משימה עולמית 24 - יש בוגד במסדר האבירים (סין)
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 24 - יש בוגד במסדר האבירים (סין)
מכר
מאות
עותקים
משימה עולמית 24 - יש בוגד במסדר האבירים (סין)
מכר
מאות
עותקים

משימה עולמית 24 - יש בוגד במסדר האבירים (סין)

4.8 כוכבים (6 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

הַפַּעַם הִגַּעְנוּ יָשָׁר מִטִּיבֶּט. לֹא הִסְפַּקְנוּ לַחְזוֹר לָאָרֶץ, וּכְבָר קָרְאוּ לָנוּ לְהַגִּיעַ לְצֶ'נְגְדוּ שֶׁבְּסִין. מִי שֶׁקָּרָא לָנוּ הָיוּ הַיְּלָדִים שֶׁל מִסְדַּר הָאַבִּירִים, אֲבָל לָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי מַשֶּׁהוּ לֹא הָיָה בָּרוּר. הַאִם בֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹגֵד בְּמִסְדַּר הָאַבִּירִים?
וְכָךְ הִגַּעְנוּ לְסִין. סִפּוּר הָזוּי, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָכֶם. קִבַּלְנוּ שַׁלָּטֵ־מֹחַ וַעֲרָכוֹת נֶגֶד־פְּגִיעָה, נָכוֹן, אֲבָל מִי שָׁלַח לָנוּ אוֹתָם? מָה גִּלָּה הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּתוּשִׁיָּה רַבָּה? וְהַשְּׁאֵלוֹת רַק נוֹסָפוֹת וּמִצְטָרְפוֹת לַתַּעֲלוּמָה: לָמָּה דֹּב הַפַּנְדָּה רָדַף אַחֲרֵי הַמְּבַקְּרִים בִּשְׁמוּרַת הַפַּנְדּוֹת? אֵיךְ הִגַּעְתִּי לְתָא מִטְעָן שֶׁל מְכוֹנִית? אֵיךְ קָרָה שֶׁבְּמֶשֶׁך הַמְּשִׂימָה הִסְתּוֹבַבְתִּי עִם מַחַט שְׁבוּרָה בֵּין הָעֵינַיִם? וַהֲכִי חָשׁוּב - מִי הוּא הַבּוֹגֵד בְּמִסְדַּר הָאַבִּירִים?

פרק ראשון

1

 
אֲנַחְנוּ בְּצֶ'נְגְדוּ. כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם בַּסִּדְרָה [מְשִׂימָה עוֹלָמִית 23 - "הַגִּלְגּוּל שֶׁל הַלָאמָה"] בְּוַדַּאי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ אֵיפֹה נִמְצֵאת הַצֶ'נְגְדוּ הַזֹּאת וּמָה קָרָה שֶׁהַמְּשִׂימָה הַנּוֹכְחִית לֹא מַתְחִילָה בְּתֵל־אָבִיב כְּמוֹ שֶׁכָּל הַמְּשִׂימוֹת הָאֲחֵרוֹת הִתְחִילוּ. לַקּוֹרְאִים הָאֵלֶּה אֲנִי מַמְלִיצָה לִקְרוֹא קֹדֶם אֶת הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם וְאָז מֻבְטָח לָהֶם שֶׁיָּבִינוּ הַכֹּל. אֲבָל אִם הַסֵּפֶר לֹא נִמְצָא בִּרְשׁוּתָם, אַחְלָה - הַכֹּל בְּסֵדֶר, אַבְהִיר רַק אֶת הַפְּרָט הַבָּא:
צֶ'נְגְדוּ נִמְצֵאת בְּסִין. הִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ אַחֲרֵי שֶׁהַמְּשִׂימָה בְּטִיבֶּט הִסְתַּיְּמָה בְּהַצְלָחָה. הַשֻּׁתָּפִים הַיִּשְׂרְאֵלִים שֶׁלָּנוּ לַמְּשִׂימָה הַהִיא, אֲבִישַׁי וְיָעֵל וְהָאַבִּירָה יַרְדֵּנָה, אֲמוּרִים לִהְיוֹת עַכְשָׁיו בְּדַרְכָּם חֲזָרָה לְיִשְׂרָאֵל. הַשֻּׁתָּפִים הַטִּיבֶּטִים שֶׁלָּנוּ, הַיְּלָדִים טוּבְּטֶן וְקָאלוּ, יַחַד עִם הָאַבִּיר שֶׁלָּהֶם, אֲמוּרִים לִהְיוֹת עַכְשָׁיו בְּדַרְכָּם חֲזָרָה לַבַּיִת שֶׁלָּהֶם בְּקָנָדָה. אֲנַחְנוּ הַצֶּוֶת הַיָּחִיד מִכָּל מִשְׁתַּתְּפֵי הַמְּשִׂימָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁנִּשְׁאַר בְּסִין. הַיְּלָדִים הַסִּינִים הַמְּגֻיָּסִים שֶׁל צֶ'נְגְדוּ בִּקְּשׁוּ בִּמְיֻחָד שֶׁנַּחֲבֹר אֲלֵיהֶם לִמְשִׂימָה שֶׁהֵם לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְגַלּוֹת אוֹתָהּ אֲפִלּוּ לָאַבִּיר שֶׁלָּנוּ. סִין הִיא מְדִינָה עֲנָקִית הַמְּחֻלֶּקֶת לִמְחוֹזוֹת, וְלָכֵן יֵשׁ לָהּ כַּמָּה צְוָתִים שֶׁל יְלָדִים מְגֻיָּסִים, כַּנִּרְאֶה לְפִי הַמְּחוֹזוֹת.
אֵיךְ הִסְכִּים הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי לְנַדֵּב אֶת צֶוֶת הַיְּלָדִים הַמָּעֳדָף שֶׁלּוֹ לִמְשִׂימָה שֶׁהוּא לֹא הִכִּיר אֶת פְּרָטֶיהָ?
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַסְכָּמָה בָּאָה בְּקַלּוּת (כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ בַּהַתְחָלָה), אַתֶּם טוֹעִים. כְּבָר בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסָה הֵנָּה, כְּלוֹמַר לְצֶ'נְגְדוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָאַבִּיר נִסָּה לְסָרֵב. אֲבָל הַנָּשִׂיא הַתּוֹרָן שֶׁל מִסְדַּר הָאַבִּירִים (הַנְּשִׂיאִים מִתְחַלְּפִים מִדֵּי פַּעַם) הוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַגִּיּוּס שֶׁלָּנוּ הִתְקַבֵּל בְּרֹב קוֹלוֹת שֶׁל חַבְרֵי הַמִּסְדָּר וְלָכֵן עָלָיו לְצַיֵּת וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ. אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד קָטָן עַל הַמְּשִׂימָה הַנָּשִׂיא הַתּוֹרָן לֹא הִסְכִּים לָתֵת לוֹ, וּלְדַעְתִּי זוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁהוּא נִרְאָה לִי כָּל כָּךְ לֹא מְרֻצֶּה.
מִשְּׂדֵה־הַתְּעוּפָה שֶׁל הָעִיר לְהָסָה, בִּירַת טִיבֶּט, טַסְנוּ יָשָׁר לְצֶ'נְגְדוּ, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן מַמְתִּינִים לֶאֱסוֹף אֶת הַתַּרְמִילִים שֶׁלָּנוּ שֶׁיָּרְדוּ מֵהַמָּטוֹס. אֵין לָנוּ מֻשָּׂג מִי אָמוּר לִפְגּוֹשׁ אוֹתָנוּ וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג לְאָן מִתְכַּוְנִים לָקַחַת אוֹתָנוּ. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הוּא שֶׁנָּחַתְנוּ בְּצֶ'נְגְדוּ. מֵחוֹבֶרֶת שֶׁהָיְתָה בַּתָּא עַל גַּב הַמּוֹשָׁב שֶׁלְּפָנַי בַּמָּטוֹס, הִצְלַחְתִּי לְהָבִין שֶׁצֶ'נְגְדוּ הִיא עִיר בִּירָה שֶׁל מָחוֹז בְּסִין שֶׁשְּׁמוֹ סְצ'וּוָאן. מִבְּחִינַת מִסְפַּר תּוֹשָׁבִים צֶ'נְגְדוּ הִיא הָעִיר הַחֲמִישִׁית בְּגָדְלָהּ בְּסִין, מָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה מִילְיוֹן תּוֹשָׁבִים, כְּלוֹמַר יוֹתֵר תּוֹשָׁבִים מֵאֲשֶׁר בְּכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
אִם תִּפְתְּחוּ אֶת הָאַטְלָס בַּדַּף שֶׁל יַבֶּשֶׁת אַסְיָה, תּוּכְלוּ לִמְצוֹא אֶת צֶ'נְגְדוּ בִּתְחוּם סִין הָעֲנָקִית, עַל הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָרֵי הַהִימָלָיָה הַגְּבוֹהִים (שֶׁבֵּינֵיהֶם נִמְצָא הָאֶוְרֶסְט, שֶׁהוּא הָהָר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם), בְּעֶרֶךְ בָּאֶמְצַע, בֵּין הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁלָּהֶם לַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁלָּהֶם.
"צֶ'נְגְדוּ הִיא הַמֶּרְכָּז הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּסִין לִרְפוּאָה סִינִית," הָאַבִּיר אוֹמֵר לָנוּ וְעוֹקֵב בְּעֵינָיו אַחֲרֵי הַמִּזְוָדוֹת וְהַתַּרְמִילִים הַנּוֹסְעִים עַל הַמַּסּוֹעַ.
"כָּל הַכָּבוֹד," תּוֹם מְפַהֵק.
"לְדַעְתִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא רַעֲיוֹן טוֹב לַעֲבוֹר מִמְּשִׂימָה לִמְשִׂימָה," אֲנִי אָמְנָם לֹא מְפַהֶקֶת, אֲבָל מַרְגִּישָׁה הֵיטֵב אֶת הָעֲיֵפוּת בָּרַגְלַיִם. הֵן כְּבֵדוֹת וְיֵשׁ לִי מִין תְּחוּשָׁה כָּזֹאת שֶׁכָּל הַזְּמַן הֵן מְבַקְּשׁוֹת מִמֶּנִּי שֶׁאֵשֵׁב, כְּאִלּוּ אֵין לָהֶן כֹּחַ לָשֵׂאת אוֹתִי. "אִם לַסִּינִים יֵשׁ מְשִׂימָה, הָאַבִּיר שֶׁלָּהֶם לֹא הָיָה יָכוֹל לְגַיֵּס יְלָדִים מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת?"
"זֶה לֹא גִּיּוּס מִטַּעַם הָאַבִּיר שֶׁלָּהֶם," הָאַבִּיר אוֹמֵר.
"אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ?" תּוֹם שׁוֹאֵל.
"אֲנִי יוֹדֵעַ."
"חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה לֹא מְעֻדְכָּן בַּפְּרָטִים," תּוֹם אוֹמֵר.
"אֲנִי לֹא מְעֻדְכָּן בְּכָל הַפְּרָטִים," הָאַבִּיר מְאַשֵּׁר, "אֲבָל יֶשְׁנָם כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁכְּבָר נוֹדְעוּ לִי."
"כְּמוֹ מָה?" אֲנִי סַקְרָנִית.
"מְדֻבָּר בִּמְשִׂימָה מִסּוּג אַחֵר," הָאַבִּיר מַסְבִּיר, "וְאַתֶּם לֹא הַיְּחִידִים שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ. אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁלֹּא תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא יוֹדֵעַ יוֹתֵר."
"אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹ לֹא יוֹדֵעַ?" אֲנִי מִתְבַּלְבֶּלֶת.
"אֶת הָרֹב אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ," הָאַבִּיר אוֹמֵר.
עַל הַמַּסּוֹעַ הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם מִסְפַּר הַמִּזְוָדוֹת וְהַתַּרְמִילִים. אֲנָשִׁים שֶׁאִתְּרוּ אֶת הַכְּבֻדָּה שֶׁלָּהֶם מִתְרַחֲקִים לְכִווּן הַיְּצִיאָה מִשְּׂדֵה־הַתְּעוּפָה, וַאֲנַחְנוּ נוֹתָרִים בֵּין הַבּוֹדְדִים שֶׁעֲדַיִן מַמְתִּינִים. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאִם אַחַד הַתַּרְמִילִים הָיָה מַגִּיעַ, הַחֲשָׁשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה לַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ הָיָה נִרְגָּע. אֲבָל אַף אֶחָד מֵהַשְּׁלוֹשָׁה לֹא מוֹפִיעַ, לֹא הַתַּרְמִיל שֶׁל תּוֹם, לֹא הַתַּרְמִיל שֶׁלִּי וְגַם לֹא הַתַּרְמִיל הַגָּדוֹל שֶׁל הָאַבִּיר.
"גָּנְבוּ לָנוּ אֶת הַחֲפָצִים..." תּוֹם רוֹטֵן. "הַסִּינִים בֶּטַח כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים לַשִּׁחְרוּר שֶׁל הַיֶּלֶד הַטִּיבֶּטִי."
"זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁאָמַרְתִּי קֹדֶם," עַכְשָׁיו זוֹ אֲנִי שֶׁמְּפַהֶקֶת. "זֶה מַמָּשׁ רַעֲיוֹן לֹא טוֹב לַעֲבוֹר מִמְּשִׂימָה לִמְשִׂימָה. הָיִינוּ צְרִיכִים קֹדֶם לָטוּס חֲזָרָה הַבַּיְתָה, לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָעֲקֵבוֹת שֶׁלָּנוּ וְאָז לַחְזוֹר."
"כַּנִּרְאֶה לֹא הָיָה דֵּי זְמַן," הָאַבִּיר אוֹמֵר, "זוֹ מְשִׂימָה דְּחוּפָה."
"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֹּאת מְשִׂימָה דְּחוּפָה אוֹ שֶׁאַתָּה מְנַחֵשׁ?" תּוֹם תּוֹהֶה.
"אֲנִי יוֹדֵעַ," הָאַבִּיר עוֹנֶה.
הַמִּזְוָדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנּוֹסַעַת לְבַדָּהּ עַל הַמַּסּוֹעַ, זוֹכָה לִגְאֻלָּה מֵהַבְּדִידוּת שֶׁלָּהּ. יָד דַּקָּה נִשְׁלַחַת אֵלֶיהָ וְלוֹקַחַת אוֹתָהּ. הָאַבִּיר נוֹעֵץ מַבָּט בּוֹהֶה בַּמַּסּוֹעַ הָרֵיק. כַּעֲבֹר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת כְּשֶׁהַמַּסּוֹעַ מַפְסִיק לִנְסוֹעַ, הוּא מַסִּיק אֶת הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַעֲבָרַת הַכְּבֻדָּה מֵהַמָּטוֹס לָאוּלָם.
"בּוֹאוּ," הוּא אוֹמֵר, "נֵלֵךְ לְבָרֵר מָה קוֹרֶה."
הַסִּינִי הַמְּמֻנֶּה עַל הָאֲבֵדוֹת וְהַמְּצִיאוֹת הוּא אִישׁ רָזֶה מְאוֹד, וְעַצְמוֹת הַכְּתֵפַיִם שֶׁלּוֹ בּוֹלְטוֹת מִתּוֹךְ הַמַּדִּים שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ.
הָאַבִּיר מוֹשִׁיט לוֹ אֶת כַּרְטִיסֵי הַטִּיסָה שֶׁלָּנוּ.
הַסִּינִי מְעַיֵּן בָּהֶם, מַבִּיט בָּאַבִּיר, מַבִּיט בִּי, מַבִּיט בְּתוֹם וְקָם.
"הֲיִיתֶם בְּטִיבֶּט?" הוּא שׁוֹאֵל בְּאַנְגְּלִית.
"כֵּן," הָאַבִּיר מְאַשֵּׁר.
 
 
"מָה חִפַּשְׂתֶּם שָׁם?" הַסִּינִי שׁוֹאֵל.
"סְתָם טִיּוּל," הָאַבִּיר עוֹנֶה.
"בּוֹאוּ אִתִּי," הוּא אוֹמֵר בְּאַנְגְּלִית.
"אֵין דֵּי מְקוֹמוֹת לְטַיֵּל בְּסִין?" הַסִּינִי שׁוֹאֵל, וַאֲנִי חַיֶּבֶת לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהָבִין אֶת דְּבָרָיו, כִּי הַמִּבְטָא שֶׁלּוֹ מַקְשֶׁה עָלַי לְהָבִין אֶת הָאַנְגְּלִית שֶׁבְּפִיו.
"הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים אֶת הַטִּיּוּל בְּסִין," הָאַבִּיר מֵשִׁיב.
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַסִּינִי אֶל חֶדֶר אַחֵר. הוּא מְסַמֵּן לָנוּ לָשֶׁבֶת, יוֹצֵא וְסוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרָיו.
הָאַבִּיר מְתוֹפֵף בְּרַגְלָיו עַל הָרִצְפָּה, הוּא נִרְאֶה לָחוּץ מְאוֹד.
"אֲנִי שׂוֹנֵא מְשִׂימוֹת עֲמוּמוֹת," הוּא מְמַלְמֵל.
תּוֹם וַאֲנִי שׁוֹתְקִים.
"אִם לֹא מְעַדְכְּנִים אוֹתִי בְּכָל הַפְּרָטִים, מִבְּחִינָתִי זוֹ מְשִׂימָה עֲמוּמָה," הוּא מַסְבִּיר, "וְאֶת זֶה אֲנִי לֹא אוֹהֵב."
"בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵיךְ מְעַדְכְּנִים אוֹתְךָ?" תּוֹם מִתְעַנְיֵן.
"בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִפְנֵי כָּל מְשִׂימָה אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים דִּיּוּן מְפֹרָט בַּמִּפְקָדָה הַנַּיֶּדֶת שֶׁל הַמִּסְדָּר, שֶׁעוֹבֶרֶת מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ לְפִי הַצֹּרֶךְ וְ..." הוּא מִשְׁתַּתֵּק כִּי הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, וְסִינִי אַחֵר עִם עַצְמוֹת כְּתֵפַיִם קְצָת פָּחוֹת בּוֹלְטוֹת נִכְנָס פְּנִימָה. הוּא לוֹבֵשׁ מַדִּים וְיֵשׁ לוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם דְּרָגוֹת שֶׁנִּרְאוֹת כְּמוֹ דַּרְגוֹת קְצֻנָּה.
"כַּמָּה מִזְוָדוֹת הָיוּ לָכֶם?" הוּא שׁוֹאֵל.
"שְׁלוֹשָׁה תַּרְמִילִים," הָאַבִּיר עוֹנֶה.
"וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִגִּיעַ?"
"אַף אֶחָד," הָאַבִּיר מְאַשֵּׁר.
"אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתֶּם מִיִּשְׂרָאֵל," הוּא מְעַיֵּן בַּדַּרְכּוֹנִים שֶׁלָּנוּ. "אַתֶּם מִתְכַּוְנִים לְהִשָּׁאֵר בְּצֶ'נְגְדוּ?"
"אִמָּא שֶׁל הַיְּלָדִים נִמְצֵאת בְּצֶ'נְגְדוּ," הָאַבִּיר מֵשִׁיב. "הִיא לוֹמֶדֶת רְפוּאָה סִינִית, וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לְבַקֵּר אוֹתָהּ."
"הִגַּעְתֶּם לְבַקֵּר אוֹתָהּ וּנְסַעְתֶּם לְטִיבֶּט?" הוּא מִתְפַּלֵּא.
"נִצַּלְנוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת," הָאַבִּיר מַבְהִיר. "הַיְּלָדִים רָצוּ לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אֶת הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם."
"וְכַמָּה זְמַן תִּשְׁהוּ פֹּה?"
"שָׁבוּעַ."
"יֵשׁ לָכֶם תָּכְנִית?"
"מוּבָן שֶׁנְּבַקֵּר אֶת הַפַּנְדּוֹת," הָאַבִּיר אוֹמֵר. "וְאוּלַי נִסַּע לְלֶשָׁאן לִרְאוֹת אֶת פֶּסֶל הַבּוּדְהָה הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְנַעְפִּיל לְהַר אֵמֵי."
"וְאַחַר כָּךְ?"
"נָטוּס מִכָּאן לְבֵּייגִ'ין וַחֲזָרָה לְיִשְׂרָאֵל," הָאַבִּיר בִּכְלָל לֹא נִרְאֶה כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בִּמְשִׂימָה עֲמוּמָה, אֶלָּא בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ. הוּא מִתְנַהֵג כְּמוֹ מִי שֶׁבָּקִיא בְּכָל הַפְּרָטִים וְיוֹדֵעַ לַעֲנוֹת עַל כָּל שְׁאֵלָה.
אוֹ אוּלַי הוּא הִמְצִיא אֶת כָּל הַתָּכְנִית הַזֹּאת בַּזְּמַן שֶׁחִכִּינוּ לַתַּרְמִילִים?
הַקָּצִין הַסִּינִי מוֹצִיא טֶלֶפוֹן מִכִּיסוֹ וּמְסַמֵּס מַשֶּׁהוּ. אֲנִי רוֹאָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת רָצוֹת עַל הַצָּג, אֲבָל לֹא מְסֻגֶּלֶת לִקְרוֹא אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת. הָאוֹתִיּוֹת הַסִּינִיּוֹת הֵן מָה־זֶה מוּזָרוֹת... וּכְשֶׁחוֹשְׁבִים עַל יְלָדִים סִינִים שֶׁצְּרִיכִים לִלְמוֹד לִכְתּוֹב אֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה, בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עֲלֵיהֶם.
הַקָּצִין הַסִּינִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה, גַּם הִיא כַּמּוּבָן בְּאוֹתִיּוֹת סִינִיּוֹת. הוּא מַנִּיחַ אֶת הַטֶלֶפוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן.
"טוֹב," הוּא אוֹמֵר, "אֲנַחְנוּ נְאַפְשֵׁר לָכֶם לַעֲזוֹב אֶת שְׂדֵה־הַתְּעוּפָה, וְנַסִּיעַ אֶתְכֶם לַמָּלוֹן שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הָאִמָּא שֶׁל הַיְּלָדִים," הוּא מַנִּיחַ אֶת הַדַּרְכּוֹנִים שֶׁלָּנוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, "אֶת הַדַּרְכּוֹנִים תַּשְׁאִירוּ כָּאן. אַחֲרֵי שֶׁנְּבָרֵר אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁל הַמִּקְרֶה שֶׁלָּכֶם, נַחְזִיר לָכֶם אֶת הַדַּרְכּוֹנִים, וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁנְּאַתֵּר אֶת הַתַּרְמִילִים וְנַחְזִיר לָכֶם גַּם אוֹתָם." הוּא מְסַמֵּן לָנוּ לָקוּם, וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים אַחֲרָיו אֶל מִסְדְּרוֹן צַר וְאָרֹךְ, וּמֵהַמִּסְדְּרוֹן אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֶל הָאוּלָם הָעֲנָק שֶׁבּוֹ נוֹסְעִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּטִיסוֹת אַחֲרֵינוּ מַמְתִּינִים לַחֲפָצִים שֶׁלָּהֶם.
מְכוֹנִית שֶׁמֻּטְבָּע עָלֶיהָ סֵמֶל הָעִיר צֶ'נְגְדוּ מַמְתִּינָה לָנוּ. אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַמְּכוֹנִית, הַמְּלַוֶה שֶׁלָּנוּ נוֹתֵן הוֹרָאוֹת לַנַּהָג, וַאֲנִי לֹא מְבִינָה אַף מִלָּה. אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁהוּא מְדַבֵּר סִינִית. כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי שַׁלַּט־מֹחַ שֶׁמֻּתְאָם לַמְּשִׂימָה הַחֲדָשָׁה, אֲנִי לֹא קוֹלֶטֶת אַף מִלָּה.

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

משימה עולמית 24 - יש בוגד במסדר האבירים (סין) גלילה רון־פדר עמית

1

 
אֲנַחְנוּ בְּצֶ'נְגְדוּ. כָּל מִי שֶׁלֹּא קָרָא אֶת הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם בַּסִּדְרָה [מְשִׂימָה עוֹלָמִית 23 - "הַגִּלְגּוּל שֶׁל הַלָאמָה"] בְּוַדַּאי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ אֵיפֹה נִמְצֵאת הַצֶ'נְגְדוּ הַזֹּאת וּמָה קָרָה שֶׁהַמְּשִׂימָה הַנּוֹכְחִית לֹא מַתְחִילָה בְּתֵל־אָבִיב כְּמוֹ שֶׁכָּל הַמְּשִׂימוֹת הָאֲחֵרוֹת הִתְחִילוּ. לַקּוֹרְאִים הָאֵלֶּה אֲנִי מַמְלִיצָה לִקְרוֹא קֹדֶם אֶת הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם וְאָז מֻבְטָח לָהֶם שֶׁיָּבִינוּ הַכֹּל. אֲבָל אִם הַסֵּפֶר לֹא נִמְצָא בִּרְשׁוּתָם, אַחְלָה - הַכֹּל בְּסֵדֶר, אַבְהִיר רַק אֶת הַפְּרָט הַבָּא:
צֶ'נְגְדוּ נִמְצֵאת בְּסִין. הִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ אַחֲרֵי שֶׁהַמְּשִׂימָה בְּטִיבֶּט הִסְתַּיְּמָה בְּהַצְלָחָה. הַשֻּׁתָּפִים הַיִּשְׂרְאֵלִים שֶׁלָּנוּ לַמְּשִׂימָה הַהִיא, אֲבִישַׁי וְיָעֵל וְהָאַבִּירָה יַרְדֵּנָה, אֲמוּרִים לִהְיוֹת עַכְשָׁיו בְּדַרְכָּם חֲזָרָה לְיִשְׂרָאֵל. הַשֻּׁתָּפִים הַטִּיבֶּטִים שֶׁלָּנוּ, הַיְּלָדִים טוּבְּטֶן וְקָאלוּ, יַחַד עִם הָאַבִּיר שֶׁלָּהֶם, אֲמוּרִים לִהְיוֹת עַכְשָׁיו בְּדַרְכָּם חֲזָרָה לַבַּיִת שֶׁלָּהֶם בְּקָנָדָה. אֲנַחְנוּ הַצֶּוֶת הַיָּחִיד מִכָּל מִשְׁתַּתְּפֵי הַמְּשִׂימָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁנִּשְׁאַר בְּסִין. הַיְּלָדִים הַסִּינִים הַמְּגֻיָּסִים שֶׁל צֶ'נְגְדוּ בִּקְּשׁוּ בִּמְיֻחָד שֶׁנַּחֲבֹר אֲלֵיהֶם לִמְשִׂימָה שֶׁהֵם לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְגַלּוֹת אוֹתָהּ אֲפִלּוּ לָאַבִּיר שֶׁלָּנוּ. סִין הִיא מְדִינָה עֲנָקִית הַמְּחֻלֶּקֶת לִמְחוֹזוֹת, וְלָכֵן יֵשׁ לָהּ כַּמָּה צְוָתִים שֶׁל יְלָדִים מְגֻיָּסִים, כַּנִּרְאֶה לְפִי הַמְּחוֹזוֹת.
אֵיךְ הִסְכִּים הָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי לְנַדֵּב אֶת צֶוֶת הַיְּלָדִים הַמָּעֳדָף שֶׁלּוֹ לִמְשִׂימָה שֶׁהוּא לֹא הִכִּיר אֶת פְּרָטֶיהָ?
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַסְכָּמָה בָּאָה בְּקַלּוּת (כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ בַּהַתְחָלָה), אַתֶּם טוֹעִים. כְּבָר בְּמַהֲלַךְ הַטִּיסָה הֵנָּה, כְּלוֹמַר לְצֶ'נְגְדוּ, הִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁהָאַבִּיר נִסָּה לְסָרֵב. אֲבָל הַנָּשִׂיא הַתּוֹרָן שֶׁל מִסְדַּר הָאַבִּירִים (הַנְּשִׂיאִים מִתְחַלְּפִים מִדֵּי פַּעַם) הוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהַגִּיּוּס שֶׁלָּנוּ הִתְקַבֵּל בְּרֹב קוֹלוֹת שֶׁל חַבְרֵי הַמִּסְדָּר וְלָכֵן עָלָיו לְצַיֵּת וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ. אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד קָטָן עַל הַמְּשִׂימָה הַנָּשִׂיא הַתּוֹרָן לֹא הִסְכִּים לָתֵת לוֹ, וּלְדַעְתִּי זוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁהוּא נִרְאָה לִי כָּל כָּךְ לֹא מְרֻצֶּה.
מִשְּׂדֵה־הַתְּעוּפָה שֶׁל הָעִיר לְהָסָה, בִּירַת טִיבֶּט, טַסְנוּ יָשָׁר לְצֶ'נְגְדוּ, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כָּאן מַמְתִּינִים לֶאֱסוֹף אֶת הַתַּרְמִילִים שֶׁלָּנוּ שֶׁיָּרְדוּ מֵהַמָּטוֹס. אֵין לָנוּ מֻשָּׂג מִי אָמוּר לִפְגּוֹשׁ אוֹתָנוּ וְאֵין לָנוּ מֻשָּׂג לְאָן מִתְכַּוְנִים לָקַחַת אוֹתָנוּ. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הוּא שֶׁנָּחַתְנוּ בְּצֶ'נְגְדוּ. מֵחוֹבֶרֶת שֶׁהָיְתָה בַּתָּא עַל גַּב הַמּוֹשָׁב שֶׁלְּפָנַי בַּמָּטוֹס, הִצְלַחְתִּי לְהָבִין שֶׁצֶ'נְגְדוּ הִיא עִיר בִּירָה שֶׁל מָחוֹז בְּסִין שֶׁשְּׁמוֹ סְצ'וּוָאן. מִבְּחִינַת מִסְפַּר תּוֹשָׁבִים צֶ'נְגְדוּ הִיא הָעִיר הַחֲמִישִׁית בְּגָדְלָהּ בְּסִין, מָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה מִילְיוֹן תּוֹשָׁבִים, כְּלוֹמַר יוֹתֵר תּוֹשָׁבִים מֵאֲשֶׁר בְּכָל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
אִם תִּפְתְּחוּ אֶת הָאַטְלָס בַּדַּף שֶׁל יַבֶּשֶׁת אַסְיָה, תּוּכְלוּ לִמְצוֹא אֶת צֶ'נְגְדוּ בִּתְחוּם סִין הָעֲנָקִית, עַל הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָרֵי הַהִימָלָיָה הַגְּבוֹהִים (שֶׁבֵּינֵיהֶם נִמְצָא הָאֶוְרֶסְט, שֶׁהוּא הָהָר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם), בְּעֶרֶךְ בָּאֶמְצַע, בֵּין הַחֵלֶק הַצְּפוֹנִי שֶׁלָּהֶם לַחֵלֶק הַדְּרוֹמִי שֶׁלָּהֶם.
"צֶ'נְגְדוּ הִיא הַמֶּרְכָּז הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּסִין לִרְפוּאָה סִינִית," הָאַבִּיר אוֹמֵר לָנוּ וְעוֹקֵב בְּעֵינָיו אַחֲרֵי הַמִּזְוָדוֹת וְהַתַּרְמִילִים הַנּוֹסְעִים עַל הַמַּסּוֹעַ.
"כָּל הַכָּבוֹד," תּוֹם מְפַהֵק.
"לְדַעְתִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא רַעֲיוֹן טוֹב לַעֲבוֹר מִמְּשִׂימָה לִמְשִׂימָה," אֲנִי אָמְנָם לֹא מְפַהֶקֶת, אֲבָל מַרְגִּישָׁה הֵיטֵב אֶת הָעֲיֵפוּת בָּרַגְלַיִם. הֵן כְּבֵדוֹת וְיֵשׁ לִי מִין תְּחוּשָׁה כָּזֹאת שֶׁכָּל הַזְּמַן הֵן מְבַקְּשׁוֹת מִמֶּנִּי שֶׁאֵשֵׁב, כְּאִלּוּ אֵין לָהֶן כֹּחַ לָשֵׂאת אוֹתִי. "אִם לַסִּינִים יֵשׁ מְשִׂימָה, הָאַבִּיר שֶׁלָּהֶם לֹא הָיָה יָכוֹל לְגַיֵּס יְלָדִים מֵאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת?"
"זֶה לֹא גִּיּוּס מִטַּעַם הָאַבִּיר שֶׁלָּהֶם," הָאַבִּיר אוֹמֵר.
"אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ?" תּוֹם שׁוֹאֵל.
"אֲנִי יוֹדֵעַ."
"חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתָּה לֹא מְעֻדְכָּן בַּפְּרָטִים," תּוֹם אוֹמֵר.
"אֲנִי לֹא מְעֻדְכָּן בְּכָל הַפְּרָטִים," הָאַבִּיר מְאַשֵּׁר, "אֲבָל יֶשְׁנָם כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁכְּבָר נוֹדְעוּ לִי."
"כְּמוֹ מָה?" אֲנִי סַקְרָנִית.
"מְדֻבָּר בִּמְשִׂימָה מִסּוּג אַחֵר," הָאַבִּיר מַסְבִּיר, "וְאַתֶּם לֹא הַיְּחִידִים שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ. אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁלֹּא תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי שְׁאֵלוֹת, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא יוֹדֵעַ יוֹתֵר."
"אַתָּה יוֹדֵעַ אוֹ לֹא יוֹדֵעַ?" אֲנִי מִתְבַּלְבֶּלֶת.
"אֶת הָרֹב אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ," הָאַבִּיר אוֹמֵר.
עַל הַמַּסּוֹעַ הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם מִסְפַּר הַמִּזְוָדוֹת וְהַתַּרְמִילִים. אֲנָשִׁים שֶׁאִתְּרוּ אֶת הַכְּבֻדָּה שֶׁלָּהֶם מִתְרַחֲקִים לְכִווּן הַיְּצִיאָה מִשְּׂדֵה־הַתְּעוּפָה, וַאֲנַחְנוּ נוֹתָרִים בֵּין הַבּוֹדְדִים שֶׁעֲדַיִן מַמְתִּינִים. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאִם אַחַד הַתַּרְמִילִים הָיָה מַגִּיעַ, הַחֲשָׁשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה לַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ הָיָה נִרְגָּע. אֲבָל אַף אֶחָד מֵהַשְּׁלוֹשָׁה לֹא מוֹפִיעַ, לֹא הַתַּרְמִיל שֶׁל תּוֹם, לֹא הַתַּרְמִיל שֶׁלִּי וְגַם לֹא הַתַּרְמִיל הַגָּדוֹל שֶׁל הָאַבִּיר.
"גָּנְבוּ לָנוּ אֶת הַחֲפָצִים..." תּוֹם רוֹטֵן. "הַסִּינִים בֶּטַח כְּבָר יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ קְשׁוּרִים לַשִּׁחְרוּר שֶׁל הַיֶּלֶד הַטִּיבֶּטִי."
"זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁאָמַרְתִּי קֹדֶם," עַכְשָׁיו זוֹ אֲנִי שֶׁמְּפַהֶקֶת. "זֶה מַמָּשׁ רַעֲיוֹן לֹא טוֹב לַעֲבוֹר מִמְּשִׂימָה לִמְשִׂימָה. הָיִינוּ צְרִיכִים קֹדֶם לָטוּס חֲזָרָה הַבַּיְתָה, לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָעֲקֵבוֹת שֶׁלָּנוּ וְאָז לַחְזוֹר."
"כַּנִּרְאֶה לֹא הָיָה דֵּי זְמַן," הָאַבִּיר אוֹמֵר, "זוֹ מְשִׂימָה דְּחוּפָה."
"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֹּאת מְשִׂימָה דְּחוּפָה אוֹ שֶׁאַתָּה מְנַחֵשׁ?" תּוֹם תּוֹהֶה.
"אֲנִי יוֹדֵעַ," הָאַבִּיר עוֹנֶה.
הַמִּזְוָדָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנּוֹסַעַת לְבַדָּהּ עַל הַמַּסּוֹעַ, זוֹכָה לִגְאֻלָּה מֵהַבְּדִידוּת שֶׁלָּהּ. יָד דַּקָּה נִשְׁלַחַת אֵלֶיהָ וְלוֹקַחַת אוֹתָהּ. הָאַבִּיר נוֹעֵץ מַבָּט בּוֹהֶה בַּמַּסּוֹעַ הָרֵיק. כַּעֲבֹר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת כְּשֶׁהַמַּסּוֹעַ מַפְסִיק לִנְסוֹעַ, הוּא מַסִּיק אֶת הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַעֲבָרַת הַכְּבֻדָּה מֵהַמָּטוֹס לָאוּלָם.
"בּוֹאוּ," הוּא אוֹמֵר, "נֵלֵךְ לְבָרֵר מָה קוֹרֶה."
הַסִּינִי הַמְּמֻנֶּה עַל הָאֲבֵדוֹת וְהַמְּצִיאוֹת הוּא אִישׁ רָזֶה מְאוֹד, וְעַצְמוֹת הַכְּתֵפַיִם שֶׁלּוֹ בּוֹלְטוֹת מִתּוֹךְ הַמַּדִּים שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ.
הָאַבִּיר מוֹשִׁיט לוֹ אֶת כַּרְטִיסֵי הַטִּיסָה שֶׁלָּנוּ.
הַסִּינִי מְעַיֵּן בָּהֶם, מַבִּיט בָּאַבִּיר, מַבִּיט בִּי, מַבִּיט בְּתוֹם וְקָם.
"הֲיִיתֶם בְּטִיבֶּט?" הוּא שׁוֹאֵל בְּאַנְגְּלִית.
"כֵּן," הָאַבִּיר מְאַשֵּׁר.
 
 
"מָה חִפַּשְׂתֶּם שָׁם?" הַסִּינִי שׁוֹאֵל.
"סְתָם טִיּוּל," הָאַבִּיר עוֹנֶה.
"בּוֹאוּ אִתִּי," הוּא אוֹמֵר בְּאַנְגְּלִית.
"אֵין דֵּי מְקוֹמוֹת לְטַיֵּל בְּסִין?" הַסִּינִי שׁוֹאֵל, וַאֲנִי חַיֶּבֶת לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהָבִין אֶת דְּבָרָיו, כִּי הַמִּבְטָא שֶׁלּוֹ מַקְשֶׁה עָלַי לְהָבִין אֶת הָאַנְגְּלִית שֶׁבְּפִיו.
"הִנֵּה אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים אֶת הַטִּיּוּל בְּסִין," הָאַבִּיר מֵשִׁיב.
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הַסִּינִי אֶל חֶדֶר אַחֵר. הוּא מְסַמֵּן לָנוּ לָשֶׁבֶת, יוֹצֵא וְסוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרָיו.
הָאַבִּיר מְתוֹפֵף בְּרַגְלָיו עַל הָרִצְפָּה, הוּא נִרְאֶה לָחוּץ מְאוֹד.
"אֲנִי שׂוֹנֵא מְשִׂימוֹת עֲמוּמוֹת," הוּא מְמַלְמֵל.
תּוֹם וַאֲנִי שׁוֹתְקִים.
"אִם לֹא מְעַדְכְּנִים אוֹתִי בְּכָל הַפְּרָטִים, מִבְּחִינָתִי זוֹ מְשִׂימָה עֲמוּמָה," הוּא מַסְבִּיר, "וְאֶת זֶה אֲנִי לֹא אוֹהֵב."
"בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵיךְ מְעַדְכְּנִים אוֹתְךָ?" תּוֹם מִתְעַנְיֵן.
"בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִפְנֵי כָּל מְשִׂימָה אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים דִּיּוּן מְפֹרָט בַּמִּפְקָדָה הַנַּיֶּדֶת שֶׁל הַמִּסְדָּר, שֶׁעוֹבֶרֶת מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ לְפִי הַצֹּרֶךְ וְ..." הוּא מִשְׁתַּתֵּק כִּי הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת, וְסִינִי אַחֵר עִם עַצְמוֹת כְּתֵפַיִם קְצָת פָּחוֹת בּוֹלְטוֹת נִכְנָס פְּנִימָה. הוּא לוֹבֵשׁ מַדִּים וְיֵשׁ לוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם דְּרָגוֹת שֶׁנִּרְאוֹת כְּמוֹ דַּרְגוֹת קְצֻנָּה.
"כַּמָּה מִזְוָדוֹת הָיוּ לָכֶם?" הוּא שׁוֹאֵל.
"שְׁלוֹשָׁה תַּרְמִילִים," הָאַבִּיר עוֹנֶה.
"וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִגִּיעַ?"
"אַף אֶחָד," הָאַבִּיר מְאַשֵּׁר.
"אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתֶּם מִיִּשְׂרָאֵל," הוּא מְעַיֵּן בַּדַּרְכּוֹנִים שֶׁלָּנוּ. "אַתֶּם מִתְכַּוְנִים לְהִשָּׁאֵר בְּצֶ'נְגְדוּ?"
"אִמָּא שֶׁל הַיְּלָדִים נִמְצֵאת בְּצֶ'נְגְדוּ," הָאַבִּיר מֵשִׁיב. "הִיא לוֹמֶדֶת רְפוּאָה סִינִית, וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לְבַקֵּר אוֹתָהּ."
"הִגַּעְתֶּם לְבַקֵּר אוֹתָהּ וּנְסַעְתֶּם לְטִיבֶּט?" הוּא מִתְפַּלֵּא.
"נִצַּלְנוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת," הָאַבִּיר מַבְהִיר. "הַיְּלָדִים רָצוּ לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אֶת הָהָר הֲכִי גָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם."
"וְכַמָּה זְמַן תִּשְׁהוּ פֹּה?"
"שָׁבוּעַ."
"יֵשׁ לָכֶם תָּכְנִית?"
"מוּבָן שֶׁנְּבַקֵּר אֶת הַפַּנְדּוֹת," הָאַבִּיר אוֹמֵר. "וְאוּלַי נִסַּע לְלֶשָׁאן לִרְאוֹת אֶת פֶּסֶל הַבּוּדְהָה הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְנַעְפִּיל לְהַר אֵמֵי."
"וְאַחַר כָּךְ?"
"נָטוּס מִכָּאן לְבֵּייגִ'ין וַחֲזָרָה לְיִשְׂרָאֵל," הָאַבִּיר בִּכְלָל לֹא נִרְאֶה כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בִּמְשִׂימָה עֲמוּמָה, אֶלָּא בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ. הוּא מִתְנַהֵג כְּמוֹ מִי שֶׁבָּקִיא בְּכָל הַפְּרָטִים וְיוֹדֵעַ לַעֲנוֹת עַל כָּל שְׁאֵלָה.
אוֹ אוּלַי הוּא הִמְצִיא אֶת כָּל הַתָּכְנִית הַזֹּאת בַּזְּמַן שֶׁחִכִּינוּ לַתַּרְמִילִים?
הַקָּצִין הַסִּינִי מוֹצִיא טֶלֶפוֹן מִכִּיסוֹ וּמְסַמֵּס מַשֶּׁהוּ. אֲנִי רוֹאָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת רָצוֹת עַל הַצָּג, אֲבָל לֹא מְסֻגֶּלֶת לִקְרוֹא אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת. הָאוֹתִיּוֹת הַסִּינִיּוֹת הֵן מָה־זֶה מוּזָרוֹת... וּכְשֶׁחוֹשְׁבִים עַל יְלָדִים סִינִים שֶׁצְּרִיכִים לִלְמוֹד לִכְתּוֹב אֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה, בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עֲלֵיהֶם.
הַקָּצִין הַסִּינִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה, גַּם הִיא כַּמּוּבָן בְּאוֹתִיּוֹת סִינִיּוֹת. הוּא מַנִּיחַ אֶת הַטֶלֶפוֹן עַל הַשֻּׁלְחָן.
"טוֹב," הוּא אוֹמֵר, "אֲנַחְנוּ נְאַפְשֵׁר לָכֶם לַעֲזוֹב אֶת שְׂדֵה־הַתְּעוּפָה, וְנַסִּיעַ אֶתְכֶם לַמָּלוֹן שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הָאִמָּא שֶׁל הַיְּלָדִים," הוּא מַנִּיחַ אֶת הַדַּרְכּוֹנִים שֶׁלָּנוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, "אֶת הַדַּרְכּוֹנִים תַּשְׁאִירוּ כָּאן. אַחֲרֵי שֶׁנְּבָרֵר אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁל הַמִּקְרֶה שֶׁלָּכֶם, נַחְזִיר לָכֶם אֶת הַדַּרְכּוֹנִים, וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁנְּאַתֵּר אֶת הַתַּרְמִילִים וְנַחְזִיר לָכֶם גַּם אוֹתָם." הוּא מְסַמֵּן לָנוּ לָקוּם, וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים אַחֲרָיו אֶל מִסְדְּרוֹן צַר וְאָרֹךְ, וּמֵהַמִּסְדְּרוֹן אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֶל הָאוּלָם הָעֲנָק שֶׁבּוֹ נוֹסְעִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּטִיסוֹת אַחֲרֵינוּ מַמְתִּינִים לַחֲפָצִים שֶׁלָּהֶם.
מְכוֹנִית שֶׁמֻּטְבָּע עָלֶיהָ סֵמֶל הָעִיר צֶ'נְגְדוּ מַמְתִּינָה לָנוּ. אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַמְּכוֹנִית, הַמְּלַוֶה שֶׁלָּנוּ נוֹתֵן הוֹרָאוֹת לַנַּהָג, וַאֲנִי לֹא מְבִינָה אַף מִלָּה. אֲנִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁהוּא מְדַבֵּר סִינִית. כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי שַׁלַּט־מֹחַ שֶׁמֻּתְאָם לַמְּשִׂימָה הַחֲדָשָׁה, אֲנִי לֹא קוֹלֶטֶת אַף מִלָּה.