אֲנִי מוֹדָה עַל רְגָעִים
שֶׁמַּבְלִיחִים כְּמוֹ גַּחְלִילִיּוֹת בַּחֹשֶךְ,
ומִּתְעורֶֹרֶת
וּמִצְטַעֶרֶת
עַל הָרְגָעִים שֶׁמִּחוּץ לַחֲלוֹם,
עַל יָמִים שֶׁנִּכְנְסוּ וְיָצְאוּ בַּדֶּלֶת,
כְּשֶׁעָמַדְתְּ בְּשִׂמְלָה כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת
וּזְרוֹעוֹתַיִךְ מְמַלְּאוֹת אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת הַמּוּאָר,
שֶׁלֹּא עָצַרְתִּי לְהִתְעַנֵּג עַל הַבִּטְנָה הַפְּנִימִית, בָּהּ נָשְׁבָה רוּחַ טוֹבָה,
וְעַד הַיּוֹם לֹא כָּתַבְתִּי עָלֶיהָ דָּבָר.
דבר המשוררת: קובץ שירה זה מוקדש לאמי, לידיה אשרי ז”ל, העדינה ואצילת הנפש. גדלתי בבית של קסם. כדור הבדולח של ילדותי פרש בפניי את העולם כולו. גם אם לעתים מיסכו אדים את המראה הצלולה, נספגו בי תפרים של אהבה, שרקמה אמי בתוכי. המים הקטנים מהאמבט שבבית הוליכו אותי אל המים הגדולים, אל מסעות – בגוף ובנפש, אל מרחב חיים ארוג באובדן ובפרידה – אישית ובין־אישית, מקומית ואוניברסלית, ומנגד, של תקווה וחיפוש מתמיד אחר משמעות. עתה הגיעה שעתם היפה לכתוב עליהם דבר.
וּבָעֶרֶב הַהוּא,
בַּחֲדַר הָאַמְבָּט שֶׁנִּבְרָא בְּכַדּוּר בְּדֹלַח דָּחוּס לִרְוָחָה,
אֶל קִפְלֵי הַבִּטְנָה הַפְּנִימִית שֶׁל יַלְדָּה אַחַת וִיחִידָה
רוֹקֶמֶת הָאֵם הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שִׁיר בְּתוֹךְ שִׁיר,
שֶׁיִּהְיֶה לְבִתָּהּ לְבַיִת לְכָל מַחֲרֵי הַמָּחָר.
תמרה אבנר, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, סופרת ומשוררת.
ספרים קודמים: להיאחז במים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007; התנתקויות, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, זכה במענק "עם הספר" מטעם משרד התרבות וקרן רבינוביץ' לאמנויות; שקרים מהבוידעם, הוצאת מטר, 2013.
