרועי תמיד מישהו מ'בפנים' שידע לדווח ולהזהיר, תמורת סכום סמלי כמובן, אם מישהו מהם מרמה את המשפחה. כאשר סדרן תחנת המוניות לקווי תל אביב נס ציונה וחזרה החליט שאינו 'תורם' למשפחת שטיינברג אלא למשפחת פשע אחרת ומוכרת מנס ציונה, הוא מצא את עצמו מהר מאוד בשימוע, שכלל בין השאר את קטיעת שתי אצבעות יד ימינו על ידי שניים מ'חייליו' הטובים ביותר של רועי.
מלבד הנזק הפיזי שנגרם לסדרן, דאגו שני 'החיילים' להביא לידיעת מנהל התחנה כי הסדרן 'העביר' נסיעות ספיישל לנס ציונה לנהגים מתחנות אחרות ששכנו באזור התחנה המרכזית. מובן שהסדרן פוטר ונשללה ממנו כל זכות לעסוק בכל עבודה שהיא באזור שליטת המשפחה. כל זאת לא הספיק לדוד 'המשוגע' מתל אביב. הוא דאג להעביר דיווח לאותה משפחה מנס ציונה כי הסדרן רימה גם אותם וגנב מהם כסף לטובת דוד 'המשוגע'.
כאן הסיפור קיבל כיוון אחר עבור אותו סדרן, זיכרונו לברכה.
בצהרי יום ראשון, קיבל רועי שיחת טלפון מחנות תכשיטים ששילמו דמי חסות למשפחה על כך ששדדו אותם. הם מסרו לרועי את כל האינפורמציה הדרושה עד שהגיעו לזהותו של השודד, אז החווירו פניו של רועי. היה זה חנן אביטל, בן אחותו של דוד שטיינברג.
חנן, בן עשרים וחמש, התמכר לסמים שנתיים לפני כן, לאחר שאמו, אחותו היחידה של דוד, נפטרה מלוקמיה, סרטן הדם. לחנן לא הייתה אפשרות לממן לעצמו סמים, כי אוי ואבוי לזה שייתן כסף או סמים לחנן ולא יטופל אישית על ידי דוד 'המשוגע'.
חנן נכנס לחנות עם גרביון על פניו ואקדח בידו וצעק: "זה שוד, תנו לי את כל מה שיש לכם בקופה או שאני מבזבז אתכם."
בעל החנות זיהה מיד את חנן לפי קולו ואופן דיבורו, נתן לו את כל הכסף מהקופה מתוך ידיעה שהסכום הזה יחזור אליו עד האגורה האחרונה, לא פחות. חנן, שהכניס את כל הכסף לשקית ניילון שהכילה דקה לפני כן את הגרביון שגנב, יצא במהירות מהחנות, עלה על 'רכב המילוט' ודהר במהירות שיא של עשרה קילומטר לשעה בקושי, מאחר שאותו רכב מילוט היה לא אחר מאופני ילדים.
בעל החנות תפס אותו תוך כדי נסיעה והחזירו לחנות בסיוע שותפו לעסק, עד שרועי הגיע פיזית לחנות והכניס את חנן לרכבו ונסע לביתו של המפקד. דוד שטיינברג 'המשוגע', היה בשיאה של פגישה עסקית בעת שהופרע על ידי רועי ששיתף אותו בפרטי המקרה של חנן.
"תן לאחיין המסומם והמטומטם שלי 'טיפול פנים' קטן, אבל רק אתה, שאף אחד אחר לא יֵדע על זה. אחרי שתסיים לפנק אותו, תחזיר אותו לחנות ותגיד להם שיתקשרו למשטרה, שהמשטרה תעבוד קצת, לא תזיק להם תעסוקה. תגיד למטומטם הזה שיסתום את הפה ולא יתנגד למעצר, אם הוא יודע מה טוב בשבילו. תעדכן אותי כשהוא בניידת, זהו."
לאחר שסיים להעניק 'טיפול פנים' אישי לחנן, אשר כלל בין היתר שתי עיניים נפוחות, איבוד שתי שיניים בלסת העליונה ואף מדמם, לקח אותו לחנות התכשיטים שנשדדה, וידא אישית שניידת משטרה מגיעה למקום ואוספת את חנן לתחנת המשטרה. הוא התקשר לדוד 'המשוגע' ועדכן אותו כפי שנדרש.
"תבדוק באיזה בית מעצר שמים אותו ותדאג להכניס לשם מישהו משלנו, אתה יודע, לוודא שהמטומטם הזה לא יתחיל לשיר בטעות וכולנו נאכל את החרא שיבשל לנו. דיר באלק רועי, אתה מכניס אליו אחד שאתה סומך עליו שיֵדע את העבודה, מה שחסר לנו זה שהוא יתחיל לזמר לחוקרים."
רועי ידע בדיוק למי הוא ייתן את המשימה בביטחון מלא שתבוצע בשלמותה. היה זה גבי 'המכוער' מכפר יונה, שהיו לו מאה אחוזי הצלחה במשימות מסוג זה. כבר למחרת הוכנס פתאום עצור חדש, מכוער עד גועל, לתאו של חנן, אשר שהה שם לבדו בבית המעצר 'חופים'.
